|
||||
|
||||
אני תוהה מה יעשו הפוליטיקאים שלנו כשמלאי השמות הגנריים למפלגות ("קדימה", "התנועה", "כחול לבן" וכו') יאזל. יש לי זיכרון עמום, שאשמח אם מישהו יאשר אותו, שכשהוקמה בארץ אחת המפלגות החדשות לפני כמה שנים, שקלו לקרוא לה "המפלגה הלאומית-חברתית" (או משהו מאד דומה), עד שהמקימים נזכרו שכבר היתה מפלגה עם השם הזה, וזאת בחירה, אפעס, בעייתית. |
|
||||
|
||||
אפשר לברוא שמות חדשים למפלגות על ידי שימוש בשמות שניגזרים משמות גנריים , זו הדרך שלי לייצר סיסמאות חדשות שקל לי לזכור אותן. למשל: אם בנט יחליט להקים מפלגה חדשה שתרחיב את מפלגתו הקיימת, הימין החדש כמדומני זה שמה הנוכחי, הוא יוכל לקרוא למפלגתו המתחדשת למשל בשם "הימין האמיץ", "הימין החופשי" , "ימין הארץ" או "ימין השם רוממה " (השם האחרון הוא כדי להזכיר את זיקתו של בנט לבורא עולם). |
|
||||
|
||||
אין שום סיכוי שבנט יקרא למפלגתו בשם שיזכיר את הזיקה שלו לבורא עולם. הוא מנסה כל הזמן להתרחק מן הזיהוי כמפלגה דתית, החזון שלו הוא מפלגת ימין (מדיני, כלכלי, חברתי) שתהווה חלופה לליכוד ויהיו בה חילונים ודתיים. אותו דבר, כמובן, נכון לגבי שקד. לכן הוא גם לא היה מוכן לשמוע על הצעותיו של נתניהו לתיקים שיעסקו ''בנושאי המגזר שלכם''. |
|
||||
|
||||
הימין הישראלי החליט ובחר ש״רק ביבי״ זה חשוב יותר מאידיאולוגית של הימין. מצידם האיש יכול להוביל את המדינה עם מדיניות שהיא שמאלה ממרצ, כל עוד הוא ״מנצח״ את השמאלנים. שיאכלו קצת מהמרק שהם הכינו לעצמם ושיהיה להם בתאבון. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהמבחן יהיה חתירה להחלת הריבונות על בקעת הירדן וההתנחלויות או חלק מכך חד צדדית, לאחר הבחירות. נתניהו גיבש יחד עם ארצות הברית תכנית שלכאורה יכולה להוביל לכיוון כזה בתמיכת ארצות הברית, שכן החלק של ''מדינה פלשתינית'' בתכנית המאה הוא חסר כל סיכוי. אם נראה שללא סיבה אמתית נתניהו ממסמס את הכיוון הזה כפי שרואים בפינוי חאן אל אחמר, אני אהיה הראשון שאומר שהצדק עמך. והאמת היא שאני לא בטוח בכלל במה שיקרה. התנהלותו של נתניהו בזמן ההתנתקות לכאורה לא מנבאת טובות, אך מצד שני אני חושב שהתנהלותו של נתניהו בשנים האחרונות הייתה הרבה יותר טובה מאשר אז, ולכן אולי יש סיכוי. נחיה ונראה. מה שלגמרי בטוח הוא שכל ממשלה אפשרית אחרת בוודאי לא הייתה מוליכה מהלך כזה, ולכן בכל מקרה איני מתחרט על הצבעתי עבור מחל בבחירות האחרונות. אגב (אני עובר לעניין משני), בעניין החלת הריבונות המתוכננת איני נבהל מאיומי עבדאללה מירדן אני חושב שגבול משותף של ירדן עמנו משרת את האינטרסים של ירדן הרבה יותר טוב מגבול משותף עם איזו ישות פלשתינית, שעלולה לסכן את משטרו. אני חושב שעבדללה גם יודע זאת, אבל מפאת חולשתו הפנימית והיותו מנהיג הרבה יותר חלש מאביו, הוא חייב להציג עמדה כפי שהוא מציג. ועוד עניין משני, התמונה של הקמת הממשלה עם המון המשרדים חסרי המשמעות וכל הבלגן שמסביב בוודאי אינה גורמת לי שמחה, ואני מקווה שתוך תקופה קצרה האבק ישקע ואפשר יהיה לראות משהו יותר בהיר מבעדו. |
|
||||
|
||||
כתבתי, וזכרתי היטב שכתבתי, שהמבחן של הממשלה יהיה חתירה להחלת ריבונות חד צדדית. עבר מאז זמן, ואין כל סימן לכיוון כזה. שמעתי לפני זמן מה את שפטל מפרש את המצב בכך שהאמריקאים קיבלו רגלים קרות, וכיוון שנתניהו החליט לבצע את המהלך רק בתיאום עמם הוא מעכב את המהלך1. כשאני מתבונן על כל הסיפור הזה היום, ממרחק זמן מסוים, פתאום נראה לי, לצערי, שכל הסיפור המתוזמר של הזמנת נתניהו וגנץ לוושינגטון להצגת תכנית המאה, שממנה הייתה אמורה לצמוח אותה החלת ריבונות, היה סחריר (ספין) מתואם בין נתניהו לטראמפ להגדלת כוחו של נתניהו בבחירות שעמדו להיערך כחודש אחר כך. קשה לי להבין אחרת את ההבטחה הגדולה, והבלימה הבלתי מובנת. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, והחלת הריבונות בכל זאת תתממש, אי מימושה מצטרף, אם כך, לתמיכה בהתנתקות של נתניהו, והאיש עומד לסיים את הקריירה בעיניי כדמות שטרפדה פעמיים את אידיאולוגית הימין. בבחירות האחרונות הצבעתי בפעם הראשונה מחל, בין השאר בגלל שחשבתי שיש סיכוי למימוש מהלך החלת הריבונות. כשאלך לבחור בפעם הבאה בוודאי אביא את העובדות האלה בחשבון. 1 אבל שפטל הוסיף, שלמרות ההיסוס, האמריקאי, ראוי שנתניהו יבצע את המהלך באופן חד צדדי, וללא תיאום עמם. |
|
||||
|
||||
התכוונתי ושכחתי לשלב בתגובה זאת גם את זאת שאני חושב שאם יש איזה שהוא הסבר סביר לעיכוב בהחלת הריבונות הרי חובתו של נתניהו להתייצב מול הציבור ולהסביר מה קורה. העובדה שהוא לא עושה זאת לא משחקת לטובתו ומחזקת, בעיניי, את הסברה שאכן מדובר בסחריר. |
|
||||
|
||||
הסקרים מראים שלנתניהו יש עדיין מעל 30 מנדטים. הציבור הימני בישראל (בצדק או שלא בצדק) יותר מפחד מאי היכולת של הימין (ה״ימין״?) לשמור על השלטון בלי נתניהו מאשר שאכפת לו אם נתניהו מקיים את מדיניות הימין או לא. אם אתה נאמן לאידיאולוגיה, אז אתה במיעוט בקרב מצביעי מחנה ה״ימין״. |
|
||||
|
||||
''פתאום נראה לי, לצערי, שכל הסיפור המתוזמר של הזמנת נתניהו וגנץ לוושינגטון להצגת תכנית המאה, שממנה הייתה אמורה לצמוח אותה החלת ריבונות, היה סחריר (ספין) מתואם בין נתניהו לטראמפ להגדלת כוחו של נתניהו בבחירות שעמדו להיערך כחודש אחר כך.'' אם תבדוק את כל מה שנתניהו עושה, תמצא מעט מאוד דברים שהתזמון שלהם לא מכוון במדויק לתועלתו האישית. רבות מחשבות בלב איש, אבל התזמון מלמד הרבה. הדבר היחיד שנתניהו עשה שהתזמון שלו נראה גרוע לפוליטיקה של נתניהו היה בקשת החזרי המס. כאן פשוט הדבר עצמו היה לתועלתו האישית. |
|
||||
|
||||
שאלת בשולי הדברים: למה התכוונת בציטוט ״רבות מחשבות בלב איש״? והאם זוהי הכוונה המקובלת של הביטוי? אני לא כמעט ולא נתקל בו. |
|
||||
|
||||
זהו התרגום לתנ"כית של הכותרת האיילית: "מענטש טראַכט און גאָט לאַכט" - רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום. |
|
||||
|
||||
שוקי צודק אבל הכוונה שלי היתה לכך שלא נוכל לדעת את כוונותיו האמיתיות של אדם, כי הן ב''רשות היחיד'' שלו, ואפשר להתווכח עליהן לנצח. כל מה שיש לנו הן פעולותיו. תומכיו תמיד יכולים לטעון שפעולותיו של נתניהו הן ''לטובת המדינה'', אבל איכשהו יוצא שהתזמון שלהם מתאים בדיוק לטובתו האישית. דב הביא את הצרמוניה בארה''ב, אני יכול להביא גם את סגירת בתי המשפט בדיוק ערב פתיחת משפטו, לדוגמה. |
|
||||
|
||||
כשישנו אירוע שמפריע לי אני מציינו וגם נותן את הפרשנות והתחושה שלי. אני לא מפרשן על סמך איזה משהו שמסתובב באוויר שאומר שזה טיבו של נתניהו אלא לגופו של אותו עניין ספציפי. הייתי אומר בדיוק את אותו דבר אם היה מעורב בכך לא נתניהו אלא איזה פוליטיקאי אחר. בדוגמאות שנתת לא חשתי באיזה תזמון לטובת עניין אחר, ואני גם חושב (כמובן השערה בלבד מבלי שיש לי הוכחות) שלו היה שם איזה פוליטיקאי אחר, אולי כזה שאתה מחבב, גם אתה לא היית חש בכך וזה כלל לא היה מפריע לך. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שום דבר על טיבו של נתניהו, רק על התזמון של הפעולות שהוא ביצע שיוצא בדיוק בזמן המתאים לתועלתו האישית. יכול להיות שהוא בר מזל במיוחד. |
|
||||
|
||||
מאידך גיסא, כשבוחנים את כל הסיפור הזה של הצגת תכנית המאה1 בכל זאת מדובר באירוע שתרם לנו משהו חיובי במאבק על ארץ ישראל מנקודת הריאות של בעל האידיאולוגיה הימנית. שכן, עד כה היה מקובל בעולם ובמיוחד באיחוד האירופי שהסכם על שתי מדינות צריך להתבסס על גבולות הקו הירוק. ובעבר, באמצעות הצעותיו הנדיבות של ברק, ועוד יותר, הצעותיו של אולמרט מאוחר יותר, הסכמנו לוותר כמעט על הכל ואפילו על חלקים בירושלים. אם נחזור בעתיד לאיזה מו"מ והערבים ירצו להתחיל אותו "מהנקודה שהסתיים המו"מ האחרון", יהיה איזה משקל לדרישתנו להתחיל לא מהקו הירוק אלא ממקום אחר, שעליו דובר בתכנית המאה שהייתה פורמלית יזמה אמריקאית. אני רואה בכך צעד כל שהוא לכיוון שבו אני רוצה. 1 שהחלת ריבונות חד צדדית בוודאי לא תצא ממנו, ולכן מדובר אכן בסחריר מבלי שהייתה למישהו כוונה באמת לבצע דבר כזה. |
|
||||
|
||||
ואז הם יזכירו לך שדובר בתוכנית על חילופי שטחים, בדיוק כמו אצל אולמרט. |
|
||||
|
||||
למען האמת כבעל אידאולוגיה ימנית התכנית הזו צריכה אולי להדאיג אותך עוד יותר. התכנית הזו כללה מרכיב של ויתור ישראלי על שטחים רבוניים ישראליים מתוך גבולות 48 באיזור חלוצה וצפונית לערד, וראש ממשלת ישראל (ועוד מהליכוד) קיבל רשמית את המפה הזו. אז קודם כל עקרון ה-100% שטח התקבל רשמית על ידי ישראל (וכאמור על ידי נציג הליכוד, מה שכמובן יקל על כל מועמד שמאל עתידי). שנית, הקבלה הרשמית של גבולות 48 כלא סופיים גם אומרת שכל החלת ריבונות כתובה ממילא על הקרח, וגם פותחת פתח מסוכן מאד לדרישות עתידיות. במשאים ומתנים הקודמים ההצעות באו מצד ישראל, ולכן לישראל היתה היכולת העקרונית להגיד שאם הפלשתינים דחו את ההצעה היא כבר לא תקפה. כאן התקבל עקרון שהעלה נשיא ארה"ב, ולחזור מהסכמה ישראלית כלפיו זה יותר קשה - ומה גם שגם כאן, נשיא דמוקרטי יוכל לטעון שאת העקרון הזה קבע "ידיד ישראל הגדול" דונלד טראמפ והוא רק חוזר עליו. |
|
||||
|
||||
עניין חילופי השטחים ש''צריך אולי להדאיג אותי'', לא מדאיג אותי, כשהוא בא יחד עם אי פינוי שום ישוב ביו''ש וריבונות בבקעת הירדן. אז יש לנו כאן מצב של ווין ווין. אני מרוצה בגלל היתרונות הנ''ל, ואתה מרוצה בגלל שאתה חושב שאני צריך להיות מודאג. |
|
||||
|
||||
אני מרוצה כי יחד עם אי-פינוי שום ישוב גם באה אי-החלה של שום ריבונות... |
|
||||
|
||||
אני רוצה להבין את העמדה שלך. מה השאיפה שלך שיהיו גבולות המדינה? מה היתרונות והחסרונות לדעתך בגבולות שאתה שואף אליהם מול הגבולות הנוכחיים (בהנחה שגדר ההפרדה מסמנת גבול) ומול תכנית אלון |
|
||||
|
||||
כתזכורת אצטט את קטע הסיום ממאמרי: "בקש שלום אך אל תרדפהו" השמאל מנסה להחדיר לתודעתנו מוסכמה לפיה החתירה לשלום, וניסיון להגיע להסכם עם אבו מאזן, מהווים איזשהו "פתרון", לעומת אחיזה בסטטוס־קוו שאינו "פתרון". אני חושב שבנתונים הנוכחיים, במיוחד לאור המתרחש בעולם הערבי סביבנו, ל"פתרון" הזה אין שום סיכוי. כל הסכם שיכלול יציאה משטח הנמצא ממש בלב המדינה יוביל במקרה הטוב לחזרה לשם לאחר מרחץ דמים, כפי שקרה עם הסכמי אוסלו ביהודה ושומרון. הדרך האפשרית היחידה בתנאים האלה היא אחיזה חזקה בהמשך המצב הקיים. המצב הזה, שהוא בוודאי לא אידיאלי, שורר כמעט חמישים שנה. אולי במהלך חמישים השנים הבאות יקרה משהו שיאפשר הסכם שייעשה בצורה טבעית וברצון כן של שני הצדדים. אבל כרגע הדברים לא נראים כך. "רדיפת השלום", כלומר נסיונות לחיפוש פטנטים עוקפי מציאות, יכולה להביא אך ורק נזק. ואם יגיד מי שיגיד שבחירה בהמשך המצב הקיים אינה "פתרון", אומר לו שעדיפה הדרך הזאת, גם אם לטעמו אין בה פתרון. הקטע הזה הוא חלק מפולמוס על פרגמטיות, אבל עמדתי בו תורמת גם לחלק האידיאולוגי שלי שלא הצגתיו כלל במאמר, משום שתפיסה אידיאולוגית אינה נושא לוויכוח. והתפישה האידיאולוגית שלי היא שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, וזכותנו על הארץ אינה נשענת רק על כך ש "בארץ ישראל גם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית הדתית והמדינית", אלא גם מעוגנת במסמכים בין לאומיים כהצהרת בלפור, המנדט והסכמי סן רמו. אני נגד "שלום עכשיו", ולא רוצה לצייר גבולות "עכשיו". מה שעלינו לעשות הוא להיאחז בכל פרט שיכול לקדם אותנו בסופו של דבר למטרה שבה מדינת ישראל נמצאת בכל שטחה המערבי של ארץ ישראל. ואין מה להזדרז. "סופו של דבר" יכול להגיע גם בעוד 50 שנים או יותר. אני חושב שתכנית המאה של טראמפ שאותה הציגה המעצמה הגדולה בעולם, שהיא גם הדמוקרטיה הגדולה בעולם היא צעד לא קטן בכיוון שאליו אני שואף. לעניין החלת הריבונות החד צדדית, מה שמפריע לי הוא ההבטחה החד משמעית שנמוגה ללא שנתניהו עומד לפנינו ומסביר מה קרה. לגופו של עניין באמת איני בטוח לגמרי שזה הצעד הכי נכון מבחינה פרגמטית על מנת להשיג את המטרה שהצגתי, אם כי אני נוטה לחשוב שכן. הרי יש גם המון ביקורת על המהלך הזה מימין, שמציג נימוקים עניניים, ואיני יכול לענות באופן חד וחלק אם לדעתי מהלך של החלת ריבונות חד צדדי, ועוד בניגוד לעמדה אמריקאים, הוא נכון מבחינה פרגמטית. |
|
||||
|
||||
אני שואל מה המטרה, מה השאיפה, לפני שאני שואל איך אנחנו מתכוונים להגיע אליה. אתה עונה שהמצב הקיים רחוק מאידאלי, אבל עדיף על תכניות השמאל. אני מסכים לקביעה הראשונה וספקן לגבי השניה, אבל לא מתנגד לה. על זה אין לנו ויכוח, ולא על זה שאלתי. אני גם לא מנסה להתווכח על תפישות אידאולוגיות. התפישה האידאולוגית שלי הפוכה משלך- אתה אומר שארץ ישראל שייכת לעם ישראל ואני אומר שהעם היהודי שייך לארץ ישראל. על זה, ועל זכות אבות, כבר התווכחתי מספיק עם מספר מגיבים1, וגם לזה לא כיוונתי. שאלתי שתי שאלות: - מה השאיפה שלך שיהיו גבולות המדינה? - מה היתרונות והחסרונות לדעתך בגבולות שאתה שואף אליהם מול הגבולות הנוכחיים (בהנחה שגדר ההפרדה מסמנת גבול) ומול תכנית אלון תשובה ישירה לשאלה הראשונה שלי נמצאת במשפט אחד בתגובתך: "מה שעלינו לעשות הוא להיאחז בכל פרט שיכול לקדם אותנו בסופו של דבר למטרה שבה מדינת ישראל נמצאת בכל שטחה המערבי של ארץ ישראל." אוקיי, עכשיו בוא נמשיך לשאלה השניה. ________________ 1 הפתיל על הסתעפויותיו שמתחיל מתגובה 693501. ככל שאני זוכר, בזמנו לא השתתפת בדיון הזה. |
|
||||
|
||||
לכל מיני "פתרונות" בדמות גבולות בתוך יהודה ושומרון כולל תכנית המאה אין שום היתכנות. ראינו זאת עם מימוש הסכמי אוסלו וההתנתקות גם ברצועת עזה וגם ביו"ש. מדובר בתכנית ליצירת חממות לטרור. "יתרונות וחסרונות"? אין יתרונות. |
|
||||
|
||||
אני שואל על המצב המועדף בעיניך- ריבונות על כל א''י ממערב לירדן. מה היתרונות שלו ומה החסרונות שלו מול המצב הנוכחי. |
|
||||
|
||||
זו שאלה מוזרה שאינה מוגדרת היטב. אני שואף למדינה יהודית על כל הגדה המערבית שבה ישנו רוב יהודי מכריע. אם אפשר יהיה לממש מדינה כזאת גם על החלק שממזרח לירדן גם כן זה עוד יותר טוב מכל הבחינות. האם אתה מוצא איזה חיסרון במצבים כאלה? |
|
||||
|
||||
אני יכול למצוא יתרונות וחסרונות. שאלתי לדעתך. רגע, גם מזרח הירדן? אז מבחינתך גם גבול על הירדן הוא לא יציב? מה עם סיני? בוא נתחיל מהתחלה: - איפה אתה שואף שיהיה למדינת ישראל גבול יציב, כזה שלא תשאף להזיז אותו? - מה היתרונות והחסרונות של הגבול שאתה שואף אליו על המצב הנוכחי. |
|
||||
|
||||
מבחינתי ארץ ישראל כוללת גם את חצי האי סיני וגם את שתי גדות הירדן. אבל אני לא רוצה להזיז, לא את הגבול עם ירדן ולא את הגבול עם מצרים כיוזמה שלנו, כי הם מעוגנים בהסכמים שחתמנו. ואני מקבל את זה. שונה יהיה המצב אם המקומות האלה יכבשו במלחמה שנאלצנו לצאת אליה כדי להגן על עצמנו. אז בוודאי ''אזכר'' שהמקומות האלה הם שלנו. כרגע זה בכלל לא רלוונטי ואין טעם לדבר על כך. |
|
||||
|
||||
אתה לא מעוניין בגבולות של קבע למדינה? |
|
||||
|
||||
כן, אבל אני לא מאמין שעלינו להגדיר גבולות כאלה בדייקנות ולשאוף להגיע אליהם בהקדם. מבחינת האינטרס של המדינה וגם מבחינת האידיאולוגיה שלי, עדיף לא להגדירם ולנקוט בשיטה שבזמנו באה דווקא מהשמאל הציוני: "עוד דונם. עוד עז." המהירות מהשטן. היא לא תשרת אותנו. |
|
||||
|
||||
עדכון הסיסמא: "עוד דונם, עוד עז ועוד אדם נטול זכויות אזרח". |
|
||||
|
||||
יש לי עוד עדכון לסיסמתך : פחות דונם , פחות עז , פחות פלשתינאי נטול זכויות אזרח. פחות דונם , פחות בית כנסת , פחות דוסי נטול זכויות אזרח . פחות דונם , פחות אוהל , פחות בדואי נטול זכויות אזרח . בקיצור הכל פחות . במסגרת השנה החדשה אני מאחל לך שתזכה להיות בין הראשונים לשעה הזוהרת : זֹאת שְׁעָתָם הַזּוֹהֶרֶת, שֶׁל גּוֹמְלֵי חֲסָדִים בַּמַּחְתֶּרֶת, זוֹהִי מַמָּשׁ שְׁעַת רָצוֹן, לְרוֹדְפֵי רִיב, מַצָּה וּמָדוֹן. |
|
||||
|
||||
כל שלא עשה שלושה דברים אלו בסוכות השתא, לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: ריב, מצה ומדון. |
|
||||
|
||||
ממש פה מפיק מרגליות. אשריך ירדן שזכית להבקיע את רקיעי השמים ולהרקיד את מלאכי השרת מאקארנה. |
|
||||
|
||||
והיעד הסופי, גם אם הוא לא מוגדר בדייקנות, הוא לפני הפרת? או רק כשנגיע לפרת נגיד- מספיק, יותר לא מעניין אותנו? |
|
||||
|
||||
נניח שירדן תתקוף אותנו, ונניח שנכבוש את כולה בנצחון סטייל 67. איך לשאיפתך עלינו 'לטפל' במיליוני אזרחיה (בטווח הרחוק)? |
|
||||
|
||||
דיה לצרה בשעתה. |
|
||||
|
||||
בסדר, נעזוב כרגע את ירדן1. ועד שיהיה רוב יהודי מכריע בגדה עלינו לשמר את המצב הנוכחי גם אם יידרשו 100 שנים נוספות? וכשיהיה רוב יהודי מכריע, תעניק לפלשתינאים אופציה להתאזרח? 1גם המדינה וגם הניר-בוכבינדר |
|
||||
|
||||
כשהכרזנו על הקמת מדינת ישראל מה שהוצע לנו היה מדינה בגבולות מאד מצומצמים ובתוכה 40 אחוז ערבים וקבלנו את ההצעה, מתוך קבלת העיקרון שמה שנותנים לנו עלינו לקחת. כיוון שהערבים מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות הם יזמו מלחמה שמתוכה יצאנו במצב הרבה יותר טוב דמוגרפית (אבל במחיר נורא של 6000 קורבנות שהיווה אחוז אחד מכל הישוב). היום מצבנו הרבה יותר טוב ממש ללא השוואה והוא מאפשר לנו לנהוג אחרת. לכן לא הייתי מסכים למיעוט ערבי של 40 אחוז במדינה, אבל נניח 30 אחוז אולי כן, ואם בעתיד יווצר מצב כזה הייתי מסכים למדינה יהודית שבה ישנו מיעוט בגודל כזה, ולו הייתי מעניק שוויון זכויות אזרחי מלא. |
|
||||
|
||||
וכל עוד האחוז של ערביי ישראל + ערביי הגדה1 מעל 30, אתה בעד להמשיך את המצב הקיים ללא תלות בשאלות של זמן ומחיר? 1אף מילה על הדרעק שם ליד נחל עוז |
|
||||
|
||||
להמשיך כמו בחמישים השנים האחרונות שבהן ישראל התפתחה ושגשגה, ואולי להחיל ריבונות על חלק מהשטח שבו מספר התושבים הערבים קטן כמדובר בתכנית המאה, בתנאי שזה לא בא יחד עם התחייבות מפורשת למסור שטח אחר. |
|
||||
|
||||
לגבי מה שקורה ליד נחל עוז, שם דווקא מסרנו את השטח ואלה התוצאות. צריך לשאוף להחזיר את השליטה בשטח לידינו. |
|
||||
|
||||
עם התושבים? כלומר: להוסיף עוד 2 מיליון שלא מחבבים אותנו ולהקטין את הסיכוי שנגיע ליחס של 30% בזמן סביר? או לשמור אותם כשטח נפרד, אבל אז האם זה שטח של אותם שני מליון? |
|
||||
|
||||
לפני נסיגת אוסלו מעזה המצב בגזרה ההיא היה יותר טוב מבחינה ביטחונית, תושבי עוטף עזה ישבו בשלווה, ותושבי גוש דן לא היו תחת איום טילי, ולא היה צריך להשקיע מליארדים בביפות ברזל ומכשולים תת קרקעיים. החמס לא שלט שם ואותם שני מליון שכביכול נפרדנו מהם, בעצם לא נפרדנו מהם, ומצפים מאתנו שנדאג לכלכלתם. כששלטנו בשטח זה היה יותר פשוט. עדיף היה שיהיה שם איזה אבו מאזן שיהיה אחראי עליהם כשהשליטה הביטחונית היא עלינו. |
|
||||
|
||||
רק מה עושה כאן המילה "אוסלו"? נראה שהשתרבבה בטעות מאחר ואין לה שום קשר לשאר הטקסט. |
|
||||
|
||||
המילה אוסלו במקומה. ביצוע הסכמי אוסלו כלל את הנסיגה העיקרית מעזה. ואם ת'לא מאמין הקשב. |
|
||||
|
||||
לא יודע מה זה עיקרית, כל מילה שכתבת בתגובה - "תושבי עוטף עזה ישבו בשלווה, ותושבי גוש דן לא היו תחת איום טילי, ולא היה צריך להשקיע מליארדים בביפות ברזל ומכשולים תת קרקעיים. החמס לא שלט שם ואותם שני מליון שכביכול נפרדנו מהם, בעצם לא נפרדנו מהם, ומצפים מאתנו שנדאג לכלכלתם." היתה נכונה גם לאחר התמוטטות אוסלו ולאורך השנים 2001-2005, וההתנתקות השרונית הבלתי-אוסלואית-בעליל היא ששינתה את המצב למצב שאתה מתאר עם טילים, חמאס ובלאגן. |
|
||||
|
||||
לא. לא. זיכרונך בגד בך. והיו על כך דיונים ארוכים באייל. מה שהשתנה היה המעבר מקסאמים פרימיטיביים שנורו גם על ישובי גוש קטיף וגם על ישובי עוטף עזה, לרקטות תקניות שהוברחו דרך מנהרות רפיח. רק כדי לרענן את זכרונך אביא תגובה "נבואית" שלי, מימים שטרם ההתנתקות. תגובה 250066 |
|
||||
|
||||
ואולי עוד כמה מילות הבהרה. גוש דן מאוים הוא אכן תוצאה של ההתנתקות כפי שניבאתי בתגובה אליה קישרתי. הטילים של חזבאללה, כתבתי עליהם ש''אומרים שהם קייםים'' כי כשכתבתי את התגובה עדיין לא טעמנו מהם. במלחמת לבנון השנייה הן הופעלו והגיעו עד איזור זכרון יעקב. היו להם גם טילים שהיו יכולים להגיע לגוש דן אך אלה הושמדו על ידי חיל האוויר בימים הראשונים של המערכה, ותל אביב לא נפגעה. ועוד משה לגבי המנהרות. מנהרות התקפה באזור עוטף עזה אכן לא היו אז, אבל זה היה רק עניין של זמן. הם היו חופרים אותן גם לולא ההתנתקות כי השטח הרלוונטי היה בידיהם עם נסיגת אוסלו. |
|
||||
|
||||
מי אמור להיות אחראי למעברי הגבול לרצועה? מי מחליט מה מותר להם לייבא ולייצא? |
|
||||
|
||||
מה? |
|
||||
|
||||
יש שם אבו מאזן עזתי ששולט בשטח ודואג לכלכלה. אנחנו דואגים לביטחון. מי מחליט מה מותר לעזתים לייבא ולייצא? |
|
||||
|
||||
אם נשלוט בשטח המעבר למצרים ייסגר, ויווצר אותו מצב כמו ביו''ש. כך זה גם היה לפני ההתנתקות. איני מבין לאן אתה חותר. |
|
||||
|
||||
ישראל חונקת כיום את כלכלת עזה משיקולי „שמא הם יפתחו פצצה״. אבל נניח שנעבור למודל הגדה. ישראל שולטת על היבטים נרחבים של כלכלת הרשות. לדוגמה: למגדלי הבקר בארץ הרבה פחות משתלם למכור בקר בשוק המקומי בגלל היבוא. אבל יש להם מחירים מובטחים ברשות בגלל שישראל לא מאפשרת יבוא לרשות באותם תנאים של היבוא לארץ. וכל זה אפשרי בגלל שישראל שולטת על מעברי הגבול של הרשות (היא גם שולטת על כל מיני משאבים אחרים, כגון תדרים סלולריים). בסופו של דבר מה שיש כאן זה אנשים שאין להם ייצוג בשלטון הישראלי, אבל גם אין להם מדינה בפני עצמה., ולכן ישראל יכולה לצפצף עליהם, כמו בסיפור העגלים. |
|
||||
|
||||
"ישראל חונקת כיום את כלכלת עזה משיקולי „שמא הם יפתחו פצצה״.", בעיני זה כמו לומר: "ישראל חוטפת ילדים עזתים כדי שיהיה לה דם עבור המצות לפסח". הכלכלה של עזה דפוקה בגלל שזו הבחירה של החמס. אין לישראל שום אינטרס לפגוע בכלכלה של עזה. לו רצו העזתים להשקיע את מרצם בכלכלה במקום בטילים ומנהרות, הם היו יכולים להפוך למדינה משגשגת, וישראל הייתה האחרונה שמפריעה להם בכך, כי זה היה גם האינטרס שלה. הסברתי זאת ביותר מתגובה אחת בעבר, ואין טעם לחזור על אותם דברים. |
|
||||
|
||||
בהחלט יכול להיות שממשלת החמאס מושחתת ותורמת את תרומתה לחוסר השגשוג ברצועה. אבל הסיבה העיקרית למצב הקשה של עזה1 היא המצור שישראל בעיקר וגם מצריים אוכפות על עזה. אפשר בהחלט להגיד שהחמאס קשור להחלטה הזו. אבל מצד שני, אם תיקח את כל הכסף שהחמאס משקיע בטילים, מנהרות וארגון צעדות ותשקיע אותו בכלכלת הרצועה, אבל לא תסיר את המצור, לא תשפר את כלכלת הרצועה בהרבה. 1 נשים בצד את הקורונה. אם כי לדעתי זה נחון גם אם מתחשבים בקורונה. |
|
||||
|
||||
צפריר, אתה ממ"ק ארז לנדוור? גם אם ישראל ומצריים יפתחו את הגבולות, וגם אם העולם כולו יזרים את כל הכסף שהוא מזרים לאפריקה לעזה, עדיין עזה תהיה בין בנגלה דש למוגדישו ולא הונג קונג. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה טועה. למה אתה חושב כך? |
|
||||
|
||||
ועדיין, קל לראות שהמצב ברצועה גרוע בהרבה ביחס לגדה. |
|
||||
|
||||
המצב בעזה תמיד היה גרוע בהרבה ביחס לגדה, גם לפני ההתנתקות, גם לפני אוסלו, גם לפני 67. גם אילו היינו פותחים את כל הגבולות שלהם מחר העובדה הזו לא היתה משתנה. המצב שם היה ממשיך להיות גרוע יותר. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש מצור על עזה. זו פשוט עלילה, והזכרתי כבר את הדם למצות. במה מגבילים אותם? בכמויות אורז? בכמויות חומוס? ברור שבתנאים שהם יצרו ישנו פיקוח על מה שנכנס לשם, כדי שלא יכנסו דברים שיעופו אחר כך עלינו. |
|
||||
|
||||
מוזר לי שאתה מכחיש את עצם קיום המצור. ישראל לא מכחישה את עצם קיומו. לפי ישראל המצור לגיטימי. בכל מקרה, כשהאפשרות לפיקוח ומניעת תחרות קיימת, משתמשים בה. ומכיוון שלתושבי עזה אין נציגים ולובי בישראל (כי הם לא אזרחים), אין בעיה לפגוע באינטרסים הכלכליים שלהם בכסות ביטחונית. |
|
||||
|
||||
הראה לי מקום שבו ישראל אומרת שיש מצור על עזה כדי לפגוע בכלכלתה. הרי גנץ האשים בזמנו את הממשלה שהיא מאפשרת להכניס לשם כספים קטריים כדמי פרוטקשן, ועכשיו הוא עצמו קיבל את התפקיד הזה. חברת החשמל מעבירה לשם חשמל בחינם. איזה מין מצור הוא זה? הרי לרצועת עזה יש גם גבול עם מצרים שעליו אנו לא שולטים. עצם העובדה שאתה שהמקור היחיד שאתה מוצא להוכחת הטענה הזאת הוא איזה סיפור על מוצר מאד ספציפי, מראה שמדובר בהבל הבלים. |
|
||||
|
||||
לא. ישראל אומרת שיש מצור מסיבות ביטחוניות. תוצר הלוואי הוא פגיעה כלכלית קשה. ישראל לא מספקת חשמל בחינם, חו"ח. היא מוכרת את החשמל לרשות (וכשהמימון של הרשות פוחת, עזה מקבלת פחות חשמל, למרות שחברת החשמל יכולה בעיקרון לספק לה יותר חשמל). כאמור, מצריים שותפה ביחד עם ישראל בסלידה מהמשטר ששולט ברצועה. דמי הפרוטקשן של קטאר נדרשים מכיוון שהופחת מימון של אונר״א (דבר שהוצג בזמנו כניצחון אדיר). |
|
||||
|
||||
הראה לי היכן ישראל אומרת ש"יש מצור" מסיבות ביטחוניות. אם לא מרשים להכניס לשם אמצעי לחימה זאת אומרת שיש מצור? לעניין החשמל, אולי אני טועה, אך עד כמה שידוע לי עזה חייבת לחברת החשמל המון כסף, ובכל זאת החשמל ממשיך לזרום. "דמי הפרוטקשן של קטאר נדרשים", זה לא ברור כלל. הרי לדבריך יש מצור. למי הם "נדרשים"? לנו הם לא נדרשים. |
|
||||
|
||||
ישראל לא מאפשרת בפועל שדה תעופה ונמל בעזה. כל תוכנית כזו צריכה לעבור את המשוכה הגדולה של פיקוח ישראלי קפדני על כל הסחורות שיגיעו לשם (מנימוקים ביטחוניים). עזה לא חייבת לחברת חשמל כסף. חברת חשמל לא יכולה בכלל לקבל תשלומים ממשלת עזה. מי שיכול להיות חייב כסף לחברת חשמל הוא הרשות. לרשות יש חוב גדול לחברת החשמל ויש התנהלות נפרדת בין ישראל לרשות על תשלום החוב הזה. דמי הפרוטקשן נדרשים כי אנשים ברצועה במצב כלכלי מאוד גרוע. בין השאר בגלל עוד חלק במצור של ישראל: החמאס הוא ארגון טרור (לפי רוב מדינות העולם). ולכן אסור להעביר אליו כספים. התוצאה היא שגם כשהקטארים רוצים להעביר כספים, הם לא יכולים להעביר כסף לחשבון בנק בעזה ולחלק שם. השליח הקטארי צריך לנסוע עם מזוודות מלאות דולרים. מדובר על צעדים שהוחרפו בשנים האחרונות. כמובן שאם מי שמספק את הכסף לאוכלוסיה הוא קטאר ולא ארגון אונר״א, יש לקטאר אפשרות להשפיע. (וכן, יש עוד צד כאן. הרשות, שמעבירה לא מעט כסף לעזה במשכורות ומשלמת על החשמל והקיצוצים שלה החל מסוף 2018 היו חלק מהגורמים לגל ההחרפות האחרון) |
|
||||
|
||||
ישראל אכן לא מאפשרת שדה תעופה ונמל בעזה, ובצדק, ואני פוסל כל מיני רעיונות אצלנו לבנות להם נמל על אי או לא על אי. לא היו כאלה גם לפני מלחמת ששת הימים ואיש לא אמר אז שמצרים עושה מצור על עזה. כל מה שנדרש לעזה יכול לעבור דרך מעברי הגבול, וכך צריך להיות כדי שיהיה פיקוח. באחרית הימים כשהם יכתתו חרבותם לאתים לא תהיה שום בעיה שיהיה להם נמל על החוף ונמל על אי ושכל רצועת עזה תהיה נמל תעופה אחד גדול. אבל לא במצב שהם עוסקים כל העת בהברחת ציוד לחימה כדי להרוג יהודים. זה שהכסף עבור החשמל צריך להגיע מהרשות הפלשתינית זה פרט טכני שאינו משנה דבר. זאת עובדה שמספקים להם חשמל ולא מקבלים תשלום על כך כלומר, כמו שאמרתי, חשמל בחינם. בהסבר שלך על דמי הפרוטקשן אתה סותר את עצמך. אתה אומר שאנו עושים עליהם מצור כדי לפגוע בהם כלכלית. אז עלינו לאפשר העברת כסף לשם כדי שלא יפגעו כלכלית? קצרה בינתי מהבן. |
|
||||
|
||||
"איש לא אמר אז (לפני 67) שמצרים עושה מצור על עזה" - לא מדוייק. תושבי הרצועה היו חסרי אזרחות והיו כלואים ברצועה ללא יכולת לצאת משם. המצרים ניהלו את פעולת הפידאיון מעזה כדי לודא שזו לא תופנה כלפיהם. ארגון הפ'תח הוקם למעשה בירושליים (או ביריחו) תחת חסותו של מלך עבר הירדן חוסיין, כדי להציק לנאצר. רק כמה שנים אחרי 67, באזור ועידת חרטום, פעילות הארגון הופנתה כליל כלפי ישראל (מפני שלא היו יותר פלשתינאים בחסות מצרית). אלו זוטות היסטוריות שאינן משנות דבר במציאות הנוכחית. מה שבהחלט מותיר עליי רושם חזק הוא ההבנה שלאורך השנים, שליטי מצריים הדיקטטורים, ניהלו מדיניות יותר רציונלית ויותר מועילה למצרים, מאשר השליטים הדמוקרטיים של ישראל. כדאי שכל הגזענים והמתנשאים, ירשמו לעצמם עובדה זו בפנקסיהם. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שבגלל כל הטוב שהרעיפו שליטי מצרים הדיקטטוריים על ארצם במשך עשרות שנים, היית מעדיף להיות אזרח ממוצע שם יותר מאשר כאן. |
|
||||
|
||||
לא. אבל הייתי מעדיף את סאדאת ומובארק כראשי הממשלה ע''פ בגין ונתניהו. |
|
||||
|
||||
אז כאמור, יש מצור ישראלי מסיבות בטחוניות, וזה פוגע בכלכלת הרצועה. חברת החשמל מקבלת תשלומים מהרשות. ואם היא לא, ממשלת ישראל דואגת שהיא תקבל. כמה פעמים בשנים האחרונות ממשלת ישראל קיזזה כספים מתשלומי המיסים שהיא גובה עבור הרשות (לכאורה סתם כצינור) והעבירה אותם לחברת החשמל. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את ה"כאמור" אם לא מרשים להם להכניס טילים, זה לא אומר שזה פוגע בכלכלה. נהפוך הוא. לו הרשו להם להכניס טילים הם היו משקיעים את מעט המשאבים שיש בידיהם בקניית עוד טילים, ובכך הייתה נפגעת כלכלתם. אשר לחובות הרשות הפלשתינית לחברת החשמל לפי זה היה קיים חוב של שנים של הרשות הפלשתינית ורק בתחילת שנה זו קבלה חברת החשמל בערך חצי מהחוב. אבל החצי האחר מהחוב הוא גם חוב, והוא קיים עד היום. |
|
||||
|
||||
1. לא מרשים להם להחזיק שדה תעופה ונמל. יש לכך סיבות. אבל עדיין, התחבורה לרצועה נפגעת קשה ולכן גם הכלכלה. מה שאתה כותב הוא שיש לחסימה סיבות ושפעולות שונות של הרשות היו יכולות לגרום לישראל להפסיק לחסום את הגישה. עדיין, ישראל חוסמת את הגישה, וחסימת הגישה הזו נקראת מצור. למצור הזה יש השפעה רצינית על כלכלת הרצועה. בלי קשר לשאלה מי אשם ומי אחראי. זה משהו די אובייקטיבי ודי פשוט שמפתיע אותי שאנחנו לא יכולים להסכים עליו. אני רוצה לחזור למעלה הדיון, לתגובה 722866 שבה התייחסות לרצועת עזה הייתה אגבית. מבחינתי אפשר לנסח את הרישא שלה מחדש ולכתוב שכלכלת עזה נפגעת משיקולים ביטחוניים. אז האם אנחנו יכולים להמשיך במצב שבו ישראל מתנהלת עם פלסטינים חסרי זכויות וייצוג? או שאולי יתברר שהם חייבים לקבל אוטונומיה וייצוג בפרלמנט הישראלי (או שכל מיני מדינות אחרות יתחילו להסתכל עלינו בעין עקומה)? 2. חברת החשמל: מה שיותר רלוונטי לצורך העניין הוא כמה הרשות כן משלמת. והיא משלמת מדי חודש בחודשו לחברת החשמל (אם כי לא לגמרי ברור לי מה קורה בחודשים האחרונים. נדמה לי שבחודשים האחרונים זה עבר כמעט לחלוטין לגביה מכספים מקוזזים). חלק מהסדר החוב הזה היה מחיקה של חוב (תספורת. או חוב אבוד. זה דבר שיכולים לעשות כשיש לך חובות גדולים ואין סיכוי שתחזיר אותם. שאל את החבר תשובה). |
|
||||
|
||||
אגב לא אמרתי שממשלת חמאס מושחתת. אולי זה נכון ואולי זה לא נכון, אבל לא זה בכלל העניין. העניין הוא שהם בחרו בטילים ומנהרות כדי לפגוע בנו, והכלכלה לא מעניינית אותם. והעובדה שהם חזקים גם מבחינת תמיכת הציבור שלהם מוכיחה שזו הבחירה של הציבור הזה. |
|
||||
|
||||
גם קורונה לא היתה אז. בתור החלטה כל כך אומללה של הסמולן שרון, עושה רושם שהקיסר הראשון לשמו, עושה מאמץ אדיר ומגלה התאפקות יוצאת מן הכלל, במאמץ לשמור על תוצאותיה. אתה יכול לחסוך לנו כאן את הספין של ''אני לא תמיד לצד ביבי''. לא נראה שהמדיניות הזו עושה לו איזושהי בעיה במפלגתו. כיבוש מחדש של עזה, יהיה לא נעים במיוחד מבחינת המחיר האנושי, הכלכלי והמדיני, אבל לא מדובר בעימות בסד''ג של איראן או אפילו לבנון. |
|
||||
|
||||
נתניהו בכלל תמך בלב שלם בהתנתקות, אז אתה מצפה ממנו שיורה עכשיו על כיבושה? אני במקומו הייתי נלחם בכל כוחי בהתנתקות, והיה סיכוי רב שהייתי מצליח לטרפד אותה. אבל היום אפילו אני לו הייתי במקומו, לא היה לי האומץ לעשות זאת בגלל המחיר הכבד. אבל זה לא אומר שלא זה מה שצריך לעשות, ולצפות לכמה שנים לא פשוטות של סבל לאחר מכן. |
|
||||
|
||||
כבר עכשיו אנחנו קצת מתחת 75% יהודים במדינה, ו 21% ערבים. במצב של 30% ערבים ו 65% יהודים, מספיק ש 25% מהיהודים יחזיקו בעמדות של ירדן ניר בוכבינדר כדי שהרוב במדינה יהיה בעד מדינת כל אזרחיה. במצב של 35% ערבים ו 60% יהודים, מספיקים פחות מ 20%. אני חושב שתסכים שזה מצב שאתה מוכן לשלם כל מחיר כדי לא להגיע אליו, וחשוב לשמור ממנו שוליים מאוד רחבים. |
|
||||
|
||||
אני בעד התבוננות בדמוגרפיה ונקיטה בצעדים זהירים, כדי, באמת, לא להגיע לשוקת שבורה. ואם בינתיים אחיזה ביהודה ושומרון משמעותה ''כיבוש'', אז שנחיה עם כיבוש כמו בחמישים השנים האחרונות. אבל אני די אופטימי, וחושב שאפשר יהיה לשפר את המצב הדמוגרפי, הן על ידי עלית יהודים, הן על ידי עידוד הגירה והן עלי ידי ריבוי טבעי שגם בו יש שינוי לטובתנו. |
|
||||
|
||||
לעניין ''היתרונות והחסרונות'', אתה מזכיר לי אילו שהם נושאים לחיבור שהתבקשתי לכתוב בבית הספר היסודי. אני יכול להתחיל לכתוב עכשיו חיבור כזה, אבל אי לי חשק. |
|
||||
|
||||
בתגובתי האחרונה יש איזו סתירה למה שכתבתי בתגובה 722603 שם כתבתי שבמסמוס החלת הריבונות פגע נתניהו (פעם שנייה) באידיאולוגיה של הימין. אכן יש כאן סתירה שבאה אחרי שהמשכתי לחשוב על העניין. אסכם איפה את מה שאני חושב כך: ההבטחה על החלת הריבונות, ומסמוסה ללא סיבה נראית לעין ומבלי שנתניהו עומד לפנינו ומסביר מה קורה, הם מעשים בלתי ראויים, ובאמת כל המהלך הזה נראה לי היום כסחריר שבא אך לקדם את נתניהו בבחירות. אבל עצם הצגת תכנית המאה שבה שוב לא מדברים על גבולות 67 קידמה, לדעתי, גם את מצבה הבין לאומי של מדינת ישראל וגם את אידיאולוגיית הימין. אבל על השאלה אם אי החלת הריבונות באופן חד צדדי פגע באידיאולוגית הימין, על כך אין לי תשובה מוחלטת. אני נוטה לחשוב שכן, אך איני בטוח, כי כאן מדובר כבר בשאלה טקטית. |
|
||||
|
||||
לעניין נתניהו וההתנתקות, זה עתה התברר לי שזכרתי דברים לא לפי הסדר, וזה משנה במעט את התמונה, אבל רק במעט. אני זכרתי שנתניהו התפטר מהממשלה, לדבריו עקב מחלוקות בעניין ההתנתקות, ושהוא תמך בכנסת בהתנתקות. שני האירועים האלה אכן קרו, אך משום מה זכרתי בטעות שההצבעה הזאת בכנסת הייתה אחרי שהוא התפטר. סדר הדברים היה הפוך. ההצבעה בכנסת הייתה באוקטובר 2004 והתפטרותו באה סמוך מאד להתנתקות. זה קצת משפר את מעמדו בעיני בעניין זה. אבל כיוון שלדעתי, ההצבעה הזאת בכנסת בעצם סתמה את הגולל על הניסיון למנוע את ההתנתקות, הרי המאבקים, לכאורה, של נתניהו בממשלה עד שהתפטר היו מאבקי סרק. מרגע שהכנסת אמרה את דברה לא היה אפשר למנוע את ההתנתקות. |
|
||||
|
||||
האמת היא שאתה נוגע כאן בנקודה שמסקרנת אותי כבר זמן מה: באיזה אופן הפוליטיקאי (ובפרט נתניהו) מייצג את בוחריו, או נתפש על ידיהם כמייצג אותם. בדוגמה שאתה מביא (בלי לדון כרגע על נכונותה), בעיני בוחרי הימין נתניהו מייצג את הימין כמחנה בלי קשר למדיניות הקונקרטית שהוא מקיים. לעומת זאת, לו גנץ היה ראש הממשלה הוא היה נתפש כשמאל - גם זאת בלי קשר למדיניות הקונקרטית שהוא ינקוט. אם כן, יש כאן הזדהות עם אישיות כמייצגת מחנה ולא עם מדיניות שהמחנה אמור להיות מלוכד סביבה באופן כלשהו (אגב, דומה שהדברים נכונים למדי גם עבור מחנה "רק לא ביבי"). בעבר חשבתי שנתניהו איננו מנהיג אהוב - גם על תומכיו. מוערך בהחלט, נערץ על חלק - אבל לא אהוב. הסיבה לכך היא שנתניהו אינו איש של אנשים. הוא לא משדר התעניינות או אכפתיות מבני האדם ככאלה; הוא רואה אותם אינסטרומנטלית, כמשרתים (או לא) תפקיד מסוים בתכניותיו (גם בזה הוא דומה לאהוד ברק, אגב). לא אכפת לו מהאדם הפרטי ומצוקותיו; ברגע של גילוי לב הוא יאמר לתושבת קרית שמונה שמתלוננת שהיא משעממת אותו. לא אכפת לו גם ממצוקותיהן של קבוצות אם מבחינתו התכלית מצדיקה את המצוקות האלה. זה לא כואב לו. מנחם בגין שידר אכפתיות כזו ולכן אנשים אהבו אותו. נתניהו במובהק לא משדר אותה. ובכל זאת, במיוחד בשנים האחרונות אני שומע אנשים שמדברים על נתניהו בביטויים מובהקים של אהבה. מה מושך אותם אליו? קשה לנסות להסביר הזדהויות כאלה בלי ליפול בפח של פסיכולוגיזציה מתנשאת. הסבר אחד ששמעתי, למשל, מייחס את התמיכה של הקבוצה הגדולה שניתן להגדיר "מזרחיים ממעמד סוציואקונומי נמוך - בינוני-נמוך" לרגשות נחיתות: הם, לפי הסבר זה, חיים בתודעת נחיתות ביחס לאשכנזים המשכילים, העשירים, המקושרים והשולטים במוקדי הכוח. נתניהו מייצג אותם - ומכה את האשכנזים האלה בנשקם-שלהם: הוא משכיל לא פחות מכל אחד מהם, רהוט לא פחות ואפילו יותר, מדבר אנגלית טובה יותר. במסגרת הסבר כזה כל דבר שמבדיל לכאורה בין נתניהו לתומכיו, המוצא, הרקע, ההשכלה, אפילו העושר - לא רק שאינם גורמים להם לראות בו אדם שאינו יכול לייצג אותם אלא להפך, הופכים אותו למייצג טוב יותר, לאלטר-אגו חזק יותר. אותו דבר גם יסביר מדוע לא אכפת לאותם תומכים שצמרת הליכוד מורכבת ברובה הגדול מאשכנזים ולא ממזרחים. הבעיה היא שההסבר כולו נשען על כרעי התרנגולת של הנחת רגשות הנחיתות. קבוצה אחרת של בוחרי נתניהו (או לפחות תומכיו) נמצאת בציונות הדתית. בגדול, הציונות הדתית מורכבת בעיקרה מאשכנזים משכילים שהתיאור הקודם לא מאפיין אותם. לכאורה ההזדהות שלהם הרבה יותר אידאולוגית; תמצא אצלם גם לא מעט בקורת על מהלכי נתניהו, בפרט מה שנתפש כהתקפלות מול החמאס, מערכת המשפט, האיחוד האירופי בחאן אל אחמאר, הווקף בהר הבית וכיו"ב. ובכל זאת, ברגע האמת הם ילכו אחריו ללא היסוס באופן שבעתונות המגזרית מושווה לנאמנות של אשה מוכה. מה קורה פה? אשמח לשמוע את דעותיכם (ואשמח עוד יותר לתאוריה של יצוג שאפשר יהיה להרחיב אותה מעבר לנתניהו ולהחיל אותה גם על פוליטיקאים אחרים). |
|
||||
|
||||
התמיכה בביבי כאישיות ציבורית מנהיגותית בציבור נמוכה ממה שאתה מתאר. יש שלושה גופים שתומכים בו למרות שאינם מעריכים אותו במיוחד. ראשית יש כ- 16 חברי כנסת של הסיעות החרדיות שתומכות בו מכיוון שהוא מעניק לחרדים תמיכה כלכלית אסטרונומית , שרק חלקה גלוי לציבור באופן מספרי. קבוצה שניה הם אנשי ארץ ישראל השלימה שחוששים שהציבור שאינו אנשי ארץ ישראל השלימה יפקיר אותם בזמן הסדר מדיני עם הפלשתינים. אותו ציבור ראה איך מפקירים את מתיישבי עזה בתקופת ההתנתקות ואולי זוכר גם את הפקרת מתיישבי צפון סיני בזמן ההסדרים של מנחם בגין עם סאדאת. בעיניהם ביבי הוא הרע במיעוטו והוא לא יפקיר אותם כמו מפלגות המרכז והשמאל. ציבור ארץ ישראל השלימה מונה להערכתי כ- 10 עד 15 מנדטים שמפוזרים במספר מפלגות. יש חפיפה מסויימת בין שני בציבורים הללו (חרדים ואנשי ארץ ישראל השלימה), כך שבסך הכל שני בציבורים אילו מונים בערך 20 מנדטים. יש גוף שלישי שתומך בביבי והוא ערב רב של טרמפיסטים כספיים שחושבים שביבי הוא איש שמוכן לשלם בניתחי תקציב ענקיים אם הם יתנו לו ניתחי תמיכה אלקטורלית, ביבי ידוע כאיש שמוכן לעיסקאות כאילו. גנץ במיוחד ניתפס כאישיות לא מרשימה שעלולה לא לתת לשלושת הגופים הללו את המצופה ממנו, אם יבחרו בו. גם שאר חברי מפלגתו ניראים די חלשים, או לא מחוייבים לשלושת המטרות הללו. לסיכום, אין מדובר באהבה לביבי אלא בתמיכה אינטרסנטית. יש רק מיעוט קטן שאוהב את ביבי או מעריץ אותו או רואה בו דגל למשהו (מין מנהיג שבט). המיעוט הזה צעקני מאוד לכן חושבים שהוא גדול. צר לי שבעת גורלית זו לא נימצא מנהיג יותר מוצלח מגנץ או אשכנזי או לפיד שינהיג את מחנה כחול לבן . לפי התרשמותי אשכנזי לא פחות מושחת מביבי בעוד יאיר לפיד ללא רקורד של עשיה מיניסטריאלית שמספיק לראות בו ראש ממשלה. אני מקווה , כריאליסט, שבסיבוב בחירות הבא — גוש שיורכב מלפיד, יעלון, ליברמן ובנט יספקו מנהיגות טובה יתר מהמנהיגות של גנץ ובייחד ידיחו את ביבי. לדעתי ביבי הוא אסון למדינה ואיום קיומי עליה מכיוון שהוא מדרדר את המדינה מבחינה דמוקרטית .האיום הקיומי שמקורו בדירדור הדמוקרטיה במדינה גדול יותר מהאיום של הפלשתינים או האירנים, כוחנו העיקרי הוא בהיותנו חברה דמוקרטית מלוכדת, לא הכוח הצבאי ולא הכוח הכלכלי לבדם כוחנו העיקרי הוא כוח הרוח. לפני 2000 שנה מדינת היהודים הושחתה עד היסוד וזו הסיבה להתפרקותה . ההתפוררות של מדינת היהודים לפני 2000 שנה החלה בכתות הקיצוניות שצמחו בה , המשיכה בעירוב האדומים והערבים בשלטון היהודי בימי הורדוס, והמשיכה במפץ הנוצרי בימי ישו מנצרת. ההתפוררות הזו העלתה לשלטון גופים מטורפים מבחינה פוליטית שניסו למרוד במעצמה הרומאית למרות שהנסיון ההיסטורי הראה שמרידות כאילו הן מתכון בטוח לחורבן. המרידות נגד רומא אז הן משהו דומה למרידות היום נגד ארצות הברית, טירוף מוחלט. לא הייתה שום תכלית ראויה למרידות נגד רומא, רוב הקיסרים הרומים נתנו אוטונומיה מלאה לארצות בהן הם שלטו, כל מה שהם רצו היו מיסים ובסיסים צבאיים שווי ערך להגנה שהם נותנים (פאקס רומנה) . הם היו די טובים למדינה היהודית מבחינת הפאקס רומנה. |
|
||||
|
||||
ברוך הבא למפלגה הלא קיימת שלי תגובה 704054 >> לדעתי ביבי הוא אסון למדינה ואיום קיומי עליה מכיוון שהוא מדרדר את המדינה מבחינה דמוקרטית .האיום הקיומי שמקורו בדירדור הדמוקרטיה במדינה גדול יותר מהאיום של הפלשתינים או האירנים, כוחנו העיקרי הוא בהיותנו חברה דמוקרטית מלוכדת, לא הכוח הצבאי ולא הכוח הכלכלי לבדם כוחנו העיקרי הוא כוח הרוח. מסכים. תגובה 704486 לגבי הסיפא- מרד בר כוכבא היה מרד דתי-משיחי, ולכן המורדים נלחמו עד טיפת הדם האחרונה. רבי עקיבא, שהיה סמכות רוחנית גבוהה, אולי העליונה, הכריז על בר כוכבא כמלך המשיח1. יש שאומרים שעשרים וארבעה אלף חסידיו של רבי עקיבא נהרגו במרד. בעקבות המרד חרבה הארץ ולא נותר כפר אחד שלם, המרכז הרוחני של היהדות עבר לבבל, והתחילו 1800 שנה בהן לא היתה אוטונומיה יהודית בארץ ישראל. השינוי העצום בדת היהודית, שהתחיל אצל רבן יוחנן בן זכאי, הושלם, והיא התקבעה בגרסה הגלותית הטרנסנדנטית שהחרדים מקיימים עד היום. __________ 1 רבי יוחנן בן תורתא [ויקיפדיה] התנגד - "עקיבא, יעלו עשבים בלחייך, ועדיין בן דוד לא יבוא" |
|
||||
|
||||
וכמה ראוי שמה של תנועת הנוער של אלה שלמדו מההיסטוריה עד כמה הדרך הזאת מוצלחת. |
|
||||
|
||||
תודה שהם עקביים (שלא לומר עקיבאים). |
|
||||
|
||||
בתקופה של התפוררות חברתית עולות קבוצות קיצוניות שדוגלות באג'נדה פרועה. האג'נדה יכולה להיות משיחית, פשיסטית, אנרכיסטית, אולטרא קומוניסטית וכדומה. בחברה מלוכדת תנועות קיצוניות נידחקות לשוליים כי לחברה יש מנגנון ריסון של הקיצוניים. שתי המרידות נגד רומי היו חסרות הגיון מדיני. מנהיגים כמו רבי עקיבא דנו בהן ברצינות משום שבחברה מפוררת, לא ניתן למנהיגות לחשוב באופן רציונלי. לגבי מהלך היהדות בזמן הגולה, אני לא יודע מספיק כדי לאמר משהו חשוב. בכל אופן היו רפורמות בדת בכל זמן הגלות. אבל במקרה הטוב הן התאימו לחיי גלות ולא לחיים עצמאיים. בנוסף, לפי הרגשתי היהדות האירופאית במיוחד, הלכה והחמירה בתקנות הדת עוד ועוד. בימי ראשית החסידות היה נסיון של הרפורמה החסידית שניסתה להתחמק מההחמרות הבלתי ניסבלות וניסתה לתת יותר חופש החלטה להרגשה האינטואיטיבית של המאמינים במקום המישפטיזציה החמורה של ''המתנגדים''. כפי שזה נראה לי הרפורמה החסידית לא הצליחה בארצנו. היו הצלחות חלקיות אבל עדיין החרדים ''המתנגדים'' מכתיבים את הטון. |
|
||||
|
||||
המצרכים: המילים מכל המפלגות שכבר היו לכל מילה אוסף המילים נרדפות מהמילון אופן ההכנה: מערבבים את כל המילים בקערה מגרילים מילה אחת או שתיים אם מצאת משהו טוב, יופי! אחרת הגרל שוב |
|
||||
|
||||
הבעיה: המתכון שלך יכול לייצר רק מספר סופי של שמות מפלגות. ;-) |
|
||||
|
||||
אתה מודע לזה שאם אתה מגביל את מס' האותיות בשם המפלגה (נניח לn) בהכרח מס' הצירופים סופי. ליתר דיוק 31 בחזקת n... (הסבר לבוגרי מדעי הרוח למיניהם: 22 אותיות הא"ב, בתוספת סימני פיסוק ורווח) (והסבר נוסף למצביעי ד"ר לפיד: אם אתה לא מגביל את מס' האותיות, לא תוכל לרשום את שם המפלגה בפתק הבחירות) |
|
||||
|
||||
אתה ודאי מתכוון ל"תנועת גשר - תנועה לאומית חברתית" מיסודו של דוד לוי, שלבתו יש כנראה קצת יותר מודעות היסטורית, והיא שינתה את שמה ל"גשר בראשות אורלי לוי אבקסיס" מסתבר שלמפלגות מרכז בישראל יש נטיה לשמות כאלה, גם כחלון מיצב את "כולנו" בתור מפלגה חברתית-לאומית (שזה שונה לגמרי מלאומית-חברתית) |
|
||||
|
||||
אגב מודעות הסטורית, זה לא נשמע קצת כמו "נציונל-סוציאליסטי"? |
|
||||
|
||||
duh
|
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |