|
||||
|
||||
אם כך, לכל מה שכתבת אודות הכנסת שיכולה לחוקק ככל העולה על רוחה יש בכל זאת סייג גדול- שהיא אינה רשאית לחוקק בניגוד לרצון הבוחרים. ולמרות מה שכתבת על יחסי בג''ץ והכנסת אתה מציע ביקורת שיפוטית של בג''ץ על החקיקה במקרה הזה. הבעיה המרכזית בהצעה הזו היא שאף ממשלה לא תוכל לעשות מעשים לא פופולריים- להעלות מסים למשל- גם אם הם נחוצים. אני מתאר לעצמי שאתה מתכוון רק לעניינים מדיניים, אבל ההפרדה היא מלאכותית. |
|
||||
|
||||
אמרתי שצריך שיהיה חוק, וכשיהיה, בג''ץ יהיה צריך לשפוט לפיו. לא חשבתי על כל הפרטים הקטנים ואפשר שמדובר בחקיקה די מסובכת. אגב, חלופה טובה יכולה להיות משאל עם. |
|
||||
|
||||
וזה צריך להיות שהכנסת כפופה אליו, אם כך. תכל'ס- גם אתה בעד שיקדמו כבר את חוק יסוד: החקיקה שנמרח כבר עשורים. |
|
||||
|
||||
אני תמיד אומר שהכנסת יכולה לעשות כרצונה כי היא שליחת הציבור במשטר דמוקרטי, למעט דבר אחד: רצון הציבור. |
|
||||
|
||||
תראה מה קרה עם הברקזיט. בדיעבד לא היה עדיף שהנבחרים היו מחליטים בלי לשאול את הציבור לרצונו? |
|
||||
|
||||
''עדיף'' זה עניין סובייקטיבי. בדמוקרטיה ההחלטה צריכה להיות על פי מה שהרוב חושב שהוא ''עדיף''. ויתכן גם שרבים מתחרטים על הצבעתם לנוכח ההתפתחויות שאחרי ההצבעה. אבל אף אחד לא יכול להחליט במקומם מה ''עדיף''. ואם אתה שואל מה היה עדיף בבריטניה מנקודת הריאות שלי, ממש איני יודע. נראה לי שזה דווקא היה בסדר. למשל, עם הקורונה והחיסונים הם הסתדרו הרבה יותר טוב מאשר לו היו היום חלק מהאיחוד האירופי. |
|
||||
|
||||
"עם הקורונה והחיסונים הם הסתדרו הרבה יותר טוב מאשר לו היו היום חלק מהאיחוד האירופי" - למה אתה חושב ככה? לפחות מבחינת מספר המתים יחסית לגודל האוכלוסיה נראה שהאיחוד האירופי מצליח יותר מבריטניה (אם כי, לכל מדינה באיחוד יש מדיניות שונה, לכן אני בספק אם עם או בלי האיחוד המצב היה שונה משמעותית). |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני יודע בריטניה השיגה חיסונים וחיסנה את תושביה מהר יותר מארצות אירופה האחרות, והצליחה בעזרת החיסונים לדכא את המגיפה מהר יותר מהן, אבל אתה בוודאי יודע טוב ממני ולכן לא אתווכח אתך, בנושא שולי שהשתרבב. אגב, כמי שבמדינתו נהוג מוסד משאל עם, האם הוא נראה לך נכון במדינה דמוקרטית? |
|
||||
|
||||
בבריטניה לא כל כך נהוג לעשות משאלי עם - עד היום היו 3 (הצטרפות לאיוד האירופי ב-1975, שינוי שיטת הבחירות ב-2011 והיציאה מהאיחוד ב-2016). בכל אלה שאני זוכר "הפסדתי" אז אני נגד. כרעיון זה נשמע לי רעיון טוב, המימוש שלו בבריטניה עד היום היה אסון. |
|
||||
|
||||
תיסלחו לי שניכם שאני צועק מהיציע, אבל אני ממש (אבל ממש) לא מבין את הצדדים בויכוח/דיון הזה. אני לא מבין מה האלטרנטיבות המוצעות. שיטת המשטר המוצעת כאלטרנטיבה למצב הקיים נשמעת לי לא קוהרנטית ולא ברורה. זה נשמע לי כמו משהו שהוא Not even wrong. אי אפשר ממש להתנגד לרעיון כי הוא לא רעיון אפוי. שיטת המשטר המוצעת, עד כמה שאני מצליח להבין, היא: 1) הכנסת יכולה לחוקק כל דבר שהיא רוצה אם יש לכך רוב בכנסת. 2) לבית המשפט אין זכות לבקר חקיקה של הכנסת או לפסול חוקים (גם אם הכנסת מחוקקת דבר והיפוכו או משהו המנוגד לחוק יסוד - 61 חברי כנסת צריך להיות ברזל). 3) במקרה של סתירה בחקיקה החוק האחרון קובע. מה החוק הקיים זה לא ממש משנה כשמחוקקים - לרוב *כרגע* יש את הסמכות להפוך את *כל* ספר החוקים על ראשו (אפילו לא ממש צריך להתיחס לגוף החוקים הקיים כי יש את עקרון ה״חוק אחרון קובע״ שהוא כנראה הדיבר ה-11 בלוחות הברית והקיום שלו הוא אוניברסלי ואין אפילו צורך שיהיה בספר החוקים). מטא-חוק איף יו וויל. 4) רוב שגויס בכנסת בניגוד להבטחות לבוחר הוא לא לגיטימי. 5) הכנסת צריכה להעביר חוק בכנסת שאוסר על רוב שגויס בכנסת בניגוד להבטחות לבוחר לחוקק או להפעיל את סמכויות הרוב שלו (למשל בהצבעה בעד והקמת ממשלה). 6) בית המשפט צריך להתערב בפעילות הכנסת ולפסול חוקים שחוקקו על ידי רוב לגיטימי בעקבות הפרת הבטחות לבוחר ו/או לפסול סמכויות (או חוקיות) של ממשלות שנוצרו עקב הפרת הבטחות לבוחר, גם אם הרוב בכנסת הוא של 61 חברי כנסת או יותר. 7) סעיף הג׳וקר: אם בכל זאת כל הנ״ל לא מסתדר, אז את הבעיות הללו פותרים במשאל עם וכמובן שאסור לנו להציק עם כל מיני שאלות של קטנונים נודניקים לגבי איך זה עובד כי כאן בעצם זה נקודת הג׳וקר של סוף הדיון (איזה משאל? מה שואלים? איך שואלים? כל כמה זמן שואלים? מה המנגנונים שיבטיחו את קיום תוצאות משאל העם? איך זה שונה מבחירות לכנסת כאשר הנושא הוא הרכבת ממשלה והרכב הכנסת? מה פה קורה פה?!) זה לא הצעה לשיטת משטר. זה נשמע לי כמו רעיון אבסטרקטי שהוא אפילו לא חצי אפוי בטעות או חצי אפוי בכוונה (כי אז אפשר להגיד על פעילות של רוב בכנסת כלא לגיטימית כשלא אוהבים אותה או פעילות של רוב בכנסת כמחייבת/ברזל ואין לשום רשות זכות להתערב כשכן אוהבים אותה). |
|
||||
|
||||
סעיף 6 - צריך להיות ״על ידי רוב לא לגיטימי״ |
|
||||
|
||||
... וגם, מה המשמעות של התשובה של משאל העם - זו הבעיה הכי גדולה שלי עם הנושא. לדוגמא, נניח והיה משאל עם להלן: האם לשחרר את גלעד שליט תמורת 1027 אסירים בטחוניים? והתוצאות היו 55% לא ו 45% כן. מה זה אומר על השחרור שלו תמורת 0 אסירים ? ו 500? ו 1026? ואם השחרור מלווה גם בבונבוניירה מהודרת? ואם בהסגרתו של סינואר? |
|
||||
|
||||
הוא אמר שהוא לא חשב על כל הפרטים הקטנים |
|
||||
|
||||
סורי. אלו לא פרטים קטנים. הרעיון לא עקבי (אפילו לא עם עצמו) ולא מנוסח בצורה קוהרנטית אפילו כתאור High Level עם נפנופי ידיים. הבנתי שיש את עיקרון הכי חשוב של ״שהציבור יחליט כי זאת מהות הדמוקרטיה״. מעבר לזה, כאשר מגיעים לתאור השיטה עצמה, הכל מבולבל וזורם לכל מיני כיוונים על פי המוזה, החשק ומה שנוח באותו הרגע. לפעמים יש באייל עמדות מנוגדות ואחרי שאני מבין את שתיהן אני מצליח למצוא את עצמי מסכים עם אחת (או לפעמים מצליח למצוא את עצמי איפשהו על הציר שביניהן). במקרה הזה, יש בצד אחד עמדה שמרנית של איך מדינה דמוקרטית ״רגילה״ עם שלטון פרלמנטרי, שלטון חוק והפרדת רשויות עובדת. את אלה אני מבין וגם ביקורת / הצבעה על בעיות במצב הקיים אני מבין. יש לנו דוגמאות שונות מהציאות של איך זה עובד והמשימה אפילו קלה יותר כי לא אנחנו המצאנו את השיטה פה בישראל. בצד השני יש את עולם ה״עד היסוד נחריבה״ של חובבי ה-D9 שאני בהחלט מבין ממה שהם מתארים את מה שהם לא אוהבים, אבל לא מצליח להרכיב בראש שיטת משטר קוהרנטית ממה שהם מציעים (אפילו לא אחת שאני כן מבין אבל מתנגד לה כמו בדוגמאות של הפיאודליזם, התאוקרטיה או האוטוקרטיה). אז או שאני סתם מבולבל, או שהם מבלבלים בכוונה (והקרב פה הוא בכלל קרב על כוח ושליטה והדיון על עקרונות/שיטת משטר זה רק עשן ומראות למה שבאמת קורה כאן) או שגם להם אין בכלל מושג מה הם בכלל רוצים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |