|
בתקופה של התפוררות חברתית עולות קבוצות קיצוניות שדוגלות באג'נדה פרועה. האג'נדה יכולה להיות משיחית, פשיסטית, אנרכיסטית, אולטרא קומוניסטית וכדומה. בחברה מלוכדת תנועות קיצוניות נידחקות לשוליים כי לחברה יש מנגנון ריסון של הקיצוניים.
שתי המרידות נגד רומי היו חסרות הגיון מדיני. מנהיגים כמו רבי עקיבא דנו בהן ברצינות משום שבחברה מפוררת, לא ניתן למנהיגות לחשוב באופן רציונלי.
לגבי מהלך היהדות בזמן הגולה, אני לא יודע מספיק כדי לאמר משהו חשוב. בכל אופן היו רפורמות בדת בכל זמן הגלות. אבל במקרה הטוב הן התאימו לחיי גלות ולא לחיים עצמאיים. בנוסף, לפי הרגשתי היהדות האירופאית במיוחד, הלכה והחמירה בתקנות הדת עוד ועוד. בימי ראשית החסידות היה נסיון של הרפורמה החסידית שניסתה להתחמק מההחמרות הבלתי ניסבלות וניסתה לתת יותר חופש החלטה להרגשה האינטואיטיבית של המאמינים במקום המישפטיזציה החמורה של ''המתנגדים''. כפי שזה נראה לי הרפורמה החסידית לא הצליחה בארצנו. היו הצלחות חלקיות אבל עדיין החרדים ''המתנגדים'' מכתיבים את הטון.
|
|