 |
הגדרה בעייתית מעט. היא כזאת בגלל שהממשלה אמורה להתנהל על פי חוק; דוגמאות? חוק התקציב, חוק ביטוח לאומי וכו'. החוקים נחקקים על ידי המערכת הפוליטית ומבוצעים על ידי המערכת המיקצועית. המבצעים מבינים את החוק על פי מיקצועיותם ומבצעים אותו. אתה אזרח וחושב שנפגעת מדרך פעולת משרד ממשלתי.
עותר לבג"ץ והבג"ץ אמור לראות האם שיקול הדעת המיקצועי של הפקיד שבעטיו נפגעת היה סביר. אם מערכת החוקים היתה כל כך פשוטה , חדה וברורה -לא היינו נזקקים למקצוע עריכת הדין. מרגע שנחקק חוק- מתחילה פרשנותו. הפקידים מפרשים אותו ובית המישפט העליון אמור לראות האם הפרשנות לא היתה מרחיקת לכת ושלא במסגרת כללי הצדק הטבעי. הפרשנות של הפקידים נובעת לא פעם ממגמות פוליטיות של הממשלה. מכאן שאיך שלא תסובב את העניין, בית המישפט יגע בחלק המיקצועי והפוליטי. כך זה בכל העולם וכך היה גם בזמנים עברו. אם למדת מישנה ותלמוד, ראית את אותה התופעה של הפרשנות המתמדת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש