בתשובה לab, 31/05/20 5:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"צעד קטן לאדם וגדול לאנושות" אמר האסטרונאוט ניל ארמסטרונג קצת אחרי אמצע המאה הקודמת לפני למעלה מחמישים שנה, כשהציב את כף רגלו על אדמת הירח, ואכן דובר אז באירוע מרשים ופורץ דרך. מאז התקדמה האנושות בהרבה תחומים, בעיקר בתחומי המחשוב. ואמש מה היה? האמריקאים החליטו שיותר זול להם לשלוח אנשים לחלל לא בעזרת הרוסים אלא בשיטת "עשה זאת בעצמך". במקום אותן מעבורות שיודעות בשובן לחדור לאטמוספירה ולנחות כדאון על מסלול, השיגור נראה כשימוש בטכנולוגיות הישנות, כשחזרת האסטרונאוטים ארצה תהיה באמצעות אותם מצנחים, כפי שראינו עוד בטרם הגיע האדם לירח. מה אפשר לכנות כאן "צעד גדול לאנושות"? אני לא מתרגש, בוודאי לא כפי שהתרגשתי כשראיתי את אותו צעד קטן לעדם האורגינלי. אפילו לא כפי שהתרגשתי בעת "פרוייקט בראשית" שלנו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שמישהו ידוע יקפוץ: בשורה האחרונה "לעדם" צ"ל "לאדם". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להד''ם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תקפוץ. לא התכוונתי אליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע, אבל זה היה כלכך מתבקש שלא התאפקתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי האידיוט שייטפל לדעתך לשגיאת הקלדה תמימה? אבל כרגיל, אתה לא מסוגל לשגר הודעה בלי שקר אחד לפחות. כתבת: ""צעד קטן לאדם וגדול לאנושות" אמר האסטרונאוט ניל ארמסטרונג... כשהציב את כף רגלו על אדמת הירח" וזה אולי מה שמר ארמסטרונג התכוון להגיד, והפרחים לאגף יחסי הציבור בנאסא, אבל לא מה שהוא אמר בפועל. אם ביבי היה ממונה על השיגור, הסטיה הזאת מדף המסרים לא היתה עוברת לו בשלום. ובעניין הטכנולוגי, השלב הראשון של הטיל נחת כמו גדול במקום המיועד וכך ניתן להשתמש בו הרבה פעמים (דומני שהשיא הנוכחי הוא 5) ולהקטין מאד את מחיר השיגור - עד כדי כך שפרויקט starlink לחיבור לוויני גלובלי לאינטרנט יצא לדרך וצפוי להכניס לטסלה הון תועפות. הטכנולוגיה הזאת לא היתה קיימת כשבנו את מעבורת החלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הוא אמר בפועל? אני לא מבין שום דבר, ואין כתוביות אפילו לא באנגלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צעד קטן לאי עם שלוש הרגליים. צעד גדול לאנושות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמר: "That's one small step for man, one giant leap for mankind." רצה לומר: "That's one small step for a man , one giant leap for mankind" (אתה רואה, אני לא מציק רק לך אלא גם לארמסטרונג). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שאני מסכים שהעברת השיגורים לחלל לחברה פרטית היא לא צעד גדול או משמעותי לאדם, עדיין מדובר בשיפור מסוים - גם החללית וגם הטיל הם ניתנים (ברובם) לשימוש חוזר, מה שמוזיל בצורה משמעותית את עלות השיגור. זה היה הרעיון שעמד מאחורי המעבורות - שימוש חוזר שיוזיל עלויות, רק שלמיטב ידיעתי, השימוש במעבורות לא היה חסכוני במיוחד, מה שהביא בסוף להפסקת השימוש בהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין נראה שהנפח הגדול של המעבורת מאפשר/איפשר לה לא להיות רק מונית בדרך לתחנת חלל כלשהיא, אלא גם פלטפורמה עצמאית עם יכולות משל עצמה של ניסויים ועוד משימות. למשל, עולה כדוגמה המשימה של תיקון טלסקופ החלל האבל על ידי צוות האסטרונאוטים של אחת המעבורות, משימה שנראית גדולה קצת על תא חללית קטן של שני אנשים. ייתכן ואילו המשגרים של המעבורת היו משתדרגים למשגרים רב-פעמיים א-לה אילון מאסק, זה היה מביא לחסכון משמעותי בעלויות. אבל מי יודע, החלטות תקציביות של הסנאט כפופות להרבה גורמים, פוליטיים וחברתיים ולא רק טכנולוגיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק הערה, כמעט כל חלקי המשגר של מעבורת החלל היו רב פעמיים. המנוע ומאיצי הדלק המוצק היו רב פעמיים ולמעשה רק מיכל הדלק החיצוני היה חד פעמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרשים פעמיים - גם רב פעמיים וגם שרדו את הנפילה מוגבה של כמה קילומטרים. שאפו. (עדיין פחות מרשים מטיל שחוזר ונוחת אנכית, אבל בכל זאת, זו השוואה לא הוגנת לטכנולוגיה מלפני 40 שנה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי עכשיו שחלקי המשגר נוחתים על איזו אסדה בים ולא מוצנחים למים. ידוע לך איך זה נעשה? בעזרת מצנחים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסרטון שהוצג בזמנו על ידי החברה לא ראיתי מצנחים. נראה שמשתמשים ברקטות, לפחות לנחיתה של השלב הראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, זה נעשה באמצעות המנוע (בין השאר משום שזאת הטכנולוגיה שמיועדת ליישום גם בנסיעה המובטח למאדים, ושם מצנח אינו משהו ריאלי בגלל לחץ האויר הנמוך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני יודע כמה וכמה נחיתות על מאדים נעשו (גם) באמצעות מצנחים, אבל כן, מצנח לבד לא מאפשר נחיתה (רכה) על מאדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לעטוף את תא הצוות בפצפצים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שעדיף ריבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ריבה היא מצרך מאוד שימושי בחלל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי סרטון ובו אנימציה שמראה איך הם עושים את זה. אכן לכל אורך החזרה של השלב הראשון אין שימוש במצנחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ביוטיוב שידורים ישירים של שיגורי לווינים לפרויקט starlink בהם רואים (לא תמיד. דווקא בשיגור האסארונאוטים איבדו את התמונה בנחיתה וראו רק את הטיל כשהוא כבר עומד) את השלב הראשון נוחת. השיגור הבא מתוכנן ל" no earlier than 9:25 pm EDT on June 3rd (02:25 UTC, 4 June)", כך שתוך יומיים כנראה נקבל תאריך ושעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שבסרטונים לא רואים את כל השיבה חזרה מרגע הניתוק מהשלב השני כי זה רחוק, ומצולם רק קטע הנחיתה והסמוך לו. לכן גם אחרי שנאמר לי שיש סרטונים שבהם לא רואים מצנחים חשבתי שאולי זה מתחיל במצנחים שנפרדים סמוך לנחיתה ורק אז היא נעשית בכוח המנוע, כי זה הדבר הראשון שהיה עולה על דעתי לעשות. סרטון האנימציה שראיתי הבהיר לי סופית שכל מהלך החזרה נעשה בעזרת המנוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, לא מלווים אותו לאורך כל הדרך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיגור הבא מתוכנן לשעה 4:25 מחר בבוקר, אם למישהו יש נדודי שינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעד הבא, המשוער, הוא הנחתת אדם על מאדים. יקח עוד עשרות שנים, אבל שילוח דראגון הוא צעד קטן לקראת זה. תוכנית החלל האמריקאית עוברת עכשיו מהסתמכות בלעדית על המימשל להסתמכות על השוק הפרטי. אני גם לא מסכים איתך שהחידוש הטכנולוגי של אילון מאסק הוא חידוש קטן. אילון מאסק חתר שנים להוזלת מסעי חלל על ידי שימוש ברקטות חלל _רב פעמיות_, שילוח דראגון מוכיח שזה קונצפט אפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היעד הבא, המוצהר, של תוכנית החלל האמריקאית הוא הירח (עם בסיס קבוע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן, אבל המשימה החשובה היא מאדים. הירח יוכל לשמש שנים רבות כתחנת חלל שתיתן שירותים לכדור הארץ, שירותים אזרחיים וצבאיים. מאדים זו התחלה לשוטטות האדם במערכת השמש, עם בונוסים (כלכליים ואחרים) שקשה כרגע להעריך אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאני אצפה בנחיתת האדם על המאדים ממקום עוד יותר גבוה ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שקראתי רק השלב הראשון מוחזר ואילו השלב השני לא, בגלל הבעייתיות בכניסה לאטמוספרה. לעומת זה במעבורות החלל הכל מוחזר למעט מיכל הדלק החיצוני הגדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. כל תחום התחבורה, שעשה קפיצה ענקית מלפני 200 שנה (קטר הקיטור) ועד לפני 60-70 שנה (מטוסי סילון ומשגרים לחלל), התקדם מאז עקב בצד אגודל. המכוניות היום חזקות, בטוחות וחסכוניות בהרבה, אבל הטכנולוגיה הבסיסית שלהן לא השתנתה1. אותו הדבר לגבי מטוסים, רכבות2 וכלי שייט. החידושים היחידים במשגרים לחלל מאז תחילת פרויקט החלל עם הספוטניק ב 1957, היו מעבורת החלל בשנות השמונים והמשגר הרב פעמי של אילון מאסק. מה שכן- העיצוב של החללית וחליפות החלל השתפר פלאים. __________ 1 למעט טכנולוגית הסוללות שעשתה קפיצה גדולה קדימה במאה הנוכחית 2 החידוש היחיד- רכבות בריחוף מגנטי (MAGLEV), גם הוא יישום של טכנולוגיה ותיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בשנים האחרונות שני שינויים משמעותיים: מכוניות חשמליות ומכוניות אוטונומיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רכב חשמלי היא לא המצאה חדשה. הכרכרה החשמלית הומצאה לפני מנוע הבעירה הפנימית. ב 1899 שבר רכב חשמלי שיא מהירות של 105 קמ"ש. גם על אופניים חשמליים נרשמו פטנטים בסוף המאה ה 19. מלגזות חשמליות פועלות כבר משנות החמשים של המאה ה 20. הקלנועית הומצאה ב 1968. חשבתי שהנעה היברידית היא המצאה חדשה אבל מסתבר שפרדיננד פורשה בנה את המכונית ההיברידית הראשונה ב 1899. שיפור טכנולוגית המצברים הוא שאיפשר לשפר את המכונית החשמלית ולהפוך אותה לתחרותית שוב מול מנועי הבעירה הפנימית. גם מנוע הבעירה פנימית וגם המנוע החשמלי משתמשים באותו תכנון בסיסי יותר ממאה שנה. המכונית האוטונומית היא המצאה חדשה, אבל לדעתי היא לא יותר משכלול של הרוברים הרובוטיים הירחיים והמאדימיים שפועלים כבר משנות השבעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרובוטים הירחיים לא נדרשים לעבוד בסביבה מאוד משתנה עם המון נהגים והולכי רגל אחרים בסביבתם. אין בכלל מה להשוות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קצת כמו לומר שהאייפון שלך הוא לא יותר משכלול של המחשבים שמילאו חדר באוניברסיטה והיו חלשים ממנו פי אלף בשנות השבעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקפת אותי בזמן שאני חיפשתי תמונה ובאותה הזדמנות קראתי קצת (משום מה זכרתי כאילו העניין התחיל בכלל מצעצוע, אבל כרגע אני מגיע רק לכלי נשק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, זיקוקים! "Historians believe the Chinese developed the first real rockets around the first century A.D. They were used for colorful displays during religious festivals, similar to modern fireworks."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טלפון סלולרי זו המצאה חדשה. מחשב נייד הוא שכלול של אותם מיינפריימים משנות השבעים, בדיוק כמו שה F35 הוא שכלול של המסרשמיט Me 262 [ויקיפדיה]. הטכנולוגיה הבסיסית לא השתנתה- מעבד מרכזי מבוסס טרנזיסטורים ואחסון מידע בינארי. ממשק המשתמש חווה כמה קפיצות, אבל מזמן. נכון שקצב השכלול במחשבים היה גדול יותר, אבל זה עניין כמותי, לא איכותי. ההתקדמות היתה נדבך על נדבך ולא היתה קפיצה גדולה לדבר שונה. מחשב קוואנטי יהיה שינוי מהותי, כמו מעבר ממטוסי מדחף למטוסי סילון, עדיין לא כמו ההמצאה של המטוס. בחמישים השנה האחרונות תחומי התקשורת (סלולארי, אינטרנט) והגנטיקה (שיבוט, מיפוי הגנום) הם התחומים היחידים לדעתי שחוו קפיצות. במידה פחותה גם תחום האנרגיה, עם הכניסה של אנרגיות מתחדשות מסוגים חדשים. ברוב התחומים הטכנולוגיה היא רק שכלול של הטכנולוגיה של לפני 50 שנה או 100 שנה, ולא המצאה של דבר חדש. תסתכל על המוצרים שיש לך בבית. היחידים שאינם גרסה מעודכנת למה שהיה למשפחה אמריקאית בפרברים בשנות החמישים המאוחרות הם המחשב האישי והסמארטפון, ומבחינה תפקודית- רק האינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני ניסיתי לרמוז, זה שקפיצות מסחריות וטכנולוגיות הן חשובות לא פחות (ולפעמים יותר לחברה האנושית, רווחתה ואושרה או אומללותה) מקפיצות בטכנולוגיה בסיסית. ולפעמים הן קורות כשה'עניין כמותי, לא איכותי' שלך עובר איזה מדרגה כמותית קריטית שהופכת אותו ממוצר מעבדה למוצר מסחרי שמשנה את כל ההתנהגות האנושית. טלפון סלולרי הוא מחשב נייד קטן - זה שהוא מסוגל גם לעשות שיחות טלפון זה כל כך זניח, שלא ברור לי למה דוקא זה מבדיל אותו בעיניך ממחשב נייד או טאבלט. גם בתחומי המחשבים הניידים הקטנים (טלפון בשפתך), אני יכול לזהות כמה קפיצות טכנולוגיות בחמישים השנה האחרונות שאפשרו את קיומם: א. טכנולוגית המסכים השטוחים, שאין כלום בינה לבין מסכי השפופרת הקתודית ששימשו מחשבים עד לפני עשרים-שלושים שנה. א1. טכנולוגיית מסך המגע, שהיא סוג של נגזרת שלהם. ב. טכנולוגיית ה-GPS, שהחלה בשנות התשעים. ג. סוללות יעילות מספיק מבחינת הספק/משקל. ד. פריסת התקשורת הסלולרית והפרוטוקולים הרלבנטיים, וכמובן ה. האינטרנט. למשפחה אמריקאית משנות החמישים לא היה מיקרוגל, קומפקט דיסק, מחשב אישי, טאבלט, טלויזיה שטוחה ענקית והאינטרנט1. 1 ורק האינטרנט כשלעצמו מחליף עשרות פונקציות שכן היו באותו בית כמו ספרי טלפונים, מדפי תקליטים, מדפי ספרים2 ושאר ירקות. 2 טוב, לא אצל כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשלב מסוים הכמות היא איכות. כבר בתחילת שנות השבעים (או אולי אפילו בסוף שנות השישים) המחשבים החלו להיות מספיק מהירים כדי לתת אשליה של ריצה של מספר תוכניות במקביל. זה שינוי איכותי. בהמשך פתאום מחשב פשוט הופך להיות משהו מספיק זול כדי שעסקים קטנים וחובבי מחשוב יוכלו להרשות לעצמם להשתמש בו. זה כבר שינוי איכותי, מכיוון שאין צורך לעבור דרך המחשב המרכזי. אם אתה חושב שלא היו התפתחויות בגרפיקה הממוחשבת, אתה כנראה לא משחק משחקים. עד אמצע שנות התשעים, הגרפיקה התמקדה בציור על מסך שטוח. היום זו גרפיקה תלת מימדית. תוצר לוואי של הגרפיקה הזו הוא מעבד שמיועד לבצע משימות פשוטות יחסית, אבל מקבילות, והרבה. הוא שונה באופיו מהמעבד הרגיל ובעשור האחרון משתמשים בו לצרכים רבים אחרים. האלגוריתמים של למידה ממוחשבת („בינה מלאכותית״) הם דוגמה לשינוי האיכותי של הכמות. הם לא היו מעשיים על החומרה של עשור לפני תחילת המהפכה בתחום. כמוכן אתה מתעלם מהשכלולים שיש בהנדסת חומרים. לדוגמה: יש לי בבית בגדים מאריגים עם תכונות שלא היו זמינות לפני חמישים שנים. אני לא מחפש מהפכה. גם התקדמות של צעד אחרי צעד יכולה ליצור שינויים שבמבט לאחור הם גדולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכונות העיקריות של האריגים מהמילניום הנוכחי שאני חווה - יחסית לקודם - זה שהם הרבה יותר אקולוגיים: תוך שנה שנתיים הם כבר מתחילים להתפורר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי התנגדות להתקדמות של נדבך על נדבך. פשוט אחרי הקפיצות של הדורות הקודמים ציפיתי ליותר, מה גם שהקונצנזוס הוא שקצב השינויים גובר. דיברת על משחקי מחשב, אז אני רוצה לציין שחלק הארי של ההתקדמות הטכנולוגית בתחום המיחשוב והתקשורת של העשורים האחרונים משמש בסופו של דבר לפיתוח העולם הוירטואלי- משחקי מחשב, אפליקציות חברתיות וכו'. מעט מאוד מזה קשור ל RL. כמה מהמחשבים הסוסים שיש היום בעולם משמשים למשחקים, לכריית קריפטו, או לאחסון סרטונים על חתולים, וכמה להרצת אלגוריתמים של AI? יש מם ששואל מה הדבר שיהיה הקשה ביותר להסביר למישהו שהגיע לזמננו הישר משנות החמישים? ועונה- יש לי בכיס מכשיר, שאיתו אני יכול לגשת לכל הידע האנושי שנצבר בכל הזמנים. ומה שאני עושה איתו זה מסתכל על תמונות של חתולים ומתווכח עם אנשים שאני לא מכיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה עושה איתו זה עניינך, לא עניינה של הטכנולוגיה. ותחשוב על זה - כמה ויכוחים מרים עם אנשים שאתה כן מכיר חוסך לך המכשיר הזה? זה כנראה תורם מאד לשרידותם של הקשרים האנושיים שלך. רק במגיפה הנוכחית, אגב, קשה להפריז בתרומתה של טכנולוגית השיחות מרובות המשתתפים אונליין בזום, טימס וחברותיהן, לתפוקה הכלכלית העולמית בחודשים האחרונים. מאות מיליארדי דולרים לא יפתיעו אף אחד. וזה לגמרי ב-RL. ולאור עליבות ה-AI והביג דאטה והכשלון להביא ולו שביב תועלת במגיפה עולמית, אחרי עשור של הייפ מטורף, אני הייתי מנמיך ציפיות1. 1 זה נכון גם למחשב הקוונטי שהזכרת במעלה הפתיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים בהחלט. אבל השאלה שלי היא לא מה אני עושה, אלא לאן הולכים תקציבי הפיתוח. עשרות ומאות מיליוני דולרים להשיק משחק בודד, שבעוד שנתיים שלוש יפנה את מקומו למשחק הבא מבלי להשאיר חותם. מה הוא מועיל לאנושות? זוכר שדיברתי על ההקצאה המעוותת של תקציבי המחקר של חברות התרופות? נראה לי שהעולם נפל לאיזה שקע טופולוגי מקומי של סדר עדיפויות לא מועיל, ולא מצליח להחלץ ממנו. ההשקעה בבידור הולכת וגדלה משנה לשנה, נראה לי שעל חשבון דברים שיותר מועילים לקידמה האנושית. _____ 1 רוהחהובום! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משחק כזה הוא כמו סרט. והתקציב בהתאם. אם כי בשנים האחרונות, לפי מה ששמעתי, מתחילים גם בתעשייה הזו להבין שהם צריכים למחזר קוד כדי לעבוד ביעילות רבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה פעמים תוצרי הלוואי של פעולות "בידוריות" שכאלה הן טכנולוגיות חדשות שמועילות באספקטים הרבה יותר חשובים. משחקים אגב, כמו שצפריר הזכיר ואתה התעלמת, הם דוגמת הדגל - מהפיכת הלמידה העמוקה המכונה גם AI של השנים האחרונות התאפשרה רק בגלל שכרטיסי העיבוד הגרפיים המקביליים (GPU) התחזקו עשרות מונים הודות לצורך בחישוב בזמן אמיתי של מאות דמויות תלת מימדיות ברזולוציה גבוהה. יש אמירה קצת היתולית אבל לא בהכרח שגויה, שבשנות התשעים הצורך העיקרי בהרחבת קצב השידור של תשתית האינטרנט נבע מהורדת תמונות (שלא לומר סרטים) "בידוריות" מסוג מאד מסוים. תקציבי פיתוח בשוק חופשי הולכים למה שמביא רווח. עד עכשיו זה עובד מצוין - הטכנולוגיה של גוגל, וואטסאפ וחברותיהן מאפשרת התקדמויות טכנולוגיות מועילות מאד, עם זאת שהיא מביאה רווחים נאים למחזיקי המניות. וכמובן שמעבר לזה ממשלות יכולות להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שנראות להן חשובות. הבה נקווה שחיסונים וטיפולים בוירוסים יהפכו לחלק מאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אתה עוזר לי לחדד את מה שרציתי לומר. מאז שנות השמונים יש מגמה חזקה של התגברות כוחם של התאגידים על חשבון משקי הבית והממשלה. אני אדבר על ארה"ב, כי שם זה בולט מאוד, אבל התאגידים הם רב לאומיים וכוחם עולה מול הממשלות ומשקי הבית של כל העולם. על חשבון משקי הבית- התאגידים הגדילו את הרווחיות שלהם באופן לא פרופורציוני לגידול בשכר. על חשבון הממשלה- התאגידים משלמים פחות ופחות מס, ומשחדים את הפוליטיקאים כדי לשנות את החוקים לטובתם. על חשבון המדינה כולה- כשהתאגידים מתנהגים בצורה עבריינית, העונשים שהם מקבלים מצחיקים. פעמים רבות ההתנהגות העבריינית שלהם מקבלת סיוע חוקי ולא נענשת כלל. תגיד לי אם אתה צריך הוכחות מספריות לאחד או יותר מהסעיפים, כי יש לי הרבה. ולעניננו- נראה לי שבעקבות עליית כוחם היחסי של התאגידים גם המו"פ סובל. חלקו של המו"פ הציבורי הולך ויורד, וזה של המסחרי הולך ועולה. בעקבות כך המו"פ מתמקד בטווחים קצרים יותר, ובתחומים שהרווחיות שבהם גלויה לעין. תחומים שבהם התוצאות הן מעבר לאופק נזנחים. והאופק של חברות מסחריות הוא קצר. דיברנו כבר על תחום התרופות, על זה שלא מפתחים אנטיביוטיקות חדשות ולא משקיעים בחיסונים כי זה לא רווחי (טוב, עכשיו כן, אבל זה לא קצת מאוחר?). נכון, יש יוצאי דופן עם X בשם שלהם, אבל אני חושב שבתמונה הכללית המו"פ העולמי במצב פחות טוב ממה שהיה לפני 50-60 שנה. נאסא היא דוגמה טובה. את התכנון של טלסקופ החלל האבל [ויקיפדיה], שהיה הפרויקט הרציני האחרון שלה, התחילו ב 1968. אני מציע שתקרא בערך הויקי את הסעיף "המאמץ למימון הפרויקט". אני אזכיר ששתיים מהטכנולוגיות שאתה ציינת בתור המשפיעות ביותר בדור האחרון צמחו ממו"פ ממשלתי של הצבא ומשרד הביטחון האמריקאים מלפני חמישים שנה. אצל הסינים יש חשיבה, תקציבים ותכנון לטווח ארוך. אני לא רואה כאלה בממשלות אחרות. כן, הסקנדינבים מתכננים לטווח ארוך בתחום אנרגיות ירוקות, אבל אני לא רואה פרוייקטים לאומיים שמזכירים אפילו במקורב את המרוץ לחלל של שנות הששים בשום מקום חוץ מאשר בסין. תחשוב מה היה עושה פרויקט לאומי כזה בעשרים השנה האחרונות להיתוך קר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם האכסיומה "מו"פ מסחרי הוא קצר טווח" היא נכונה. כי מהצד השני - מו"פ מסחרי הוא יותר נפוץ ומביא ליותר חידושים מרק הסתמכות על מו"פ ממשלתי1. אני בכלל לא בטוח שהיא נכונה: מכונית חשמלית (טסלה), הנעה רקטית מסחרית (פלקון 9), פרוייקטי הגעה למאדים, מסכי OLED, מחשבים קוונטיים, מכוניות אוטונומיות - כולם פרוייקטים מסחריים של עשרות שנים ולא של טווח קצר. נדמה לי אגב שגם ממשלות אירופאיות אחרות משקיעות לטווח ארוך, לאחרונה למשל עלתה כאן תוכנית האנרגיה של גרמניה לעשורים הקרובים. פרויקט לאומי של היתוך קר כנראה היה מבזבז עשרות מיליארדים בעשרים שנה, אם כבר שאלת. אני כן נוטה להסכים שיש לממשלה יכולת לעשות דברים רחוקי טווח שחברות מסחריות לא תמיד ירצו. 1 אגב, יש פה איזה תעלול - ייתכן שכמו שאתה אומר חלקו של המו"פ הממשלתי יורד, אבל נומינלית הוא עדיין יכול לעלות ולעלות יפה. ייתכן שכיום יש פי שניים יותר מו"פ ממשלתי מאשר לפני עשרים שנה, למרות שחלקו במו"פ העולמי ירד בחצי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנטיביוטיקות חדשות: בשנות החמישים והשישים פיתוח של אנטיביוטיקות חדשות היה פשוט יחסית: במקרים רבים היה מדובר על נגזרות של תרופות קיימות. אבל בגזרת החיסונים: התבשרנו לא מזמן על חיסונים לשפעת (יש כבר חברה שהחיסון שלה בשלב שלישי של ניסויים קליניים, ויש עוד כמה חברות בתחום). ואם לחזור אחורה: איפה שהכמות הפכה לאיכות: חקירת גנים, ובפרט מיזם הגנום האנושי וכל הכלים שהתפתחו מסביבו. היום זה ממש מובן מאליו שאפשר לא רק לזהות רצפי גנים של נגיפי קורונה, אלא גם לרצף אותם במחיר זול יחסית ומהר, וכך לעזור להבין מאיפה הגיעו הנגיפים שהדביק כל אחד. בשנים האחרונות גם טכנולוגיית עריכת הגנים קפצה שוב קדימה עם כל מה שקשור לקריספר. היתוך קר: לא ברור אם זוהי מטרה מעשית. מה שיש בינתיים זה היתוך חם. יש מיזם שבו ממשלות שונות, ובעיקר האיחוד האירופי, שופכות מיליארדי אירו לתחום: ITER [Wikipedia]. הם כרגע עובדים, בין השאר, על מגנטים חזקים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהתחוור לי לאחרונה זה שלמרות התדמית ההרבה יותר נקייה של היתוך מול ביקוע, הסיכון בהיתוך - לפחות מסוג טוקמק שזה הכיוון העיקרי כיום (כבר מזמן בעצם) - הוא גבוה הרבה יותר במקרה של תקלה. כור ביקוע מהסוג המקובל, למרות סרטי האוטופיה, הדבר האחרון שהוא יכול לעשות זה להתפוצץ. בבסיסו דוקא ככל שהוא מתקלקל, הוא יורד בעוצמת תהליכי הביקוע ודועך1. לעומת זאת, כל סטייה במגנטיים העצומים שמחזיקים בטוקאמק את הפלזמה ב-20 מיליון מעלות שתגרום לאסימטריה ולו קלה מאד בשדה המגנטי, תגרום מייד לתקלה שרק מחמירה ומהר מאד מביאה לפריצת המחסום המגנטי והופ, יש לנו פיצוץ מימני על אמת. נכון שהוא לא חזק כמו פצצת מימן גדולה, כי גם כאן קצת אחר כך מפסיקים להתקיים התנאים להמשך ההיתוך, אבל זה אחלה פיצוץ. שקרוב לודאי יחריב לגמרי את הכור עצמו, וחלק כלשהוא מהסביבה הקרובה. כלשהוא יכול להיות הרבה. אני יכול רק לדמיין את תגובת הציבור כשהוא יראה בפעם הראשונה פטרייה קטנה מעל תחנה כזו. אפילו אם היא תהיה מאד קטנה. 1 כמובן שכיפת הכור, אם היא צוברת לחצי קיטור וכאלה יכולה להתבקע צ'רנוביל סטייל, אבל זה לא מה שיש לנו ולציבור בראש כשאנחנו חושבים על 'פיצוץ (כור) גרעיני)'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעומת זאת, תכנונים חדשים של כורים גרעיניים נועדו להפסיק אוטומטית או התגובה במקרה של תקלה. אבל כורי ביקוע משתמשים בדלק מתכלה לעומת כורי היתוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על כורי ביקוע? זה רק מחזק את הנקודה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי לאחרונה את המיני סדרה של נטפליקס על ביל גייטס, ויש לי כמה תובנות לחלוק, אבל כרגע בעניין אחד- הפרק השלישי משלשה עוסק בכורים גרעיניים. גייטס הסיק (כמוך) שהחלופה הטובה ביותר לדלק פחמני היא כורים גרעיניים. "Nuclear is ideal for dealing with climate change, because it is the only carbon-free, scalable energy source that’s available 24 hours a day. Problems with today’s reactors, such as the risk of accidents, can be solved through innovation." הוא מימן וקידם את חברת TerraPower [Wikipedia] שפיתחה דגם של כור חדש שיהיה בטוח, ושישתמש באורניום לא מועשר (למעשה בפסולת של הכורים הקיימים!) בטכנולוגיה חדשה Traveling wave reactor [Wikipedia]החברה חתמה עסקה עם סין לבנות פיילוט בסין, אבל הרעת יחסי הסחר בין ארה"ב לסין ב 2018 קטלה את הפרוייקט. לצערנו ביל גייטס יש רק אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנות החמישים קלוד שאנון הוכיח באותות ובמופתים שאין יכולת ליצור תעבורה מאובטחת. היום המון כסף עובר בערוצים מאובטחים. לא מדובר על מתכת או על שטרות, אבל מדובר על שווי ממשי לחיים האמתיים. אבל משהו ששימושי לחיים האמתיים: תכנון של מבנה. איך זה התנהל בשנות החמישים ואיך זה מתנהל היום. איזו יכולת יש היום למהנדסים לבדוק בקלות הרבה דברים שפעם הצריכו חישובים מפרכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר אתה מדבר על התקדמות מדעית בסיסית - תחום מדעי המחשב (שהוא בעצם תת-תחום של המתימטיקה, אבל קיבל פקולטות משלו לאור השימושיות כנראה) התקדם בקפיצות עצומות משנות החמישים ועד ימינו. ואני מדבר על התיאוריה, לא הטכנולוגיה שאתה מכיר. מאלגוריתמים יעילים הרבה יותר, דרך דחיסות מידע שנחשבו בלתי אפשריות פעם, ועד הצפנות בלתי פריצות, כולל כאלה שעמידות גם בפני מחשבים קוונטיים לעתיד לבוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי AI ומעבדים גרפיים. היום תוכנת שחמט ברמה של אינטליגנציה מלאכותית, כגון "אלפא שח אפס" או "לילה שח אפס" (שדומה לקונצפט של אלפא שח אפס) משתמשת באופן כבד במעבדים גרפיים. זו הסיבה שמחיר מחשב שח בטכנולוגיה זו עולה כיום סדר גודל של 10,000 דולר. תוכנות השחמט הללו מבוססות על "למידה עצמית לחלוטין", ועוברות בקלות את מבחן טיורינג (ככל שזה נוגע למשחק עם רעיונות מבריקים). התוכנות הללו מסוגלות לפתח פתיחות שחמט חדשות, מה שרק שחקנים גאונים מסוגלים לעשות. התוכנות החדשות של שחמט שונות מהתוכנות הישנות, אינן מבוססות על מיצוי "כל המהלכים" (שיטת brute force) אלא על זיהוי עמדות חזקות לפי קריטריונים של חשיבה אנושית שמשתמשת באינטואיציה לעיניין זה. נכון — משחק שחמט ודומיו אינם מכסים את הספקטרום הרחב של חשיבה אנושית, רק ספקטרום צר של הזזות כלי שחמט. אבל במהלך הזמן יש סיכוי להרחבת שימושים ל- AI בספקרטום רחב יותר. זו הסיבה שגוגל השקיעה הרבה בפיתוח אלגוריתם אלפא אפס כחלק ממחקר AI שלה. התוכנות משתמשות במעבדים גרפים כי זה מאפשר אנליזות פשוטות של הררי מידע במהירות גדולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשרת אלפים דולר. פעם זה היה המחיר של Apple Lisa [Wikipedia]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחיר העיקרי הוא מחיר הכרטיסים הגרפיים. אם אני זוכר, במחשב כזה צריך לשים 16 כרטיסי xx2020, כאשר ה xx הוא סימון אד הוק שלי למחרוזת תווים אותיות אחרת (שאינני זוכר). ראיתי אתמול שיש כרטיס גרפי חדש משהו כמו xx3030, לכן בסופו של דבר המחירים של הכרטיסים ירדו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. רק עכשיו ראיתי את התגובה, אחרי שכתבתי את שלי הלא מקורית בעליל. ב. בוא לא נגזים, תוכנת שחמט לא מסוגלת לעבור שום מבחן טיורינג. ג. התוכנות משתמשות במעבדים גרפיים כי הם מאד מקביליים (אלפי מעבדים במקביל), ומאפשרים פעולות שמבוצעות במקביל על מטריצות, בדיוק כמו הקונבולוציות של רשתות הלמידה העמוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אם ב"מבחן טיורינג לתוכנת שחמט" הכוונה היא שצופה מהצד לא יוכל להבחין האם השחקן הוא אדם או מחשב, אז מחשב יכול לעבור את המבחן: רק צריך להוריד לו קצת את הרמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם הנחות כמו שלך (פאן אינטנדד) גם אני עובר מבחן בר-אור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין מבחן טיורינג. הזכרתי במיוחד את היכולת של תוכנות לתרום לתיאוריית הפתיחות בשחמט. כי כאן אפשר להשוות את היכולת ליכולת של בני האדם. בניגוד למה שאתה אומר, היכולת של תוכנות השחמט החדשות (המכונות NN, קיצור של רשתות נאורונים). עושות כמות חישובים בערך מאית , 1/100 ,מכמות החישובים בתוכנות שחמט ישנות (התוכנות הידנות מכונות "תוכנות אלפא ביטא" על שם האלגוריתם אלפא ביטא הקוטע המשך חישובים בהסתעפות חלשה). רוב הפעולות שלהם היא "זיהוי מבנים יעילים" במשחק בכוחות עצמן. לא שיתוף של ידע אנושי. העיקרון בלימוד העצמי הוא לשחק, נאמר 100 מליון משחקים נגד עצמן, בלי שום ידע מיקדמי מבני האדם. לרגע סטיה בעניין זיהוי מבנים כושל. היום קראתי שמכונית אוטונומית של טסלה התנגשה במשאית משום שלא זיהתה משאית הפוכה בתור מכשול, כלומר משאית הפוכה אינה משאית אמיתית על פי התוכנה האוטונומית. נחזור למבחן טיורינג. התחום המחקרי של פתיחות במשחק שחמט, הוא פעילות מחקרית אנושית שמשתמשת _באינטואיציה אנושית_ במקום כמות חישובים אסטרונומיים. זו צורת חשיבה אנושית , שונה מצורה של חישובים בכמות גדולה. זו חשיבה בקונצפטים מוכללים, לא רק חשיבה במושגים פרטניים. רק גאוני שחמט ברמה הכי גבוהה , יכולים לתרום תרומה איכותית לתורת הפתיחות. בכך ניבחן הקריטריון של טיורינג לגבי הביצועים של תוכנות NN. זאת ועוד. כאשר משחקים בתוכנות שחמט, שחקני שחמט מרגישים מצורת המשחק שהם משחקים נגד מכונה. לעומת זאת, כאשר הם משחקים נגד תוכנת NN. הם לא יכולים להבדיל בין אם המשחק נגדם הוא אדם או מכונה. צורת המשחק של תוכנת NN דומה להפליא לצורת המשחק של שחקן אנושי. מה שאתה אומר בנוגע לכמות החישובים , הוא כנראה משום שאתה חושב שתוכנות NN חושבות כמו התוכנות הישנות, רק יותר מהר, more of the same. זה לא כך, ומכאן ההתלהבות. גארי קאספרוב, אלוף העולם לשעבר, שהוא גם אינליטגנטי מחוץ לתחום השחמט דיבר בראיון של כשעה בנושא ומסביר טוב ממני בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם גאוני שחמט ברמה הגבוהה ביותר יכולים בעצמם לעבור מבחן טיורינג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באזינגה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחן טיורינג מוגדר היטב, והוא לא מוגדר כ"תרומה איכותית בשחמט" או כ"אינטואיציה אנושית" או בכל תחום אחר. הוא מוגדר בשיחה. רב נושאית ורב תחומית. ואפילו שם התוצאה שלו נתונה לויכוח, האם הוא באמת מראה מה שהוא מתיימר להראות. אז לדעתי ההכנסה שלו לעניין הזה כאן מיותרת ומבלבלת את הדיון. כדאי שלא תנסה לומר מה אני חושב על תוכנות NN וביצועיהן, זה בטח לא יהיה קרוב למציאות. גם כאן לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. גם הטילים ששולחים אותם רובוטים למאדים אינם אלא שכלול של נשק סיני ישן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט. הסינים המציאו את הדלק המוצק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי ''שכלול של...''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |