|
||||
|
||||
עברתי שוב על הסקרים שלפני הבחירות בכולם הגוש (מחנ"צ,ערבים,מרצ,לפיד) מקבל 55-56 מנדטים האם הרצוג ולבני ושלל פרשניהם לא יודעים חשבון? גם אם התוצאות היו כמו בסקרים נתניהו עדיין היה ראש הממשלה |
|
||||
|
||||
כבר חודשיים אני מנסה להבין את זה... זה לא רק הרצוג ולבני ושלל פרשניהם, זה גם נתניהו ושלל פרשניו. נראה לי שזה היה חלק מהקמפיין, השמאל מופעל על ידי תקווה, הימין מופעל על ידי פחד. בגלל זה הם (גם הימין וגם השמאל) ניסו לייצר תמונת מצב בו השמאל מנצח (ואז השמאלנים יפעלו בגלל התקווה והימניים בגלל הפחד). מצד שני, יכול להיות שבאמת אף אחד מהפרשנים שלנו לא יודע לספור עד 60. |
|
||||
|
||||
ההנחה היתה שבמצב שבו מחנה הימין מפוצל בין הליכוד והבית היהודי ולמחנה הציוני יש את מירב הקולות, כחלון יצטרף אליו ותהיה ממשלת מרכז-שמאל. העובדה שזה לא קרה היא טרגית אבל אולי דוקא היא תפעל נגד מחנה הימין שלא יוכל להמשיך לנצח במדיניות בת-היענה מול העולם. |
|
||||
|
||||
1) אם אתה חושב שלפיד ולבני ישבו קדנציה שלמה באופוזיציה ושמפלגת העבודה תהיה אופוזיציה אפקטיבית, אתה לא יודע איפה אתה חי. כמו בעבר, ביבי יצליח לפתות שוב גורמים באופוזיציה אל תוך הקואליציה שלו (ביבי צריך את זה כדי למסמס קצת את הכוח שיש למפלגות בתוך הקואליציה שלו). 2) אולי לא לנצח, אבל הימין בהחלט יכול להמשיך לשלוט פה לאורך זמן. הפעלת לחץ בין לאומי על ישראל תתפרש ע״י הישראלי הפרובנציאלי כהתקפה מבחוץ ואנחנו לא נגיב בצורה שונה ללחצים כאלה מאשר מדינות כמו צפון קוריאה או איראן. הציבור רק ימצא הצדקה לתחושת הפרנויה שלו ש״כל העולם נגדנו״ ואנשים שנוהגים להצביע מרכז (או אפילו שמאל) יתחילו להצביע למפלגות ימין. |
|
||||
|
||||
1. לפיד כרגע לא יכול להצטרף לממשלת נתניהו. הניסיון המר קרוב מדי וסיעתו תהיה סיעת המרכז היחידה שם מול כל גוש הימין. בהמשך כמובן זה יכול לקרות אבל עדיין מוקדם מדי לחזות את העתיד הפוליטי. כנ"ל לגבי ליבני. במקרה שלה פיצול המחנה הציוני יעלה לה בבחירות הבאות ושיריון בליכוד לא אופציונלי עבורה. (למרות שאחרי תקדים ברק, אולי גם זה יכול לקרות.) מה שנכון הוא שנתניהו "מתמחה" בפירוק מפלגות יריבות (ע"ע העבודה, קדימה) אבל גם הוא לא יכול תמיד להצליח במלאכתו. 2. כשגם ארה"ב מתחילה להתרחק מישראל, נתניהו ייאלץ להתקפל מתישהו. הישראלי הפרובנציאלי שמילדותו מתחנך על "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו" אמנם ייפרש לחץ בינלאומי על ישראל לאור השקפת עולמו אבל כאמור במדיניות ימנית מדי קיימים זרעי הסדק והקריסה שלה עצמה. מתי, איך וכמה ישראלים ופלסטינים יצטרכו לשלם בחייהם על הטירוף הכללי הזה, זו כבר שאלה אחרת. |
|
||||
|
||||
מה שנתניהו יעשה, או לפחות ינסה לעשות - אחרי שהוא יקים קואליציה על הנייר עם בנט, כחלון והחרדים, הוא ילך להרצוג, לבני ולפיד ויציע להם להקים ממשלת אחדות לאומית, ימכור להם את הסיפור הרגיל על אחריות לאומית, על ממשלת חירום, על שיתוף פעולה, יתן להרצוג את משרד האוצר, ללבני את המשפטים, ליחימוביץ' את הרווחה וללפיד את החוץ, וכל מה שהוא צריך לדאוג זה שרוב השרים יהיה מהליכוד... וזהו. אם הם יסכימו בבחירות הבאות הליכוד מקבל 40 מנדטים, כחלון יקבל 30, העבודה, או מה שישאר ממנה 10 מנדטים ולפיד יגרד את אחוז החסימה. |
|
||||
|
||||
1. ללבני אין כמעט "חיילים". היא שריינה מקומות ליואל חסון ולכמה מועמדים חיצוניים - אין לאף אחד מחויבות אישית עבורה. תקדים ברק רומז שאין כאן אפשרות לשיריון. בבחירות הקודמות כמעט לא היו לנתניהו מקומות זמינים לשיריונים. 1א. כחלון יהיה קצת מימין ללפיד. 1ב. יש תרחיש של כניסה לממשלה בתמורה להתחייבויות מספיק רציניות על מדיניות. לא נראה סביר כרגע, אבל אולי ההכרזה של אובמה תצליח לייצר משהו כבר בשבועות הקרובים. 2. זה גם תרחיש שמעלה את האפשרות לכניסה של לפחות אחת משתי המפלגות לממשלה לממשלת חירום לאומית. למרות שלפחות בעבר העבודה הייתה די לויאלית מהאופוזיציה בשעת הצורך. |
|
||||
|
||||
1. הוא לא תמיד יצליח אבל הוא ינסה. אם יהיה שינוי תפיסתי וסוף סוף יצליחו להקים פה אופוזיציה עם שיניים (אני בספק) אז ביבי יכשל בניסיונותיו לזגזג. הניסיון מלמד שהאופוזיציה שלנו חלשה. היא חלשה ולא בגלל מספר המנדטים שיש לה, אלא בגלל שני דברים: א. גם הפוליטיקאים וגם הציבור בישראל לא מבינים את המשחק הדמוקרטי ואת התפקיד המהותי שיש לאופוזיציה במשחק. המחלה העיקרית היום בדמוקרטיה הישראלית היא הסיסמה ״אפשר להשפיע רק מבפנים״. חושבים כמו אלגוריתם חמדני שלא יודע לחשוב שני צעדים קדימה. זה המקום היחידי בו אפשר לבנות אלטרניטיבה לשלטון. לפיד, ציפי ומפלגת העבודה חייבים להפנים את האמת הפשוטה הזאת. לא יבינו? הם ישארו או באופוזיציה או כחיילים קטנים ולא חשובים במשחקי הכס של הימין. ב. הפילוג האידיאולוגי בקרב חברי האופוזיציה קשה לגישור. הגיע זמן שהערבים, השמאל והמרכז יתאפסו על עצמם ויבינו את החשיבות שבצמצום הפערים ביניהם. ערביי ישראל חייבים לעשות חשבון נפש לא פחות מכל קבוצה אחרת מקרב אזרחי ישראל. הם, היחס שלהם לשמאל והיחס של השמאל אליהם, זה חלק בלתי נפרד מהכוח הפוליטי שמשאיר את הימין בשלטון. בלי המוכנות לגשר ולסגור פערים, אין אלטרנטיבה לשלטון הקיים. 2. זו לא שאלה אחרת. זאת השאלה. חזון אמורפי שטוען ״בסוף יפול שלטונו של הימין״ הוא לא מעניין ולא אמפירי בעליל. בסוף גם השמש תסיים את תפקידה, נו אז? עפ״י המגמות והמצב בשטח, אין שום סיבה סבירה להאמין שהימין לא יהיה בשלטון גם בקדנציה הבאה או אפילו עוד עשור מעכשיו. גם משיח השמאלנים אובמה וגם ״קמפיינים פי אלף לישראל״ של V15000 לא יכולים לשנות את זה. |
|
||||
|
||||
תוכל לומר מהו הפילוג האידיאולוגי בין מרץ העבודה והרשימה הערבית? |
|
||||
|
||||
לאומנות. |
|
||||
|
||||
זה הכל? באמת? מה עם ליברליזם? |
|
||||
|
||||
כיצד קרה שהשמאל תלוי כל כך בערביי ישראל? זה לא היה תמיד כך. אה, בתקופות שזה לא היה כך, עמדותיו המדיניות של השמאל היו דומות יותר לעמדות הליכוד היום. אולי זה חשבון הנפש שהשמאל צריך לעשות. כן, וצריך להמשיך ולהאחז בציפורניים בתקשורת, מפני שללא המניפולציה המתמדת של דעת הקהל, השמאל היה כבר נמחק לחלוטין. |
|
||||
|
||||
זה כמו לשאול כיצד קרה שהימין כל כך תלוי בחרדים. כשיש הרבה מגזרים, כל אחד תלוי במישהו כדי ליצור רוב. הדרמטיזציה כאן מיותרת. |
|
||||
|
||||
לא כל כך תלוי. מבחינה ציבורית יש לימין תמיכה של קצת יותר ממחצית האוכלוסיה כולל הערבים, ולא כולל יהדות התורה. בבחירות האחרונות: הליכוד + כחלון + בנט + ש"ס + ליברמן = 61 + עוד כמעט 4 שאיבד אלי ישי. |
|
||||
|
||||
ש''ס זה לא ימין מובהק, הם היו בממשלה של רבין, להזכירך. אין להם שום ענין בשמאל או ימין - הם ילכו עם מי שישלם להם (יותר). |
|
||||
|
||||
בוחרי ש"ס הם בדרך כלל ימניים. היחס בין הגושים הוא 60-65 לימין וכ-40 לשמאל. גם החרדים מעדיפים קואליציה ימנית, למרות שהם רותחים עכשיו מכעס על בנט ונתניהו. הימין מסורתי יותר, וסובלני כלפיהם. התוצאה הטובה ביותר שהשמאל יכול להשיג היא רוב חוסם ביחד עם הערבים, ואז אם הימין לא יכול להקים ממשלה, להקים ממשלה עם החרדים ומפלגות ימין-מרכז שרוב בוחריהן ימניים. |
|
||||
|
||||
ש''ס הם חרדים. |
|
||||
|
||||
היא נחשבת אולי לחרדית, אבל היא לא באמת כזו. עמדות ש''ס ובוחריה שונות לחלוטין מעמדות החרדים בכל הנוגע להשתלבות בחברה, שירות בצבא ולימודי ליבה. אני חושב שבוחרי ש''ס מעורבים רגשית בפוליטיקה של ימיו-שמאל הרבה יותר מהחרדים, והם מחוייבים פחות לרבנים. |
|
||||
|
||||
מצביעי ש''ס מעורבים יותר בענייני ימין שמאל, אבל מנהיגי ש''ס והאג'נדה הפוליטית שלה (האמיתית, לא השקרים שהם מפיצים בתעמולת הבחירות שלהם), הם חרדיים פר אקסלנס. |
|
||||
|
||||
משעשע. העמדות המדיניות של השמאל נשארו פחות או יותר אותו הדבר. זה רוב הימין שהעמדות שלו היום נשמעות מאוד דומות ליוסי שריד של פעם (פתרון שתי המדינות, אנחנו כאן הם שם, נסיגה מעזה בה אפילו שרון וביביהו הצביעו בעד...). ״המניפולציה המתמדת של דעת הקהל״ נכון, כי אין כמויות עצומות של אזרחים ישראלים שקוראים ישראל היום או מקשיבים לערוץ 7. מה פתאום? |
|
||||
|
||||
2. חוששני שבעניין זה המצב קשה מכפי שהצגת. מדובר באסטרטגיה מדינית של אובמה ולא בטקטיקה המגיבה על אירועים מזדמנים. אובמה מאמין שארה"ב צריכה לעשות הרבה יותר על מנת להימנע מן התפיסה האסלאמית-ערבית הרואה בארה"ב את השטן הגדול שהוא פטרונו של השטן הקטן ישראל. למזלו של אובמה, נתניהו ב"חוכמתו" הקל על אובמה מאד את השינוי המדיני שבו חפץ מלכתחילה. התערבותו חסרת המזל וחסרת האחריות של נתניהו בפוליטיקה הדו-מפלגתית של אמריקה, אפשרה לאובמה להשיט את ספינת המדיניות האמריקנית במסלול המתרחק מן הטרופת הישראלית, מבלי שהדבר יעלה לו ביותר מדי קולות של יהודים תומכי המפלגה הדמוקרטית. אמור מעתה שמהלכיו של אובמה אינם פועל יוצא, תגובה הולמת או אפילו קשורים יותר מדי למעלליו של נתניהו. המעללים הללו פשוט הקלו על אובמה לבצע את המדיניות שרצה מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
ביבי יודע שממשלת ימין צרה זה לא טוב בשבילו (לאורך קדנציה שלמה), הרי הוא מתמחה במדיניות גרועה והאשמת כל העולם ואחותו בכך שהדברים לא מצליחים כפי שהוא היה רוצה וכפי שהוא היה עושה אם רק לא היו כל כך הרבה שמאלנים ואנטישמים סביבו. הפתרון עבור ביבי הוא פשוט: הוא ידאג לכך שיהיו לו משברים בממשלת הימין במהלך הקדנציה והוא יזגזג מספר פעמים בין שותפים לקואליציה - בין האולטרה ימין לבין המרכז. המרכז הישראלי הטיפש, יפול למלכודת הזאת וישמש שוב כחייל חסר מוח בתוכנית הפוליטית של ביבי (כי ״להשפיע אפשר רק מבפנים״ או שקר כלשהו בסגנון). התוצאות לכך הן: 1) ביבי לא יהיה ראש לממשלת ימין נטו לאורך כל הקדנציה. מה הוא טמבל? הוא יודע שזה רעיון רע להעמיד את המדיניות שאתה מציע למבחן המציאות. 2) ביבי שוב יוכל להאשים את ה״שמאל״ בכל מה שקורה פה או להאשים את הימין הקיצוני בהתנהגות לא חכמה/בלתי אחראית, בקמפיין של הבחירות הבאות. אפשר היה למנוע זאת מביבי, אם האופוזיציה היתה מאוחדת, נחושה ודואגת לעשות את עבודתה החשובה מספסלי האופוזיציה, בלי לספק לביבי שום גלגל הצלה. משום שאין בישראל אופוזיציה שכזו - אין אלטרנטיבה לשלטון הימין. ביבי שח מט. |
|
||||
|
||||
האם מה שאתה מתאר היה, לטענתך, גם בקדנציה האחרונה? האם ביבי האשים את השמאל באיזשהו כישלון מדיניות? את הימין הקיצוני? |
|
||||
|
||||
בוודאי. בנושא הבטחוני, העבודה היא ממש קלה ולא דורשת שום טריק פוליטי מתוחכם. כל מה שמתרחש פה, תמיד יהיה תוצאה של חטאי השמאל ופושעי אוסלו. זה בטח יהיה נכון גם אם הליכוד יהיה באופן רציף בשלטון 20 שנה קדימה. אבל גם בתחומים אחרים ביבי וחבריו משתמשים באותה הטקטיקה, גם כלפי שותפים לקואליציה. למשל, אליבא דליכוד, לפיד אשם בכל הבעיות הכלכליות של ישראל (ובדיוק לשם מילוי פונקציה זו הוא קיבל את תיק שר האוצר). ביבי ויובל שטייניץ דאגו להסביר לנו את זה באריכות וברהיטות מעל כל במה אפשרית, גם לפני ההכרזה על בחירות. אותה הטקטיקה היא גם זו שהובילה את הליכוד לשלוח ביוני 2013 דווקא את ציפי לבני (שרת המשפטים. מה הקשר?) לניהול המשא ומתן עם הפלסטינאים. מבחינת הליכוד זה win win. אבל את התמונה השלמה שניסה (והצליח) הליכוד לשדר לציבור מסוכמת יפה בתשדיר הבחירות ״ביבי סיטר״. הבעיות בישראל נובעות מכך שיש מבוגר אחראי (ביבי/הליכוד) וכל מיני ילדים קטנים שמפריעים לו לעשות את העבודה. אם התלכלך הקיר, נשפך על הרצפה צוק איתן או שברו את הדיור, אי אפשר להאשים בצרות ובבלאגן את הגננת שעושה עבודת קודש. האינטרס של הליכוד הוא להמשיך לשדר את המסר. ממשלת ימין יציבה עם מדיניות ימנית ברורה ובלי זגזוגים של הליכוד בין הימין לבין המרכז, תוביל לבדיקת המדיניות של הליכוד על בסיס מבחן התוצאה וזה לא רעיון כל כך טוב מבחינה אלקטורלית. |
|
||||
|
||||
1. בנושא הבטחוני, אכן המצב הנוכחי הוא תוצאה ישירה (וחזויה מראש) של הסכמי אוסלו ושל ההתנתקות. אבן שזרק טיפש לבאר, גם מאה חכמים לא יצליחו להוציאה, גם אחרי 20 ו50 שנים רצופות של שלטון. 2. לפיד תפקד לא רע כשר אוצר, אבל ההיצמדות שלו לתכנית "מעמפס" היתה מזיקה. 3. לבני נשלחה לנהל את המו"מ כי זו היתה דרישתה האולטימטיבית לכניסה לקואליציה, וכך גם הוסכם בינה לבין נתניהו ("ראש הממשלה יסמיך את שרת המשפטים את ונותנת עם הפלשתינאים" - סעיף 14) בהסכם הקואליציוני. למעשה זה היה הטיקט עליו היא רצה בבחירות הקודמות. |
|
||||
|
||||
1. למה? מה הבעיה לכבוש מחדש את השטחים ולהחיל עליהם את הממשל הצבאי? |
|
||||
|
||||
על פי שר הבטחון שלך, אפילו אם ''הבעיה'' היא רק כיבוש עזה, עד עכשיו היית ממשיך לקבור גופות של חיילים. לא יודע מה איתך, לי זאת נשמעת כמו בעיה לא קטנה. |
|
||||
|
||||
אפרופו "שר הבטחון שלך": אחד פוגש מכר ברחוב, שואל אותו "מה שלום אשתך שתחיה?", עונה לו המכר "שאשתך תחיה!" לא זכור לי ששר הביטחון אמר את זה. בכל מקרה, את יהודה ושומרון כבר כבשו מחדש אבל משום מה לא גמרו את העבודה והשאירו שם את הרשות. |
|
||||
|
||||
זכרון קצר - זה קרה לפני פחות משבועיים. אכן כבשו מחדש, אבל המציאות המצערת מראה שאין הן עזה כהן יו"ש, ויתירה מזאת - רוב הסיכויים שאם אחרי שתחזיר את יו"ש החמאס ישתלט גם שם, הוא יעשה שם בדיוק את מה שהוא עשה בעזה, ולכן עזה זאת הדוגמה היותר רלוונטית כאן, ולא המצב ביו"ש לפני עשור וחצי (שאז היה הכיבוש מחדש שהזכרת). |
|
||||
|
||||
לא ראיתי את זה כשפורסם. בכל מקרה, המשקל שהייתי נותן להצהרה הזו בהקשר שלנו הוא נמוך כי: 1. לזרוק הצהרות כאלה לא עולה כסף, בעיקר כשהבנאדם מדבר מהפוזיציה וצריך להגן על תפקודו. 2. אם רוצים לכבוש את עזה צריך לעשות זאת עם תוכנית מסודרת ולא אד הוק תוך כדי מבצע מתגלגל. לגבי יו"ש אתה מסיט את הדיון. למה ישראל לא מפרקת את הרשות ומחזירה את המצב למה שהיה לפני אוסלו? (מי דיבר על להחזיר? אנחנו אומרים להיפך.) |
|
||||
|
||||
למה ישראל לא? א. אני לא באמת יודע, זאת שאלה פתוחה ולא ברור לי מה אתה מצפה שאני אומר. ב. אם כבר שאלת - לדעתי דעת הקהל הבינלאומית לא תאפשר את זה. עוד אחת מההשפעות הבלתי הפיכות של אוסלו. אני לא שמעתי עד הסכמי אוסלו שמה שקורה בשטחים זה אפרטהייד. היום אתה שומע את זה מכל פינה, ואחרי שתעשה את מה שאתה מציע תשמע את זה לא רק מהפינות, אלא גם מכל חלל החדר. אלא אם אתה מוכן לתת לתושבי יו"ש גם זכות בחירה, ואז בבחירות הבאות באמת לא נזדקק לסקרים כדי לדעת מי תהיה המפלגה הכי גדולה. |
|
||||
|
||||
א. אני לא מצפה שאתה תאמר דבר. תגובה 652661 לא הופנתה אליך, אלא למי שכתב שהסכם אוסלו לא הפיך ולכן גם בעוד 50 שנה של שלטון מתנגדי אוסלו עדיין יהיה אפשר להאשים אותו בכל בעיות החברה בישראל. ב. תראה מה זה, בכל זאת היה לך מה לומר בנדון. עד 1988 לירדן היתה תביעה על השטחים (יהודה ושומרון) והתושבים הפלסטינים היו אזרחים ירדנים תחת כיבוש והיו להם נציגים בפרלמנט הירדני (או שלכל הפחות היה ניתן להציג כך את הדברים). פריצת האינתיפאדה, ניתוק הזיקה של ירדן, ועידת מדריד והסכמי אוסלו התרחשו כמעט בעת ובעונה אחת מפרספקטיבה היסטורית ולכן קשה להאשים דווקא את אוסלו בתפיסה הבינלאומית של הסכסוך. בכל מקרה, יכול להיות שאתה צודק לגבי מה יקרה אם, אבל אתה חושב שהסיבה שהגינויים יתגברו היא שבאמת יהיה מדובר באפרטהייד, או בגלל שהעולם מחפש סיבות לגנות את ישראל? (זו לא שאלה רטורית, אני לא יודע מה התשובה.) |
|
||||
|
||||
נקודה טובה בקשר לניתוק הזיקה של ירדן לשטחים. יש הטוענים שזאת היתה הטעות האסטרטגית האמיתית, אפילו יותר מאוסלו (הן כמובן לא נפרדות, אוסלו לא יכול להתקיים אם השטח עדיין משוייך לירדן באופן כלשהוא). אני זוכר שבמסגרת קורס כלשהוא נדרשנו פעם לדון באפשרויות לפתרון עתידי של הסכסוך, ואחת האפשרויות המקובלות היתה סוג של קונפדרציה בין ירדן ליו''ש. מרגע שירדן זרקה את המפתחות, נשארנו כשכל תפוח האדמה הלוהט אצלנו בלבד. העולם אמנם מחפש סיבה, אבל קבלת שליטה ישירה (שוב) על שני מיליון פלסטינים, מבלי לתת להם זכויות אזרח, נשמע לי כמו תסריט מטריד מאד בפני עצמו. |
|
||||
|
||||
ירדן זרקה את המפתחות על רקע עלייתה של עיראק תחת צדאם שלאחר המלחמה עם איראן. כדי להגן על עצמה. כדי להגן על הממלכה שלה גופא. קרוב לוודאי שהייתה נוהגת כן עם או בלי קונפדרציה, ואנחנו היינו מקבלים את המדינה הפלסטינית בדלת האחורית. אין פתרונות פשוטים. ויש אומרים, צריך לומר מי אומרים. שמעון פרס אומר. שמעון פרס. |
|
||||
|
||||
ירדן זרקה את המפתחות אחרי שהסכם לונדון נדחה ע''י שמיר (ע''ע שמיר ושית). |
|
||||
|
||||
פעם היו באזורנו מנהיגים עם קצת שכל בקודקוד ותבונה מדינית, שיכולים להחליט החלטות דרמטיות לטובת עמם גם בעתיד בינוני ארוך. ולא, לא התכוונתי לשמיר במקרה הזה, אלא לזה שזרק את המפתחות. |
|
||||
|
||||
זה שזרק את המפתחות לא החליט כך לטובת ''עמו''. זה שזרק את המפתחות הוא מונרך זר שאביו הובא לכאן כדי למלוך על אוכלוסיה זרה, ע''י מעצמה זרה וקולוניאליסטית, אחרי שאיבד את ממלכתו המקורית בחצי האי ערב. |
|
||||
|
||||
לא אביו. סבו היה זה שהובא למלוך. |
|
||||
|
||||
עבדאללה קיבל את הממלכה לפני שאביו גורש מחצי האי ערב ולא מעט זמן אחרי שאחיו פייצל ניסה לייסד את ממלכתו בדמשק (עם תמיכה עממית רחבה) וגורש משם על ידי הצרפתים. |
|
||||
|
||||
אם כבר מנטפקים, אז אביו איבד את השלטון על חיג'אז כבר ב1917, ונשאר שליט מכה (בשם בלבד) עד 1924, ואילו פייצל מעולם לא שלט באמת בדמשק, שהיתה בשליטה צרפת הרפובליקאית, וכפיצוי נתנו לו הבריטים את עיראק (עצם המושג הזה מסביר עד כמה מעוותת היתה ראיית העולם המונרכיסטית של האימפריה הבריטית - דאז כמו היום) |
|
||||
|
||||
אם כבר מנטפקים, פייסל מלך בדמשק כמה חודשים. צרפת קיבלה את המנדט על סוריה באופן רשמי רק אחרי שהוא הוכתר. |
|
||||
|
||||
ואם מנטפקים, הרי שאותו פייסל הוא זה שויתר על ארץ ישראל כולה (על שתי גדותיה) בהסכם וייצמן-פייסל. אירוני הדבר שבסופו של עניין נעשה לשליט על שני שליש ממנה. |
|
||||
|
||||
אבל תנאי ההסכם לא התמלאו: פייסל לא קיבל את סוריה. |
|
||||
|
||||
מי ששולט על מדינה עשרות שנים, ראוי שיעשה מה שטוב עבור המדינה שלו, ולא יסתבך בפלפולים פילוסו-פוליטיים מלפני שבעים שנה. לו רק אחרים באזור היו לומדים את הפרקטיקה הזאת. |
|
||||
|
||||
בהגדרה, מלך עושה מה שטוב עבור משטרו, לא מה שטוב עבור המדינה או העם ''שלו'' (למעשה נתיניו). |
|
||||
|
||||
כן, אלה הפלפולים העקרים שדיברתי עליהם. |
|
||||
|
||||
המלך ההאשמי הוא-הוא שורש הבעיה של המזרח התיכון. תיפטר ממנו ושאר הקוביות יפלו מאליהן. |
|
||||
|
||||
אין לי ספק שהרבה קוביות יפלו. הפנטזיה שתזיז קוביה במזרח התיכון וכל השאר יפלו מעליהן - בדיוק לאן אתה רוצה כמובן - כבר התנפצה בפניהם של רבים וטובים, מאימפריות גדולות דרך מעצמות-על ועד אימפריות דה-לה שמאטה בעיני עצמן. זה שמישהו עדיין מאמין בה זאת תעלומה גדולה בפני עצמה. |
|
||||
|
||||
לא. זה מה שעושה שליט עריץ. |
|
||||
|
||||
כן. ולולא סירב שמיר היה שמעון פרס ממהר לחתום באיזו דרך טיפוסית על הסכם שכעבור שנה לא נתמך עוד על ידי המציאות, שוויו אויר. |
|
||||
|
||||
אפשר להעלות הרבה תסריטים של "אילו", אבל דבר אחד אנחנו יודעים בוודאות: לאן הובילה אותנו הדרך האחרת. מאחר ו"אוסלו" נזרק לכל ויכוח בתדירות שרק עטלפים יכולים לשמוע, אני חושב ש"לונדון" הוא ג'וקר שסובל מתת-שימוש. וכדי לקצר את התהליך, על "פאגאט" אני משיב ב"בן גוריון" וגורף את הקופה. או הולך למקום אחר. |
|
||||
|
||||
לפחות לפי ויקיפדיה, הסכם_לונדון [ויקיפדיה] הוא אכן ג'וקר שנשלף פעם בכמה שנים. |
|
||||
|
||||
אני הבנתי. אתה מאמין שלונדון הוא ג'וקר. לאחריו אין סכסוך, אין רקטות, אין פיגועים, אין אינתיפאדות, אין כיבוש, הכל פתור הכל במקומו. נו, מאד נעים להתרפק על המחשבה למה לא שלפנו את הג'וקר. |
|
||||
|
||||
בן גוריון. ביי. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע למה, אבל איכשהוא, המנצח בפוקר היהודי הוא תמיד גם זה שהתחיל במשחק. |
|
||||
|
||||
"אני לא שמעתי עד הסכמי אוסלו שמה שקורה בשטחים זה אפרטהייד" כנראה שזה בגלל שלא הקשבת1. אגב, גם לאפרטהייד המקורי היה שלב שבו השלטון הלבן טען שהוא מנסים להקים מדינות "עצמאיות" שחורות2 2 בנטוסטן [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
1 אולי בגלל שאז עוד לא היתה ויקיפדיה? אתה, אם מותר לי לשאול, שמעת את המונח הזה לפני 1990? |
|
||||
|
||||
כן, לפחות מאמצע שנות השמונים. |
|
||||
|
||||
אז המצב יותר גרוע משחשבתי. אתה לא חושב שבכל זאת זו נעשתה טענה שגורה הרבה יותר בשנים האחרונות? |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה צודק. אל תשכח שבשנות השמונים התנגדות לאפרטהייד (המקורי) לא היתה מובנית מאליה, הסגרגציה בארה''ב עוד היתה נושא לדיון בשנות השבעים, ישראל עצמה שיתפה פעולה באופן נמרץ עם דרום אפריקה והממשל שלה, ורודזיה רק התפרקה לפני שניה. במהלך שנות השמונים (ותחילת התשעים) היה שינוי חד בדעת הקהל העולמית כלפי דרום אפריקה הגיע לשיאו בפירוק האפרטהייד. מצד שני, בישראל, לפני האינתיפדה עוד היו לתושבי השטחים זכויות מסויימות (כולל חופש תנועה בישראל) ומספר ההתנחלויות היה מצומצם, אחרי האינתיפאדה, דחיית הסכם לונדון, והרחבת ההתנחלויות והדיבורים על ''אוטונומיה'' מצד השלטון הישראלי, אי אפשר היה להתעלם מהדמיון ההולך גובר. |
|
||||
|
||||
ואגב, אני בשנים האלה שירתתי בארגון שזה הדבר האחרון בערך שיכולת לשמוע בו, אם אתה מבין למה אני מתכוון. כן זכור לי שקראתי בערך בתקופה הזאת את הזמן הצהוב של גרוסמן. אל תשאל אותי כמה אני זוכר ממנו. |
|
||||
|
||||
לא נתקלתי מעולם בצורה ''אין הן... כהן...''. אבל אילו היית כותב ''לא הרי עזה כהרי יו''ש'' היית יכול להוסיף ''תרתי משמע, אם כי לאו דווקא ההרים הם הבעיה''. |
|
||||
|
||||
1. הבעיה היא המחיר (בחיי אדם ובתדמית בינלאומית) של שחרור מחודש של שטח שהפקרת לטרוריסטים, שהוא כבד הרבה יותר מאשר המחיר של החזקת אותו שטח משוחרר מלכתחילה. הרי זאת היתה טענת השמאל מאז ומתמיד - גם לפני אוסלו וגם לפני ההתנתקות - שאם הערבים יפרו את ההסכמים, אזי צה"ל יכבוש מחדש את השטח, כלומר לא מדובר בניסוי בבני אדם שאינו הפיך (או שהוא הפיך במחיר דמים כבד מנשוא) כפי שנוכחנו בפועל. |
|
||||
|
||||
השאלה היא האם העלות גבוהה יותר מהעלות של תחזוקת המצב הנוכחי. |
|
||||
|
||||
השאלה היא אם העלות של תחזוקת המצב הנוכחי גבוהה יותר מהעלות של תחזוקת המצב שלפני ההתנתקות. |
|
||||
|
||||
כל אחד יכול לשאול מה שבא לו, אז זכותך לשאול האם העלות של תחזוקת המצב הנוכחי גבוהה יותר מהעלות של תחזוקת המצב שלפני ההתנתקות, אלא שזאת שאלה שאין לה משמעות פרקטית. גם אם נניח שהעלות של תחזוקת המצב הנוכחי גבוהה יותר משמעותית, ואפילו בסדר גודל, מהעלות של תחזוקת המצב שלפני ההתנתקות, עדיין אין לנו כלים לשנות את העבר. |
|
||||
|
||||
אני עומד על זכותי להתבלבל! התכוונתי למחיר של תחזוקה לעומת כיבוש מחדש. |
|
||||
|
||||
עדיין אין לנו כלים לשנות את העבר, אבל אם בעתיד יהיו לנו כאלה אז פשוט נחזור ונשנה כך שכבר עכשיו כן יהיו לנו כאלה ואז השאלה תחזור להיות פרקטית עכשיו. |
|
||||
|
||||
אל תהיה תמים, אם תשאל פוליטיקאים, היסטוריונים ומגיבים באייל לגבי מאורעות מהעבר, תגלה מהר מאד1 שבמילים קל מאד ואף נפוץ לשנות את העבר, לפעמים אפילו במאה ושמונים מעלות2. 1 כשהאכסיומה היא שיש עבר אחד ויחיד כמובן. 2 צלסיוס אם אתה כדורגלן, פרנהייט אם אתה כדורגלן אנגלי, קלווין אם אתה כדורגלן אבסולוטי. |
|
||||
|
||||
שחקני כדורגל דווקא מתמצאים יותר ממך בזוויות, מבחינת קואורדינציה, או מבחינת ניבוי תנועת היריב ו/או השותף. זה המקצוע שלהם. |
|
||||
|
||||
אתה צודק ב180 אחוז. |
|
||||
|
||||
אלון מזרחי לא היה חזק בדיבורים אבל על המיגרש כיוון היטב. |
|
||||
|
||||
"תגלה מהר מאד1 שבמילים קל מאד" וגו'. |
|
||||
|
||||
180 אחוז פרנהייט? |
|
||||
|
||||
אם בעתיד יהיו לנו כלים לשנות את העבר, אולי נגלה שזה לא רעיון טוב, ואז פשוט נחזור ונשנה כך שלא יהיו לנו כלים כאלה. |
|
||||
|
||||
ואולי זה כבר קרה. |
|
||||
|
||||
אתה עומד על כתבי ענקים: אייזק אסימוב ב"קץ כלזמן" כתב על זה יפה לפני יותר מחמישים שנה. למי שלא קרא - מומלץ. |
|
||||
|
||||
(טעות ההקלדה המוצלחת בדיעבד - בטעות יסודה). |
|
||||
|
||||
לשאלה הזו יש משמעות פרקטית עצומה. אם נדע לזהות בצורה מדוייקת את טעויות העבר, נוכל להזהר שלא לחזור עליהן בהווה ובעתיד. |
|
||||
|
||||
קלמן ליבסקינד כותב: "המצאנו שבוז'י הרצוג יכול להקים ממשלה, אף על פי שידענו שאפילו לפי הסקרים הכי אופטימיים שלו הוא לא יכול לעשות את זה (רינה מצליח ב"אולפן שישי": "אפשר להניח שתהיה רוטציה, אף שנתניהו הודיע שהוא מתנגד... ובמקרה הזה, אין ספק שהרצוג יהיה הראשון שיהיה ראש ממשלה"). המצאנו מיליון ילדים עניים ורעבים, המצאנו כלכלה קורסת, המצאנו מדינה מתמוטטת, המצאנו מערכת בריאות מדורדרת, המצאנו מדינה שבה אין עבודה ואין תעסוקה ואין חינוך ואין איך לגמור את החודש. נתנו להרצוג לספר סיפורי בוז'י על היוזמה המדינית שלו, שתשמור על הגושים ועל ירושלים המאוחדת, אף על פי שידענו שאין ערבי אחד שידבר איתו על זה. סיפרנו רק את מה שנוח לנו על התגובות באמריקה סביב נאום נתניהו והגרעין. לקחנו אחד, מני נפתלי, שידענו בדיוק מי הוא ומה הוא, והפכנו אותו לגיבור לאומי." |
|
||||
|
||||
בחן כמה מיטות לחולה, כמה כסף לתלמיד, יש בישראל לעומת המדינות המערביות האחרות, הדירוג שלנו כה נמוך במדדי חינוך ורפואה והאפשרות לקנות דירה ואז דבר על ''המצאנו''. העובדות אמיתיות ומילים שנזרקות באויר לא משנות אותה. הפרחים לביבי וכעת הפרחים גם לימין. כשעילגות ועוני וחולי נפגשים, קשה יותר לשקר לעצמנו ולאחרים. |
|
||||
|
||||
רמת החיים בישראל נמוכה מזו שבארופה, אבל המצב לא הולך ונהיה גרוע יותר, להיפך. שום דבר לא קורס כאן. וכן, יש בועת נדלן. בועת הנדל"ן נובעת מהריבית הנמוכה. מאז שהחלה הבועה להתנפח מספר הרכישות של דירות חדשות הולך וגדל. היצע הדירות לא קטן, אלא גדל (ולא הגיע עלייה גדולה). הבעיה היא שאנשים מסוגלים ללוות הרבה כסף בזול ולהתחרות ביניהם על ההיצע ההולך וגדל, וכך להעלות את המחירים, למרות שההיצע הולך וגדל. מדיניות הריבית הנמוכה אינה קשורה לימין או לשמאל, אלא היא מדיניות של בנק ישראל, שעושה פחות או יותר מה שעושים כל הבנקים המרכזיים בעולם המערבי. ישראל היא לא המקום היחידי שבו יש התיקרות של מחירי הנדל"ן. קשה להאמין שניתן לכפות על בנק ישראל העלאת ריבית, מפני שזו מדיניות מקובלת על כל הממסד הכלכלי בעולם. הגברת קצב הבניה עוד יותר, ימתן את קצב עליית המחירים, אבל ינפח את הבועה בקצב מהיר עוד יותר, ויסכן עוד יותר את המערכת הבנקאית. למרות בועת הנדל"ן "יוקר המחיה" יורד. כן, כאשר מדד המחירים לצרכן יורד, פרוש הדבר ש"יוקר המחיה" יורד. וכן, השכר הראלי הממוצע עולה, ושיעור התעסוקה עולה. כפי שכתבתי - שום דבר לא קורס. עדיין השאלה החשובה היא מדוע רמת החיים בישראל נמוכה יותר מרמת החיים במדינות המערב. יש לנו בעיות שהשפעת מדיניות הממשלה עליהן מועטה: גיאופוליטיות, היסטוריות, דמוגרפיות אולי גם תרבותיות. ויש בעיות שאפשר להתמודד איתן, אבל השמאל הוא האחרון שיתמודד איתן, מפני שהדרך של השמאל היא הסיבה לבעיות אלה. המשק שלנו ריכוזי מדי, פרוטקציוניסטי מדי, מולאם מדי, עויין מדי לעסקים וליזמות. הממשלה בזבזנית וגובה מיסים גבוהים מדי. השמאל הוא האחרון שיתמודד עם בעיות אלה מפני שהוא האבא ההיסטורי והאידאולוגי של הפרוטקציוניזם במדינה. כל מהלך רפורמה שהביאה לשיפור כלשהו, היה כרוך תמיד בהגברת התחרות, הפרטה, ובמאבק בועדי עובדים בחברות התשתיות. מהלכים כאלה מנוגדים לדרך של השמאל. יש כאן שני שקרים: האחד שהחברה קורסת, והשני שהשמאל הוא הפתרון. הדרך של השמאל, המורשת הסוציאליסטית, התעמולה הסוציאליסטית הבלתי פוסקת בממסד התקשורתי הריכוזי שלנו - הן הסיבה שקשה כל כך להתמודד עם הבעיות שאפשר היה להתמודד איתן. |
|
||||
|
||||
בועת הנדל״ן בישראל לא נובעת (רק) מריבית נמוכה. היא נובעת מכך שאנשים מוכנים לשלם מחירים גבוהים, גם מכסף שלא יהיה להם גם עשור או שניים קדימה. הסיבה: ישראלי חונך ש״החיים קשים״ והוא לא יודע להעריך נכון את שווי הזמן שלו והוא לא יודע להעריך כראוי את הזמן שהוא משקיע בעבודה קשה1. אם אומרים לו שהוא הולך לשלם על דירה 140 משכורות, הוא או מושך בכתפיים ולוקח משכנתא פסיכית או מקבל נזיפה מהסביבה שהוא מפונק והחיים זה לא פיקניק. אם הקונים מוכנים לשלם, אפילו אם זה אומר שהם צריכים להכנס לחובות אסטרונומיים, למה שהמחירים בשוק ירדו? _________ 1 זן נוסף של ישראלים: אלה שלא יודעים להעריך את זמן העבודה הקשה שהשקיעו ההורים שלהם ושורפים להם את החסכונות כאילו אין מחר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |