|
||||
|
||||
עיבוד (לא יותר מדי מוצלח לטעמי, אבל מעביר את הרעיון) של אבו נימר. |
|
||||
|
||||
זה סיפור אחר. הסיפור הוא על אריה רעב שפוגש עגל רך. אריה: אתמול חלפת על פני והסתכלת עליי בעין עקומה עגל: לא יכול להיות. כלל לא ראיתי אותך. אריה: ולמה לא באת לחלוק לי כבוד עגל: אם לא ראיתי אותך, איך יכולתי לחלוק לך כבוד אריה: אבל שמעתי שאמרת לסוס היאור שאינך מפחד ממני עגל: אבל אני בכלל לא מדבר עם סוס היאור. זה בטח היה בן דודי הדומה לי שמיודד עם ההיפו. אריה: יכול להיות. אבל הגיעה שעת ארוחת הצהריים. אני רעב ונגמרו לי התירוצים. וטרף את העגל. |
|
||||
|
||||
נכון אם לצטט את אבו זאקי של שייקה אופיר: אין לי בעיה עם הזכרון. הבעיה היא מה שאני שוכח. הזאב והטלה |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |