בתשובה לeasy, 20/02/07 22:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עד כמה שאני מכירה את המציאות ואת השפה, אשם הוא מי שביצע עברה/פשע, גם אם זוכה לחלוטין - כשם שחף מפשע הוא מי שלא ביצע ערבה או פשע, גם אם השופטים השתכנעו באשמתו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומי קובע אם מישהו ביצע עברה או פשע? אני? את? העיתונות? לא כדאי שיהיה איזה גוף רשמי שיקבע בסוגיות רגישות כאלו? בית המשפט למשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גנבת ולא נפתחה נגדך חקירה - לא גנבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מה שסמיילי אמר. ב. חשבת פעם מיהן "משפחות הפשע", למשל? האם ראשיהן הורשעו במשהו אי פעם? האם מישהו מה"מסוכלים" הורשע אי פעם בבית משפט? חשבת פעם על כך שבכל מקרה שבו חשוד ברצח, נניח, יוצא זכאי לחלוטין - כשיש ראיות ממשיות שלא ייתכן שרצח - פירושו של דבר שהרוצח האמתי מסתובב חופשי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמצהיר שביצע פשע, הוא בודאי פושע (סמיילי במקרה הזה). מי שטוען שלא ביצע פשע אבל מישהו אחר (הפרקליטות, המשטרה, השכן שלו, אייל אלמוני) טוען שהוא כן ביצע פשע. הוא פושע או לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים כן ולפעמים לא. אבל בכל מקרה לא הבנתי מה הקשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר הוא שברגע שמישהו מואשם בפשע (אם רשמית ע"י הרשויות ואם לא רשמית ע"י פלוני-אלמוני) וטוען שלא פשע, הקביעה אם הוא פושע או לא נתונה בידי בית המשפט. יורשע - הנ"ל פושע. יזוכה - הנ"ל אינו פושע. במילים אחרות: "אשם הוא מי שהוכחה אשמתו, לא מי שהתעורר ספק בזכאותו." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבלבל בין הצד הפורמלי של דברים ובין צידם המעשי. זיכוי הוא זיכוי הוא זיכוי, עד כאן הכללים הפורמליים. זה טוב להרבה דברים: אסור שיהיה עינוי דין, למשל. אסור שבן אדם חף מפשע יסבול משום שהמשטרה הוטעתה לחשוב שהוא אשם בפלילים. ודאי אסור גם שיסבול משום שהשופטים לא קבעו חד וחלק שהוא זכאי אלא רק סברו שייתכן שזה המצב. אבל מכאן ועד פתיחת כל האופציות לעבודות, כולל הרגישות ביותר, הדרך עדיין ארוכה. לא כל התנהגות שאיננה פלילית במובהק היא ראויה. במקרה של גנות, למשל, היו במשפט דברים שאפילו לא הוכחשו כלל. דברים לא נאותים. אפשר לתת להם אינטרפרטציה לא פלילית, ועל כך בא הזיכוי. קשה מאוד לתת להם אינטרפרטציה שאין בה כתם כלשהו. מאוד לא רצוי שלמפקד המשטרה יהיה כתם כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זיכוי הוא זיכוי הוא זיכוי - מוסכם. ראוי שמפכ"ל יהיה ללא רבב - מוסכם. האם מותר לשר לבטחון פנים לבחור לתפקיד אדם שדבק בו רבב, אבל לפי דעתו, בנסיבות הקיימות, הוא המתאים ביותר לתפקיד? לדעתי כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין "מותר" ל"ראוי" או "חכם". מותר-כן. ראוי או חכם? לא. בסופו של דבר גנות לא יהיה מפכ"ל והשר לבטחון פנים סתם יתבזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יותר מבזה פוליטיקאי, זה שהוא לא מצליח להעביר מינוי, או זה שהוא מצליח להעביר מינוי והממונה נכשל בתפקידו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוב המקרים מבזה יותר שהוא לא מצליח להעביר; הכשלון בתפקיד נתפש קודם כל ככשלון של הממונה ורק אחר כך של הממנה. כך, למשל, הכשלון של עמיר פרץ מבזה הרבה יותר אותו מאשר את אולמרט (גם אם יתכן שבעולם אידאלי אולמרט היה מתבזה לא פחות). לעומת זאת, כשלון בהעברת מינוי מונח כולו על כתפיו של הממנה - בפרט במצב בו הכשלון הוא צפוי וברור מראש, או כמו שאמר דיכטר: "העתירות לבג"ץ נלקחו בחשבון". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הסכנו שמותר לשר לבטחון פנים למנות את גנות למפכ"ל אז למה שבסופו של דבר הוא לא יתמנה? כי בג"ץ יחרוג מסמכותו וימנע ממנו לעשות משהו שמותר לו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בג"ץ ידרוש מהממשלה לנמק מדוע היא אינה לוקחת בחשבון את מה שאמרו השופטים במישפטו למרות הזיכוי. אבל לא בגלל זה לא ימונה גנות. הוא לא ימונה כי דיכטר שכפוליטיקאי הוא טיפש, יגלה שעדיף לסגת מההצעה הזאת. יש גם סיכוי שועדת טירקל לא תאשר את המינוי. שים לב מה אמר טירקל; שהוא לא יכנס את ועדתו עד שבג"ץ יסיים את דיוניו, כלומר טירקל מקווה שהבג"ץ ייתר את עבודת הועדה. כל מה שקרוי "חריגת הבג"ץ ממקומו הטבעי", הוא התנהגות לא סבירה של השלטון ולמעשה גרירת הבג"ץ פנימה. מספר ימים לאחר שועדת זיילר פרסמה דו"ח על התנהגות לא אתית של המפכ"ל ואחרים, מסיים דיכטר את כהונת קראדי וממנה את גנות שהשופטים ביקרו אותו קשות על מעשים שאינם הולמים קצין מישטרה. הרי זו גרירת הבג"ץ פנימה על ידי דיכטר. עוד הייתי עלול לחשוב שיש כאן קונספירציה של דיכטר כדי להחליש את הבג"ץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה זו גרירת בג"ץ פנימה, ולמה המדינה צריכה לנמק כאלו דברים בפני בג"ץ (הנימוק: "הוא נראה לי האדם המתאים לתפקיד ואני לא שם קצוץ על מה ששופטי בג"ץ כתבו לפני 10 שנים או בכלל" נראה לי נימוק מספיק טוב, ולך?). הרי במצב נורמלי, מה שאמור לקרות עכשיו, זה שבג"ץ יכריז שזהו עניין מקצועי-פוליטי שנמצא מחוץ לסמכותו של בית-המשפט ("לא שפיט") ואז ועדת טירקל תצטרך לדון במינוי כמקובל. בג"ץ לא יגרר לשום מקום עם הוא לא ידחוף את עצמו לשם מרצונו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה פירוש המושג ''מיקצועי-פוליטי''.אולי תראה לי משהו שאיננו מיקצועי -פוליטי ואז אבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו שאיננו מקצועי-פוליטי: קביעה האם פעולה מסויימת היא חוקית או לא חוקית על-פי ספר החוקים של מדינת ישראל. 1מקצועי הכוונה מצד השר הממונה, כן? תגובה בסגנון של "גם משפטים זה מקצוע" לא תתקבל בברכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדרה בעייתית מעט. היא כזאת בגלל שהממשלה אמורה להתנהל על פי חוק; דוגמאות? חוק התקציב, חוק ביטוח לאומי וכו'. החוקים נחקקים על ידי המערכת הפוליטית ומבוצעים על ידי המערכת המיקצועית. המבצעים מבינים את החוק על פי מיקצועיותם ומבצעים אותו. אתה אזרח וחושב שנפגעת מדרך פעולת משרד ממשלתי. עותר לבג"ץ והבג"ץ אמור לראות האם שיקול הדעת המיקצועי של הפקיד שבעטיו נפגעת היה סביר. אם מערכת החוקים היתה כל כך פשוטה , חדה וברורה -לא היינו נזקקים למקצוע עריכת הדין. מרגע שנחקק חוק- מתחילה פרשנותו. הפקידים מפרשים אותו ובית המישפט העליון אמור לראות האם הפרשנות לא היתה מרחיקת לכת ושלא במסגרת כללי הצדק הטבעי. הפרשנות של הפקידים נובעת לא פעם ממגמות פוליטיות של הממשלה. מכאן שאיך שלא תסובב את העניין, בית המישפט יגע בחלק המיקצועי והפוליטי. כך זה בכל העולם וכך היה גם בזמנים עברו. אם למדת מישנה ותלמוד, ראית את אותה התופעה של הפרשנות המתמדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא "*גם* משפטים זה מקצוע". שרות איננה מקצוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותר? כן. כשר? לא בטוח. בית המשפט יחליט. ראוי? ודאי שלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי, בניגוד לכשר או לחוקי, הוא עניין של השקפה. ראוי לדעתך עשוי להיות לא ראוי לדעת השר לבטחון פנים ולהיפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומרים שעל טעם ועל ריח אין להתווכח, אבל בכל זאת יש דברים שהם כל כך מסריחים שמי שיטען שהם לא יהיה שקרן או טטרן. בשביל למנוע מקרים של מינויים כשרים ומסריחים הוקמה ועדת טירקל ("הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה"). http://www.notes.co.il/carmi/29006.asp |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. זאת ועדה שבפרוש ניתן לה שיקול הדעת לקבוע מה ראוי ומה לא. הועדה הזאת אישרה, בין השאר, את מינויו של גנות לנציב שירות בתי הסוהר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 433609 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לא ראוי'' זו דעתי - אבל גם דעתם של השופט ש''זיכה'' את גנות בזמנו (זיכוי הוא זיכוי הוא זיכוי) ושל המפכ''ל לשעבר חפץ ועוד כמה. ו''לא ראוי'' זו גם דעתי היום לגבי דיכטר עצמו, אחרי שטרח לאיים על השופטים שאם ידחו את גנות הם עלולים להיות אחראים למינויו של מפכ''ל כושל. אי לכך, דעתו של דיכטר בעניין הראויות מראש איננה אומרת לי דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איום: הפחדה, הכרזה על כוונה להעניש מישהו או לפגוע בו, במיוחד אם לא יעשה מה שמבקשים ממנו. אז למה להגיד שדיכטר איים? בואו כבר נגיד שהוא הפעיל אלימות מיניסטריאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איום: הפחדה, במקרה זה, שפסילתו של גנות תוביל למינוי מפכ"ל כושל, כך שהמשטרה שמגנה גם על הפוסלים *החיים בארץ* (כפי שהזכיר להם דיכטר) עלולה שלא למלא כראוי את תפקידה. במיוחד אם אותם שופטים פוסלים לא יעשו את המבוקש בהם ויאשרו את המינוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק הדבר שהכי מפריע לי. מערכת המשפט בישראל אמורה לפסוק בנושאי חוקיות. תפקידם להחליט האם מעשה מסויים הוא חוקי או לא והאם אדם מסויים עבר על החוק או לא. הם לא צריכים לקבוע האם אדם מסויים הוא מוסרי, האם מעשיו ראויים, האם הוא מנומס והאם הוא מתאים לתפקידו. שיקול הדעת בנושא מינויים ניתן לרשות המבצעת ולא לרשות השופטת. לאחרונה יש הזכות והחובה לבדוק האם שיקול הדעת של הרשות המבצעת אינו בלתי סביר בעליל, לא האם הוא לקוי, שגוי, או סתם לא מוצא חן בעיניהם. מרגיזה אותי במיוחד הנטיה של אנשי משפט (שופטים, אבל בעיקר היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה) למצוא שאדם זכאי (או שאין מקום להגשת כתב אישום) תוך מתיחת ביקורת על התנהלותו. מערכת המשפט היא לא מחלקת הנימוסים וההליכות ולא הממונה על המוסר הציבורי. היא ממונה על אכיפת החוק וראוי לה שתתמקד בנושא זה (שגם בו היא לא עושה עבודה טובה במיוחד). בפרט, דעתו של שופט (לשעבר) על אדם שזוכה על ידו שווה בעיני פחות מאשר דעתו של השר שמוצא אותו ראוי לתפקיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, עמדתך לא לגמרי ברורה לי. מצד אחד, בכל הנוגע לדיכוטומיה אשם/זכאי אתה דבק בבית המשפט ללא מצרים. על אף שאתה יודע, יש להניח, שהדיכוטומיה הזאת איננה כל כך דיכוטומית, שיש הרבה מאוד אפור באמצע, שמשפטים אינם מתמטיקה וגם לא מדע מדויק אחר כלשהו, ושהשופטים כבולים ע"י דיני הראיות ומה שהמשטרה מסוגלת לספק וכיו"ב. מן הצד השני, אתה מסיר לפתע את כל אמונך בשופטים ובחוקים עצמם בכל מה שלא נראה לך חלק מהמתמטיקה המאוד לא מתמטית הזאת. שנית, האם באמת "דעתו של שופט (לשעבר) על אדם שזוכה על ידו שווה בעיני פחות מאשר דעתו של השר שמוצא אותו ראוי לתפקיד"? האם זו אמירה כללית מבחינתך? האם רוב המינויים שביצעו שרים בארצנו רבת הטוהר נראים לך שקולים וטובים? והאם אותו שופט שזיכה את גנות, זיכוי שאתה מגן עליו בחירוף נפש כזה, איבד את כל כושר השיפוט שלו ברגע שהפסיק להיות שופט? ושלישית, עם כל כמה שיתאמצו על קדושתו של זיכוי, במציאות יש הבדל בין זיכוי מחוסר אשמה לבין זיכוי מחוסר ראיות או מחמת הספק - שאם לא כן, מן הסתם לא היו ההבדלים האלה בפסיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע לדיכוטומיה אשם - זכאי, אין מה לעשות. אין שום גורם אחר שיקבע ואפילו שהשופטים הם רק בני אדם וגם הם טועים ומוציאים פסקי דין שגויים, אין לנו מערכת אחרת שתקבע ותחרוץ. מצד שני, ההחלטה על התאמתו של אדם לתפקיד בכיר נתונה בידי גורם אחר שאינו בית המשפט ועל השופטים לכבד זאת. ללא ספק היו הרבה מינויים פסולים במדינה שלנו, אבל זה חלק מהדמוקרטיה - אנחנו בוחרים שלטון שימנה אנשים שמתאימים בעיניו לתפקידי הביצוע הבכירים. זה כל הרעיון. בית המשפט יכול לפסול מינוי שנראה בעליל ששיקול הדעת שמאחוריו פסול, אבל זהו. לגבי השופט הספציפי והמועמד למפכ"לות, אני סומך על שיקול דעתו של כבוד השופט בנוגע לאשמתו/חפותו של המועמד, שכן זוהי מלאכתו והובאו בפניו הראיות הרלוונטיות לנושא. אני לא סומך על שיקול דעתו של כבודו בנוגע להתאמתו של המועמד לתפקיד המפכ"ל, שכן אין לו הבנה בתפקידי המשטרה ואין לו ידע על נסיונו וכישוריו הרלוונטים של המועמד כמו לשר הממנה. ההבדל היחיד בין זיכוי מחמת הספק לזיכוי מחוסר אשמה הוא בנימוקים לפסק הדין. אם היינו חיים במדינה שבה אדם הוא אשם עד שתוכח זכאותו זה היה אחרת. ברגע שהוחלט שאדם הוא זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו, אז חוסר ראיות או ספק באשמתו, משמעותם שאינו אשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כאן בדיוק נכנסים שיקולים שאתה מסרב להתייחס אליהם. מבחינתך, מרגע שאמרת שזיכוי הוא זיכוי בכל תנאי, סיכמת את העניין. אבל זו פורמליסטיקה ריקה. ואני ממש לא מבינה איך שופט, שאתה סומך את שתי ידיך על פסיקתו, מאבד את כל יכולת השיפוט שלו בעיניך מיד לאחר תום המשפט. הרי ברור שהשופטים לוקחים בחשבון גורמים שונים כשהם מגיעים להחלטה, ואחד מהם הוא השאלה מה דורש מהם כל כיוון שהם הולכים אליו: כי הרי אם היו מרשיעים, למשל, את גנות - לא ניתן היה להוציאו בלי עונש, בשעה שייתכן שהם סברו שהמעשים שעשה אינם מצדיקים עונש כזה בנוסף למה שעבר עליו בזמן המשפט. מאידך גיסא, ייתכן מאוד שלו היו סבורים שהוא עלול להתמנות למפכ"ל הם היו מרשיעים אותו בכל זאת, משום שהראיות הקיימות כנראה יכולות להתפרש לכאן ולכאן (זו המשמעות, במקרים רבים, של זיכוי מחוסר ראיות), והעונש היה משמש גם להרתעה - שלו עצמו. שנית, מדוע לדעתך לשופט אין הבנה בתפקידי המשטרה, ואילו לראש השב"כ לשעבר יש כזאת? האם די בכך שאיש השב"כ התמנה לשר כדי להעניק לו אוטומטית גם את הידע הזה? שופטים עובדים עם המשטרה לא פחות משהשב"כ עובד איתה. ושלישית, במקרה הזה, נבצר ממני מנין לקחת את האמון שאתה נותן בשיקול דעתו של דיכטר. שר לבטחון פנים שאומר, במפורש, שאין במשטרה היום ולו אדם בכיר אחד שלא ייכשל כמפכ"ל? אומר זאת בפומבי ולא נותן את דעתו (או נותן את דעתו אבל טמטומו מעביר אותו עליה) לרגשות העלבון הצורב, המרירות והכעס שיעורר באנשים שעליו לעבוד איתם? או אולי גרוע יותר, לאפשרות שאלה כבר יסרבו לעבוד איתו? האם לאדם כזה יש בכלל שיקול דעת סביר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מפספס את כל הנקודה. העניין הוא לא האם אנחנו סומכים על יכולת השיפוט של השופט או האם לדיכטר יש את היכולות הדרושות למנות מפכ"ל טוב. העניין הוא מי אמור להיות זה שימנה את המפכ"ל - בית המשפט או הממשלה. דיכטר, כנציג ממשלת ישראל, הוא זה שצריך לבחור, על פי מיטב שיקול דעתו, מי יהיה המפקד הכללי של משטרת ישראל. - הוא זה שאנחנו, האזרחים, הסמכנו לכך. הוא יכול זה שצריך לעשות את השיקלול בין יכולתיו המבצעיות/ניהוליות של המועמד לבין איכותו הערכית/מוסרית כפי שהוא תופס אותו, ובסופו של דבר, לטוב או לרע - ההחלטה (והאחריות) היא שלו. בית-המשפט, לעומת זאת, אמור לפסוק האם אדם אשם או זכאי על פי חוקי מדינת ישראל והראיות בתיק שהוא לפניו, לקבוע את עונשו במידה והוא אשם, **וזהו**. מרגע שהוא קבע שהנאשם זכאי, אין לו שום זכות להתערב בהמשך מהלך חייו הציבוריים ואין שום רלוונטיות לדעתו בנוגע למוסריותו של אותו אדם או התאמתו לתפקיד זה או אחר (שהיא, מטבע הדברים, דעתו האישית בלבד, גם אם הוא מאוד חכם/בעל יכולת מדהימה לשפוט אופי של אנשים/כל תכונה טובה רלוונטית אחרת שתרצה - זה עדיין **לא בסמכותו**). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוה, לא. אנחנו (לא אני, כמובן, אבל "אנחנו" הכללי) הסמכנו את אולמרט להיות ראש ממשלה. אולמרט הוא שהסמיך את דיכטר. אינני סבורה שההסמכה היא עניין טרנזיטיבי כל כך כפי שאתה מתאר אותו. האם אנחנו גם מינינו כל מורה בכל בית ספר שמנהלו קיבל את אישור משרד החינוך כיוון שאולמרט הסמיך את מי שהסמיך להיות שרת החינוך וגם ראשי הממשלה לפניו הסמיכו את שרי החינוך הקודמים לאחר שהם עצמם הוסמכו בידי העם? שנית, בפעם האלף: לא כל זיכוי הוא זיכוי *נקי*, מלבד במנטרות שאיזי משנן כאן. מאחורי כל פסק דין, הרשעה או זיכוי, ישנם עמודים על עמודים של הנמקות והסברים שלא נועדו להינמק בארכיונים אלא להיקרא בקפידה בידי הנוגעים בדבר. אחרת לא היה בהם כל טעם. השופטים אינם אמורים לבזבז את זמנם על פסקי דין מפורטים אם בפועל יש משמעות רק לתוצאה הסופית. ואם מקבלים את פסק הדין באופן כה נוקשה, כי בית המשפט הוא היחיד הרשאי לקובעו, אז יש להתייחס אליו במלואו. ושלישית, כל הפתיל הספציפי הזה התחיל מטענותיי נגד מינויו של גנות. הגענו לזה שטענותיו של טיאקל אינן לגיטימיות (או השמעתן, לפחות, אינה כזאת). האם זה נכון גם לטענותיהם של רבים אחרים? של אסף חפץ, למשל? של *כל* אחד החולק על דיכטר בעניין זה? או שרק לטירקל אסור להביע את דעתו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מאחורי כל פסק דין, הרשעה או זיכוי, ישנם עמודים על עמודים של הנמקות והסברים שלא נועדו להינמק בארכיונים אלא להיקרא בקפידה בידי הנוגעים בדבר." אני מסכים איתך לחלוטין, הנקודה היא שבמקרה שלנו "הנוגעים בדבר" זה השר לביטחון פנים, ולא בג"ץ. ואם השר לביטחון פנים קרא את ההנמקות וההסברים בקפידה והחליט בכל זאת, משיקוליו המקצועיים, *בניגוד* לעמדת בג"ץ, זו זכותו, זו סמכותו, זו החלטה שלו, בשביל זה הוא שם. ואנחנו לא הסמכנו את אולמרט להיות ראש ממשלה, אנחנו הסמכנו את הכנסת והיא שהסמיכה את אולמרט, דיכטר וכל השאר. וכן, ההסמכה הזו חייבת להיות טרנזיטיבית בשביל שבכלל תהיה אפשרות שאנחנו חיים בדמוקרטיה1, כי מדינה שבה כל ההחלטות החשובות מתקבלות ע"י אנשים שלא הוסמכו, ישירות או בקשר טרנזטיבי2 ע"י הציבור היא לא דמוקרטיה. 1וכך מקובל למיטב ידיעתי בכל דמוקרטיה, נשיאותית ופרלמנטרית כאחד. 2למעשה, גם את חברי הכנסת אנחנו לא בוחרים ישירות, אנחנו הרי מצביעים למפלגה, לא לחבר כנסת ספציפי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ואם השר לביטחון פנים קרא את ההנמקות וההסברים בקפידה..." ומי אמר לך שכך עשה? "זו זכותו, זו סמכותו, זו החלטה שלו, בשביל זה הוא שם". האם אתה פוסל כך כל מחאה, התנגדות, ערעור וכיו"ב על כל החלטה משמעותית של שר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האם אתה פוסל כך כל מחאה, התנגדות, ערעור וכיו"ב על כל החלטה משמעותית של שר?" אני לא פוסל מחאה או התנגדות, הבעיה שלי היא עם הערעור. אני לא מבין כיצד ולמה בג"ץ הפך להיות סמכות ערעור על החלטות הממשלה. בג"ץ אומנם יכול להתערב בהחלטות האלו במדינה והן עוברות על החוק, אבל מניין הוא לוקח את הסמכות להתערב בשיקולים ובקבלת ההחלטות של הממשלה כאשר הן **במסגרת החוק**? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לוקח את הסמכות הזאת כאשר יש בהן משהו שאיננו במסגרת החוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל, מבחינת החוק, בין מינוי למפכ"ל של אדם שלא הועמד מעולם לדין, מינוי של אדם שהועמד לדין ויצא זכאי מחמת הספק ומינוי של אדם שהועמד לדין ויצא זכרי מחוסר אשמה? אין הבדל מבחינת החוק. לכן ה"פרשה" של גנות מלפני 10 שנים, שבה הוא יצא זכאי, לא יכולה להיות עילה חוקית להתערבותו של בג"ץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה אתה קובע שאין הבדל מבחינת החוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שבמדינת ישראל כל אדם הוא חף מפשע עד שהוכחה אשמתו, ולכן בשלושת המקרים האדם חף מפשע, אין שום הבדלה בחוק בין סוגים שונים של חפות מפשע, או שאתה פושע (הורשעת בבית משפט) או שאתה חף מפשע (לא הורשעת בבית משפט, ולא חשוב מאיזו סיבה, בין אם כי מעולם לא האשימו אותך בכלום, בין אם כי יצאת זכאי מחמת הספק או מחוסר אשמה או מכל סיבה שהיא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר נא, אם כך, מדוע משחיתים השופטים את זמנם לריק בכתיבת פסקי דין ארוכיפ ומקיפים לנמק מדוע מדובר בחוסר ראיות או בספק, ולאו דוקא בחוסר אשמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף 182 בסד"פ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והוא אומר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בתוך בירור האשמה יחליט בית המשפט בהחלטה מנומקת בכתב (להלן – הכרעת הדין) על זיכוי הנאשם או, אם מצא אותו אשם, על הרשעתו; בית המשפט יקרא את הכרעת הדין על נימוקיה בפומבי, יחתום עליה ויסמנה בתאריך הקריאה; בית המשפט רשאי – במקום לקרוא את הכרעת הדין – למסור לנאשם העתק ממנה ולהסביר בפומבי את עיקרי תכנה; זיכה בית המשפט את הנאשם, יודיע דבר הזיכוי בתחילה." http://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזו אחריות שלו בדיוק אתה מדבר? על פי דבריך, היתה הועדה צריכה לדון ברותחין את השר לבטחון פנים שהיה בתקופת האירועים. אצלנו השרים לוקחים רק אחריות הצהרתית: "אני אחראי !". לא ממש אחריות אמיתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק אני עושה עם האייל האלמונית שדוקא אני מסכים לדברייך אבל את אותו אייל אלמוני כמו זה שהגבתי לדבריו? אני מציע למערכת שבכל דיון ימוספרו האיילים השונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר אמרתי, אני סומך על שיקול דעתו של השופט בדבר חוקיותו או אי חוקיותו של מעשה. אני לא סומך על שיקול דעתו בנושא מינוים מקצועיים (כל עוד הם מבוצעים כחוק). אפשר היה להרשיע את גנות ולגזור עליו קנס של שקל אחד (וכבר היו דברים מעולם). הרשעה צריכה להתבסס על מה שהנאשם עשה בעבר ולא על מה שיעשה בעתיד (ובפרט מה יעשה אם לא יורשע). אם הם פועלים אחרת, הם עוברים על החוק. אני מניח (ואני מקווה שבצדק) שמי שמונה להיות השר הממונה על המשטרה עשה את שעורי הבית, למד על הדרישות מבעלי תפקידים בכירים במשטרה, למד על המועמדים השונים ועל יכולותיהם ועל התאמתם לתפקיד, התיעץ עם מי שראוי להתיעץ איתו, שקל היטב את הנתונים שלפניו והחליט על סמך מיטב הבנתו ושיקול דעתו. אחרת, לא היה ראוי שיתמנה להיות שר. משופט לשעבר, שאין עליו אחריות ציבורית ואין דרישה או ציפיה ממנו שיעסוק בעניני המשטרה ואיוש המשרות הבכירות בה, אני לא מצפה לדבר כזה ואין לי שום סיבה לסמוך על שיקול דעתו בנושא. אין לכך שום קשר לרקע הבטחוני של השר או לתיקים שבהם עסק השופט בעבר. אם לדעתך אין לשר שיקול דעת בנושא, אז כדאי לך להצביע בבחירות הבאות למפלגה אחרת. ואם באופן עקרוני אין לך אמון בשיקול דעתם של שרים, אז כדאי לך למצוא מדינה שבה יש צורת שלטון אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. לגבי הפסקה הראשונה כבר אפשר להסכים שכנראה לא נגיע להסכמה. מדוע אתה מניח שדיכטר "עשה את שיעורי הבית" כפי שאתה מפרט אותם? הוא הרי הודיע על המינוי בדיוק באותו ערב שבו פורסמו מסקנות הוועדה והמלצתה להדיח את קראדי. אם הוא עשה את כל הדיונים והבירורים מראש, פירושו שהוא צפה המלצה אפשרית כזאת. כלומר, שהוא ראה את מעידתו של קראדי כחמורה דיה להצדיק זאת. ובכל זאת נראה שלא טרח לעיין בפסק הדין לגבי גנות, שעם כל הזיכוי מייחס לו מעידה חמורה עוד יותר. וזכור שקראדי לא הורשע בדבר - הוא אפילו לא הגיע למשפט. לחילופין, אם טרח לעיין בפסק הדין, הוא החליט כנראה להדיח את קראדי בלי כל קשר לוועדה. ואז עולה בהחלט השאלה אם לא היו כאן שיקולים זרים. אז לדעתי שיקול הדעת של דיכטר הוא (במקרה הטוב) מוטעה מלכתחילה. ולפי דבריו בהמשך - אין המדובר בטעות יחידה. ודאי שהוא אינו ראוי להיות שר. כיוון שמעולם לא הצבעתי למפלגתו, אני אוותר עליה גם הפעם. ולא, אין לי חוסר אמון עקרוני בשיקול דעתם של שרים. אבל אין לי בהם גם אמון מוחלט, בכל שר ובכל החלטה. למפלגתו של פרץ הצבעתי דווקא, אבל רוב החלטותיו בממשלה הזאת נראות לי בין המוטעה לקטלני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי דברי דיכטר, הוא לא היה מרוצה מהמשטרה בכלל ומקראדי בפרט בלי שום קשר לפרשת פריניאן, הוא הבהיר לקראדי שאין לו שום כוונה להאריך את כהונתו ל4 שנים ואלמלא ועדת זיילר, הוא היה משתמש בסמכותו ומחליף את המפכ"ל עוד קודם (ולראיה, הדחת הסמפכ"ל). הוא ציין שחיפוש המחליף החל חודשים לפני ההדחה כך שאין לי סיבה לחשוב שמינוי גנות היה שליפה מהשרוול. באופן אישי אני חושב שהמשטרה בכלל וקראדי בפרט הם כשלון והדחת המפכ"ל והחלפתו נדרשו בלי קשר למסקנות ועדת זיילר. לצערי המפכ"ל המיועד לא מבשר על שינוי לטובה. הלואי שאתבדה. אני מאמין שדיכטר ידע על עברו של גנות ובחר בו כי הוא באמת חושב שהוא האדם המתאים (והמוכן) למשימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך - ואם להאמין שהסיבה להדחה היא זו שציינת מבחינתך, אז יש לקוות שלא היו כאן שיקולים זרים. מצד שני, אין ספק שהיו שיקולים הזרים לאופי הכהונה: דיכטר המליץ בהרחבה על גנות בזכות אומץ הלב וההקרבה שגילה בשדה הקרב. אני מחכה שמישהו יסביר לי מה הקשר בין אלה לבין כישוריו כמפכ"ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומץ תמיד טוב שיש, בעיקר כשצריך לעמוד מול מאפיונרים מאיימים ופוליטיקאים מושחתים. הקרב הספציפי שדיכטר הזכיר, היה קרב שגנות נכנס אליו למרות שזה לא היה תפקידו והוא לא היה מצויד לקרב כזה, כלומר הוא עשה למעלה מהמצופה ממנו, תכונה חיובית לראש מערכת שכרגע עושה הרבה מתחת למצופה ממנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומץ מול מאפיונרים ופוליטיקאים, מאיימים ומושחתים ככל שיהיו, איננו דומה ביותר לאומץ בשדה הקרב. ופעולה אישית החורגת מהצפוי בקרב איננה מנבאת הרבה לגבי ניהול מערכת, מה גם שלא ברור אם אותה מערכת - המשטרה, במקרה זה - צריכה לעשות יותר מהמצופה ממנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלגבי ניהול מערכות יש לגנות רקורד מספק. כל השאר זה רק יתרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, הנקודה היא לא האם ההחלטה של דיכטר מוצלחת או לא, הנקודה היא האם היא בסמכותו או לא, ובסמכותה של מי היא כן. האם מבחינתך בג"ץ יכול לשנות את ההחלטה על סמך נימוק של ("ההחלטה אומנם חוקית, אבל בעינינו היא לא החלטה טובה במיוחד וההחלטה שלנו טובה יותר"). ואם כן, האם לא עדיף פשוט לפזר את הממשלה ולמנות את בג"ץ במקומה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט לא יכול לשנות את ההחלטה משום שהיא איננה טובה במיוחד, והוא גם לא יעשה זאת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |