בתשובה להפונז, 01/06/20 19:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מסכים בהחלט. אבל השאלה שלי היא לא מה אני עושה, אלא לאן הולכים תקציבי הפיתוח. עשרות ומאות מיליוני דולרים להשיק משחק בודד, שבעוד שנתיים שלוש יפנה את מקומו למשחק הבא מבלי להשאיר חותם. מה הוא מועיל לאנושות? זוכר שדיברתי על ההקצאה המעוותת של תקציבי המחקר של חברות התרופות? נראה לי שהעולם נפל לאיזה שקע טופולוגי מקומי של סדר עדיפויות לא מועיל, ולא מצליח להחלץ ממנו. ההשקעה בבידור הולכת וגדלה משנה לשנה, נראה לי שעל חשבון דברים שיותר מועילים לקידמה האנושית. _____ 1 רוהחהובום! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
משחק כזה הוא כמו סרט. והתקציב בהתאם. אם כי בשנים האחרונות, לפי מה ששמעתי, מתחילים גם בתעשייה הזו להבין שהם צריכים למחזר קוד כדי לעבוד ביעילות רבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה פעמים תוצרי הלוואי של פעולות "בידוריות" שכאלה הן טכנולוגיות חדשות שמועילות באספקטים הרבה יותר חשובים. משחקים אגב, כמו שצפריר הזכיר ואתה התעלמת, הם דוגמת הדגל - מהפיכת הלמידה העמוקה המכונה גם AI של השנים האחרונות התאפשרה רק בגלל שכרטיסי העיבוד הגרפיים המקביליים (GPU) התחזקו עשרות מונים הודות לצורך בחישוב בזמן אמיתי של מאות דמויות תלת מימדיות ברזולוציה גבוהה. יש אמירה קצת היתולית אבל לא בהכרח שגויה, שבשנות התשעים הצורך העיקרי בהרחבת קצב השידור של תשתית האינטרנט נבע מהורדת תמונות (שלא לומר סרטים) "בידוריות" מסוג מאד מסוים. תקציבי פיתוח בשוק חופשי הולכים למה שמביא רווח. עד עכשיו זה עובד מצוין - הטכנולוגיה של גוגל, וואטסאפ וחברותיהן מאפשרת התקדמויות טכנולוגיות מועילות מאד, עם זאת שהיא מביאה רווחים נאים למחזיקי המניות. וכמובן שמעבר לזה ממשלות יכולות להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שנראות להן חשובות. הבה נקווה שחיסונים וטיפולים בוירוסים יהפכו לחלק מאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אתה עוזר לי לחדד את מה שרציתי לומר. מאז שנות השמונים יש מגמה חזקה של התגברות כוחם של התאגידים על חשבון משקי הבית והממשלה. אני אדבר על ארה"ב, כי שם זה בולט מאוד, אבל התאגידים הם רב לאומיים וכוחם עולה מול הממשלות ומשקי הבית של כל העולם. על חשבון משקי הבית- התאגידים הגדילו את הרווחיות שלהם באופן לא פרופורציוני לגידול בשכר. על חשבון הממשלה- התאגידים משלמים פחות ופחות מס, ומשחדים את הפוליטיקאים כדי לשנות את החוקים לטובתם. על חשבון המדינה כולה- כשהתאגידים מתנהגים בצורה עבריינית, העונשים שהם מקבלים מצחיקים. פעמים רבות ההתנהגות העבריינית שלהם מקבלת סיוע חוקי ולא נענשת כלל. תגיד לי אם אתה צריך הוכחות מספריות לאחד או יותר מהסעיפים, כי יש לי הרבה. ולעניננו- נראה לי שבעקבות עליית כוחם היחסי של התאגידים גם המו"פ סובל. חלקו של המו"פ הציבורי הולך ויורד, וזה של המסחרי הולך ועולה. בעקבות כך המו"פ מתמקד בטווחים קצרים יותר, ובתחומים שהרווחיות שבהם גלויה לעין. תחומים שבהם התוצאות הן מעבר לאופק נזנחים. והאופק של חברות מסחריות הוא קצר. דיברנו כבר על תחום התרופות, על זה שלא מפתחים אנטיביוטיקות חדשות ולא משקיעים בחיסונים כי זה לא רווחי (טוב, עכשיו כן, אבל זה לא קצת מאוחר?). נכון, יש יוצאי דופן עם X בשם שלהם, אבל אני חושב שבתמונה הכללית המו"פ העולמי במצב פחות טוב ממה שהיה לפני 50-60 שנה. נאסא היא דוגמה טובה. את התכנון של טלסקופ החלל האבל [ויקיפדיה], שהיה הפרויקט הרציני האחרון שלה, התחילו ב 1968. אני מציע שתקרא בערך הויקי את הסעיף "המאמץ למימון הפרויקט". אני אזכיר ששתיים מהטכנולוגיות שאתה ציינת בתור המשפיעות ביותר בדור האחרון צמחו ממו"פ ממשלתי של הצבא ומשרד הביטחון האמריקאים מלפני חמישים שנה. אצל הסינים יש חשיבה, תקציבים ותכנון לטווח ארוך. אני לא רואה כאלה בממשלות אחרות. כן, הסקנדינבים מתכננים לטווח ארוך בתחום אנרגיות ירוקות, אבל אני לא רואה פרוייקטים לאומיים שמזכירים אפילו במקורב את המרוץ לחלל של שנות הששים בשום מקום חוץ מאשר בסין. תחשוב מה היה עושה פרויקט לאומי כזה בעשרים השנה האחרונות להיתוך קר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם האכסיומה "מו"פ מסחרי הוא קצר טווח" היא נכונה. כי מהצד השני - מו"פ מסחרי הוא יותר נפוץ ומביא ליותר חידושים מרק הסתמכות על מו"פ ממשלתי1. אני בכלל לא בטוח שהיא נכונה: מכונית חשמלית (טסלה), הנעה רקטית מסחרית (פלקון 9), פרוייקטי הגעה למאדים, מסכי OLED, מחשבים קוונטיים, מכוניות אוטונומיות - כולם פרוייקטים מסחריים של עשרות שנים ולא של טווח קצר. נדמה לי אגב שגם ממשלות אירופאיות אחרות משקיעות לטווח ארוך, לאחרונה למשל עלתה כאן תוכנית האנרגיה של גרמניה לעשורים הקרובים. פרויקט לאומי של היתוך קר כנראה היה מבזבז עשרות מיליארדים בעשרים שנה, אם כבר שאלת. אני כן נוטה להסכים שיש לממשלה יכולת לעשות דברים רחוקי טווח שחברות מסחריות לא תמיד ירצו. 1 אגב, יש פה איזה תעלול - ייתכן שכמו שאתה אומר חלקו של המו"פ הממשלתי יורד, אבל נומינלית הוא עדיין יכול לעלות ולעלות יפה. ייתכן שכיום יש פי שניים יותר מו"פ ממשלתי מאשר לפני עשרים שנה, למרות שחלקו במו"פ העולמי ירד בחצי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנטיביוטיקות חדשות: בשנות החמישים והשישים פיתוח של אנטיביוטיקות חדשות היה פשוט יחסית: במקרים רבים היה מדובר על נגזרות של תרופות קיימות. אבל בגזרת החיסונים: התבשרנו לא מזמן על חיסונים לשפעת (יש כבר חברה שהחיסון שלה בשלב שלישי של ניסויים קליניים, ויש עוד כמה חברות בתחום). ואם לחזור אחורה: איפה שהכמות הפכה לאיכות: חקירת גנים, ובפרט מיזם הגנום האנושי וכל הכלים שהתפתחו מסביבו. היום זה ממש מובן מאליו שאפשר לא רק לזהות רצפי גנים של נגיפי קורונה, אלא גם לרצף אותם במחיר זול יחסית ומהר, וכך לעזור להבין מאיפה הגיעו הנגיפים שהדביק כל אחד. בשנים האחרונות גם טכנולוגיית עריכת הגנים קפצה שוב קדימה עם כל מה שקשור לקריספר. היתוך קר: לא ברור אם זוהי מטרה מעשית. מה שיש בינתיים זה היתוך חם. יש מיזם שבו ממשלות שונות, ובעיקר האיחוד האירופי, שופכות מיליארדי אירו לתחום: ITER [Wikipedia]. הם כרגע עובדים, בין השאר, על מגנטים חזקים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהתחוור לי לאחרונה זה שלמרות התדמית ההרבה יותר נקייה של היתוך מול ביקוע, הסיכון בהיתוך - לפחות מסוג טוקמק שזה הכיוון העיקרי כיום (כבר מזמן בעצם) - הוא גבוה הרבה יותר במקרה של תקלה. כור ביקוע מהסוג המקובל, למרות סרטי האוטופיה, הדבר האחרון שהוא יכול לעשות זה להתפוצץ. בבסיסו דוקא ככל שהוא מתקלקל, הוא יורד בעוצמת תהליכי הביקוע ודועך1. לעומת זאת, כל סטייה במגנטיים העצומים שמחזיקים בטוקאמק את הפלזמה ב-20 מיליון מעלות שתגרום לאסימטריה ולו קלה מאד בשדה המגנטי, תגרום מייד לתקלה שרק מחמירה ומהר מאד מביאה לפריצת המחסום המגנטי והופ, יש לנו פיצוץ מימני על אמת. נכון שהוא לא חזק כמו פצצת מימן גדולה, כי גם כאן קצת אחר כך מפסיקים להתקיים התנאים להמשך ההיתוך, אבל זה אחלה פיצוץ. שקרוב לודאי יחריב לגמרי את הכור עצמו, וחלק כלשהוא מהסביבה הקרובה. כלשהוא יכול להיות הרבה. אני יכול רק לדמיין את תגובת הציבור כשהוא יראה בפעם הראשונה פטרייה קטנה מעל תחנה כזו. אפילו אם היא תהיה מאד קטנה. 1 כמובן שכיפת הכור, אם היא צוברת לחצי קיטור וכאלה יכולה להתבקע צ'רנוביל סטייל, אבל זה לא מה שיש לנו ולציבור בראש כשאנחנו חושבים על 'פיצוץ (כור) גרעיני)'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעומת זאת, תכנונים חדשים של כורים גרעיניים נועדו להפסיק אוטומטית או התגובה במקרה של תקלה. אבל כורי ביקוע משתמשים בדלק מתכלה לעומת כורי היתוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על כורי ביקוע? זה רק מחזק את הנקודה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי לאחרונה את המיני סדרה של נטפליקס על ביל גייטס, ויש לי כמה תובנות לחלוק, אבל כרגע בעניין אחד- הפרק השלישי משלשה עוסק בכורים גרעיניים. גייטס הסיק (כמוך) שהחלופה הטובה ביותר לדלק פחמני היא כורים גרעיניים. "Nuclear is ideal for dealing with climate change, because it is the only carbon-free, scalable energy source that’s available 24 hours a day. Problems with today’s reactors, such as the risk of accidents, can be solved through innovation." הוא מימן וקידם את חברת TerraPower [Wikipedia] שפיתחה דגם של כור חדש שיהיה בטוח, ושישתמש באורניום לא מועשר (למעשה בפסולת של הכורים הקיימים!) בטכנולוגיה חדשה Traveling wave reactor [Wikipedia]החברה חתמה עסקה עם סין לבנות פיילוט בסין, אבל הרעת יחסי הסחר בין ארה"ב לסין ב 2018 קטלה את הפרוייקט. לצערנו ביל גייטס יש רק אחד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |