בתשובה לאריק, 05/08/21 11:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ובהמשך לניתוח החולים הקשים: כל החולים הקשים הצעירים לא מחוסנים. ובנוסף לנתון - הדי מדהים הזה, כתוב שם: "החולים מתחלקים לשניים: מחוסנים ואלו שאינם מחוסנים", הסביר מנהל מחלקת הקורונה בבית החולים אסותא, ד"ר אסף פרץ. "אלו שאינם מחוסנים מפתחים מחלה יחסית קשה. החולים המחוסנים מפתחים מחלה יחסית קלה ובדרך כלל מגיעים עם סיבה אחרת, הם מאושפזים במחלקת קורונה רק כי הם צריכים בידוד ולא כי המחלה הריאתית שלהם קשה". או במילים אחרות - החולים קשה שמתחת לגיל שישים וללא מחלות רקע, יכולים להיות מוכתרים בתואר האידיוטים השימושיים1 החדשים. בנוסף - כנראה שהחולים המחוסנים, הם חולים קשה "לייט" לפי הכתבה, ובאחוזים הרבה יותר נמוכים מבעבר מגיעים למצב מסכן חיים. ולסיכום - אולי ראוי בדשבורד של משרד הבריאות להתייחס בעיקר לחולים קשה המחוסנים ולא למי שהחליט להתנגש בקיר בלי חגורת בטיחות על דעת עצמו? או לפחות לחלק את המספר הזה לשתי רובריקות - חולים קשה ומועמדים לפרס דרווין? 1 שימושיים למי? בטח לא לציבור שנענש קולקטיבית בגלל בחירתם המטומטמת, אולי למחרחרי הפאניקה של "בוא נסגור הכל ויפה שעה אחת קודם". בניו-יורק כבר מתחילים להתייחס אליהם יותר ברצינות ולא להתעלם מהנזק הציבורי החמור שהם גורמים לכולם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על מדיניות שנמנעת או נזהרת מלהפעיל סגרים והגבלות, אבל כן נכנסת בכל הכוח ובלי רחמים (כולל סנקציות) במתנגדי חיסונים, אני חותם בלי היסוס. קיומו של כלי כל כך יעיל כמו חיסון ואוכלוסיה כל כך גדולה שמסרבת להשתמש בכלי כל כך פשוט לשימוש, די מפורר את האמון (המעט שעוד נשאר לי) בבני אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לומר את האמון בכך שהאבולוציה אכן מתקדמת אל אינטליגנציה גבוהה יותר. ייתכן, שכמו שאומר קורט וונגוט באחד מספריו1, המח האנושי כבר נעשה גדול מדי ועבר את האופטימום מבחינה אבולוציונית. 1 גלפגוס כמדומני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקור חטוף בכנסת ישראל היה מספיק כדי לשנות את דעתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דוקא מראה שאנחנו בשלב בו הגדלת גודל המוח רק מקטינה את האינטליגנציה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כולם- "מתוך החולים המאושפזים כיום - 65% מהם מחוסנים ו-32% לא מחוסנים. הרופאים מבהירים כי הרוב המוחלט של החולים המחוסנים שמאושפזים הם המבוגרים יותר." והרי בדשבורד מופיע המספר הנוכחי- מתוך 44 ח"ק מתחת גיל 60 שמאושפזים נכון לאתמול- 10 הם מחוסנים במנה שניה (ולעומתם מתוך 191 ח"ק בני 60+ הרוב הגדול- 140- מחוסנים במנה שניה). הנתון המעניין החדש- מתוך 526 ח"ק בגל הנוכחי לא היה אף אחד מתחת גיל 20. כלומר שמתוך עשרת אלפים מאומתים בני 0-9 (שאינם מחוסנים כלל) ועוד תשעת אלפים נוספים בני 10-19 לא היה חולה קשה אחד. כמו שאמרנו- העולם שייך לצעירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בעיקר ניטפוק (אני ציטטתי את הכותרת, ומנהלת בי''ח בכתבה שאמרה בדיוק את זה אצלה), והחלטות ציבוריות צריכות להילקח לא לפי ניטפוקים. תסכים איתי שלפי הכתבה, בניכוי מתנגדי החיסונים, יש היום רק כמאה וחמישים חולים קשה, ובנוסף המחלה שלהם היא גם 'קשה לייט'. זה כבר נתון שנראה אחרת מהמספרים שמשרד הבריאות מהלך איתם אימים על הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתנגדי החיסונים תופסים אותה מיטה ואותו מכשיר אקמו כמו המחוסנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, וגם זה שווה דיון. בעולם בו עישון פאסיבי כבר לא עובר בשקט, אולי צריך לחשוב גם על מי שמפיץ עשן וירוסים רק בגלל שלא בא לו להתחסן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עוקב אחרי הילוכי האימים של משרד הבריאות. אני רק יודע שאם נשמור על הקצב של החודש האחרון (אני דווקא מאמין שהוא יתחיל לרדת עכשיו)- בעוד חודש נהיה עם מעל 800 ח"ק, וזה השלב שבו יש עומס על המערכת ותמותה עודפת והיסטריה שהופכת את הסגר לבלתי נמנע (בדיוק בזמן לחגים ופתיחת שנה"ל, 2020 בשידור חוזר). הילוך האימים הוא כנראה מכשיר להחזיר את הציבור למוד מלחמה כדי שיקפידו על ההנחיות. כל מה שמרחיק את הסגר טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לציין שתחזיות האימים שכנעו אותי לקבל את החיסון השלישי, למרות שלא חל שום שינוי בידע שלי מאז שהחלטתי לחכות עם זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה שאין לי כח למצוא קישור, אבל ראיתי בהחלט כמה ראיונות וכתבות שמראות שעבור מחוסנים מעל גיל 60, אלה שחוסנו מוקדם יותר חולים יותר בווריאנט הנוכחי. זה כן מחזק את הטיעון בעד תגבור כמות הנוגדנים אחרי חצי שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והסיכון מהחיסון השלישי כנראה קטן מאד, אני לא רוצה להכנס בכלל לשדה המוקשים של מתאם מול סיבתיות (למשל, ייתכן ואף סביר בעיני שאלה שנמצאו בסיכון גבוה הזדרזו לקבל את החיסונים. אני לא יודע על מה הסתמכו באותן כתבות עליהן אתה מדבר, ולצערי הניתוחים שאני שומע מפיהם של מומחים - ואני מתקשה לא להקיף את המילה הזאת במרכאות - לא מחזקים את בטחוני שאני יכול להסתמך על חוות דעתם. לכל הרוחות והשדים, איפה אותו מחשבון שאני מקליד לו את נתוני האישיים והוא מספר לי מה רמת הסיכון שלי לחלות במחלה קשה? כמה בטחון אני יכול לשאוב מכך שרוב החולים הקשים הם בעלי משקל עודף ואני לא? כמה אני צריך לדאוג מפני שפעם הייתי מעשן, או מפני שיש לי סוכרת (אבל מאוזנת)? שיט, זה לא מדע טילים, ואני חוזר וזועק את מה שכבר זעקתי יותר מדי פעמים. קאטו הזקן היה גאה בי. ואם כבר הזכרתי את תגובה 719447, הנה התרומה שלי לתרבות העברית המתחדשת במולדתנו: אִם יָגַעְתָּ וְיָגַעְתָּ וּבְכָל זֹאת לֹא מָצָאתָ זֶה סִימָן שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ אֵיךְ חוֹפְרִים קְצָת בְּ BIG DATA (וריאציה של משהו שכתבתי פעם בעבודה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני די מאוכזב ממה שכתבת. ראית את הגרפים החדשים בדשבורד שאריק הפנה עליהם? אלו גרפים מצויינים עם הפרדה בין מחוסנים ללא מחוסנים. הם ראשית מפתיעים. שנית הם כנראה מציגים מכניזם מורכב של התפשטות המגיפה המסביר מדוע כל כך קשה "ללמוד דברים חדשים". ב. העובדה שקשה להסיק מסקנות ברורות וחד משמעיות מן המידע הזה, אינן מפחיתות מחשיבותו של מידע חדש זה. החלטותינו צריכות להיות מבוקרות ע"י המידע ולא ע"פ מה שאנו מנחשים או רוצים להאמין. ג. חבר שלח לי את הקישור למופע חסר האחריות הבא: פרופ' אהוד קמרון בועדת הכנסת. ללמדך שבימים אלו הרהורי לב של wishful thinking מסוכנים לא פחות מתחזיות אימים לא מבוססות. ד. המידע החדש אינו מאשר את ההשערה כי הגל החדש נובע מירידת רמת הנוגדנים בדם בגלל תופעה מפתיעה. בימים האחרונים יש עלייה דווקא בתחלואה של הבלתי מחוסנים. נראה שהללו הוגנו עד עתה ע"י "חיסון העדר" של המחוסנים. כעת כאשר חיסון העדר הולך ומוסר, דוקא הבלתי מחוסנים נפגעים מכך יותר. התופעה הזו מסתירה את העלייה בתחלואה גם בקרב המחוסנים בגלל חלוף הזמן. החדשות הטובות הן שזה לדעתי עדות חד משמעית ליעילות ארוכת טווח של החיסונים. ה. בכל מקרה מצבם של המחוסנים טוב ממצבם של אלו שלא התחסנו. ו. בהזדמנות זו קבלתי תשובה לתהייה שהיתה לי בעבר לגבי יעילותם של חיסוני השפעת. הקטלניות של הקורונה הצדיקה בקרה יותר מדוקדקת של חיסוני הקורונה. נראה לי כעת כי החיסונים נגד וירוסים אכן אפקטיביים בתנאי שלא מתפתים לרעיונות שווא על חיסון עדר וכו'. ז אני לא רואה בנתונים לעת עתה, שום ראיה לשינויים משמעותיים באלימות הזנים, להתמקדות התחלואה רק באנשים חולים מאד או בכלל לשינויים בפילוג הגילאים והמצב הבריאותי של החולים קשה. הנתונים האלו די דומים למה שהכרנו למן ההתחלה. נראה שזה פשוט הקלישאה שעדיף להיות צעיר ובריא מאשר זקן וחולה. הנחמה היא שזה לא גרוע יותר מן הגלים שהיו. ח. למרות שכרגע אי אפשר לאמת זאת בנתונים, הסיבה לתחלואה המאד נמוכה לעת עתה, צריכה להיות שרובנו מסתובבים כרגע עם רמת נוגדנים גבוהה. זה מתאים לעובדה שדוקא התחלואה אצל הלא מחוסנים נוסקת. ט. מאחר והמצב הזה זמני, אני תמה אם אפשר לצמד את מתן החיסון השלישי עם בדיקה סרולוגית. איני יודע מה הבדיקות האלו שוות כמדיד לרמת הנוגדנים בדם. אם התוצאות משמעותיות, אפשר למנוע מתן הבוסט מוקדם מדי וכך למקסם את תועלתו. י. אם השינוי האקלימי לא יקדים להכות, האנושות תצא מן הקורונה בערך כפי שיצאה מן הדבר השחור במאה ה-14. הוירוס, נקווה יתמתן והסלקציה ההישרדותית תבחר את המתאימים יותר. כרגע צריך להתנחם בעובדה שהקורונה ממיתה רק 1-2% מן הנשאים והתקדמות בטיפול הרפואי יכולה לשפר גם את זה. יא. בינתיים החדשות הרעות ביותר הן קשיי הגמילה של המומחה לניצחון על החמאס והקורונה ומקורביו. אני מקווה מאד שיעזרו לו להתעשת כפי שלמדו כאן בזמן קצר שהבעיה העיקרית אינה מספר הנשאים אלא ספיקת בתי החולים, אני מקווה שהם יבינו בזמן שהבעיה אינה אלו במתעקשים להתחזר בצוותא או באידיוטים המתעקשים לנסות את אלוהיהם, אלא בצורך למזער את ההפסדים בשל ההכרח לצמצם את פעילות הייצור והתחבורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער להוסיף אותך לרשימה המתארכת של אלה שאני מאכזב. אולי תתעודד לדעת שאני עצמי עומד בראשה, ואנחנו שוקלים ריצה לכנסת הבאה. התחלתי כבר לכתוב את ספר הגננות "איך לכסח מגרפה" כך שאני אופטימי. "החלטותינו צריכות להיות מבוקרות ע"י המידע ולא ע"פ מה שאנו מנחשים או רוצים להאמין." לא רק שאני מסכים עם זה, למעשה זה הנושא עליו אני מתבכיין כאן כבר יותר משנה. לגבי סעיף י', אני שומע יותר ויותר הערכות לפיהן הקורונה תתמתן ותישאר איתנו בדומה לשפעת ולא תעלם כמו הדבר. בניגוד לימי הביניים העליזים, בלי מאבק עולמי מאורגן וכולל (שאין שום דרך ליישם אותו בעתיד הנראה לעין) תנועת האנשים בין אזורים שונים בעולם מבטיחה זנים חדשים בכל כמה חודשים, בדיוק כפי שאנחנו כבר רואים מול עינינו. בדלנות קיצונית כמו בניו-זילנד איננה אפשרית עבור רוב העולם, אלא במקרה של קטסטרופה אמיתית, ואני לא מתכוון למספרים שאנחנו רואים כרגע אלא למשהו שיזכיר יותר את המגפה השחורה מבחינת החלק באוכלוסיה שימות במגפה. לשמחתי לא נראה לי שזה מה שיקרה, אם כי זן חדש ואלים מאד אינו בבחינת בלתי אפשרי, אלא במעמד "בלתי סביר" בלבד. יש לי הרגשה שבעניין חלוקת החיסונים בעולם אנחנו במבוי סתום בגלל הטרגדיה של ההמונים - ובאמת לא הזכרנו אותה כבר כמעט שבועיים. אם במקום החיסון השלישי שאני עומד לקבל היו מחסנים מישהו בברזיל האנושות בכללה היתה מרויחה, ובטווח הארוך גם אני, אבל זאת בתנאי שגם אתה היית מוכן לוותר עליו עבור איזה הודי, וכו'. במלים אחרות: מיד עם בוא המשיח הבעיה נפתרת. אה, אבל ידענו את זה כבר מזמן. אפילו אינטגרציה סבירה למידע הגלובלי(!!) שהצטבר ממאתיים ומשהו מליון חולים נראית מחוץ להישג ידה של האנושות, שלמדה כבר לקפל חלבונים אבל לא מסוגלת ליצור מודל רגרסיה עם כמה עשרות פרמטרים (לכל היותר) לחישוב הסיכון, מה שמעביר אותנו באופן טבעי אל פינתו של קאטו הזקן: איפה, לכל הרוחות, המחשבון ההוא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק! זה מה שמעצבן / מתסכל במשבר הקורונה. בתאוריה יש לאנושות את כל הכלים והידע להתמודד בהצלחה עם המשבר. המשבר הזה הוא בעצם משבר שאת התאור לסיבות לו יוכלו לתאר בצורה הטובה ביותר הסוציולוגים. לגבי ה״מחשבון״: מבחינת חומרה, יש לכולנו ״מחשבון״ כזה בכיס ואנחנו קוראים לו סמארטפון. הבעיה היא שלא כתבו לו את התוכנה וה-Services שאנחנו באמת צריכים והוא בעצם לא יותר מאשר ״Dumbphone״ לצורך קריאת חדשות, הזמנת מונית ועשיית לייק לסרטוני וידאו עם חתולים. האפליקציות שיש לקופות החולים/בתי החולים, הם לא יותר מאשר אתרי אינטרנט משמימים וחסרי דמיון של ניהול תורים וצפיה במסמכי PDF עם תוצאות בדיקות. פשוט לא משתמשים במה שהטכנולוגיה שכבר נמצאת ברשותנו יכולה לעשות. We can and should do better. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי. אני רואה שוולדרמארט, הידוע גם בכינוי ד"ר טדרוס אדהנום גברייסוס חושב כמוני, מה שאומר שעלי לשנות את דעתי לאלתר. חבל, דווקא חיבבתי אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגע, קאטו, קרתגו כבר נחרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקטור, הכנסתי את הנתונים וקיבלתי את התשובה הבאה: " עמוק בתוכך יש סטטיק ובן אל שמחכים לפרוץ! אתה אוהב צומת לב, להיות מיוחד ובמרכז העניינים. לא בטוח שהסכמת לשים על עצמך כנפיים כמו בן אל - אבל תודה שהעלנו לך רעיון! " האם אני צריך להיות מודאג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע בקשר אליך, אבל אם *בתוכי* היו סטטיק ובן אל, שיט, אפילו אם רק אחד מהם, הייתי מתחרפן לאללה. אני מקווה שלפחות הם מחוסנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו רק נשאר לדעת מה לעזאזל ה-GFR וה-A1C שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועיקר שכחתי: איך אפשר להיות מאוכזב מתגובה שהכילה את הפואמה המדהימה ההיא? מעניין אם לאחר הביצוע הראשון של הסימפוניה החמישית של בטהובן היה מי שאמר "אני מאוכזב, לא היה מגנום דאבל פיסטוק במזנון". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי שאבהיר ממה התאכזבתי. באחד הפתילים כאן מישהו השתמש בסלוגן מן הסדרה "תיקים באפילה": האמת נמצאת אי שם. אנו נמצאים בעיצומו של משבר בריאותי שדורש מכל אחד מאתנו החלטות ותגובות אישיות. ההבדל בין תגובת עדר להחלטה רציונלית סובב סביב עניין המידע. התקשורת והמרחב הפוליטי הישראלי הוא משענת קנה רצוץ המפיצה זרם חילופין של הזיות מאניה-דפרסיה ומסך עשן סמיך של עובדות בלתי מבוססות, ספינים פוליטיים, סטראוטיפים וסברות כרס. המחלה הכרונית של קשיים בתקשורת מורכבת על התפוצצות אוכלוסיה ומגיפה המצליחה בכל פעם להפתיע במשלב של תופעות מורכבות וסותרות. בצד החיוב חייבים לציין את משרד הבריאות המספק מידע רחב ורלאבנטי. הרבה מגיבים כאן מנסים להצביע על מידע רלאבנטי ולתת את הפרשנות שתציף את העובדות מעל פני ים הרעש התקשורתי. התאכזבתי לשמוע שגם המאמץ הצנוע הוא בערך עוד נדבך בים הדיסאינפורמציה והדיסאוריינטציה. אני לא יכול לבוא בטענות אל אפאחד. באופן אישי, איני עושה את המאמץ הזה למען מישהו, מלבד עצמי וכדי להבהיר לעצמי את מצב העניינים לאשורו גם בעזרת תגובות של מגיבים. בכל מקרה נראה כי המסקנה המתבקשת היא כי החלק של שיתוף המידע עם הכלל הוא שולי ולא בחזקת תועלת כלשהי למשהו. נראה לי כי העידן החדש של ההזרה והניכור תורם הרבה לחרדה ולמצוקה של פגעי הטבע והרפואה ואין כל כך מה לעשות נגד זה. התקשורת והרשתות החברתיות שכולם כל כך מעלים בערכן, במקום שיעזרו, רק מעבים את מסך האפילה וחוסר הודאות בו אנו חיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער שגרמתי לך מפח נפש. לא נראה לי שאני סובל מחוסר אינפורמציה. הבעיה היא לסנן את המידע האמין מכל הרעש שמסביב, ואת זה לא קל לי לעשות מסיבות שונות, כשהעיקרית שבהן היא עייפות החומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. הטענה שלי היא שכולנו סובלים מעודף אינפורמציה, ברובה לא מהימנה ולא קונסטרוקטיבית. דוקא בתחום זה, קיויתי שאנו מסייעים לבור את הבר מן התבן. אשתדל בעתיד, למנן את התגובות בנושא. כך שלכל הפחות לא אתרום להגדשת העיניים והמוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופטימיות אילוסטרייטד. מאוחר מידי (לדעתי) ולהתפשטות כבר יש אינרציה לכמה שבועות קדימה לפחות. אנחנו בביטחה צועדים אל הסגר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק ממה שמשתמע ממנהלי בתי חולים וכתבות כמו זו שקישרתי, זה ש-800 ח"ק דלתא זה עוד לא השלב שיכריע את בתי החולים, אולי אפילו רחוק מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבאבה, אז תוסיף שבועיים והגעת. א-ק-ס-פ-ו-נ-נ-צ-י-א-ל-י. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד אין תיאוריה סבירה שמסבירה מה קורה שם, קשה ללמוד מזה. אולי יתברר שההמתנה עם החיסון השני היתה דווקא מוצלחת (זוהי, כמובן, משאלת לב, כי אם זה כך החיסון השלישי עשוי להוכיח את עצמו כיעיל מאד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תיאוריה שנשמעת לי די סבירה. ככל הנראה זה לא קשור להמתנה עם החיסון השני1. התיאוריה היא שהצירוף של - 1. סיום שנת הלימודים (באנגליה הלימודים הפסיקו ב-23 ליולי, בסקוטלנד לפני זה, ואמנם, הירידה בסקוטלנד התחילה מוקדם יותר מבאנגליה). 1.א. לכן, פחות אפשרויות להדבקה בבתי הספר ובדרך לבתי הספר. 1.ב. במהלך שנת הלימודים, תלמידי ואנשי סגל נבדקו פעמיים בשבוע. מאז סיום שנת הלימודים מספר הבדיקות היומיות ירד באופן דרסטי. 2. גל חום. בבריטניה אין מזגנים בבתים, חום מכריח אנשים לצאת מהבתים. וירוס הקורונה לא אוהב שאנשים נמצאים בחוץ וכנראה גם לא כל כך אוהב חום. ב-17 ליולי היה בבלפסט מעל 31 מעלות. צלסיוס. 3. סיום היורו. פחות תיירים. פחות התכנסויות המונים. 4. מאות אלפים של אנשים שהיו במגע עם מאובחנים ונאלצו להשאר בסגר עצמי. גרם לירידה. תופעה דומה, אני מניח שמסיבות דומות, ראינו גם בהולנד. 1 ההמתנה עם החיסון השני, לפי המומחים, עזר להוריד את כמות המאושפזים והמתים מתוך החיוביים שחוסנו. בישראל המספר הזה נמוך גם בלי ההמתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. צריך לזכור שיש לחכות שבועיים בין פעולות לתוצאותיהן. לכן סוף שנת הלימודים ב-23 ביולי לא יכול היה לגרום לירידה. 2. באותו הקשר, בשבוע האחרון נגמרה הירידה ויש כבר סימנים לעלייה - ככל הנראה כתוצאה של שחרור המגבלות הסופי. 3. במלים אחרות, תוצאות ההימור של בוג'ו עדיין לא ידועות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כאמור, זה שילוב של כמה דברים. לוקח כמה ימים לסימפטומים להתפתחו, אבל בבתי הספר נעשו בדיקות יזומות (כאמור, פעמיים בשבוע לכל התלמידים ואנשי הסגל) ככה שבזמן הלימודים תפסו את הנדבקים לפני שהם פיתחו סימפטומים. 2. למרות יחסי הציבור, המדיניות בבריטניה לא השתנתה מהותית ביולי (להלן השוואה בין לאומית). 3. ההימור של ג'ונסון היה על מספר המאושפזים והמתים. שר הבריאות שלו העריך שמספר המאובחנים יכול להגיע ל-100 אלף ביום (בפועל הוא נעצר ב-54 אלף ביום 11 ימים מאוחר יותר). מספר המאושפזים עוקב בכשבוע אחרי מספר המאובחנים ומספר המתים עוקב בכשבוע אחרי מספר המאושפזים. מספר המאושפזים התחיל לרדת, ולא בלתי סביר להניח שגם מספר המתים יתחיל לרדת עוד שבוע (ואז לעלות שוב שבוע מאוחר יותר). בכל מה שנוגע למספר המאושפזים והמתים, הוא נמוך מאד (יחסית לגלים הקודמים), ככה שבינתיים נראה שההימור של ג'ונסון מצליח (אפילו יותר ממה שהוא ציפה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק- מהנתונים בארץ החציון של חולה קשה עד למוות הוא בערך 11 יום והממוצע 14 יום (המספרים מהזכרון). כך שההסטה של מקרי המוות צריכה להיות שבועיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי, מספר הנדבקים חזר לעלות (אם כי לא באותו קצב כמו קודם), אז עדיין אי אפשר להכריע לגבי הצלחת ההימור. מספר המאושפזים נעצר ב-26 ביולי (חמישה ימים אחרי תחילת הירידה במספר הנדבקים), אבל מאז נותר פלוס מינוס קבוע (כלומר: לא ירד). מספר המאושפזים בטיפול נמרץ שינה הגיע לשיא ב-31 ביולי (עשרה ימים אחרי), ירד קצת ואז שב לעלות, והיום קרוב מאוד לרמתו ב-31 ביולי. העלייה בתמותה נעצרה רק ב-7 באוגוסט (18 יום אחרי) והתמותה נותרה פלוס מינוס קבועה מאז (כלומר: לא יורדת). כל אלה יחד מראים שבריטניה עוד לא הגיעה לחסינות עדר ולכן מוקדם עדיין לשפוט את ההימור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהימור היה בקשר ליעילות של החיסון במניעה של מחלה קשה לא במניעה של הדבקות, ובזה, למיטב הבנתי, בינתיים זה די מצליח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
366 חולים קשה אתמול (הוכפלו תוך 9 ימים). אם נכפיל שוב תוך 11 יום, נהיה עם 800 ח"ק הרבה לפני פתיחת שנה"ל, ואם נכפיל שוב תוך 15 יום, וזה מה שיקרה בלי שינוי דרסטי בהתנהגות, נהיה עם 1500 ח"ק בדיוק בזמן לראש השנה. בפעם הקודמת הספיקו 1200 מאושפזים לייצר תמותת יתר משמעותית, עדות לעומס יתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בשקט בשקט יש כבר 500,000 מחוסנים בחיסון שלישי, אולי זה ישנה (רוב החולים קשה מהמחוסנים הם בגילאים האלה). ב. כמעט 100 מהחולים קשה הם לא מחוסנים. כשהמערכת תגיע למצב שצריך לבחור ביניהם לבין חולים אחרים (מכל סוג), אתה יודע בדיוק מה דעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מקווה ומאמין. ב. אני יודע מה דעתך, אבל אתה לא נשבעת את שבועת הרופא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אפשר להחליט על זה בהיררכיה יותר גבוהה בפירמידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אי אפשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה דעתה של מנהלת הטיפול הנמרץ בשערי צדק בנושא. "בימים האחרונים מתחולל קרב מאחורי דלתיים סגורות: הצוותים הרפואיים מתמרדים על עצם המחשבה שיצטרכו שוב לחרף את נפשם בשביל אלו שלא טרחו לעשות את המינימום עבור עצמם ועבור החברה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדכן אותי ביום בו סרבן חיסון שחזר מתורכיה היישר לחתונה רבת משתתפים ינותק ממכשיר ההנשמה שלו כדי לפנותו למי שהתחסן שלוש פעמים, עוטה מסכה גם כשהוא אוכל לבדו בבית, ונוטל מדי יום 2000 יחידות של ויטמין D. למיטב ידיעתי אפילו מחבלים שרצחו זה עתה 20 ילדים זוכים לטיפול רפואי שאינו נופל מזה שאתה ואני נזכה בו, וזאת למרות שהצוות שמטפל בהם בטח לא מרגיש אושר גדול מהסיטואציה. אני בטוח שאתה שותף לי במחשבה שהאלטרנטיבה גרועה יותר. תאר לעצמך עולם בו איכות הטיפול נקבעת עפ"י המטופל; בעולם כזה נראה אפילו פינוי של חצי מחלקה בעבור אשתו של איזה אדמו"ר חשוב, ותסכים איתי שאנחנו לא רוצים להגיע לשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהמדרון חלקלק וגם אני לא רוצה להגיע לשם. לכן נראה לי שרצוי להשקיע בתמרוץ, במקל ובגזר, עוד לפני שמגיעים לשערי חדר המיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ''המערכת'' תצטרך לבחור בין סגר לבין בחירת חולים לפי התחסנותם, אני בטוח לחלוטין שהיא תבחר בסגר. תחת כובע המהגג באייל אני נוטה להעדפה שלך, אבל אילו הייתי מקבל החלטות כנראה שהייתי גם אני מחליט על סגר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקח חמישים שנה לאנושות כדי להגיע למצב שמתעדפים אנשים שאינם מעשנים ושנפגעו ומתו שנים מעישון פאסיבי, על אלה שמעשנים בפרהסיה ומזיקים לאחרים. אתה אומר שיידרשו עוד חמישים שנה כדי שאלה יהיו סדרי העדיפויות לגבי מתחסנים. מסקנה מאד מדכאת לגבי המין האנושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נובמת. עוד מעט תתעדף מי שלא אוכל סוכר1 בטיפול רפואי. ___________ 1 לפי ניקוד פשוט של BMI, יל"ד, צריכת סוכר יומית, רמת גלוקוז וטריגליצרידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שאוכל סוכר פוגע בעצמו ולא בסביבתו, בניגוד למעשנים ומתנגדי חיסונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתעדפים לא מעשנים בטיפול רפואי, ולא סיפרו לי? סתם אני מבזבז פרטוקציות על בסיס היכרות אישית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה שלה ענית אני מדבר על המערכת ככלל, לא רק על התעדוף כשכבר אתה בשערי בית החולים. המרחב הציבורי היום מצר מאד את צעדיהם של מעשנים, בקולנועים, אולמות ומסעדות1, כולל במקומות עבודה למשל שדה-פקטו אוסרים על עישון במרחב המשותף שלהם. האנלוגיה המיידית ללא מחוסנים היא שפשוט אסור יהיה להם להיכנס למרחבים ציבוריים סגורים ולמקומות עבודה. 1 לפחות חלקית באחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה משהו אחר. איסור על כניסה למקומות עבודה (לפי החלטת מקום העבודה) כבר החל בארה''ב, אני מנחש שדי מהר גם אצלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שבדרך לנקודת ההחלטה המאד דרמטית הזו, יש הרבה נקודות רכות יותר שיכולות לתעדף מתחסנים ולתמרץ חיסונים ולהטיל מגבלות 'דיפרנציאליות' על לא מחוסנים וכן הלאה. וככל שתתחיל יותר מוקדם, יקטן הצורך בקונפליקטים מעוררי חלחלה בעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שההקצאה של כל מיטה בבי"ח (טיפול נמרץ, מחלקה פנימית, וכו') נעשית למטופל שהיא יכולה להוסיף לו את מספר שנות החיים הגדול ביותר, כלומר לפי המטופל שהיא תתן לו את ה- Impact המקסימלי (כמובן, הכוונה לא רק למיטה, אלא בעיקר לצוות המטפל ולמכשור הרפואי). נראה לי לא נכון לחייב את הרופאים לבצע שיקולים לא רפואיים. זה מדרון חלקלק וצריך פונקציית מטרה ברורה עבורם. אפשר, למשל, לייקר את האשפוז ללא-מחוסנים, אבל גם הכנסה של שיקולים כלכליים היא מסוכנת, מפני שיש קבוצות חולים אחרות שיקר מאד לטפל בהם, שלא באשמתם, ואם פונקציית המטרה היא חסכון בכסף אפשר "לחסוך" על גבם הרבה יותר. התו הירוק הוא דוגמה למנגנון יחסית סביר, בעיני, לעידוד התחסנות. אפשרות נוספת היא חקיקה שמחייבת התחסנות, שנהוגה במספר מדינות מערביות (למשל צרפת) לגבי חיסוני הפעוטות. כמובן שאם יתברר שלחיסון יש תופעות לוואי קשות, צריך לאפשר לאנשים לקבל פיצוי על הסבל שנגרם להם. יש בארץ חוק כזה (חוק נפגעי חיסון), אבל איש עדיין לא קיבל לפיו פיצוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מניח שההקצאה של כל מיטה בבי"ח (טיפול נמרץ, מחלקה פנימית, וכו') נעשית למטופל שהיא יכולה להוסיף לו את מספר שנות החיים הגדול ביותר" - למה אתה מניח את זה? האתיקה הרפואית מתירה שיקולים מהסוג הזה רק עבור מצבי טראומה רבי נפגעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת תם: האם מתחסנים מקבלים יום שבתון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, על משקל החצי יום באוהל בטירונות למי שתורם דם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, משהו כזה. נטייתי הטבעית היא לקחת את המקל, אבל הגזר עשוי להיות יותר אפקטיבי. אלה שכן התחסנו אולי ירגישו פראיירים, אבל לא נורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני חשבתי שאתה רומז על משהו מרחיק לכת יותר, כמו השבתון של יום הבחירות, אבל זה באמת לא רלוונטי). בקיצור - יום חופש למתחסנים על חשבון המדינה נשמע לי סבבה, אם לזה התכוונת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מסיבה שאינה ברורה לי השבתון ביום הבחירות אינו מותנה בהצבעה). אל תהיה ציני. לא "יום חופש" אלא "יום התאוששות" מהטראומה אגב, לאחר החיסון השלישי באמת הייתי זקוק ליום כזה. לעומת שני הראשונים שחלפו בלי שום תופעות מלבד כאב קל בשריר, השלישי גרם לי להרגיש חולה ביום שלמחרת, ואפילו היה לי קצת חום. אני מספר לעצמי שזה מעיד על תגובה חיסונית טובה שלי לחיסון, אם כי בחיסונים הקודמים סיפרתי לעצמי סיפור אחר ( Whatever gets y̶o̶u̶ me thru the night... כפי שממליץ לי ג'ון לנון1). אצל צעירים, כך שמעתי, תופעות הלוואי עלולות להיות חריפות למדי גם לאחר החיסון השני, כך שאפשר להצדיק יום שבתון גם במנותק מהשפעתו על הסרבנים. ____________ 1- מזל שבדקתי. בזכרוני המתעתע היה רשום מיק ג'אגר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגרמניה ניתן לקבל אישור רופא ליום מחלה לאחר החיסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה נעשה במעמד הזריקה עצמה בלי צורך לכתת את הרגליים לקופ''ח, זה בדיוק מה שצריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל בלי לקרוא לילד בשמו ועם דיפרנציאציה בתגמול בהתאם להכנסה. לא הוגן במיוחד מבחינה סוציאלית, אבל יותר אפקטיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק שם, אבל בכיוון - בית חולים רמב"ם מחיל תו ירוק על כל הנכנסים כולל מטופלים1. 1 כנראה לא כולל חדר מיון, אם קוראים באותיות הקטנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרשים! סעיף אחר באותיות הקטנות גרם לי לחשוב די הרבה לפני שהבנתי את הפואנטה שלו, אם הבנתי נכונה: "לאחר השעה 15:00 ובסוף השבוע לא תותר כניסת מבקרים או מלווים מתחת לגיל 12." אני מבין למה רוצים פחות ילדים מבקרים, אפילו בעלי בדיקה שלילית (אם אני מבין נכון ילדים ללא בדיקה שלילית לא ייכנסו בכלל), ומבין גם שאולי לאסור עליהם כניסה לחלוטין זו גזירה קשה מדי, אבל מה נותנת ההבחנה לפי שעות וימים? אני מניח שהרעיון הוא שאחה"צ ובסופ"ש קל יותר למשפחות להביא ילדים, במיוחד בשנת הלימודים. ההגבלה פשוט נועדה לעשות את זה קשה יותר, וכך להתקרב יותר למצב שבו צריך לרצות מאוד את הביקור כדי שהוא יקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפינת האסוציאציה, לצעירים בקהל: היו ימים בהם הביקור בבתי החולים היה מוגבל לכמה שעות ביממה גם בשיגרה (תשאלו את הדודה אילקה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובפינת האסוציאציה1 על פינת האסוציאציה: "העולה היורד לחיינו" (מתורגם) בפרויקט בן-יהודה. __________ 1- זִכְרָה, הֶחְבֵּר? צריך לחשוב על משהו יותר טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שנייה, אם אכן הסיבה למגבלה היא כפי שניחשתי, זה משחק מסוכן. אני בטוח שאני לא היחיד ששרירותה-לכאורה של המגבלה תדקור את עיניו. ואני סומך על הישראלים שיטיחו את השרירותיות הזו בפני בית החולים ונציגו עלי אדמות, השין-גימל. ואז השאלה היא האם בית החולים, דרך השין-גימל, יהיה שקוף באשר למניעיו. קשה לי להאמין, זה נראה נימוק מניפולטיבי משהו ש''לא נשמע טוב'', וגם קצת מורכב להסבר, ומזמין ערעורים וטענות אין קץ. קל לי יותר להאמין שהשין-גימל ימשוך בכתפיו ויגיד ''אלו ההוראות''. ואז התוצאה היא פחות אמון בבית החולים, וממילא קושי גדול יותר לאכוף את המגבלה, ובהשלכה בלתי נמנעת תרומה לחוסר האמון ב''ממסד'', ופגיעה בחיסונים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |