בתשובה להאייל השולי, 26/02/08 9:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(שכחת להוסיף - בהנחה שמדינת ישראל היא זו שהתנקשה במורנייה) היחסים בין ישראל לסוריה הם אכן עוינים. מדינת ישראל מאשימה את סוריה בתמיכה בחזבאללה, בחמאס ובארגוני טרור נוספים. חיסול מורנייה בסוריה, ללא תיאום עם סוריה (כנראה) ללא ספק היה מערער את היחסים בין מי שחיסל (ישראל, נניח) ובין סוריה, אם הם לא היו עוינים זה מכבר. האם החיסול והפצצת המתקנים הם הפרה של הפסקת האש? לא קראתי את ההסכם, אבל אני מניח שכן (הפצצת המתקנים - ודאי, חיסול מורנייה - כנראה). זו עוד סיבה למדינת ישראל לא להודות במעורבות בחיסול ובהפצצת המתקנים. סיבות נוספות הן חשאיות בטחונית, ולמנוע מגורמים בינלאומיים (האו"ם, ארה"ב...) להגיב לפעולות ישראל. למשל - מועצת הביטחון של האו"ם לא תגנה את ישראל על פעולות שלא הוכח שהיא ביצעה. חטיפת מורנייה, כפי שכתב שכ"ג, תהיה פעולה עויינת לא פחות מחיסולו (מבחינת סוריה. אני מניח שמבחינתו משפט היה עדיף), ואותה אי אפשר היה להכחיש. המשפט היה נחשב משפט ראווה, גם אם היו מניחים למורנייה לבחור בעצמו את עורכי הדין ואת השופטים. משפט אמיתי יכול להיות רק לאזרח במדינתו (ולעתים במדינה ידידותית). במדינת אויב, שלא רק החוק בה לא מקובל על הנאשם אלא אף המדינה עצמה, לא יכול להיות משפט אמיתי. בכלליות, לגבי חיסולים. מטרתם היא לא ענישה, או הוצאה להורג. המטרה היא הגנה עצמית והרתעה. ביהודה ושומרון לא מחסלים מבוקשים אלא עוצרים אותם, בגלל שלשם יכולים להיכנס חיילים בקלות יחסית. לעזה (ולסוריה ולבנון) קשה יותר להיכנס, והדרך הקלה לעצור טרוריסט מסויים (לא את הטרור בכלל, וגם לא ארגון מסויים, אלא אדם מסויים) היא להרוג אותו. הדרך הקשה יותר (והארוכה יותר) לעצור אותו בלי להרוג אותו, היא להשפיע עליו לעזוב את דרך הטרור, או לגרום לארגון לסלק אותו. זה דורש קשרים פוליטיים מתוחכמים עם האיש או עם הארגון. אבל בזמן שרוקמים את התככים האלו הוא ממשיך להרוג אנשים, ולכן (כנראה) משתמשים באמצעים האלו לעתים נדירות, אם בכלל. איך בוחרים את מי לחסל? אני לא יודע, לא השתתפתי אף פעם בדיונים האלו, ואני נסמך רק על שמועות ועיתונאים, אז אין טעם לקרוא את הפסקה הזו. אם הבנתי נכון, יש ועדת חיסולים - ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל ואולי עוד. הם מקבלים את המידע על המועמד לחיסול (מי מכין את רשימת המועמדים? אין לי מושג) מגופי המודיעין, וצריכים להחליט האם לחסל. על מה הם חושבים? אני משער שהם שוקלים: 1. האם מגיע לו? (כלומר - יש כאן גם שיקול של ענישה/נקמה, אבל בעיקר השאלה היא מה הוא עושה כיום, ולא מה עשה בעברו הפרוע) 2. האם אפשר, מבחינה צבאית, לחסל אותו? האם אנחנו יודעים איפה הוא, ומתי הוא נמצא שם? האם אנחנו יכולים לפגוע בו בוודאות? (נסיון כושל יהיה הזהרה שתקשה לפגוע בו שוב) וגם - האם אפשר לפגוע רק בו ולא בסובבים? (חיסול שחאדה, אני חושב, נדחה בפעם הראשונה בגלל שאי אפשר היה לפגוע רק בו, הוא יזם פיגוע נוסף בזמן שעבר עד ההזדמנות הבאה, ואז הרגו אותו יחד עם אשתו ועוד שלושה עשר אזרחים1). 3. מה נרוויח אם יחוסל? אילו פעולות יימנעו? אילו גופים ייפגעו? 4. מה נפסיד אם יחוסל? אילו גופים שהיו שקטים עד כה יתקוממו? אילו מהלכים מדיניים ייגדעו? האם אני מאמין שכל השאלות האלו נבחנות בכל חיסול? לא. שתי השאלות הראשונות כנראה נבחנות בכל חיסול (תמיד צריך לדעת את מי מחסלים ואם אפשר לפגוע בו), אבל כנראה שלא בוחנים מחדש את ההשלכות הכלליות. בזמנים מסויימים אולי מחליטים להימנע מחיסולים, או להגביר את החיסולים, אבל כנראה שלא שוקלים את מדיניות החיסולים ככלל, מדינת ישראל כבר החליטה שזה נשק לגיטימי וחיוני במלחמה בטרור. 1 http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... (אין לי מקור לכך שהחיסול נדחה, זה מה שאמרו לנו כשהייתי בצבא ודיברו על חיסולו.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואני שכחתי (נא להוסיף בפסקה הראשונה) - וסוריה מאשימה את ישראל בתפיסת שטח כבוש, בהכפשת שמה באזני העולם (בעיקר ארה''ב), בהתעללות בפלסטינים, ובנסיון לדרדר את האיזור למלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נטפוק בעניין הכחשת תקיפת המתקנים: ישראל לא נמנעה מלהודות בפעולה לאורך זמן רב, אלא רק בשבוע-שבועיים הראשונים. כעבור שלושה שבועות פחות או יותר הצנזורה אישרה לפרסם שחיה"א אכן תקף מטרות צבאיות בסוריה - וזאת למרות שמדובר בהפרה של הסכם הפרת האש. כך גם בנוגע לטיולים שמטוסי קרב ביצעו בתקופת האינתיפאדה מעל הארמון של אסד. כך שאני בספק אם כיבוד הפסקת האש עם הסורים הוא שעומד בראש השיקולים (אם בכלל) בשאלה האם לחטוף מחבלים או לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצנזורה אישרה לפרסם, אבל לא אישרה את אמיתות הפרסום. (המתחיל בנטפוק וגו') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שדובר צה''ל, ולא הצנזורה, אחראי על אישור אמיתות פרסומים. הצנזורה אחראית רק על האישור, בלי האמיתות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהי בדיוק מטרת ניטפוקי: ישראל הרשמית מעולם לא הכירה בחלקה בהפצצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין, גם אם יוחלט בצנזורה לאשר את אמיתות הפרסום (אם הוא אכן אמיתי) ותיגש/י לצנזורה, יפנו אותך לדובר צה"ל. יש להם חלוקת תפקידים שכזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשנה לראש הממשלה הוא לא "ישראל הרשמית"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאד מקוה שלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? לא היית רוצה שמדינתך תתחוב את לשונה לפיה של קצינה צעירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום. הוא אידיוט שמומחה בפירוק ארגונים שהוא מנהל (ובשליחת לשונו לכל עבר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ביהודה ושומרון לא מחסלים מבוקשים" מדהים אותי שיש מי שמאמין לשקר הזה. לא שמעת פעם על כוח צה"ל שיצא לעצור מבוקש, הלה נופף באקדח, חיילנו ביצעו נוהל מעצר חשוד (לפי הספר, כמובן), המבוקש מת? זה אאופמיזם של דובר צה"ל לאמת מרה: חוליית חיסול ישראלית הרגה חייל אויב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חייל אוייב"? ממתי רציחת אזרחים (לשם רציחת אזרחים) הופכת אותך לחייל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. כפי שאינני אומר יורופה, יוקליפטוס ואינפלישן, אני לא מתכוון להעתיק מהאנגלים את המבטא המוזר שלהם לגבי אאופמיזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה גם לא אומר אארופה או אאוקליפטוס. תחליט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה יודע מה הוא אומר? זו מדינה חופשית, לא? אם הוא רוצה לדבר בגרמנית, זכותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגרמנית זה אוירופה, לא אאורופה. אני יודע שהוא לא אומר אאורופה, כי בי''ח גהה מונע את הגישה לאייל ולשאר אתרים הפוגעים ביציבות הנפשית של המטופלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אתה צודק לגמרי. לפי כללי האקדמיה, כל המילים עם eu צריך להגות כמו אירופה. אבל, לצערי אני לא בנוי לזה. אני אומר פסֶודו-מדעי, פנֶאוּמטי, ונוֹירולוגיה. אני לעולם לא משתמש בהיגוי האנגלי המעוות - למעט בשם המטבע יורו, וגם זה רק כשלא מבינים על איזה "אירו" אני מדבר. מה לעשות. אני לא בן אדם קונסיסטנטי. אולי בגלל זה אני לא מתקן לאנשים את ההגייה בעניין הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד מישהו על הכדור הזה שמבטא את זה "אאופמיזם"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שההגייה כפי שאני מכיר אותה, באה מיידיש ו/או מפולנית (מה אפשר לעשות, משפחה אשכנזית). עיון בוויקיפדיה מזכיר גם איטלקית (עם סיומת או), ספרדית, צ'כית, הולנדית ועוד לא מעט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עד כה כתבתי "יופמיזם", אבל רק מחוסר מחשבה ומודעות - בעקבות הפתיל הזה אשתדל לעבור ל"אאופמיזם" (באשר להגייה, נדמה לי שמעולם לא יצא לי לומר את המלה הזו, ואני בספק אם יצא. בעצם, אני בספק אם גם כתבתי אותה אי-פעם, ועכשיו כשאני חושב על כך כנראה גם לא אכתוב, אעדיף "לשון נקייה"). המילים בהן אני מעדיף הגיות/כתיבים שאינם "אאו" (אירו-, נוירו-, נייטר-) הן רק מילים שכבר השתרשו *מאוד* עמוק בשפה. "יופמיזם" עדיין לא במעמד הזה, לטעמי. וחוץ מזה, כמו כותב תגובה 472704, אם כבר תעתיק משובש, אני מעדיף - בלי נימוקים עמוקים - להפלות אפליה מתקנת לטובת שפות שאינן אנגלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל הכריע, אאופמיזם 7 מופעים (2 בדיון הזה), יופמיזם 347. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל הכריע, כרוכית 7,390 מופעים, שטרודל 80,900. יופמיזם הוא לחלוטין השפעה של אנגרית, ולענ"ד מנוגד להגיה של מילים לועזיות בד"ך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ועל כן יש לכתוב שטרודל ולא כרוכית. והמילה זוג היא מיוונית, המילה גשר היא מאכדית, המילה גומי היא מגרמנית, המילה מנגל היא מטורקית. מה רע בזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוג - מיוונית? תוכלי לפרט? מפתיע אותי, כי השורש קיים גם בערבית. (זוגתי = אשתי) גשר - מן הסתם לא מאכדית, אלא מפרוטו-שמית, השפה הקדומה המשוערת שממנה התפצלו הערבית, העברית וכן האכדית. (שמחתי לראות את |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העתקתי את זה משם. קטונתי מלהתווכח איתם או איתך. השפה העברית מלאה במילים שיובאו מהתרבויות השולטות בזמן היבוא, ולא קשה למצוא דוגמאות אחרות. אני לא מבין למה דווקא האנגלית האהובה עלי1 נחשבת למצורעת. 1 בין השאר בגלל היכולת המרשימה שלה לאמץ מילים משפות זרות בלי להתבייש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רציתי להתווכח, רציתי ללמוד ו/או ללמד. אולי ניר-בוכבינדר וחבר מרעיו יוכלו לעזור בעניין "זוג". 1 אין לי בעיה נוראית עם ייבוא מילה אנגלית חדשה, נאמר "קילובייט" או "אינטרנט". יש לי בעיה עם ייבוא מילים לועזיות דווקא מן האנגלית, כאשר הייבוא מן היוונית/לטינית קיים כבר בשפה - לפחות בשפת המשכילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבעה מופעים בגוגל זה לא ''קיים בשפת המשכילים'', זה ''היו פעם שלושה משוגעים לדבר, שני דיסלקטים ומקליד חסר תשומת לב אחד (שכתב את המילה פעמיים)''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידידי הצעיר, השפה העברית קיימת עוד טרם האינטרנט, ואפילו טרם ההתקבעות של האנגלית כ''לינגואה פראנקה''. בימים ההם, לפני היות הגוגל, היו אנשים - חלקם משכילים - שדיברו בעברית ושאלו מילים זרות מלועזית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן נמצא כנראה בהסתר פנים. לכן טרחתי וחיפשתי ומצאתי את: Ζυγός (מאזניים), Ζυγόν (העול המחבר צמד שוורים), ומה שהייתי צריך לחשוב עליו בעצמי - זיגוטה (ביצית מופרית, עם זוגות-זוגות של כרומוזומים). כל אלה, בשיתוף היעדרות המילה מהמקרא, באמת אומרים דרשנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל כמדומני כולן עברו הליך של עברות מסויים, קרי - התאמה להגיה עברית. גם אכסניה היא מיוונית (קסנו = זר) וגם אושפיזין. זה שבאנגלית אומרים יופמיזם זה יפה ונאה, אבל בעברית יש כללים להגיה של מילים לועזיות. והכללים האלה נקבעו עוד בימים שהושפענו הרבה יותר מגרמנית ומשפות סלביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כללים, ולכל כלל יש יוצא מהכלל. ככה זה שפות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצמך אמרת - ה''כללים'' האלו ''נקבעו'' בימים שעוד הושפענו יותר מגרמנית. היום יש יותר השפעה מכיוון האנגלית, וה''כללים'' משתנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי את היריות הסמליות של עמירה הס. כולי תקווה שחיילי צה''ל ימשיכו לפגוע ראשונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מכיר את היריות הסמליות שלה. אם אתה מאמין שאכן אקדח התנופף, אשריך. מה תאמר על דיקלומים של דובר צה"ל כאילו המחבל ז"ל "ביצע תנועה חשודה" בעת מעצרו ולכן נורה? מה הסיכוי שמבוקש אלים *לא* ישמור נשק במגירה, או *לא* יעשה תנועה חשודה כשחוליית דובדבן נכנסת לסלון שלו? אתה מוזמן להמשיך לאטום את עיניך, אבל מתבצעים חיסולים גם ביו"ש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם מבוקש אלים לא שומר את הנשק במגרה וכן עושה תנועה חשודה הרי ברגע שדובדבן נמצאים בסלון שלו כבר לא נותרות הרבה ברירות. מכאן אפשר ללכת בשני הכיוונים: 1. מי ששלח את דובדבן הורה על חיסול שכן טקס התנועה החשודה ידוע מראש. 2. חיילי דובדבן לעולם לא מחסלים שכן תמיד מבצעים כלפיהם תנועות חשודות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי ל-1. (לא הבנתי את 2.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי שאם מקבלים את ההנחה שמבוקש תמיד ישלוף אקדח הרי שגם שמאלנים וגם ימנים יוכלו למצוא צידוק לעמדתם. 1. שמאלה - תמיד יש חיסול 2. ימינה - חיילי דובדבן תמיד מאויימים בסלון ולכן מגנים על עצמם ולעולם אין חיסול. הדבר היפה במקרה זה שניתן ללכת בשני הכיוונים יחד: הדרג המדיני תמיד מחסל אך המבוקש לעולם לא מחוסל אלא מת כאשר חיילי דובדבן מתגוננים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע צריך להיות שמאלני כדי לראות את (1)? גם לאומן יהודי יכול להבין, שאם שולחים חולייה לפעולה שתוצאתה הצפויה היא הריגתו ללא משפט של X, זהו חיסול. ימני-של-אמת יאמר שזהו חיסול, והוא מוצדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון של-X יש את חופש בחירה להרים ידיים או "לנפנף באקדח", הרי שלא מדובר בחיסול. נחש מה יקרה לך אם תנפנף באקדח מול שוטר תנועה בטקסס1, האם זה מוכיח ששוטרי טקסס הם חוליות חיסול? --- 1 או לצורך האנלוגיה, להמלט מהשוטר בצורה שתתן לו חשש סביב שאתה מכניס אותו למלכודת ומסכן את חייו. 1 או סתם לנסות לברוח רגע אחרי שמודיעים לו בקשר שאתה חשוד כרוצח סדרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם יוסי (תגובה 472712) בנוגע להבט המוסרי, אבל מעבר לכך, עובדתית, הרי יש גם מבוקשים שנעצרים, הלא כן? ובשביל הסקרנות, למישהו יש נתונים מה היחס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתעלם, סליחה, גיליתי באיחור כי חרומפפתי, ועוד בפתיל שכבר מצמיח זקן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה עוד הוכחה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שתגובה 9 שם מסכמת היטב את הנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא מסכמת דבר מלבד הסיכלות וחוסר הבנת הנקרא של מי שמחזיק בדעה זו. "כן מתגלה כי צה"ל אישר תוכניות התנקשות בגדה גם כשניתן היה לכאורה לעצור את המבוקשים, וכי בטרמינולוגיה צבאית קרה מאשרים הדרגים הבכירים ביותר בצה"ל מראש, בכתב, פגיעה בחפים מפשע במהלך מבצעי התנקשות." הדברים האלה אומרים הכל. אם ניתן לעצור את המיועדים לחיסול אין טעם לחסל אותם כמו במאפיה ופגיעה בחפים מפשע לא אומרת דבר לאנשים מסוימים כי זו מלחמה בטרור והמחבלים מתחבאים בין אוכלוסיה אזרחית ושאר הבולשיט הזה (אחרי הכל מדובר רק בערבושים) אבל אנשים אלה צריכים להבין שזה הדלק לפיגוע הבא ולמוטיבציה של הפלסטיני הצעיר שאין לו מה להפסיד להיות המבוקש הבא ולתמיכת הרחוב הפלסטיני במבוקשים. מה שעוד חמור הוא ההתלעמות מפסיקת בג"ץ ש"אין לבצע באדם התנקשות אם ניתן לנקוט נגדו אמצעי שפגיעתו פחותה, ואין לפגוע בו במידה העולה על הנדרש לצרכים הביטחוניים. כלומר, אין להתנקש באדם אם ניתן לעצרו, לחקרו ולהעמידו לדין. עם זאת, אם המעצר כרוך בסיכון חמור לחיי החיילים, אין צורך לנקוט אמצעי זה; לאחר ביצוע כל התנקשות יש לערוך בדיקה יסודית ועצמאית באשר למידת הדיוק, באשר לזהותו כפעיל טרור ובמקרה של טעות בזיהוי, יש לשקול תשלום פיצויים; יש להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים תמימים אגב התנקשות ו"פגיעה נלווית באזרחים תמימים תהיה חוקית רק אם היא עומדת בדרישות המידתיות". הדברים ברורים וההתעלמות של הצבא מהם היא עוד נדבך בהתנהלות הלא תקינה של המדינה שראשיתה ב1967. לפני 50 שנה כתב משה שרת שעל ישראל להחליט אם להיות מדינת חוק או מדינת שוד. ברור מהי האופציה המועדפת על הטוקבקיסטים ותומכיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די לשקר הציוני-יענו-שמאלני! ראשיתה של ה"התנהלות הלא תקינה" הזו עוד בטרם המדינה. קיבייה, כפר קאסם, לוד, ורמלה, אירעו לפני 67. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה לא הוקמה ב67'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גירוש לוד אירע אפילו קודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד קודם ל67? נכון. עוד קודם להקמת המדינה? לא נכון. מבצע דני [ויקיפדיה], הכרזת העצמאות [ויקיפדיה], http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמוני כמותה - רק מטרידים אותי הפתיים שחושבים שאלה רק תקלות במעצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותו עניין: (אבל גם בעניינים אחרים בלתי רלוונטיים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אני אסייג: ביהודה ושומרון חיילים יוצאים לעצור מבוקשים, ולעתים יורים בהם, או בגלל שהמבוקשים מתבצרים ויורים או בגלל שסתם בא להם (לחיילים) לירות במישהו 1. לפעמים הם גם יורים במישהו במחסום ושותלים בכליו סכין כדי שיהיה להם מה לספר לעיתונאים. אבל לעזה חיילים כמעט אף פעם לא נכנסים לעצור מבוקשים, ואם צריך לעצור מישהו שולחים מסוק ולא חוליית חיסול/מעצר. שאלה - איך אפשר להבחין, בשטף השקרים המציף אותנו, בין מישהו שנורה כשעמד לירות בחיילים למישהו שנורה כי לחיילים לא היה כח לגרור אותו לג'יפ? אולי תשכנע אותי להאמין לשקרים אחרים פן אדהים אותך שנית. --------- 1 לא מספיק טוב, נכון? ובכן - 'ביהודה ושומרון חיילים יוצאים לירות במבוקשים, ולעתים עוצרים אותם כדי שלאחיהם מהשב"כ יהיה טרף להתעלל בו.' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את הציניות שלך. לא הבעתי התנגדות לחיסולים-מטווח-קצר שמתרחשים ביו''ש. אפילו לא התנגדתי לשקרים של צה''ל בעניין. רק התפלאתי שאתה מאמין להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה אחת אני תמים מדי, בתגובה שניה אני ציני מדי. לעולם לא אהיה מושלם. 8,-( איך אתה יודע שאלו שקרים ושהמבוקש לא באמת ירה/שלף אקדח? ומה ההבדל בין אלו שנעצרים ואלו שמחוסלים? למה לעצור מישהו כשאפשר לחסל אותו ולשקר? או - למה לחסל מישהו כשאפשר לעצור אותו ולחקור אותו ולעצור עוד עשרה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תבכה :-) כשתיאור של אירוע נשמע כאילו הוא נלקח מספר הוראות הפתיחה באש, אני מציע לחשוד. אני מנחש שאם היעד לחיסול/מעצר יעמוד בפתח ביתו בשקט ובתחתונים, ויש נתיב מילוט בטוח, הוא ייעצר. אבל בהסתברות גבוהה מאוד זה לא המצב, ומי שמורה על הפעולה (וכמובן מי שמבצע אותה) יודע זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בצה"ל אמרו כי במהלך הפעילות הבחין הכוח בחמישה, כאשר אחד מהם חמוש באקדח, וקרא להם לעצור אך הם ברחו. הכוח ירה לעברם בזמן מנוסתם ופצע ארבעה מהם, שניים באורח קשה ושניים קל. הם הועברו לקבלת טיפול רפואי בישראל, ואחד מהם מת מפצעיו." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור המציאות שנכפתה עלינו, כל תגובה שהיא לא ידים באוויר וכריעה איטית למצב שכיבה מצדיקה ירי. הצורך לרדוף אחרי חשודים מסכן את החיילים ועלול להכניס אותם למלכודת (חוץ מזה שהמנוולים רצים ממש מהר, שזה די סביר כשהרבה חיילים עם הרבה תחמושת רצים אחריך), העדר מרדף יוביל למצב בו רוצחים נמלטים בכל פעם שהם מצליחים לצאת ממבנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה אתה אומר, שחיסולי יו"ש מוצדקים? סבבה. אני התמודדתי מול טענה שהם לא קיימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך על הטענה הבאה: 1. יש חיסולים - כלומר הוצאה להורג ללא משפט של אדם, שלדעת מערכת הבטחון (ובאישור הדרג המדיני) מסכן את בטחון המדינה ואזרחיה ומעצרו והבאתו למשפט מסוכנים מדי. 2. יש מעצרים - כלומר תפיסה והבאה למתקן כליאה של אדם שלדעת מערכת הבטחון מסכן את בטחון המדינה. 3. יש מעצרים שנגמרים בחיסול - כלומר הוחלט על מעצר (ראה סעיף קודם) אך במהלך ביצוע המעצר נוכחו המבצעים שביצוע המעצר מסוכן מדי. למיטב ידיעתי כל שלושת המקרים אכן קורים, כלומר כשניתן, עוצרים וכשלא ניתן מחסלים. ניתן כמובן להתווכח מהו הסיכון שמוכנים לקחת כדי להמנע מחיסול, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנשים בשטחים אכן נעצרים (בלי למות מזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני אומר שאין חיסולים, הבחירה של החשוד שלא להרים ידיים ולכרוע לאט היא שחרצה את דינו, בחיסול לא משאירים ברירה כזו. לראיה, הרבה יותר חשודים נעצרים מאשר נהרגים (זכור לי המספר 70 ממבצע בודד לפני ימים ספורים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי כמו חיסול כושל, כדאי להקים ועדת חקירה. החיסולים שעליהם דובר הם חיסולים מכוונים, כמו בסרטי מתנקשים: נותנים למישהו עם קוביות על הפנים מעטפה עם שם ותמונה, ואחרי יומיים המכונית של האיש מתפוצצת בזמן שהוא במטבח. אתה אומר שביו"ש חיילי צה"ל הורגים אנשים? על כך אין ויכוח. אתה טוען שהחיילים יורים באנשים כי בא להם ולא כי ירו עליהם/שלפו מולם אקדח? נגיד. אין לי מקורות נגדיים (אמינים), ואני מניח שלך יש מקורות תומכים. אתה טוען שזו מדיניות צה"ל להרוג מדי פעם מישהו כדי לשמר שגרה מתוחה? שיהיה. אני מתקשה לגלות מה מדיניות צה"ל גם כשהיא מפורשת. אז מה כן טענתי? טענתי שחיסולי מבוקשים מכוונים (בניגוד למעצר שבמהלכו המבוקש נורה), כמו בעזה, אין ביו"ש (סליחה, כמעט ואין), כי אפשר לעצור אותם. אתה טוען שהמעצר הוא מסווה לחיסול מכוון? אז נא להסביר למה ברוב המקרים המבוקשים נעצרים. שים לב שהמקרה שהבאת לא היה מעצר אלא היתקלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענתי היא שהאבחנה בין "חיסול מבוקשים מכוון" לבין "מעצר שבמהלכו המבוקש נורה" הוא תמים למדי, אם ברור בשלב תכנון הפעולה, שבהסתברות גבוהה המעצר יסתיים במות העציר. לא התייחסתי כלל למטרות/הצדקות/השלכות של הפעולה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |