בתשובה לאריק, 03/06/20 16:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנטיביוטיקות חדשות: בשנות החמישים והשישים פיתוח של אנטיביוטיקות חדשות היה פשוט יחסית: במקרים רבים היה מדובר על נגזרות של תרופות קיימות. אבל בגזרת החיסונים: התבשרנו לא מזמן על חיסונים לשפעת (יש כבר חברה שהחיסון שלה בשלב שלישי של ניסויים קליניים, ויש עוד כמה חברות בתחום). ואם לחזור אחורה: איפה שהכמות הפכה לאיכות: חקירת גנים, ובפרט מיזם הגנום האנושי וכל הכלים שהתפתחו מסביבו. היום זה ממש מובן מאליו שאפשר לא רק לזהות רצפי גנים של נגיפי קורונה, אלא גם לרצף אותם במחיר זול יחסית ומהר, וכך לעזור להבין מאיפה הגיעו הנגיפים שהדביק כל אחד. בשנים האחרונות גם טכנולוגיית עריכת הגנים קפצה שוב קדימה עם כל מה שקשור לקריספר. היתוך קר: לא ברור אם זוהי מטרה מעשית. מה שיש בינתיים זה היתוך חם. יש מיזם שבו ממשלות שונות, ובעיקר האיחוד האירופי, שופכות מיליארדי אירו לתחום: ITER [Wikipedia]. הם כרגע עובדים, בין השאר, על מגנטים חזקים יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהתחוור לי לאחרונה זה שלמרות התדמית ההרבה יותר נקייה של היתוך מול ביקוע, הסיכון בהיתוך - לפחות מסוג טוקמק שזה הכיוון העיקרי כיום (כבר מזמן בעצם) - הוא גבוה הרבה יותר במקרה של תקלה. כור ביקוע מהסוג המקובל, למרות סרטי האוטופיה, הדבר האחרון שהוא יכול לעשות זה להתפוצץ. בבסיסו דוקא ככל שהוא מתקלקל, הוא יורד בעוצמת תהליכי הביקוע ודועך1. לעומת זאת, כל סטייה במגנטיים העצומים שמחזיקים בטוקאמק את הפלזמה ב-20 מיליון מעלות שתגרום לאסימטריה ולו קלה מאד בשדה המגנטי, תגרום מייד לתקלה שרק מחמירה ומהר מאד מביאה לפריצת המחסום המגנטי והופ, יש לנו פיצוץ מימני על אמת. נכון שהוא לא חזק כמו פצצת מימן גדולה, כי גם כאן קצת אחר כך מפסיקים להתקיים התנאים להמשך ההיתוך, אבל זה אחלה פיצוץ. שקרוב לודאי יחריב לגמרי את הכור עצמו, וחלק כלשהוא מהסביבה הקרובה. כלשהוא יכול להיות הרבה. אני יכול רק לדמיין את תגובת הציבור כשהוא יראה בפעם הראשונה פטרייה קטנה מעל תחנה כזו. אפילו אם היא תהיה מאד קטנה. 1 כמובן שכיפת הכור, אם היא צוברת לחצי קיטור וכאלה יכולה להתבקע צ'רנוביל סטייל, אבל זה לא מה שיש לנו ולציבור בראש כשאנחנו חושבים על 'פיצוץ (כור) גרעיני)'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעומת זאת, תכנונים חדשים של כורים גרעיניים נועדו להפסיק אוטומטית או התגובה במקרה של תקלה. אבל כורי ביקוע משתמשים בדלק מתכלה לעומת כורי היתוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על כורי ביקוע? זה רק מחזק את הנקודה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי לאחרונה את המיני סדרה של נטפליקס על ביל גייטס, ויש לי כמה תובנות לחלוק, אבל כרגע בעניין אחד- הפרק השלישי משלשה עוסק בכורים גרעיניים. גייטס הסיק (כמוך) שהחלופה הטובה ביותר לדלק פחמני היא כורים גרעיניים. "Nuclear is ideal for dealing with climate change, because it is the only carbon-free, scalable energy source that’s available 24 hours a day. Problems with today’s reactors, such as the risk of accidents, can be solved through innovation." הוא מימן וקידם את חברת TerraPower [Wikipedia] שפיתחה דגם של כור חדש שיהיה בטוח, ושישתמש באורניום לא מועשר (למעשה בפסולת של הכורים הקיימים!) בטכנולוגיה חדשה Traveling wave reactor [Wikipedia]החברה חתמה עסקה עם סין לבנות פיילוט בסין, אבל הרעת יחסי הסחר בין ארה"ב לסין ב 2018 קטלה את הפרוייקט. לצערנו ביל גייטס יש רק אחד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |