בתשובה להאייל האלמוני, 15/05/20 18:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האמת היא שאתה נוגע כאן בנקודה שמסקרנת אותי כבר זמן מה: באיזה אופן הפוליטיקאי (ובפרט נתניהו) מייצג את בוחריו, או נתפש על ידיהם כמייצג אותם. בדוגמה שאתה מביא (בלי לדון כרגע על נכונותה), בעיני בוחרי הימין נתניהו מייצג את הימין כמחנה בלי קשר למדיניות הקונקרטית שהוא מקיים. לעומת זאת, לו גנץ היה ראש הממשלה הוא היה נתפש כשמאל - גם זאת בלי קשר למדיניות הקונקרטית שהוא ינקוט. אם כן, יש כאן הזדהות עם אישיות כמייצגת מחנה ולא עם מדיניות שהמחנה אמור להיות מלוכד סביבה באופן כלשהו (אגב, דומה שהדברים נכונים למדי גם עבור מחנה "רק לא ביבי"). בעבר חשבתי שנתניהו איננו מנהיג אהוב - גם על תומכיו. מוערך בהחלט, נערץ על חלק - אבל לא אהוב. הסיבה לכך היא שנתניהו אינו איש של אנשים. הוא לא משדר התעניינות או אכפתיות מבני האדם ככאלה; הוא רואה אותם אינסטרומנטלית, כמשרתים (או לא) תפקיד מסוים בתכניותיו (גם בזה הוא דומה לאהוד ברק, אגב). לא אכפת לו מהאדם הפרטי ומצוקותיו; ברגע של גילוי לב הוא יאמר לתושבת קרית שמונה שמתלוננת שהיא משעממת אותו. לא אכפת לו גם ממצוקותיהן של קבוצות אם מבחינתו התכלית מצדיקה את המצוקות האלה. זה לא כואב לו. מנחם בגין שידר אכפתיות כזו ולכן אנשים אהבו אותו. נתניהו במובהק לא משדר אותה. ובכל זאת, במיוחד בשנים האחרונות אני שומע אנשים שמדברים על נתניהו בביטויים מובהקים של אהבה. מה מושך אותם אליו? קשה לנסות להסביר הזדהויות כאלה בלי ליפול בפח של פסיכולוגיזציה מתנשאת. הסבר אחד ששמעתי, למשל, מייחס את התמיכה של הקבוצה הגדולה שניתן להגדיר "מזרחיים ממעמד סוציואקונומי נמוך - בינוני-נמוך" לרגשות נחיתות: הם, לפי הסבר זה, חיים בתודעת נחיתות ביחס לאשכנזים המשכילים, העשירים, המקושרים והשולטים במוקדי הכוח. נתניהו מייצג אותם - ומכה את האשכנזים האלה בנשקם-שלהם: הוא משכיל לא פחות מכל אחד מהם, רהוט לא פחות ואפילו יותר, מדבר אנגלית טובה יותר. במסגרת הסבר כזה כל דבר שמבדיל לכאורה בין נתניהו לתומכיו, המוצא, הרקע, ההשכלה, אפילו העושר - לא רק שאינם גורמים להם לראות בו אדם שאינו יכול לייצג אותם אלא להפך, הופכים אותו למייצג טוב יותר, לאלטר-אגו חזק יותר. אותו דבר גם יסביר מדוע לא אכפת לאותם תומכים שצמרת הליכוד מורכבת ברובה הגדול מאשכנזים ולא ממזרחים. הבעיה היא שההסבר כולו נשען על כרעי התרנגולת של הנחת רגשות הנחיתות. קבוצה אחרת של בוחרי נתניהו (או לפחות תומכיו) נמצאת בציונות הדתית. בגדול, הציונות הדתית מורכבת בעיקרה מאשכנזים משכילים שהתיאור הקודם לא מאפיין אותם. לכאורה ההזדהות שלהם הרבה יותר אידאולוגית; תמצא אצלם גם לא מעט בקורת על מהלכי נתניהו, בפרט מה שנתפש כהתקפלות מול החמאס, מערכת המשפט, האיחוד האירופי בחאן אל אחמאר, הווקף בהר הבית וכיו"ב. ובכל זאת, ברגע האמת הם ילכו אחריו ללא היסוס באופן שבעתונות המגזרית מושווה לנאמנות של אשה מוכה. מה קורה פה? אשמח לשמוע את דעותיכם (ואשמח עוד יותר לתאוריה של יצוג שאפשר יהיה להרחיב אותה מעבר לנתניהו ולהחיל אותה גם על פוליטיקאים אחרים). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התמיכה בביבי כאישיות ציבורית מנהיגותית בציבור נמוכה ממה שאתה מתאר. יש שלושה גופים שתומכים בו למרות שאינם מעריכים אותו במיוחד. ראשית יש כ- 16 חברי כנסת של הסיעות החרדיות שתומכות בו מכיוון שהוא מעניק לחרדים תמיכה כלכלית אסטרונומית , שרק חלקה גלוי לציבור באופן מספרי. קבוצה שניה הם אנשי ארץ ישראל השלימה שחוששים שהציבור שאינו אנשי ארץ ישראל השלימה יפקיר אותם בזמן הסדר מדיני עם הפלשתינים. אותו ציבור ראה איך מפקירים את מתיישבי עזה בתקופת ההתנתקות ואולי זוכר גם את הפקרת מתיישבי צפון סיני בזמן ההסדרים של מנחם בגין עם סאדאת. בעיניהם ביבי הוא הרע במיעוטו והוא לא יפקיר אותם כמו מפלגות המרכז והשמאל. ציבור ארץ ישראל השלימה מונה להערכתי כ- 10 עד 15 מנדטים שמפוזרים במספר מפלגות. יש חפיפה מסויימת בין שני בציבורים הללו (חרדים ואנשי ארץ ישראל השלימה), כך שבסך הכל שני בציבורים אילו מונים בערך 20 מנדטים. יש גוף שלישי שתומך בביבי והוא ערב רב של טרמפיסטים כספיים שחושבים שביבי הוא איש שמוכן לשלם בניתחי תקציב ענקיים אם הם יתנו לו ניתחי תמיכה אלקטורלית, ביבי ידוע כאיש שמוכן לעיסקאות כאילו. גנץ במיוחד ניתפס כאישיות לא מרשימה שעלולה לא לתת לשלושת הגופים הללו את המצופה ממנו, אם יבחרו בו. גם שאר חברי מפלגתו ניראים די חלשים, או לא מחוייבים לשלושת המטרות הללו. לסיכום, אין מדובר באהבה לביבי אלא בתמיכה אינטרסנטית. יש רק מיעוט קטן שאוהב את ביבי או מעריץ אותו או רואה בו דגל למשהו (מין מנהיג שבט). המיעוט הזה צעקני מאוד לכן חושבים שהוא גדול. צר לי שבעת גורלית זו לא נימצא מנהיג יותר מוצלח מגנץ או אשכנזי או לפיד שינהיג את מחנה כחול לבן . לפי התרשמותי אשכנזי לא פחות מושחת מביבי בעוד יאיר לפיד ללא רקורד של עשיה מיניסטריאלית שמספיק לראות בו ראש ממשלה. אני מקווה , כריאליסט, שבסיבוב בחירות הבא — גוש שיורכב מלפיד, יעלון, ליברמן ובנט יספקו מנהיגות טובה יתר מהמנהיגות של גנץ ובייחד ידיחו את ביבי. לדעתי ביבי הוא אסון למדינה ואיום קיומי עליה מכיוון שהוא מדרדר את המדינה מבחינה דמוקרטית .האיום הקיומי שמקורו בדירדור הדמוקרטיה במדינה גדול יותר מהאיום של הפלשתינים או האירנים, כוחנו העיקרי הוא בהיותנו חברה דמוקרטית מלוכדת, לא הכוח הצבאי ולא הכוח הכלכלי לבדם כוחנו העיקרי הוא כוח הרוח. לפני 2000 שנה מדינת היהודים הושחתה עד היסוד וזו הסיבה להתפרקותה . ההתפוררות של מדינת היהודים לפני 2000 שנה החלה בכתות הקיצוניות שצמחו בה , המשיכה בעירוב האדומים והערבים בשלטון היהודי בימי הורדוס, והמשיכה במפץ הנוצרי בימי ישו מנצרת. ההתפוררות הזו העלתה לשלטון גופים מטורפים מבחינה פוליטית שניסו למרוד במעצמה הרומאית למרות שהנסיון ההיסטורי הראה שמרידות כאילו הן מתכון בטוח לחורבן. המרידות נגד רומא אז הן משהו דומה למרידות היום נגד ארצות הברית, טירוף מוחלט. לא הייתה שום תכלית ראויה למרידות נגד רומא, רוב הקיסרים הרומים נתנו אוטונומיה מלאה לארצות בהן הם שלטו, כל מה שהם רצו היו מיסים ובסיסים צבאיים שווי ערך להגנה שהם נותנים (פאקס רומנה) . הם היו די טובים למדינה היהודית מבחינת הפאקס רומנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוך הבא למפלגה הלא קיימת שלי תגובה 704054 >> לדעתי ביבי הוא אסון למדינה ואיום קיומי עליה מכיוון שהוא מדרדר את המדינה מבחינה דמוקרטית .האיום הקיומי שמקורו בדירדור הדמוקרטיה במדינה גדול יותר מהאיום של הפלשתינים או האירנים, כוחנו העיקרי הוא בהיותנו חברה דמוקרטית מלוכדת, לא הכוח הצבאי ולא הכוח הכלכלי לבדם כוחנו העיקרי הוא כוח הרוח. מסכים. תגובה 704486 לגבי הסיפא- מרד בר כוכבא היה מרד דתי-משיחי, ולכן המורדים נלחמו עד טיפת הדם האחרונה. רבי עקיבא, שהיה סמכות רוחנית גבוהה, אולי העליונה, הכריז על בר כוכבא כמלך המשיח1. יש שאומרים שעשרים וארבעה אלף חסידיו של רבי עקיבא נהרגו במרד. בעקבות המרד חרבה הארץ ולא נותר כפר אחד שלם, המרכז הרוחני של היהדות עבר לבבל, והתחילו 1800 שנה בהן לא היתה אוטונומיה יהודית בארץ ישראל. השינוי העצום בדת היהודית, שהתחיל אצל רבן יוחנן בן זכאי, הושלם, והיא התקבעה בגרסה הגלותית הטרנסנדנטית שהחרדים מקיימים עד היום. __________ 1 רבי יוחנן בן תורתא [ויקיפדיה] התנגד - "עקיבא, יעלו עשבים בלחייך, ועדיין בן דוד לא יבוא" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמה ראוי שמה של תנועת הנוער של אלה שלמדו מההיסטוריה עד כמה הדרך הזאת מוצלחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה שהם עקביים (שלא לומר עקיבאים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופה של התפוררות חברתית עולות קבוצות קיצוניות שדוגלות באג'נדה פרועה. האג'נדה יכולה להיות משיחית, פשיסטית, אנרכיסטית, אולטרא קומוניסטית וכדומה. בחברה מלוכדת תנועות קיצוניות נידחקות לשוליים כי לחברה יש מנגנון ריסון של הקיצוניים. שתי המרידות נגד רומי היו חסרות הגיון מדיני. מנהיגים כמו רבי עקיבא דנו בהן ברצינות משום שבחברה מפוררת, לא ניתן למנהיגות לחשוב באופן רציונלי. לגבי מהלך היהדות בזמן הגולה, אני לא יודע מספיק כדי לאמר משהו חשוב. בכל אופן היו רפורמות בדת בכל זמן הגלות. אבל במקרה הטוב הן התאימו לחיי גלות ולא לחיים עצמאיים. בנוסף, לפי הרגשתי היהדות האירופאית במיוחד, הלכה והחמירה בתקנות הדת עוד ועוד. בימי ראשית החסידות היה נסיון של הרפורמה החסידית שניסתה להתחמק מההחמרות הבלתי ניסבלות וניסתה לתת יותר חופש החלטה להרגשה האינטואיטיבית של המאמינים במקום המישפטיזציה החמורה של ''המתנגדים''. כפי שזה נראה לי הרפורמה החסידית לא הצליחה בארצנו. היו הצלחות חלקיות אבל עדיין החרדים ''המתנגדים'' מכתיבים את הטון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |