|
אני מצטער להוסיף אותך לרשימה המתארכת של אלה שאני מאכזב. אולי תתעודד לדעת שאני עצמי עומד בראשה, ואנחנו שוקלים ריצה לכנסת הבאה. התחלתי כבר לכתוב את ספר הגננות "איך לכסח מגרפה" כך שאני אופטימי.
"החלטותינו צריכות להיות מבוקרות ע"י המידע ולא ע"פ מה שאנו מנחשים או רוצים להאמין." לא רק שאני מסכים עם זה, למעשה זה הנושא עליו אני מתבכיין כאן כבר יותר משנה.
לגבי סעיף י', אני שומע יותר ויותר הערכות לפיהן הקורונה תתמתן ותישאר איתנו בדומה לשפעת ולא תעלם כמו הדבר. בניגוד לימי הביניים העליזים, בלי מאבק עולמי מאורגן וכולל (שאין שום דרך ליישם אותו בעתיד הנראה לעין) תנועת האנשים בין אזורים שונים בעולם מבטיחה זנים חדשים בכל כמה חודשים, בדיוק כפי שאנחנו כבר רואים מול עינינו. בדלנות קיצונית כמו בניו-זילנד איננה אפשרית עבור רוב העולם, אלא במקרה של קטסטרופה אמיתית, ואני לא מתכוון למספרים שאנחנו רואים כרגע אלא למשהו שיזכיר יותר את המגפה השחורה מבחינת החלק באוכלוסיה שימות במגפה. לשמחתי לא נראה לי שזה מה שיקרה, אם כי זן חדש ואלים מאד אינו בבחינת בלתי אפשרי, אלא במעמד "בלתי סביר" בלבד.
יש לי הרגשה שבעניין חלוקת החיסונים בעולם אנחנו במבוי סתום בגלל הטרגדיה של ההמונים - ובאמת לא הזכרנו אותה כבר כמעט שבועיים. אם במקום החיסון השלישי שאני עומד לקבל היו מחסנים מישהו בברזיל האנושות בכללה היתה מרויחה, ובטווח הארוך גם אני, אבל זאת בתנאי שגם אתה היית מוכן לוותר עליו עבור איזה הודי, וכו'. במלים אחרות: מיד עם בוא המשיח הבעיה נפתרת. אה, אבל ידענו את זה כבר מזמן. אפילו אינטגרציה סבירה למידע הגלובלי(!!) שהצטבר ממאתיים ומשהו מליון חולים נראית מחוץ להישג ידה של האנושות, שלמדה כבר לקפל חלבונים אבל לא מסוגלת ליצור מודל רגרסיה עם כמה עשרות פרמטרים (לכל היותר) לחישוב הסיכון, מה שמעביר אותנו באופן טבעי אל
פינתו של קאטו הזקן: איפה, לכל הרוחות, המחשבון ההוא?
|
|