בתשובה לאריק, 09/08/21 15:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. בשקט בשקט יש כבר 500,000 מחוסנים בחיסון שלישי, אולי זה ישנה (רוב החולים קשה מהמחוסנים הם בגילאים האלה). ב. כמעט 100 מהחולים קשה הם לא מחוסנים. כשהמערכת תגיע למצב שצריך לבחור ביניהם לבין חולים אחרים (מכל סוג), אתה יודע בדיוק מה דעתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מקווה ומאמין. ב. אני יודע מה דעתך, אבל אתה לא נשבעת את שבועת הרופא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אפשר להחליט על זה בהיררכיה יותר גבוהה בפירמידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אי אפשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה דעתה של מנהלת הטיפול הנמרץ בשערי צדק בנושא. "בימים האחרונים מתחולל קרב מאחורי דלתיים סגורות: הצוותים הרפואיים מתמרדים על עצם המחשבה שיצטרכו שוב לחרף את נפשם בשביל אלו שלא טרחו לעשות את המינימום עבור עצמם ועבור החברה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדכן אותי ביום בו סרבן חיסון שחזר מתורכיה היישר לחתונה רבת משתתפים ינותק ממכשיר ההנשמה שלו כדי לפנותו למי שהתחסן שלוש פעמים, עוטה מסכה גם כשהוא אוכל לבדו בבית, ונוטל מדי יום 2000 יחידות של ויטמין D. למיטב ידיעתי אפילו מחבלים שרצחו זה עתה 20 ילדים זוכים לטיפול רפואי שאינו נופל מזה שאתה ואני נזכה בו, וזאת למרות שהצוות שמטפל בהם בטח לא מרגיש אושר גדול מהסיטואציה. אני בטוח שאתה שותף לי במחשבה שהאלטרנטיבה גרועה יותר. תאר לעצמך עולם בו איכות הטיפול נקבעת עפ"י המטופל; בעולם כזה נראה אפילו פינוי של חצי מחלקה בעבור אשתו של איזה אדמו"ר חשוב, ותסכים איתי שאנחנו לא רוצים להגיע לשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהמדרון חלקלק וגם אני לא רוצה להגיע לשם. לכן נראה לי שרצוי להשקיע בתמרוץ, במקל ובגזר, עוד לפני שמגיעים לשערי חדר המיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ''המערכת'' תצטרך לבחור בין סגר לבין בחירת חולים לפי התחסנותם, אני בטוח לחלוטין שהיא תבחר בסגר. תחת כובע המהגג באייל אני נוטה להעדפה שלך, אבל אילו הייתי מקבל החלטות כנראה שהייתי גם אני מחליט על סגר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקח חמישים שנה לאנושות כדי להגיע למצב שמתעדפים אנשים שאינם מעשנים ושנפגעו ומתו שנים מעישון פאסיבי, על אלה שמעשנים בפרהסיה ומזיקים לאחרים. אתה אומר שיידרשו עוד חמישים שנה כדי שאלה יהיו סדרי העדיפויות לגבי מתחסנים. מסקנה מאד מדכאת לגבי המין האנושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נובמת. עוד מעט תתעדף מי שלא אוכל סוכר1 בטיפול רפואי. ___________ 1 לפי ניקוד פשוט של BMI, יל"ד, צריכת סוכר יומית, רמת גלוקוז וטריגליצרידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שאוכל סוכר פוגע בעצמו ולא בסביבתו, בניגוד למעשנים ומתנגדי חיסונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתעדפים לא מעשנים בטיפול רפואי, ולא סיפרו לי? סתם אני מבזבז פרטוקציות על בסיס היכרות אישית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה שלה ענית אני מדבר על המערכת ככלל, לא רק על התעדוף כשכבר אתה בשערי בית החולים. המרחב הציבורי היום מצר מאד את צעדיהם של מעשנים, בקולנועים, אולמות ומסעדות1, כולל במקומות עבודה למשל שדה-פקטו אוסרים על עישון במרחב המשותף שלהם. האנלוגיה המיידית ללא מחוסנים היא שפשוט אסור יהיה להם להיכנס למרחבים ציבוריים סגורים ולמקומות עבודה. 1 לפחות חלקית באחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה משהו אחר. איסור על כניסה למקומות עבודה (לפי החלטת מקום העבודה) כבר החל בארה''ב, אני מנחש שדי מהר גם אצלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שבדרך לנקודת ההחלטה המאד דרמטית הזו, יש הרבה נקודות רכות יותר שיכולות לתעדף מתחסנים ולתמרץ חיסונים ולהטיל מגבלות 'דיפרנציאליות' על לא מחוסנים וכן הלאה. וככל שתתחיל יותר מוקדם, יקטן הצורך בקונפליקטים מעוררי חלחלה בעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שההקצאה של כל מיטה בבי"ח (טיפול נמרץ, מחלקה פנימית, וכו') נעשית למטופל שהיא יכולה להוסיף לו את מספר שנות החיים הגדול ביותר, כלומר לפי המטופל שהיא תתן לו את ה- Impact המקסימלי (כמובן, הכוונה לא רק למיטה, אלא בעיקר לצוות המטפל ולמכשור הרפואי). נראה לי לא נכון לחייב את הרופאים לבצע שיקולים לא רפואיים. זה מדרון חלקלק וצריך פונקציית מטרה ברורה עבורם. אפשר, למשל, לייקר את האשפוז ללא-מחוסנים, אבל גם הכנסה של שיקולים כלכליים היא מסוכנת, מפני שיש קבוצות חולים אחרות שיקר מאד לטפל בהם, שלא באשמתם, ואם פונקציית המטרה היא חסכון בכסף אפשר "לחסוך" על גבם הרבה יותר. התו הירוק הוא דוגמה למנגנון יחסית סביר, בעיני, לעידוד התחסנות. אפשרות נוספת היא חקיקה שמחייבת התחסנות, שנהוגה במספר מדינות מערביות (למשל צרפת) לגבי חיסוני הפעוטות. כמובן שאם יתברר שלחיסון יש תופעות לוואי קשות, צריך לאפשר לאנשים לקבל פיצוי על הסבל שנגרם להם. יש בארץ חוק כזה (חוק נפגעי חיסון), אבל איש עדיין לא קיבל לפיו פיצוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מניח שההקצאה של כל מיטה בבי"ח (טיפול נמרץ, מחלקה פנימית, וכו') נעשית למטופל שהיא יכולה להוסיף לו את מספר שנות החיים הגדול ביותר" - למה אתה מניח את זה? האתיקה הרפואית מתירה שיקולים מהסוג הזה רק עבור מצבי טראומה רבי נפגעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת תם: האם מתחסנים מקבלים יום שבתון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, על משקל החצי יום באוהל בטירונות למי שתורם דם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, משהו כזה. נטייתי הטבעית היא לקחת את המקל, אבל הגזר עשוי להיות יותר אפקטיבי. אלה שכן התחסנו אולי ירגישו פראיירים, אבל לא נורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני חשבתי שאתה רומז על משהו מרחיק לכת יותר, כמו השבתון של יום הבחירות, אבל זה באמת לא רלוונטי). בקיצור - יום חופש למתחסנים על חשבון המדינה נשמע לי סבבה, אם לזה התכוונת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מסיבה שאינה ברורה לי השבתון ביום הבחירות אינו מותנה בהצבעה). אל תהיה ציני. לא "יום חופש" אלא "יום התאוששות" מהטראומה אגב, לאחר החיסון השלישי באמת הייתי זקוק ליום כזה. לעומת שני הראשונים שחלפו בלי שום תופעות מלבד כאב קל בשריר, השלישי גרם לי להרגיש חולה ביום שלמחרת, ואפילו היה לי קצת חום. אני מספר לעצמי שזה מעיד על תגובה חיסונית טובה שלי לחיסון, אם כי בחיסונים הקודמים סיפרתי לעצמי סיפור אחר ( Whatever gets y̶o̶u̶ me thru the night... כפי שממליץ לי ג'ון לנון1). אצל צעירים, כך שמעתי, תופעות הלוואי עלולות להיות חריפות למדי גם לאחר החיסון השני, כך שאפשר להצדיק יום שבתון גם במנותק מהשפעתו על הסרבנים. ____________ 1- מזל שבדקתי. בזכרוני המתעתע היה רשום מיק ג'אגר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגרמניה ניתן לקבל אישור רופא ליום מחלה לאחר החיסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה נעשה במעמד הזריקה עצמה בלי צורך לכתת את הרגליים לקופ''ח, זה בדיוק מה שצריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל בלי לקרוא לילד בשמו ועם דיפרנציאציה בתגמול בהתאם להכנסה. לא הוגן במיוחד מבחינה סוציאלית, אבל יותר אפקטיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק שם, אבל בכיוון - בית חולים רמב"ם מחיל תו ירוק על כל הנכנסים כולל מטופלים1. 1 כנראה לא כולל חדר מיון, אם קוראים באותיות הקטנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרשים! סעיף אחר באותיות הקטנות גרם לי לחשוב די הרבה לפני שהבנתי את הפואנטה שלו, אם הבנתי נכונה: "לאחר השעה 15:00 ובסוף השבוע לא תותר כניסת מבקרים או מלווים מתחת לגיל 12." אני מבין למה רוצים פחות ילדים מבקרים, אפילו בעלי בדיקה שלילית (אם אני מבין נכון ילדים ללא בדיקה שלילית לא ייכנסו בכלל), ומבין גם שאולי לאסור עליהם כניסה לחלוטין זו גזירה קשה מדי, אבל מה נותנת ההבחנה לפי שעות וימים? אני מניח שהרעיון הוא שאחה"צ ובסופ"ש קל יותר למשפחות להביא ילדים, במיוחד בשנת הלימודים. ההגבלה פשוט נועדה לעשות את זה קשה יותר, וכך להתקרב יותר למצב שבו צריך לרצות מאוד את הביקור כדי שהוא יקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפינת האסוציאציה, לצעירים בקהל: היו ימים בהם הביקור בבתי החולים היה מוגבל לכמה שעות ביממה גם בשיגרה (תשאלו את הדודה אילקה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובפינת האסוציאציה1 על פינת האסוציאציה: "העולה היורד לחיינו" (מתורגם) בפרויקט בן-יהודה. __________ 1- זִכְרָה, הֶחְבֵּר? צריך לחשוב על משהו יותר טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שנייה, אם אכן הסיבה למגבלה היא כפי שניחשתי, זה משחק מסוכן. אני בטוח שאני לא היחיד ששרירותה-לכאורה של המגבלה תדקור את עיניו. ואני סומך על הישראלים שיטיחו את השרירותיות הזו בפני בית החולים ונציגו עלי אדמות, השין-גימל. ואז השאלה היא האם בית החולים, דרך השין-גימל, יהיה שקוף באשר למניעיו. קשה לי להאמין, זה נראה נימוק מניפולטיבי משהו ש''לא נשמע טוב'', וגם קצת מורכב להסבר, ומזמין ערעורים וטענות אין קץ. קל לי יותר להאמין שהשין-גימל ימשוך בכתפיו ויגיד ''אלו ההוראות''. ואז התוצאה היא פחות אמון בבית החולים, וממילא קושי גדול יותר לאכוף את המגבלה, ובהשלכה בלתי נמנעת תרומה לחוסר האמון ב''ממסד'', ופגיעה בחיסונים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |