 |
לא עובד: אלה לא שמות עצם ותיאורם העומדים בפני עצמם כשם עצם, אלא צירופי-תואר. "זהוב שיער" למשל הוא תואר שניתן לצרף לשם עצם, למשל "ברנש זהוב שיער"; אבל לא "*זהוב שיער ברנש".
יוצא הדופן הוא "שחור הזקן", שהוא כן שם עצם (וכך גם "יפה התואר", "רפה השכל", וכו') - בשל השימוש בה"א הידיעה. לא בטוח מה הכלל שעובד פה; יש כאן שם עצם משתמע, כי הכוונה היא לאדם (או עצם אחר) שמקיים את התכונה הזו; כלומר הנושא ב-"שחור הזקן התבלבל" אינו הזקן, אלא אדם נסתר כלשהו המתהדר בזקן שחור.
(בקריאה אחרת, העצם ב"שחור הזקן" הוא השחור עצמו, כלומר הצבע; "לדני היה זקן שחור, אולם עם השנים שחור הזקן אבד חלקית וכיום יש לדני זקן מלח-פלפל". כאן שם העצם הוא "שחור" והתואר הוא "הזקן"... אני חושב. זה לא יעבוד עם כל הסמיכויות שהצגת: לא "יפה התואר דהה" אלא "יופי התואר דהה", וכך גם "זקיפות הצוואר אבדה", "תמירות הקומה הרשימה", "רפיון השכל בלט" - אבל כן "זהוב השיער נצץ". למעשה, גם עבור "שחור הזקן", נדמה לי שזה ההבדל בין "הברנש שָׁחור הזקן הלבין" לבין "שְׁחור הזקן הלבין". כלומר היחס שְׁחור -> שָׁחור שקול ליחס רפה -> רפיון. לא בטוח – אני במים עמוקים מדי עבור רמת הידע שלי בדקדוק עברי.)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש