 |
|
 |
||
|
||||
 |
כתבה נוספת באתר הארץ, הפעם מאת גידי וייץ, לפיה „בעיני רוחו, ימים ספורים לפני מותו, ראה פרקליטו של ראש הממשלה [ויינרוט] את הלקוח הוותיק מנצח בבחירות, מקדם מהלך היסטורי - ואז יורד מהבמה״. דרך אגב: האם ויינרוט זה אודם הגפן (שרק)? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, אני סתם התבדחתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק ש"ויין" בגרמנית זה לא גפן אלא יין. אם כך, "אדום יין". יש עוד כמה שמות על אותה תבנית: בוימלגרין - ירוק של עץ צעיר (ירוק-אֵב, אם תרצה) הימלבלוי - כחול שמיים זמלוייס - לבן לחמנייה וראיתי גם בליצבלאו - כחול ברק ואני סקרן האם זה דיוק של הצבע, כמו שבימינו אומרים ירוק-זית, ורוד-פוקסיה וכחול-פטרול, או שזה פשוט "עץ צעיר ירוק", "יין אדום" וכו', כשבניגוד לכללי הגרמנית המודרנית שם התואר בא אחרי שם העצם. שתי האפשרויות נראות לי מפתיעות - בראשונה, מפתיע אותי שלפני מאתיים שנה ויותר מישהו רצה להיות ספציפי על הצבעים. בשנייה, חוקי הסדר בין שם עצם לשם תואר הם מהבסיסיים והיציבים ביותר בכל שפה נתונה - בעברית ובאנגלית, למשל, לא ידוע לי על שום יוצאים מהכלל), ומצייתים להם גם המדקדקים וגם הסלנג. יש שפות שבהן שני הסדרים אפשריים (עם הבחנה סמנטית, אבל זה בוודאי רך יותר), אבל גרמנית אינה ביניהן. זה עתה מצצתי מן האצבע תיאוריה לאפשרות הראשונה. לא מדובר בשאיפה דווקא לדייק את הצבע, אלא להבדיל בין שתי משפחות שגרו ביהופיץ כשחילקו שם שמות משפחה, ושלתיהן ביקשו לקרוא "גרין" וכו'. הבעיה: למה להתעקש דווקא על "גרין" כשאפשר גם "ווסר" או "וולק" או "קנובל", או כל אחד מעשרות השמות האפשריים שכמו "גרין" הם סתמיים לחלוטין וחסרי כל קשר מיוחד למשפחה שלה ניתנו? לכן, תיקון התיאוריה: הרבה אחרי חלוקת שמות המשפחה היגרה משפחת וייס מיהופיץ לכתריאליבקה, אך שם, אבוי, כבר היתה משפחת וייס; "זמלוייס" היה דרך נחמדה להבטיח זיהוי יחיד בלי לוותר לגמרי על השם שבינתיים המשפחה כבר התרגלה אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> חוקי הסדר בין שם עצם לשם תואר הם מהבסיסיים והיציבים ביותר בכל שפה נתונה - בעברית ובאנגלית, למשל, לא ידוע לי על שום יוצאים מהכלל. זה אכן אחלה חוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדהים - נדמה שהחוק אכן נשבר בסלנג העברי, אבל רק עם קבוצה קטנה וסגורה של שמות תואר: "אחלה חוק", "פקקטה חוק", "קקה חוק", אבל לא, למשל, "*דמיקולו חוק", "*גרוע חוק". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
The one law every attorney general violates.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובל נשכח את Mission Impossible. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שבמקרה הזה, כמו ב- impossible is nothing, השיבוש הוא מכוון ונועד להדגשה דרמתית. אם נשאיל את ההיפוך לעברית אפשר להבחין בתחושה הפיוטית שמעורר הביטוי "שקט הוא הלילה" לעומת "הלילה הוא שקט". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היה במקור "Mission: impossible"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה ועודנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה דין Agent Orange? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. אני מבין את זה כחומר ששמו "אורנג"' (אכן בהשפעת הצבע הכתום שמופיע על האריזה), כאילו יש מרכאות סביב המילה. לפחות אני מנחש שהמבנה הזו השפיעה, ולו באופן לא מודע, על מי שטבע את המונח. תוך כדי קריאת הערך בויקיפדיה נחו עיני על Operation Ranch Hand, שבו זה יותר ברור וגם בו חסרות המרכאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, עוד מבנה תחבירי חריג בתחום ספציפי: דמויות האנימציה מיקי מאוס, דאפי דאק וחבריהם. תחבירית הייתי מצפה ל-Mickey the mouse ו-Duffy the duck. מעניין איך ולמה נולד המבנה הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ברור לגמרי, זה שם משפחה. יש הרבה שמות משפחה (באנגלית ובעברית) על שם חיות. וגם לא מעט שמות פרטיים. מייקל ג'יי פוקס, לארי בירד, לאו דה-קפריו, מונטי פייתון וכו' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם בגרמנית: אלי ויזל עופרה פוקס, , תומאס וולף וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל כך פשוט. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולנו יש פטר חמור [ויקיפדיה]. (כן, אני יודע שזה מבנה אחר, אבל הדמיון בתוצאה הסופית ל"מיקי מאוס" הצחיק אותי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצאתי גם הסבר! "אחלה" מושאל מערבית, ופירושו שם "יפה יותר" או "הכי יפה". בערבית בעיקרון ערך היתרון וערך ההפלגה הם אותה מילה, רק שערך היתרון בא אחרי שם העצם וערך ההפלגה לפניו. עכשיו, בעברית, לפחות היום, המשמעות של "אחלה" היא לאו דווקא "הכי טוב" אלא סתם "טוב". אבל אפילו אם זו היתה המשמעות כבר כשהמילה נשאלה, הרי לא שואלים או טובעים מילה חדשה כדי להגיד סתם "טוב", מילה חדשה זה תמיד כדי לומר מדהים, פגז, רצח. אם כך, מי ששאל את המילה מערבית, ומן הסתם גם קהל שומעיו ידע ערבית, היה חייב לשים אותה לפני שם העצם כדי לקבל משמעות חזקה. ראיה תומכת קטנה מסתתרת בשיר הבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. גם על התיאוריה, וגם על שלמדתי עכשיו בזכותך את המונחים העבריים ל-superlative ו-comparative. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילון גלעד מסכים אתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שחור הזקן, יפה תואר, זקופת צואר, תמיר קומה, רפה שכל, זהוב שיער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עובד: אלה לא שמות עצם ותיאורם העומדים בפני עצמם כשם עצם, אלא צירופי-תואר. "זהוב שיער" למשל הוא תואר שניתן לצרף לשם עצם, למשל "ברנש זהוב שיער"; אבל לא "*זהוב שיער ברנש". יוצא הדופן הוא "שחור הזקן", שהוא כן שם עצם (וכך גם "יפה התואר", "רפה השכל", וכו') - בשל השימוש בה"א הידיעה. לא בטוח מה הכלל שעובד פה; יש כאן שם עצם משתמע, כי הכוונה היא לאדם (או עצם אחר) שמקיים את התכונה הזו; כלומר הנושא ב-"שחור הזקן התבלבל" אינו הזקן, אלא אדם נסתר כלשהו המתהדר בזקן שחור. (בקריאה אחרת, העצם ב"שחור הזקן" הוא השחור עצמו, כלומר הצבע; "לדני היה זקן שחור, אולם עם השנים שחור הזקן אבד חלקית וכיום יש לדני זקן מלח-פלפל". כאן שם העצם הוא "שחור" והתואר הוא "הזקן"... אני חושב. זה לא יעבוד עם כל הסמיכויות שהצגת: לא "יפה התואר דהה" אלא "יופי התואר דהה", וכך גם "זקיפות הצוואר אבדה", "תמירות הקומה הרשימה", "רפיון השכל בלט" - אבל כן "זהוב השיער נצץ". למעשה, גם עבור "שחור הזקן", נדמה לי שזה ההבדל בין "הברנש שָׁחור הזקן הלבין" לבין "שְׁחור הזקן הלבין". כלומר היחס שְׁחור -> שָׁחור שקול ליחס רפה -> רפיון. לא בטוח – אני במים עמוקים מדי עבור רמת הידע שלי בדקדוק עברי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים: שחור הזקן הוא האיש בעל הזקן השחור. כמו "אהובתי שלי, לבנת צוואר." | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |