|
||||
|
||||
יש תיאוריה שנשמעת לי די סבירה. ככל הנראה זה לא קשור להמתנה עם החיסון השני1. התיאוריה היא שהצירוף של - 1. סיום שנת הלימודים (באנגליה הלימודים הפסיקו ב-23 ליולי, בסקוטלנד לפני זה, ואמנם, הירידה בסקוטלנד התחילה מוקדם יותר מבאנגליה). 1.א. לכן, פחות אפשרויות להדבקה בבתי הספר ובדרך לבתי הספר. 1.ב. במהלך שנת הלימודים, תלמידי ואנשי סגל נבדקו פעמיים בשבוע. מאז סיום שנת הלימודים מספר הבדיקות היומיות ירד באופן דרסטי. 2. גל חום. בבריטניה אין מזגנים בבתים, חום מכריח אנשים לצאת מהבתים. וירוס הקורונה לא אוהב שאנשים נמצאים בחוץ וכנראה גם לא כל כך אוהב חום. ב-17 ליולי היה בבלפסט מעל 31 מעלות. צלסיוס. 3. סיום היורו. פחות תיירים. פחות התכנסויות המונים. 4. מאות אלפים של אנשים שהיו במגע עם מאובחנים ונאלצו להשאר בסגר עצמי. גרם לירידה. תופעה דומה, אני מניח שמסיבות דומות, ראינו גם בהולנד. 1 ההמתנה עם החיסון השני, לפי המומחים, עזר להוריד את כמות המאושפזים והמתים מתוך החיוביים שחוסנו. בישראל המספר הזה נמוך גם בלי ההמתנה. |
|
||||
|
||||
1. צריך לזכור שיש לחכות שבועיים בין פעולות לתוצאותיהן. לכן סוף שנת הלימודים ב-23 ביולי לא יכול היה לגרום לירידה. 2. באותו הקשר, בשבוע האחרון נגמרה הירידה ויש כבר סימנים לעלייה - ככל הנראה כתוצאה של שחרור המגבלות הסופי. 3. במלים אחרות, תוצאות ההימור של בוג'ו עדיין לא ידועות. |
|
||||
|
||||
1. כאמור, זה שילוב של כמה דברים. לוקח כמה ימים לסימפטומים להתפתחו, אבל בבתי הספר נעשו בדיקות יזומות (כאמור, פעמיים בשבוע לכל התלמידים ואנשי הסגל) ככה שבזמן הלימודים תפסו את הנדבקים לפני שהם פיתחו סימפטומים. 2. למרות יחסי הציבור, המדיניות בבריטניה לא השתנתה מהותית ביולי (להלן השוואה בין לאומית). 3. ההימור של ג'ונסון היה על מספר המאושפזים והמתים. שר הבריאות שלו העריך שמספר המאובחנים יכול להגיע ל-100 אלף ביום (בפועל הוא נעצר ב-54 אלף ביום 11 ימים מאוחר יותר). מספר המאושפזים עוקב בכשבוע אחרי מספר המאובחנים ומספר המתים עוקב בכשבוע אחרי מספר המאושפזים. מספר המאושפזים התחיל לרדת, ולא בלתי סביר להניח שגם מספר המתים יתחיל לרדת עוד שבוע (ואז לעלות שוב שבוע מאוחר יותר). בכל מה שנוגע למספר המאושפזים והמתים, הוא נמוך מאד (יחסית לגלים הקודמים), ככה שבינתיים נראה שההימור של ג'ונסון מצליח (אפילו יותר ממה שהוא ציפה). |
|
||||
|
||||
ניטפוק- מהנתונים בארץ החציון של חולה קשה עד למוות הוא בערך 11 יום והממוצע 14 יום (המספרים מהזכרון). כך שההסטה של מקרי המוות צריכה להיות שבועיים. |
|
||||
|
||||
כפי שכתבתי, מספר הנדבקים חזר לעלות (אם כי לא באותו קצב כמו קודם), אז עדיין אי אפשר להכריע לגבי הצלחת ההימור. מספר המאושפזים נעצר ב-26 ביולי (חמישה ימים אחרי תחילת הירידה במספר הנדבקים), אבל מאז נותר פלוס מינוס קבוע (כלומר: לא ירד). מספר המאושפזים בטיפול נמרץ שינה הגיע לשיא ב-31 ביולי (עשרה ימים אחרי), ירד קצת ואז שב לעלות, והיום קרוב מאוד לרמתו ב-31 ביולי. העלייה בתמותה נעצרה רק ב-7 באוגוסט (18 יום אחרי) והתמותה נותרה פלוס מינוס קבועה מאז (כלומר: לא יורדת). כל אלה יחד מראים שבריטניה עוד לא הגיעה לחסינות עדר ולכן מוקדם עדיין לשפוט את ההימור. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהימור היה בקשר ליעילות של החיסון במניעה של מחלה קשה לא במניעה של הדבקות, ובזה, למיטב הבנתי, בינתיים זה די מצליח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |