|
||||
|
||||
עלתה בדעתי דרך אחרת להסביר את עמדתי בקשר לסוגי ההבטחות. תאר לעצמך שבנט היה אומר, כפי שכתבת: "לא אתן שמדינת ישראל תלך לבחירות נוספות", ונניח אפילו שלא היה מבטיח הבטחות אחרות סותרות אלא שזה בלבד היה המצע של מפלגתו שאתו הלך לבחירות. ואז לאחר הבחירות היה מתברר שמפלגתו לא עברה את אחוז החסימה, והיו הולכים לבחירות נוספות. האם היית רואה באי קיום הבטחתו שקר? |
|
||||
|
||||
זאת שאלה רצינית? נניח שענית "כן". התשובה שלי: ברור שזה לא שקר אם נסיבות *שאינן בידיך* לא מאפשרות לך לקיים הבטחה. יתר על כן, גם אם הנסיבות השתנו הצורה קיצונית כך שפורמלית אתה עדיין יכול לקיים את ההבטחה אבל מגיע למסקנה שהמחיר יהיה גדול מדי (למשל פינוי חאן אל אחמר, על פי הניתוח שלך), אין כאן שקר, שדורש כוונת מכוון, אלא טעות בהערכה. הבעיה היא שלא תמיד אפשר לדעת אם בעת ההכרזה האיש שיקר ביודעין או שהנסיבות באמת השתנו כך שלא עלה בידו לקיים את הבטחתו, ובמקרה המשונה שהצגת לגבי בנט שאלה כזאת לא קיימת. אלא שגם הפרת הבטחה שאינה שקר עלולה להרגיש מאד את מי שהאמין שההבטחה תכובד ואינו מקבל את הנימוקים לשינוי. דומני שחוית זאת על בשרך כששרון החליט על ההתנתקות. כך שאני לא צריך להרחיב. תקציר מנהלים: לו רע"מ היתה מסרבת לחתום על ההסכם והתוצאה היתה הליכה לבחירות בנט לא היה יוצא שקרן (אלא אם הוא פעל מאחרי הקלעים לקיום הבחירות הנוספות בשל הסיכוי לשפר בהן את מצב המנדטים שלו). |
|
||||
|
||||
זה העניין שלא הכול בידך, וישנו סוג הבטחות שלפעמים לא ניתן לקיימו גם אם רוצים ואז לא מדובר בשקר. אבל לא לשבת עם לפיד כי הוא שמאל זה מסוג ההבטחות שקשה מאד לחשוב על סיטואציה שבה לא ניתן לקיימה, ולא לשבת עם העבודה בגלל שהיא לא תומכת במדינה יהודית דמוקרטית, או במרץ בגלל שהיא בעד האג, זה מסוג ההבטחות שאין שום בעיה לקיימן. צריך רק לא לשבת עמם. |
|
||||
|
||||
אנחנו מסכימים על כך שיש הבטחות שלא ניתן לקיימן, ואז אי אפשר לקרוא למי שהפר אותן שקרן. אחרי שראיתי את הקישור מ-תגובה 739113 , בו בנט הצמיד את "לעולם ובשום תנאי" לכך שלא יישב עם לפיד (לא הייתי מודע לזה), ובהנחה שהוא לא הצמיד אזיק דומה לאי קיום בחירות נוספות, אפשר היה לצפות ממנו להפר דווקא את ההבטחה הפחות החלטית, כלומר כן ללכת לבחירות. עדיין, הסיטואציה בה אתה נאלץ להפר הבטחה בגלל שהבטחת הבטחות סותרות, פחות חמורה מאשר הפרת הבטחה במצב רגיל. כל מי שעיניו בראשו היה יכול לצפות שהמצב הזה עלול לקרות, ומי שהצביע עבורו הימר על כך שברגע האמת בנט יוותר על ההבטחה שפחות חשובה עבור אותו מצביע. הימרת והפסדת? tough shit. הטענה שלך נגד הקזינו הרבה פחות חזקה מאשר אם נשדדת. |
|
||||
|
||||
קצת פחות מחצי מרוצים מההימור שלהם. |
|
||||
|
||||
עם קצת פחות מחצי ימינה לא הייתה עוברת את אחוז החסימה. |
|
||||
|
||||
אמנם, נראה לפי הסקר הזה שאם בנט היה מצהיר מראש שהוא ילך לממשלה עם לפיד הוא לא היה עובר את אחוז החסימה, אבל נראה מאותו סקר שאם הוא היה מצהיר שהוא מעדיף בחירות חמישיות על פני ממשלה עם לפיד הוא לא היה עובר את אחוז החסימה. בשתי האפשרויות כנראה שהיה ללפיד רוב בלי עריקים. |
|
||||
|
||||
אני חולק עליך. |
|
||||
|
||||
חולק על מה? בהנחה שהסקר של מקור ראשון מדוייק ושמה שהאנשים אומרים עכשיו זה מה שהם היו עושים בזמן אמת. אז, אם אני לא מתבלבל - אפשרות א. בנט מצהיר מראש שהוא יחבור ללפיד על מנת למנוע בחירות חמישיות. מתוך ה-273,836 שהצביעו לבנט 52.5% (143,764) משנים את הצבעתם ומצביעים לציונות הדתית ז"א ימינה מקבלת 130,072 קולות (מתחת אחוז החסימה), והציונות הדתית מקבלת 369,405, שאר המפלגות מקבלות את אותו הדבר. חלוקת הנדטים תהיה: ליכוד: 31 יש עתיד: 18 הציונות הדתית: 11 ש"ס 9 כחול לבן: 8 העבודה: 7 אגודת ישראל: 7 ישראל ביתנו: 7 הרשימה המשותפת: 6 תקוה חדשה: 7 מר"צ 6 רע"ם: 4 או, בגושים, נתניהו: 57 מנדטים, לפיד: 63 אפשרות ב. בנט מצהיר מראש שהוא יעדיף בחירות חמישיות על פני ממשלה עם לפיד. מתוך ה-273,836 שהצביעו לבנט 43.6% (119,392) בוחרים להצביע לסער. ז"א ימינה מקבלת 154,444 ותקוה חדשה מקבלת 328,553 קולות, שאר המפלגות מקבלות את אותו הדבר. חלוקת הנדטים תהיה: הליכוד: 30 יש עתיד: 17 תקווה חדשה: 9 ש"ס: 9 כחול לבן: 8 העבודה: 7 אגודת ישראל: 7 ישראל ביתנו: 7 הציונות הדתית: 6 המשותפת: 6 מר"צ: 6 רע"ם: 4 ימינה: 4 א, בגושים: נתניהו: 56, לפיד: 64 בשום מקרה, אני לא רואה איך זה היה עוזר לנתניהו להקים ממשלה. |
|
||||
|
||||
אם אינך יודע על מה אני חולק, מה פשר המשך תגובתך לאחר ששאלת? התשובה לשאלה היא שאין שום סקר שמדבר על בוחרי ימינה שהיו משנים את הצבעתם לו ידעו שבנט לא יסכים ללכת לממשלת "שינוי". העובדה שלמעלה מחצי הבוחרים אומרים שלא היו מצביעים "ימינה לו" ידעו שבנט ילך לממשלת שמאל אינה מלמדת על כך שיתר הבוחרים היו משנים את הצבעתם לו ידעו שלא ייעשה זאת. |
|
||||
|
||||
פשר המשך תגובתי הוא פירוט של התגובה הקודמת למקרה שהיא לא היתה מובנת. אני לא חושב שזה משנה, למיטב הבנתי, איך שלא תחלק את בוחרי ימינה בין הציונות הדתית, הליכוד, ש"ס אגודת ישראל, ואי הצבעה אין סיטואציה בה יש לנתניהו 61 חברי כנסת ללא רע"ם. |
|
||||
|
||||
לא עקבתי, אבל שאפו על ההשקעה! |
|
||||
|
||||
זה ניתוח יפה, אני יכול לגנוב ולספר עליו במקומות אחרים? |
|
||||
|
||||
כמובן (זאת לא באמת גניבה אם אתה מבקש רשות). |
|
||||
|
||||
תודה |
|
||||
|
||||
זה יחס די קרוב לנהוג בבתי קזינו. |
|
||||
|
||||
אני אמנם לא הצבעתי בבחירות האחרונות לבנט (שקרנו ירדה בעיני עוד ב"עידן הקורונה" בטרם התחוללו ענייני הבחירות האחרונות), אבל אני האמנתי אמונה שלימה שהוא באמת מתכוון לא לחבור ללפיד, והחלטתו להקים ממשלה כזאת נפלה עלי כרעם ביום בהיר. אמנם לא כל כך זכרתי את הבטחתו לא ללכת לבחירות חמישיות, אך גם לו שמעתי את הבטחתו זו, והייתי מודע היטב לכך שללא חבירה ללפיד לא תיתכן ממשלת "שינוי", הייתי בטוח שאו שיצליח איך שהוא להקים יחד עם הליכוד ממשלת ימין בעזרת עריקים למשל, או שלמרות הבטחתו לא לאפשר בחירות חמישיות, נלך בכל זאת לבחירות חמישיות. כאמור, החלטתו נפלה עלי כרעם ביום בהיר, אבל הסכמתם של יתר חברי סיעתו לצעדו זה היא עבורי עניין עוד יותר מפתיע. כנראה שאיני מבין הרבה בבני אדם. את הערכתי (המוטעית) כתבתי בסוף תגובה 735342 . לא הבאתי כלל בחשבון שיקרה מה שקרה בפועל. אגב, גם הליכתה של "תקווה חדשה" עם סער, ויועז הנדל (שמנע הקמת ממשלה עם המשותפת) עם רעם די הפתיעו אותי. |
|
||||
|
||||
״כנראה שאיני מבין הרבה בבני אדם.״ או זה או שבאמת יש לך פשוט Blind Spot בכל מה שקשור לנתניהו שלא מאפשר לך להבין את הסיטואציה כפשוטה. הסיטואציה היא מאוד פשוטה כאשר מקבלים את הטענה שנתניהו הוא נוכל שרוב מי שעבד איתו למד את העובדה הזאת ויודע כבר שאי אפשר לעבוד עם מלאך החבלה הזה. אז הם הולכים ועובדים עם מה שיש, בניגוד לרצונם ובניגוד לכל האינטואיציות שלהם. בנט באמת היה מעדיף ממשלת ימין (לא פחות ממך). אבל אין כזאת ולא יכולה להיות כזאת כי ביבי1. ברגע שתבין את מה שאנחנו מבינים לגבי נתניהו, כל התופעות המוזרות הללו של סער+בנט+רעמ+מרצ, פתאום יראו טריביאליות ובלתי נמנעות. האיש חטף לכם את מחנה הימין, אתם אימצתם את הרעיון ולכן אתם מפסידים את השלטון למרות שיש לכם את רוב המנדטים. זה כל הסיפור - טרגדיה של מחנה שלם בגלל תסביך אבא. _____________ 1 הנה לך ראיה שזה המצב: קח למשל את מה שאמר ניר אורבך כאשר ניסו לברר איתו מדוע, אם הוא מתנגד לממשלת בנט-לפיד, הוא איננו עונה לפניות של נתניהו אליו. זאת היתה תשובתו ״אין לי שום כוונה לנהל שיחות עם מי שלא נקפו אצבע בחודשיים האחרונים להקים ממשלת ימין״. מי לדעתך הם אותם אלה שאין לו כוונה לנהל איתם שיחות אם לא נתניהו? האם גם ניר אורבך הוא נוכל לדעתך? |
|
||||
|
||||
"הייתי בטוח שאו שיצליח איך שהוא להקים יחד עם הליכוד ממשלת ימין בעזרת עריקים למשל..." זאת אומרת שהיית בטוח שיכולים להיות עריקים רק מצד אחד? זה בגלל שהנחת שפוליטיקאים מהצד הראשון יותר גמישים בנוגע לקבלת שוחד או בגלל שחשבת שפוליטיקאים מהצד השנין יותר גמישים בקשר לנתינת שוחד? |
|
||||
|
||||
בהנחה שבנט וסיעתו לא מצטרפים לשמאל, דרושים חמישה או שישה עריקים מימין לשמאל, וזה קצת הרבה. בכל מקרה לא חשבתי על עריקי שוחד (כמו גולדפארב ושגב) אלא על עריקי פטריוטיות מ''תקווה חדשה'' ו''ישראל ביתנו''. למשל, עריקה כדי לא להגיע לבחירות חמישיות. |
|
||||
|
||||
אין דבר כזה "עריקי פטריוטיות" כל העריקים (שגב, לוי אבקסיס, ובנט) הם עריקי שוחד. אם אתה פטריוט ולא מאמין שהמפלגה שלך פטריוטית, תתמודד במפלגה פטריוטית. "עריקה לא להגיע לבחירות חמישיות" זה לגיטימי וצפוי מצד אחד ולא מהשני? |
|
||||
|
||||
איני בטוח שלוי הבקסיס היא ממש עריקת שוחד. בנט הוא ראש סיעה. הוא לא בדיוק עריק. דווקא שיקלי הוא עריק. והינה בדיוק דוגמא לעריק פטריוטי (או אידיאולוגי), כזה שאתה טוען שאין דבר כזה. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי איך אפשר להטיל ספק במובן מאליו. בנט הוא ראש סיעה, ועדיין מפר התחיבות מפורשת לבוחריו. גם שגב היה ראש סיעה (יעוד)... |
|
||||
|
||||
שגב לא היה ראש סיעה שהתמודדה בבחירות. זה שעריקים ממנים את עצמם לסיעה אינה משנה את העובדה שערקו. הפרת הבטחות לבוחר היא עניין מאד מסריח ובלתי דמוקרטי (שאני הייתי אוסר עליו בחוק) אבל אינה עריקה. האם אריק שרון היה "עריק"? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם שרון היה "ריק" בגלל שהוא פיצל את המחנה (להבדיל מלעזוב את המחנה לצד השני) - אבל זאת סתם סמנטיקה. מתברר שלהגדרתך, עריק כולל הרבה פחות ממני. אם כך, השאלה מתגובה 739129 רק מהדהדת חזק יותר. למה היית בטוח שיכולים להיות עריקים רק מימין לשמאל? אתה חושב שסגלוביץ או רייטן יותר ניתנים לשיחוד יותר מקיש או רוטמן? אתה חושב שנתניהו ישקול לשחד יותר מלפיד? |
|
||||
|
||||
כשהזכרתי את שרון לא התכוונתי ליצירת ''קדימה'', אלא לכך שעשה את ההתנתקות ובכך הפר את הבטחותיו לבוחר. אבל הוא היה ראש הליכוד, והמעשה המבאיש הזה לא הפך אותו ל''עריק''. לעניין ה''שיחוד'', כבר אמרתי שלעניין הקמת ממשלת ה''שינוי'' שאיני מתכוון לעריקת שוחד. אני מדבר למשל על מישהו מ''ישראל ביתנו'' שמצפונו מתעורר לנוכח הפסקת החלת החוק על המבנים הבלתי חוקיים של הבדוים, והשתלטותם על הנגב בניגוד לעמדותיו הידועות של ליברמן. העריקה שלו היא ממניעים אידיאולוגיים ולא ממניעים של טובות הנאה אישיות. או דוגמה אחרת. לפי הסקר שדברנו עליו יותר ממחצית בוחרי ימינה היו משנים את הצבעתם לו ידעו שהמפלגה תלך לממשלת שמאל. אז אם מתעורר מצפונו של אחד מחברי הכנסת שלהם והוא עורק, לא מדובר כלל בשוחד. הוא מחויב לבוחר ולא לאיזו משמעת סיעתית. אשר לעריקה כזאת בכיוון ההפוך כר עניתי. צריך שיהיו עריקים כנגד כל סיעת ימינה, וזה חמישה חברי כנסת. זה לא נראה לי מעשי. |
|
||||
|
||||
לפיד היה צריך שני עריקים להקים ממשלה. עם חד''ש ותע''ל כנראה שאפשר היה לסגור עסקה. |
|
||||
|
||||
''תקווה חדשה'' לא הייתה נסמכת על המשותפת. הרי ראינו שיועז הנדל טרפד בעבר הקמת ממשלה כזאת, ואני מאמין שגם היום סער שותף לעמדה כזאת. קבלת רע''מ היא תקלה טרגית גורלית שהאשם בה הוא נתניהו שלכאורה הכשיר אותה. |
|
||||
|
||||
הדוגמה שהבאת די תמוהה. מה ל"ישראל ביתנו" ולאידאולוגיה? |
|
||||
|
||||
את ליברמן כבר למדתי להכיר מזמן. אבל אני לא מכיר את חברי סיעתו. אני יודע שפעם היה אצלו יאיר שמיר שללא ספק היה איש של אידיאלים, והיה עוזי לנדאו שבזמנו מאד הערכתי. רציתי להביא דוגמה לעריקה ''טובה''. אז לצורך הדוגמה נניח שיש אנשים כאלה אצלו גם עכשיו. |
|
||||
|
||||
אחרי כל הפרשות הפליליות שנקשרו לישראל ביתנו אני אהיה מופתע אם דמויות פוליטיות בקליבר ארצי יתקרבו למותג הזה. קל בהרבה להאמין שהרשימה מורכבת מאומרי הן חסרי מסת מנוחה שלא יצאו נשכרים מעריקה. יבליחו לרגע בחדשות ויעלמו כאותו חלקיק בתא בועות. |
|
||||
|
||||
לפחות בתא בועות ברור כשמש איזה חלקיק מסתחרר שמאלה ואיזה ימינה D-: |
|
||||
|
||||
כן, ויש בפוליטיקה עוד דברים מוזרים- כמו שהמסה של החלקיקים נוצרת מהספין שלהם. לחלקיק ביבי יש ספין ענק כל כך, עד שהוא יצר חורים שחורים בכל מיני מקומות, גם בשירות המדינה וגם בתודעה של התומכים בו. |
|
||||
|
||||
חלקיק חסר מסה ונושא מטען? פרס נובל בדרך. |
|
||||
|
||||
תמיד יש אפשרות שבעצם הוא לא נושא מטען וטס בקו ישר, אבל אז כיוון הסיבוב שאתה רואה תלוי בכיוון הסיבוב של מערכת הייחוס של הצופה. |
|
||||
|
||||
ואיך זה מסתדר עם תגובה 739208 |
|
||||
|
||||
? |
|
||||
|
||||
כשהפיזיקאי עורך הניסוי זהיר ומקפיד לצלם את תא הבועות ממערכת נייחת יחסית אליו, זה כמובן לא אמור לקרות, עיוות התצפית שהזכרתי. אני לא כל כך סומך על עורכי התצפיות ומוסרי הדיווחים שהם אכן כה זהירים ומקפידים. כמו שאמרו כאן אחרים, יש כאן מערכות צירים שהספין הוא מתכונות היסוד שלהן. |
|
||||
|
||||
לפי נתניהו (18:07) שיקלי הוא לא עריק ובנט וסער(?) הם עריקים... |
|
||||
|
||||
זה עניין של הגדרות וניסוח, ואנו מתכוונים לאותו דבר. בניסוח שלי שיקלי הוא ''עריק טוב''. |
|
||||
|
||||
ברור שזה עניין של הגדרות וניסוח - ובכל זאת, הופתעתי פעם אחת לגלות שלך ולידידיה יש הגדרה אחרת מזו שאני מכיר, והופתעתי פעם נוספת לראות שההגדרה של נתניהו דומה הרבה יותר להגדרה שאני מכיר מלהגדרה שלכם1. ("עריק טוב" - "עריק" שטוב למחנה שלך או "עריק" שפועל ממניעים ערכיים?) 1 אם כי - אני לא מכיר הגדרה שיכולה לכלול גם את סער, ונראה שנתניהו מכיר ומשתמש בכזאת. |
|
||||
|
||||
לוי-אבקסיס התמודדה במסגרת המפלגה שבראשה עמדה. |
|
||||
|
||||
והפרה התחייבות מפורשת לבוחרים שלה. |
|
||||
|
||||
נדב העצני: ״ אם רה"מ לא היה מעדיף את טובתו האישית, ממשלת בנט-לפיד הייתה נמנעת״ |
|
||||
|
||||
גם כתב ביושר שהממשלה הבאה יותר ימנית מממשלת נתניהו, כל שגם הבטחת ה'אקים ממשלת ימין שתחליף את נתניהו' עומדת במבחן בהצלחה. |
|
||||
|
||||
יאפ. הקסם הכי מרשים של ביבי הוא איך שהוא מצליח לשווק את עצמו כימין, למרות שהממשלות שלו שברו כל כך שמאלה כך שזה שבר את הסקלה וקשה אפילו לתאר את זה אפילו כמדיניות שמאל. אני פשוט מכנה את זה בגידה במדינה (למרות הרמות הגבה שאני מקבל הן משמאלנים והן מאנשי ימין כשאני אומר זאת - מתרגלים). מנושא לנושא באותו הנושא: את הספקטרום ימין-שמאל אני לא לגמרי מבין1, אבל מעשית נראה לי שהממשלה הבאה אכן תוביל למדיניות ניצית יותר ואף להסלמה / עליית מדרגה בלחימה בחמאס. אם הממשלה הזאת תקום אנחנו בדרך להתנגשות בלתי נמנעת עם עזה (בקנה מידה של שבועות קדימה ולא שנים קדימה - נקו וסדרו את חדרי הביטחון בהם נשתמש כולנו שוב מאוד בקרוב). אני לא רואה את הקואליציה הזאת מצליחה להמשיך לקיים את שקשוקת השחיתות הבזיונית של נתניהו מול החמאס. ההסדרים האלה הם יותר מידי ״Dr. Evil״ עבור האדם הסביר, בלי קשר לעמדות המדיניות שלו. בממשלה של לפיד-בנט יש יותר מידי אנשים סבירים. אנשים ישאלו שאלות ויבדקו לאן מזוודות הכסף הקטארי הולכות. ברגע שיגלו את המובן מאליו שנתניהו וקואליצית הצלופחים שלו העלימו עין ממנו (הכסף הולך לקניית נשק רקטי ושכלול יכולות לחימה) ציר השקשוקה האנטי ישראלי קטאר-אירן-ממשלת-ישראל יתקשה להמשיך כאילו עסקים כרגיל וזה יוביל להתנערות ישראל מההסדר ולפיצוץ(ים). _______________ 1 ״לא מבין״ במובן הסופיסטי. אני חושב שאלו סיווגים שקריים/פשטניים. |
|
||||
|
||||
דוקא בנושא הזה, לטוב או לרע המבצע שיצא בחופזה רק לאחרונה יכול לתת בקלות שנה של רגיעה יחסית בגזרה הזו, כששני הצדדים מתארגנים מחדש, אוספים את השברים (מי יותר ומי פחות), משקמים מה שאפשר ומפיקים מסקנות עד לפעם הבאה. אני מדבר על ענין החמאס, להבהרה. |
|
||||
|
||||
אולי, אבל אני לא משוכנע בכך. לחמאס יש אינטרס לאותת לממשל החדש שהוא מצפה שלא יפגעו בשקשוקה שמבטיחה את התזרים הכספי1 אז הוא עלול לעשות קצת שרירים, גם אם זה לא הזמן הכי נוח. מילא עקרונות, כאבוד, כוח או עניינים מדיניים - אלו צפרדעים שהחמאס יכול לבלוע. אבל לפגוע להם בכיס?! עד כאן. הממשלה החדשה גם תרצה (בעיקר בנט ולפיד) להראות שהיא לא מורכבת מחננות כמו ביבי. הם יעשו לא מעט שרירים מול המחאס. כמו מישהו חדש שנכנס לכלא מול הותיקים. לשני הצדדים יש אינטרס לנפח את החזה ולשדר ״אל תתעסקו איתי״ כבר בהתחלה (גם אם הם מסתירים פציעות). החיים של הממשלה הזאת לא יהיו קלים, בנוסף לבעיות החיבורים המוזרים והלא טבעיים שיש בה. אל תזניחו את הממ״דים ואל תתחילו להשתמש בהם שוב כחדר איחסון. רקומר. ___________________ 1 חוץ מעניין כלי הנשק - הוילות, מכוניות הפאר וחיי הלוקסוס של ה-Villains של מנהיגות החמאס לא ממומנים מאוויר. |
|
||||
|
||||
רק לצורך הפרספקטיבה, הנה מאמר קטן על חבירתו של נתניהו לאהוד ברק לאחר בחירות 2009. |
|
||||
|
||||
למען האמת לא זכרתי כלל את הפרשה הזאת ואפילו איני זוכר שהייתה פעם מפלגת איחוד לאומי, אבל אחרי קריאת המאמר לא מצאתי שנתניהו אמר בפרוש שלא ילך עם ברק, ואחרי הבחירות הפר את הבטחתו. אולי זה דומה קצת לפרשה האחרונה שבה הוקמה הממשלה האחרונה ללא צרוף בנט ושקד, שאי אפשר היה להקים רק עמם קואליציה ומן הסתם בקשו בקשות מופרזות או שגנץ לא רצה אותם או סיבה אחרת, פרשה שמן הסתם גרמה לאכזבה בקרב בוחריהם. מקרה מובהק שבו ממשלה מוקמת באמצעות מעשה רמיה לא מצאתי בהיסטוריה של הפוליטית שלנו. |
|
||||
|
||||
לא, כי גנץ. |
|
||||
|
||||
אגב, בזמנו כתבתי את דיון 2229 שתיאר מקרה אחר של הפרת הבטחות לבוחר. כפי שחשבתי אז שהצבעת הכנסת בעד מעשה ההתנתקות של שרון הופך אותה לבלתי לגיטימית, כך אני חושב גם שהממשלה שעומדת לקום אינה לגיטימית. בדמוקרטיה כפי שאני הייתי רוצה לראות היה צריך להיות חוק שפוסל מעשים שנעשו נגד רצון הבוחר, ובסמכות בג"ץ היה לשפוט ולבטל מעשים כאלה. כי זה לדעתי לב הדמוקרטיה. |
|
||||
|
||||
אם כך, לכל מה שכתבת אודות הכנסת שיכולה לחוקק ככל העולה על רוחה יש בכל זאת סייג גדול- שהיא אינה רשאית לחוקק בניגוד לרצון הבוחרים. ולמרות מה שכתבת על יחסי בג''ץ והכנסת אתה מציע ביקורת שיפוטית של בג''ץ על החקיקה במקרה הזה. הבעיה המרכזית בהצעה הזו היא שאף ממשלה לא תוכל לעשות מעשים לא פופולריים- להעלות מסים למשל- גם אם הם נחוצים. אני מתאר לעצמי שאתה מתכוון רק לעניינים מדיניים, אבל ההפרדה היא מלאכותית. |
|
||||
|
||||
אמרתי שצריך שיהיה חוק, וכשיהיה, בג''ץ יהיה צריך לשפוט לפיו. לא חשבתי על כל הפרטים הקטנים ואפשר שמדובר בחקיקה די מסובכת. אגב, חלופה טובה יכולה להיות משאל עם. |
|
||||
|
||||
וזה צריך להיות שהכנסת כפופה אליו, אם כך. תכל'ס- גם אתה בעד שיקדמו כבר את חוק יסוד: החקיקה שנמרח כבר עשורים. |
|
||||
|
||||
אני תמיד אומר שהכנסת יכולה לעשות כרצונה כי היא שליחת הציבור במשטר דמוקרטי, למעט דבר אחד: רצון הציבור. |
|
||||
|
||||
תראה מה קרה עם הברקזיט. בדיעבד לא היה עדיף שהנבחרים היו מחליטים בלי לשאול את הציבור לרצונו? |
|
||||
|
||||
''עדיף'' זה עניין סובייקטיבי. בדמוקרטיה ההחלטה צריכה להיות על פי מה שהרוב חושב שהוא ''עדיף''. ויתכן גם שרבים מתחרטים על הצבעתם לנוכח ההתפתחויות שאחרי ההצבעה. אבל אף אחד לא יכול להחליט במקומם מה ''עדיף''. ואם אתה שואל מה היה עדיף בבריטניה מנקודת הריאות שלי, ממש איני יודע. נראה לי שזה דווקא היה בסדר. למשל, עם הקורונה והחיסונים הם הסתדרו הרבה יותר טוב מאשר לו היו היום חלק מהאיחוד האירופי. |
|
||||
|
||||
"עם הקורונה והחיסונים הם הסתדרו הרבה יותר טוב מאשר לו היו היום חלק מהאיחוד האירופי" - למה אתה חושב ככה? לפחות מבחינת מספר המתים יחסית לגודל האוכלוסיה נראה שהאיחוד האירופי מצליח יותר מבריטניה (אם כי, לכל מדינה באיחוד יש מדיניות שונה, לכן אני בספק אם עם או בלי האיחוד המצב היה שונה משמעותית). |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני יודע בריטניה השיגה חיסונים וחיסנה את תושביה מהר יותר מארצות אירופה האחרות, והצליחה בעזרת החיסונים לדכא את המגיפה מהר יותר מהן, אבל אתה בוודאי יודע טוב ממני ולכן לא אתווכח אתך, בנושא שולי שהשתרבב. אגב, כמי שבמדינתו נהוג מוסד משאל עם, האם הוא נראה לך נכון במדינה דמוקרטית? |
|
||||
|
||||
בבריטניה לא כל כך נהוג לעשות משאלי עם - עד היום היו 3 (הצטרפות לאיוד האירופי ב-1975, שינוי שיטת הבחירות ב-2011 והיציאה מהאיחוד ב-2016). בכל אלה שאני זוכר "הפסדתי" אז אני נגד. כרעיון זה נשמע לי רעיון טוב, המימוש שלו בבריטניה עד היום היה אסון. |
|
||||
|
||||
תיסלחו לי שניכם שאני צועק מהיציע, אבל אני ממש (אבל ממש) לא מבין את הצדדים בויכוח/דיון הזה. אני לא מבין מה האלטרנטיבות המוצעות. שיטת המשטר המוצעת כאלטרנטיבה למצב הקיים נשמעת לי לא קוהרנטית ולא ברורה. זה נשמע לי כמו משהו שהוא Not even wrong. אי אפשר ממש להתנגד לרעיון כי הוא לא רעיון אפוי. שיטת המשטר המוצעת, עד כמה שאני מצליח להבין, היא: 1) הכנסת יכולה לחוקק כל דבר שהיא רוצה אם יש לכך רוב בכנסת. 2) לבית המשפט אין זכות לבקר חקיקה של הכנסת או לפסול חוקים (גם אם הכנסת מחוקקת דבר והיפוכו או משהו המנוגד לחוק יסוד - 61 חברי כנסת צריך להיות ברזל). 3) במקרה של סתירה בחקיקה החוק האחרון קובע. מה החוק הקיים זה לא ממש משנה כשמחוקקים - לרוב *כרגע* יש את הסמכות להפוך את *כל* ספר החוקים על ראשו (אפילו לא ממש צריך להתיחס לגוף החוקים הקיים כי יש את עקרון ה״חוק אחרון קובע״ שהוא כנראה הדיבר ה-11 בלוחות הברית והקיום שלו הוא אוניברסלי ואין אפילו צורך שיהיה בספר החוקים). מטא-חוק איף יו וויל. 4) רוב שגויס בכנסת בניגוד להבטחות לבוחר הוא לא לגיטימי. 5) הכנסת צריכה להעביר חוק בכנסת שאוסר על רוב שגויס בכנסת בניגוד להבטחות לבוחר לחוקק או להפעיל את סמכויות הרוב שלו (למשל בהצבעה בעד והקמת ממשלה). 6) בית המשפט צריך להתערב בפעילות הכנסת ולפסול חוקים שחוקקו על ידי רוב לגיטימי בעקבות הפרת הבטחות לבוחר ו/או לפסול סמכויות (או חוקיות) של ממשלות שנוצרו עקב הפרת הבטחות לבוחר, גם אם הרוב בכנסת הוא של 61 חברי כנסת או יותר. 7) סעיף הג׳וקר: אם בכל זאת כל הנ״ל לא מסתדר, אז את הבעיות הללו פותרים במשאל עם וכמובן שאסור לנו להציק עם כל מיני שאלות של קטנונים נודניקים לגבי איך זה עובד כי כאן בעצם זה נקודת הג׳וקר של סוף הדיון (איזה משאל? מה שואלים? איך שואלים? כל כמה זמן שואלים? מה המנגנונים שיבטיחו את קיום תוצאות משאל העם? איך זה שונה מבחירות לכנסת כאשר הנושא הוא הרכבת ממשלה והרכב הכנסת? מה פה קורה פה?!) זה לא הצעה לשיטת משטר. זה נשמע לי כמו רעיון אבסטרקטי שהוא אפילו לא חצי אפוי בטעות או חצי אפוי בכוונה (כי אז אפשר להגיד על פעילות של רוב בכנסת כלא לגיטימית כשלא אוהבים אותה או פעילות של רוב בכנסת כמחייבת/ברזל ואין לשום רשות זכות להתערב כשכן אוהבים אותה). |
|
||||
|
||||
סעיף 6 - צריך להיות ״על ידי רוב לא לגיטימי״ |
|
||||
|
||||
... וגם, מה המשמעות של התשובה של משאל העם - זו הבעיה הכי גדולה שלי עם הנושא. לדוגמא, נניח והיה משאל עם להלן: האם לשחרר את גלעד שליט תמורת 1027 אסירים בטחוניים? והתוצאות היו 55% לא ו 45% כן. מה זה אומר על השחרור שלו תמורת 0 אסירים ? ו 500? ו 1026? ואם השחרור מלווה גם בבונבוניירה מהודרת? ואם בהסגרתו של סינואר? |
|
||||
|
||||
הוא אמר שהוא לא חשב על כל הפרטים הקטנים |
|
||||
|
||||
סורי. אלו לא פרטים קטנים. הרעיון לא עקבי (אפילו לא עם עצמו) ולא מנוסח בצורה קוהרנטית אפילו כתאור High Level עם נפנופי ידיים. הבנתי שיש את עיקרון הכי חשוב של ״שהציבור יחליט כי זאת מהות הדמוקרטיה״. מעבר לזה, כאשר מגיעים לתאור השיטה עצמה, הכל מבולבל וזורם לכל מיני כיוונים על פי המוזה, החשק ומה שנוח באותו הרגע. לפעמים יש באייל עמדות מנוגדות ואחרי שאני מבין את שתיהן אני מצליח למצוא את עצמי מסכים עם אחת (או לפעמים מצליח למצוא את עצמי איפשהו על הציר שביניהן). במקרה הזה, יש בצד אחד עמדה שמרנית של איך מדינה דמוקרטית ״רגילה״ עם שלטון פרלמנטרי, שלטון חוק והפרדת רשויות עובדת. את אלה אני מבין וגם ביקורת / הצבעה על בעיות במצב הקיים אני מבין. יש לנו דוגמאות שונות מהציאות של איך זה עובד והמשימה אפילו קלה יותר כי לא אנחנו המצאנו את השיטה פה בישראל. בצד השני יש את עולם ה״עד היסוד נחריבה״ של חובבי ה-D9 שאני בהחלט מבין ממה שהם מתארים את מה שהם לא אוהבים, אבל לא מצליח להרכיב בראש שיטת משטר קוהרנטית ממה שהם מציעים (אפילו לא אחת שאני כן מבין אבל מתנגד לה כמו בדוגמאות של הפיאודליזם, התאוקרטיה או האוטוקרטיה). אז או שאני סתם מבולבל, או שהם מבלבלים בכוונה (והקרב פה הוא בכלל קרב על כוח ושליטה והדיון על עקרונות/שיטת משטר זה רק עשן ומראות למה שבאמת קורה כאן) או שגם להם אין בכלל מושג מה הם בכלל רוצים. |
|
||||
|
||||
ראה גם תגובה 735358 שמביעה פקפוק באפשרות כזאת. |
|
||||
|
||||
עלתה בדעתי עוד דוגמה להבטחה פחות מחייבת שאי אפשר לומר שהפרתה היא שקר, וזו דווקא באה מפי בנט עצמו. אני מתכוון להתקפה עליו שהוא מוכן להיות ראש ממשלה למרות שהצליח לקבל רק שישה מנדטים בבחירות, ושהוא עצמו אמר טרם הבחירות ש 15 מנדטים אין די בהם כדי שיכהן כראש ממשלה משום שזה "לא דמוקרטי". דווקא הפרת ההבטחה הזאת לא עושה עלי שום רושם. אם הוא הצליח "לסחוט" ממרכיבי הממשלה את הדבר הזה, הרי הוא עשה זאת לפי כללי המשחק אצלנו וזה לא כל כך נורא. העובדה שבעצמו אמר טרם הבחירות שזה לא דמוקרטי (אני לא מבין מדוע), היא פיקנטית ומעמידה אותו באור מגוחך, אבל אין בלבי עליו שום דבר על כך ש"הפר את ההבטחה" הזאת. |
|
||||
|
||||
אני מסכים שדיעותיו של בנט בעניין ראש ממשלה עם עשרים/חמישה עשר/עשרה/שבעה/שישה מנדטים אינם קשורים להפרת הבטחה. באשר ל"אם הוא הצליח "לסחוט" ממרכיבי הממשלה את הדבר הזה, הרי הוא עשה זאת לפי כללי המשחק אצלנו וזה לא כל כך נורא", אם תמחק את החלק שהדגשתי אנחנו מסכימים. מקובל שבמלחמה אין סנטימנטים, כל מה שחוקי הוא כשר. אותה מוסכמה נגררת גם לתחום העסקים, שגם אליהם מתייחסים כאל קרב בין היצרנים (אם כי ביחס לצרכנים מצפים מהם לגלות, פה ושם, יחס קצת שונה). אני חושב שעצוב מאד לראות שאותו עקרון התקבע גם בפוליטיקה. נכון שמדובר על "קרב" בין עמדות, אבל מלבד לחילוקי הדעות הפוליטיים יש גם אינטרסים רבים משותפים לחברה כולה, ואלה מתעעמים ומיטשטשים לרעת כל הצדדים. מערכת פוליטית נקיה, הגונה והוגנת, לא רק במובן הפורמלי של "חוקית", היא אינטרס משותף כזה. |
|
||||
|
||||
נתקלתי בעוד דוגמה של הבטחה שהפרתה אינה ממש מבחינת שקר, ומצאתי לנכון לציין זאת למרות שאומרה הוא בין הפוליטיקאים המתועבים בעיניי. יאיר לפיד הבטיח שיקים ממשלה עם פחות מ 18 שרים, ולאחר הקמת הממשלה הוא מודה שנכשל במשימה זו. בעניין הזה אני מסכים אתו. זה לא ממש שקר. ההגדרה "כישלון" מתאימה יותר. ושוב, כדי שאובן, אני חוזר על מה שהם שקרים אמיתיים בעיניי. התנתקות אחרי "דין נצרים כדין תל אביב" זה שקר זועק לשמים. "לא אשב עם לפיד כי הוא שמאל" זה שקר. "לא אשר עם העבודה כי הם נגד חוק הלאום" זה שקר. "לא אשב עם מרץ כי הם בעד האג" זה שקר. ואלה שקרים הזועקים לשמים. |
|
||||
|
||||
מי שמכונה בפי שפטל "אל קאודיליו", התואר שנתן פרנקו רודן ספרד לשעבר לעצמו, משום שכמו פרנקו הוא בוחר את חברי מפלגתו ללא שום מנגנון דמוקרטי פנימי, עשה לאחרונה צעד מעניין. בתגובתי קבלתי את מה שאמר שמדובר בכישלון, וסברתי שאכן מדובר בכישלון לממש הבטחת בחירות ולא ממש בשקר. אבל הצעד הזה הוא ממש שכלול התנהלותו, ומאד מזכיר את נוהגה של הנהגת ברית המועצות לשעבר למחוק דפים מההיסטוריה כדי שזו תתאים למסרים של המפלגה. נהדר. לפני הבחירות מנסחים מצע, ואחריה מוחקים את כל הסעיפים שלא מומשו מרשימת מטרות הרשימה. כך אל קאודיליו מצליח למחוק את כשלונותיו. |
|
||||
|
||||
כנראה שכל תקופה בתולדות העם היהודי זקוקה לבלעם שלה. אפשר לכתוב הרבה דברים רעים על פרנסיסקו פראנקו הקאודיו נמוך הקומה ובעל הקול הצפצפני של ספרד הפאשיסטית. אבל אפאחד לא יכול להכחיש שהוא היה ריאליסט ושליט אפקטיבי ומאריך ימים. נראה שהספרדים היום קצת מתביישים בתקופת שלטונו הארוכה, אבל במבט היסטורי נראה שהוא היה התרופה המרה שנדרשה למחלה הספרדית של אנארכיזם, אירידנטה, רדיקליות ודוגמטיות. אחד מן הקסמים שחולל פראנקו, היה האלמותו של כל הימין הקיצוני ברגע שהתבסס בשלטון. פראנקו עלה לשלטון בתמיכתם של אנשי צבא ופוליטיקאים פאשיסטים אידיאולוגיים (הפלנחה) ואנשי כנסיה קיצוניים (האופוס דאי). אבל מרגע ששלטונו התבסס הוא נקט מדיניות פרגמטית וקולם של הקיצוניים נאלם. בסוף ימיו, פראנקו יזם מהלך של חזרה מוצלחת ושלווה אל דמוקרטיה פרלמנטרית רגילה. זו כנראה לא היתה כוונתו, אבל זה מה שקרה. יש לי ספק רב אם רגליו של בנט יכולות למלא את מגפיו של ''פאקו'' (כינוי אחר של פראנקו). |
|
||||
|
||||
לאיזה "בלעם" יהודי התכוונת, ואיך השתרבב לכאן בנט? |
|
||||
|
||||
שפטל=בלעם. חשבתי שהוא כתב על בנט. מתברר שכרגיל האשם הוא לפיד כהתגלמותו הנכחית של הסמול. נדמה לי שהוא בכלל נופש הרחק ממקומותינו. אין גבול לאנטישמיות. בהקשר הזה של האשם תמיד, ניסיתי למצוא את הסיפור של אבו נימר על האריה הרעב והעגל התם, אך לא הצלחתי. בכל אופן, הדברים תופסים גם לגבי לפיד. ספק רב אם יצליח למלא את מגפיו של פראנקו. |
|
||||
|
||||
עיבוד (לא יותר מדי מוצלח לטעמי, אבל מעביר את הרעיון) של אבו נימר. |
|
||||
|
||||
זה סיפור אחר. הסיפור הוא על אריה רעב שפוגש עגל רך. אריה: אתמול חלפת על פני והסתכלת עליי בעין עקומה עגל: לא יכול להיות. כלל לא ראיתי אותך. אריה: ולמה לא באת לחלוק לי כבוד עגל: אם לא ראיתי אותך, איך יכולתי לחלוק לך כבוד אריה: אבל שמעתי שאמרת לסוס היאור שאינך מפחד ממני עגל: אבל אני בכלל לא מדבר עם סוס היאור. זה בטח היה בן דודי הדומה לי שמיודד עם ההיפו. אריה: יכול להיות. אבל הגיעה שעת ארוחת הצהריים. אני רעב ונגמרו לי התירוצים. וטרף את העגל. |
|
||||
|
||||
נכון אם לצטט את אבו זאקי של שייקה אופיר: אין לי בעיה עם הזכרון. הבעיה היא מה שאני שוכח. הזאב והטלה |
|
||||
|
||||
שפטל מכנה את לפיד אלקאודיליו בגלל שבמפלגות השניים אין פריימריס, ולא בגלל דברים אחרים. אבל אם פרנקו נעלב מההשוואה בגלל שהוא בכלל, בניגוד למה שכולם חושבים, בחור טוב, אז עמו הסליחה. מכל מקום, תגובתי עסקה ב''שיפור'' ההיסטוריה, וכל מה שמסביב היה אך קישוט. |
|
||||
|
||||
להויי ידוע שטוב ורע אצל פוליטיקאים זה עניין מאד קשה. תמיד נשאלת השאלה טוב ורע למי. אני מבין שלעת הזו חשוב מאד לנפח את דמויותיהם של לפיד ובנט כנציגי השטן עלי אדמות, כדי להצדיק את כשלונו של נתניהו המנהיג הגאוני להרכיב ממשלה כאשר הליכוד הוא בשיא כוחו. האמת העובדתית היא ששניהם מנהיגים פוליטיים מן השורה שעד עתה לא הראו שום יכולת יוצאת מן הכלל בתחום הלאומי. |
|
||||
|
||||
להציג את פרנסיסקו פראנקו כמנהיג "טוב" זה באמת קצת מגוחך אבל לא לכך הכוונה. פראנקו כמו נתניהו הם מנהיגים בעלי משמעות בתולדות מדינתם, לטוב ולרע. בנט ולפיד הם פוליטיקאים מקומיים שעד עתה פעלו במרחב המפלגתי והשפעתם על המרחב הלאומי והבינלאומי היתה שולית עד בלתי קיימת. הבדיחה היא להציג אותם כד"ר מוריארטי של מזימות האליטות הישנות. בנט, אני חושב, מייצג אידאולוגיה של ממש של סקטור מסויים בחברה הדתית-מסורתית, גם אם היא מכוסה בהר של הצהרות אנכרוניסטיות בנוסח "רוה"מ של כולם". אצל לפיד אני מתקשה בכלל לזהות אידאולוגיה עקבית וכל כולו מסיכה של "רוה"מ של כולם" המכסה על ריק. לפיד עשה קריירה ממדיניות של לא לומר שום דבר שנוי במחלוקת ולא להתקיף אף מגזר באריג הטלאים הישראלי. זוהי מדיניות שיש רווח בצידה (כך הוכיח בני גנץ שכמעט הצליח לקחת את המושכות מידיו בשיטת "anything you can do ..."). לפיד הצליח בשיטה זו לקיים מפלגה אזרחית של מעמד הביניים ולייצב אותה על 10-20 מנדטים, מבלי ליצור לה תשתית מוסדית או לוקלית של פעילות מפחגתית ומבלי להציג פנל של הנהגה קולקטיבית בעלת משקל עצמי. אפילו ידידים אישיים ונושאי כלים כמו עופר שלח איכשהו נפלטו. כל זה חסר משמעות, אם לפיד יצליח להגיע לכס רוה"מ ובמשך שנתיים יצליח להטביע את חותמו על גורל המדינה. כל זה הוא בחזקת אופציה עתידית. להתיחס אליו כאל מנהיג לאומי בקליבר של נתניהו זה מגוחך. זה כמו לומר שקמלה האריס הפילה את טראמפ. הניסיונות השפלים של שפטל ובני דמותו להציג את לפיד או לחילופין את אהרון ברק כקוזימו מדיצ'י המושך בחוטי הבובות מאחורי הקלעים כדי להרשיע את החף מפשע נתניהו וכדי למנוע ממנו את השלטון המגיע לו בדין הקלפיות, הוא זדוני ואוילי כאחד. שפטל ובני דמותו, נוהגים לרסס את המילים "ערבי", "איסלם" ו"עבאס מנצור" ואח"כ "מזדעזעים" שהמילה אינה עושה עלינו רושם רב. לי באופן אישי, אין ספק ששיתוף פעולה עם האיסלם הפונדמנטליסטי בנוסח עבאס מנצור, מחירו בצידו. כאשר המחיר הזה יתגלה, זה יהיה לא נעים (מזכיר לי את פרשת התמיכה ב"בני הכפר" של אריק שרון). אבל כאשר נתניהו כמעט בגלוי מפלרטט בעצמו עם עבאס מנסור, כיצד אפשר להייחס לתעמולה של שפטל ושות' אחרת מאשר לאנטישמיות בהתגלמותה? גם תינוקות של בית רבן יודעים שנתניהו איבד את השלטון בגלל התנהגותו הנכלולית והשחצנית כלפי שותפו גנץ ובגלל שרבים בציבור, כולל בציבור שלו, מאסו בהתנהגותו האנרכית החותרת תחת יסודות שלטון החוק בישראל. אותו אדם, שאנחנו הציבור, על חשבוננו, העמדנו לרשותו צוות של יועצים משפטיים, מנהלי חשבונות ומנהלי בית, במקום לרסן את החריגות ה"מלכותיות" שלו ושל בני ביתו, בחר להשתלח בפקידי השלטון אותם בחר בעצמו ולהקיף עצמו במלחכי פנכה וביריונים מילולייים. וכעת מעיזים לומר לנו שהשלטון נגזל ממפלגתו בגלל עורמתם ותחבולותיהם של לפיד או אהרון ברק. העובדה שנתניהו מצליח לרתום לעגלתו רבע מן האלקטורט, אינה אומרת שכל שאר המצביעים אינם "לאומיים" או אזרחים טובים, שיש להם ציפיות לגיטימיות מן השלטון שלהם. |
|
||||
|
||||
לפיד עבד על המפלגה ביחד עם קבוצת שותפים עוד שנים לפני המחאה החברתית. בקבוצה הזו היו מספר ראשי ערים. כבר בבחירות 2013 נהנה לפיד מתמיכה של רשת מתנדבים. יש רשימות של יש עתיד בלא מעט רשויות מקומיות. בהפגנת האקלים בכיכר רבין לפני כמה שבועות, נוער יש־עתיד היו קבוצה בולטת ונלהבת ונראה לי שבלטו יותר מהמקבילים של המפלגות האחרות. ליש עתיד בהחלט יש תשתית. ובינתיים הכריזו שם על פריימריז. נראה אם זה יגרום גם לליכוד לערוך בחירות פנימיות. |
|
||||
|
||||
אני מאד מקווה. בכל אופן, אם יווצרו הנסיבות שיאפשרו את כהונתו של לפיד כרוה''מ תהיה לו הזדמנות להטביע את חותמו על המדינה ואז נהיה כולנו חכמים יותר. אני מוכרח להודות שאני לא אופטימי מאד. לו לפיד קורץ מחומר של מנהיג גדול, הדבר היה נותן אותותיו גם בכהונתו כרוה''מ החליפי והדבר אינו כך. בינתיים, עושה רושם שיש לו הטייה ברורה לכיוון ברירת המחדל והישיבה על הגדר. כאשר אתה עושה מעט ככל האפשר גם מספר השגיאות שלך קטן, אבל זה לא אינדיקציה למישהו שיכול להטות את הספינה הלאומית מדרך האבדון אל חוף מבטחים. בכלל, דברי הביקורת על יש עתיד לפחות מצידי אינם נאמרים מתוך קנטרנות או שמחה לאיד (אחרי הכל בבחירות האחרונות הצבעתי עבורם יותר מפעם אחת). עיקרו של דבר, לפיד ואחרים כמוהו (סער, ליברמן, מיכאלי ומרץ) טענו שהמשך שלטונו של נתניהו מסוכן למדינת ישראל. לדעתי, בחצי השנה האחרונה הם הוכיחו שהם עומדים מאחורי הדברים וכדי להפטר מנתניהו הם מוכנים לקנות את בנט ומפלגתו (שלגמרי לא היו חלק מן הגוש הזה) ולשלם את המחיר הנדרש (בדמותו רוה''מ שכפי הנראה נהנה מתמיכה ציבורית אפסית). אני מעריך אותם על כך. הדברים שלי נובעים מתוך פסימיות. מצב האנושות ומצב המדינה בפרט, לא טובים. ספק אם אפילן מנהיגים טובים יוכלו לשנות זאת וספק גדול עוד יותר אם הדמוקרטיה המערבית לא מיצתה את עצמה. כאשר למעלה ממחצית האלקטורט גם בישראל וגם בארה''ב מצביעים עבור מלאכי חבלה כמו נתניהו וטראמפ, איך אפשר להפקיד בידם את לגיטימיות השלטון. יש לי חשש גדול שגם לפיד יתגלה כמנהיג לא מתאים שנבחר בהצבעה פופולארית. |
|
||||
|
||||
> כאשר למעלה ממחצית האלקטורט […] בארה"ב מצביעים עבור […] טראמפ להד״ם. |
|
||||
|
||||
"אחרי הכל בבחירות האחרונות הצבעתי עבורם יותר מפעם אחת" - זאת עברה פלילית! |
|
||||
|
||||
בחירות בלשון ריבוי רבים. (אבל נדמה לי שהזכרתי כבר כאן שבבחירות האחרונות הצבעתי פעמיים. אבל לא עבור יש עתיד) |
|
||||
|
||||
א. תודה. לגבי "למעלה ממחצית" התכוונתי לנתניהו והסרבול הניסוחי שלי החיל את זה גם על טראמפ. בכל מקרה המבוכה שלי עומדת בעינה. מדובר בשני מנהיגים שהם מלאכי חבלה ומשרתים בעיקר את עצמם, באופן הברור ביותר ועדיין חלקים משמעותיים באלקטורט מתפתים להצביע עבורם. ב. הצבעת עבור גנץ? מעניין. במה אתה חושב גנץ עולה על לפיד או מה במה עדיפה מפלגתו? גנץ הוכיח בינתיים חוסר יושרה אישית בפרשת המימד החמישי וחוסר הבנה מוחלט בתחום הפוליטי כאשר הצטרף לנתניהו כסרח עודף בברית הזוגית. מלבד זאת גם תחושת ה-entitlement שלו קצת פאתטית ("מגיע לי להיות רוה"מ"). |
|
||||
|
||||
ומצאתי גם שקר "חינני" של בנט. |
|
||||
|
||||
השקר הזה הוא שקר בתוספת לא מעט טמטום. לאיזה צורך הוא הזמין לעצמו את המבוכה הזאת? |
|
||||
|
||||
ככל שאני מוסיף לרשימה עוד שקרים ודברים טפשיים שבנט אומר, אני יותר נוטה לדעה שהוא יותר מטומטם מאשר שקרן (והוא שקרן לא קטן). |
|
||||
|
||||
למה מטומטם? מהו המחיר של שקר (עבור נתניהו, לדוגמה)? |
|
||||
|
||||
הה, עבור נתניהו המחיר של שקר הוא שלילי - ככל שהוא משקר יותר הוא רק מרוויח בדרך כלל. |
|
||||
|
||||
בנט בעיקר קשקש את עצמו לדעת - מה שמעיד בעיקר על חוסר בגרות פוליטית, אבל בשלושה דברים די משמעותיים הוא עומד: 1) אקים ממשלה שתחליף את נתניהו (עוד לא, אולי יעמוד בשבוע הבא). 2) לא אגרור את המדינה לבחירות חמישיות. 3) אקים ממשלה ימנית עם סער - חצי קיים, הממשלה שלו יותר ימנית מהנוכחית - ואכן עם סער. ולא ממש הבטחה אבל רוח הדברים - בנט העביר בשנה האחרונה ביקורת קטלנית על תפקוד הממשלה והעומד בראשה במגוון נושאים, מניהול הקורונה ועד ניהול מדיניות הבטחון, כשלי מירון וכו'. האדם הסביר מבין מזה שהוא חושב שזו ממשלה גרועה מאד וראוי לעשות הרבה כדי להחליפה. באותה רוח דברים, כל הסקרים לפני הבחירות *לא* ספרו את בנט בגוש נתניהו. מה שאומר שלבטח הוא לא הבטיח שהוא בכיס של נתניהו. אם כבר, הוא כנראה יהיה לשון המאזניים הכי משמעותית שהיתה פה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |