 |
רמת החיים בישראל נמוכה מזו שבארופה, אבל המצב לא הולך ונהיה גרוע יותר, להיפך. שום דבר לא קורס כאן.
וכן, יש בועת נדלן. בועת הנדל"ן נובעת מהריבית הנמוכה. מאז שהחלה הבועה להתנפח מספר הרכישות של דירות חדשות הולך וגדל. היצע הדירות לא קטן, אלא גדל (ולא הגיע עלייה גדולה). הבעיה היא שאנשים מסוגלים ללוות הרבה כסף בזול ולהתחרות ביניהם על ההיצע ההולך וגדל, וכך להעלות את המחירים, למרות שההיצע הולך וגדל. מדיניות הריבית הנמוכה אינה קשורה לימין או לשמאל, אלא היא מדיניות של בנק ישראל, שעושה פחות או יותר מה שעושים כל הבנקים המרכזיים בעולם המערבי. ישראל היא לא המקום היחידי שבו יש התיקרות של מחירי הנדל"ן.
קשה להאמין שניתן לכפות על בנק ישראל העלאת ריבית, מפני שזו מדיניות מקובלת על כל הממסד הכלכלי בעולם. הגברת קצב הבניה עוד יותר, ימתן את קצב עליית המחירים, אבל ינפח את הבועה בקצב מהיר עוד יותר, ויסכן עוד יותר את המערכת הבנקאית.
למרות בועת הנדל"ן "יוקר המחיה" יורד. כן, כאשר מדד המחירים לצרכן יורד, פרוש הדבר ש"יוקר המחיה" יורד. וכן, השכר הראלי הממוצע עולה, ושיעור התעסוקה עולה. כפי שכתבתי - שום דבר לא קורס.
עדיין השאלה החשובה היא מדוע רמת החיים בישראל נמוכה יותר מרמת החיים במדינות המערב.
יש לנו בעיות שהשפעת מדיניות הממשלה עליהן מועטה: גיאופוליטיות, היסטוריות, דמוגרפיות אולי גם תרבותיות. ויש בעיות שאפשר להתמודד איתן, אבל השמאל הוא האחרון שיתמודד איתן, מפני שהדרך של השמאל היא הסיבה לבעיות אלה. המשק שלנו ריכוזי מדי, פרוטקציוניסטי מדי, מולאם מדי, עויין מדי לעסקים וליזמות. הממשלה בזבזנית וגובה מיסים גבוהים מדי.
השמאל הוא האחרון שיתמודד עם בעיות אלה מפני שהוא האבא ההיסטורי והאידאולוגי של הפרוטקציוניזם במדינה. כל מהלך רפורמה שהביאה לשיפור כלשהו, היה כרוך תמיד בהגברת התחרות, הפרטה, ובמאבק בועדי עובדים בחברות התשתיות. מהלכים כאלה מנוגדים לדרך של השמאל.
יש כאן שני שקרים: האחד שהחברה קורסת, והשני שהשמאל הוא הפתרון. הדרך של השמאל, המורשת הסוציאליסטית, התעמולה הסוציאליסטית הבלתי פוסקת בממסד התקשורתי הריכוזי שלנו - הן הסיבה שקשה כל כך להתמודד עם הבעיות שאפשר היה להתמודד איתן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש