|
||||
|
||||
יש הבדל בין "מותר" ל"ראוי" או "חכם". מותר-כן. ראוי או חכם? לא. בסופו של דבר גנות לא יהיה מפכ"ל והשר לבטחון פנים סתם יתבזה. |
|
||||
|
||||
מה יותר מבזה פוליטיקאי, זה שהוא לא מצליח להעביר מינוי, או זה שהוא מצליח להעביר מינוי והממונה נכשל בתפקידו? |
|
||||
|
||||
ברוב המקרים מבזה יותר שהוא לא מצליח להעביר; הכשלון בתפקיד נתפש קודם כל ככשלון של הממונה ורק אחר כך של הממנה. כך, למשל, הכשלון של עמיר פרץ מבזה הרבה יותר אותו מאשר את אולמרט (גם אם יתכן שבעולם אידאלי אולמרט היה מתבזה לא פחות). לעומת זאת, כשלון בהעברת מינוי מונח כולו על כתפיו של הממנה - בפרט במצב בו הכשלון הוא צפוי וברור מראש, או כמו שאמר דיכטר: "העתירות לבג"ץ נלקחו בחשבון". |
|
||||
|
||||
אם הסכנו שמותר לשר לבטחון פנים למנות את גנות למפכ"ל אז למה שבסופו של דבר הוא לא יתמנה? כי בג"ץ יחרוג מסמכותו וימנע ממנו לעשות משהו שמותר לו? |
|
||||
|
||||
אולי בג"ץ ידרוש מהממשלה לנמק מדוע היא אינה לוקחת בחשבון את מה שאמרו השופטים במישפטו למרות הזיכוי. אבל לא בגלל זה לא ימונה גנות. הוא לא ימונה כי דיכטר שכפוליטיקאי הוא טיפש, יגלה שעדיף לסגת מההצעה הזאת. יש גם סיכוי שועדת טירקל לא תאשר את המינוי. שים לב מה אמר טירקל; שהוא לא יכנס את ועדתו עד שבג"ץ יסיים את דיוניו, כלומר טירקל מקווה שהבג"ץ ייתר את עבודת הועדה. כל מה שקרוי "חריגת הבג"ץ ממקומו הטבעי", הוא התנהגות לא סבירה של השלטון ולמעשה גרירת הבג"ץ פנימה. מספר ימים לאחר שועדת זיילר פרסמה דו"ח על התנהגות לא אתית של המפכ"ל ואחרים, מסיים דיכטר את כהונת קראדי וממנה את גנות שהשופטים ביקרו אותו קשות על מעשים שאינם הולמים קצין מישטרה. הרי זו גרירת הבג"ץ פנימה על ידי דיכטר. עוד הייתי עלול לחשוב שיש כאן קונספירציה של דיכטר כדי להחליש את הבג"ץ. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי למה זו גרירת בג"ץ פנימה, ולמה המדינה צריכה לנמק כאלו דברים בפני בג"ץ (הנימוק: "הוא נראה לי האדם המתאים לתפקיד ואני לא שם קצוץ על מה ששופטי בג"ץ כתבו לפני 10 שנים או בכלל" נראה לי נימוק מספיק טוב, ולך?). הרי במצב נורמלי, מה שאמור לקרות עכשיו, זה שבג"ץ יכריז שזהו עניין מקצועי-פוליטי שנמצא מחוץ לסמכותו של בית-המשפט ("לא שפיט") ואז ועדת טירקל תצטרך לדון במינוי כמקובל. בג"ץ לא יגרר לשום מקום עם הוא לא ידחוף את עצמו לשם מרצונו. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה פירוש המושג ''מיקצועי-פוליטי''.אולי תראה לי משהו שאיננו מיקצועי -פוליטי ואז אבין. |
|
||||
|
||||
משהו שאיננו מקצועי-פוליטי: קביעה האם פעולה מסויימת היא חוקית או לא חוקית על-פי ספר החוקים של מדינת ישראל. 1מקצועי הכוונה מצד השר הממונה, כן? תגובה בסגנון של "גם משפטים זה מקצוע" לא תתקבל בברכה. |
|
||||
|
||||
הגדרה בעייתית מעט. היא כזאת בגלל שהממשלה אמורה להתנהל על פי חוק; דוגמאות? חוק התקציב, חוק ביטוח לאומי וכו'. החוקים נחקקים על ידי המערכת הפוליטית ומבוצעים על ידי המערכת המיקצועית. המבצעים מבינים את החוק על פי מיקצועיותם ומבצעים אותו. אתה אזרח וחושב שנפגעת מדרך פעולת משרד ממשלתי. עותר לבג"ץ והבג"ץ אמור לראות האם שיקול הדעת המיקצועי של הפקיד שבעטיו נפגעת היה סביר. אם מערכת החוקים היתה כל כך פשוטה , חדה וברורה -לא היינו נזקקים למקצוע עריכת הדין. מרגע שנחקק חוק- מתחילה פרשנותו. הפקידים מפרשים אותו ובית המישפט העליון אמור לראות האם הפרשנות לא היתה מרחיקת לכת ושלא במסגרת כללי הצדק הטבעי. הפרשנות של הפקידים נובעת לא פעם ממגמות פוליטיות של הממשלה. מכאן שאיך שלא תסובב את העניין, בית המישפט יגע בחלק המיקצועי והפוליטי. כך זה בכל העולם וכך היה גם בזמנים עברו. אם למדת מישנה ותלמוד, ראית את אותה התופעה של הפרשנות המתמדת. |
|
||||
|
||||
זה לא "*גם* משפטים זה מקצוע". שרות איננה מקצוע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |