|
||||
|
||||
התחקיר נדרש, ללא ספק, וועדת הבדיקה שמוקמת היא הדבר הנכון, אבל בלי קשר לבדיקה יש לראשי הארגון אחריות שילוחית שלטעמי מחייבת אותם להתפטר לאלתר (בדיוק כפי שחייבה את ניצב לביא ואת המפכ"ל לנקוט בצעד זהה בעקבות אסון מירון). לטעמי זה כל כך ברור עד שאני מופתע שלא קמה צעקה ציבורית חזקה וברורה בתביעה הזאת. למה פיטורים מונעים תחקיר? יש ודאי עוד אשמים רבים בשרשרת, יש נהלי עבודה שצריך אולי לשנות, יש מסקנות *מערכתיות* שצריך להסיק, וכו' וכו', אבל דבר ראשון צריך להיות ברור לכל מנכ"ל, מפכ"ל, מזכ"ל וחשכ"ל שרשלנות במילוי התפקיד עלולה לעלות לו ביוקר. אה, כן, אמרו את זה קודם, לפני. לומשנה. פיטורים מיידיים פוגעים באיכות הארגון? לדעתי המשך הכהונה של נציבת השב"ס ומנהל הכלא פוגעים בתרבות הארגונית של כלל הארגונים הציבוריים במדינה, וכתוצאה מפגיעה זאת נפגעת איכות הארגון. |
|
||||
|
||||
טוב, השתכנעתי, אתה צודק. |
|
||||
|
||||
"אבל דבר ראשון צריך להיות ברור לכל מנכ"ל, מפכ"ל, מזכ"ל וחשכ"ל שרשלנות במילוי התפקיד עלולה לעלות לו ביוקר" - זו אכן מחשבה מקובלת, אבל ארגונים שהצליחו להשתחרר ממנה ראו ברכה. שתי דוגמאות מוכרות הן חיל האוויר וגוגל. פיטורים-כברירת-מחדל (או באופן כללי, סנקציות) מקשים מאוד על תחקיר, פשוט כי מי שפישל ינסה ככל האפשר לטשטש את הפאשלה, בוודאי בדיעבד אבל אפילו מראש. |
|
||||
|
||||
יש הבדל עצום בין טעות לבין רשלנות, ויש הבדל גדול בין רשלנות חד-פעמית לרשלנות מתמשכת. סוהרת שנרדמת במגדל השמירה - רשלנות שלה. פיקוח לא מספיק על הזקיפים (כמה סוהרים נרדמים בעמדות האלה? כמה ביקורות פתע נערכות, והאם הן באמת "פתע"? מישהו בכלל יודע?) מעיד על רשלנות מתמשכת של הקצינים עד, וכולל, מפקד הכלא. רשלנות מתמשכת שלא ידועה ו/או מטופלת ע"י הנציבה - רשלנות שלה. הנסיונות של בעלי תפקידים בכירים להסתיר כל מה שהם מסוגלים להסתיר ייעשו ממילא, ואולי אפילו ביתר שאת אם נלחמים על המשך כהונתם. אחרי הפיטורים יש להם קצת פחות להפסיד (אולי את הפנסיה, אבל דומני שזה קורה רק בסדרות מארה"ב), כך שדווקא מתחזק הסיכוי לשמוע לפחות את מה שיש להם להגיד על הממונים עליהם. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש הבדל כל כך תהומי בין טעות לרשלנות (זה במידה רבה עניין של ניסוח), ובכל מקרה אני מאמין שגם רשלנות אפשר לתקן; ושתמריצים חיוביים אבל עובדים יותר טוב משליליים. (אם מישהו פישל, אפילו התרשל, אפילו לאורך זמן; אבל אז ערך תחקיר מעמיק וכן, יש מקום לשבח אותו.) במבחן התוצאה, אני מעדיף את התרבות הארגונית של חיל האוויר, עד כמה שאני יכול להתרשם ממנה מהצד, על פני... רוב הארגונים האחרים, ציבוריים ואפילו פרטיים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |