בתשובה לתובל, 15/07/06 21:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(ותשתף אותנו, כמובן) |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבטחתי ולכן אקיים ( זאת לא התזה של דנט, זה תזה (אפשרית?) שפיתחתי ע"י חיבור של כל מיני ניסויים ועובדות לא קשורים. אתם יותר ממוזמנים להשמיע ביקורת). 1. אורח החיים הדתי נראה, על פניו, כמו פרדוכס אבולוציוני- למה אנשים מכל התרבויות מבצעים פולחנים שבהם הם משקיעים זמן, אנרגיה ופוגעים בגוף שלהם ללא תמורה? שבטים באפריקה מקריבים אנשים, יהודים פוצעים את איברי המין של התינוקות שלהם, מוסלמים צמים במשך חודש שלם- המשותף בין כל אלה הוא שנראה כאילו כל המאמינים מקריבים הקרבות העצומות ולא מקבלים על כך תמורה נראית לעין. 2. כלל יסוד באבולוציה החברית היא שבכדי שהתנהגות תתפשט היא צריכה להקנות יתרונות כשלהן למחזיקים בה. אך בדיוק לידי ביטוי היתרון בהתנהגות הפולחנית?, יש כמובן פולחנים ( כמו פולחני היטהרות) עם תועלת פונקציונלית ברורה, אבל רוב הפולחנים כוללים בזבוז של זמן, הקרבה של אוכל, ולפעמים אפילו פגיעה פיזית- נראה כאילו העלות גדולה מהתועלת שכרגע לא ברור מהי. 3. פינקר הציע הסבר "מעל פני השטח"- הוא טוען שעל אף שאיש מהזקנים שמפיצים אמונות דתיות אינו מבטיח במפורש תגמול עבור הפולחנים. הם לא זקוקים לזה בגלל שהם יודעים, מתוך הכרות שבשתיקה עם הפסיכולוגיה, כי המוחות של התלמידים יספקו אוטומטית את האמונות הללו. 4. פינקר כנראה צודק, מאמינים בכל הדתות חושבים שהקרבת קורבן משנה את יחס האלים אליהם- בספר שמות אלוהים מנסה להמית את משה וציפורה אשתו מצילה אותו ע"י מילה של בנם, בנצרות ההטבלה מנקה את הנטבלים מהחטא הקדמון. מה שפינקר לא מסביר זה *איך* בדיוק התהליך הזה מתבצע. למעשה, צריך ( לדעתי) לשאול שתי שאלות השאלה הראשונה ( להלן A)-איך ומדוע התגבשה האמונה שלפיה הקרבת קורבן, למשל, תשנה את מזג האוויר או את מצבו הבריאותי של אדם X? והשאלה השנייה היא איזה יתרון נתנה ההתנהגות הזו למאמינים (להלן B) 5.היום, עם התפתחות המחקר בפסיכופיזיקה אנחנו יודעים שאנחנו לא קולטים את כל הגירויים והרעיונות סביבנו אלא יש גירויים שאנו מסננים בצורה אוטומטית כך שאין אנו מודעים אליהם כלל ויש לעומת זאת, גירויים שתופסים את תשומת לבנו ואף נזכרים על ידינו. 6. איזה גירויים נזכור ואילו לא? בוייר וברט שמו לב שאנשים נוטים לזכור היטב גירויים קונטרה-אינטואיטיבים (Counterintuitive) –הכוונה בכך איננה שאנשים יזכרו כל גירוי שסותר את האינטואיציה , אלא שאנשים נוטים לזכור סיפור על דמות שסותר את האינטואיציה שלנו באלמנט אחד או שניים אבל לא יזכרו סיפור שסותר את האינטואיציה שלנו פעמים רבות. לדוגמא אנחנו לא נזכור סיפור על גרזן כל יכול ששולט על עולמנו ומוליד ילדים קטנים שחיים לנצח אבל קיימים סיכויים גבוהים בהרבה שנזכור סיפור שמתאר איך רוח של איש מת משפיעה על חיינו , הסיבה לכך היא שהסיפור הראשון סותר את האינטואיציה שלנו בהרבה מאוד מובנים והסיפור השני סותר את האינטואיציה שלנו רק באלמנט אחד או שניים, לכן קיים סיכוי שנזכור אותו. 7.אנחנו יכולים לראות שאכן הגרסה השכיחה ברוב הדתות היא של אל או אלים ששונים מאיתנו פיזית (הם נמצאים בכל מקום, נצחיים וכדומה) אבל מתנהגים, פחות או יותר כמו בני אדם ( יש להם רצונות, הם כועסים, רוצים שיכבדו אותם וכצ"ב). יחד עם זאת, ההסבר הזה יכול לתת לנו אולי מושג לגבי השאלה *למה* אנחנו *זוכרים* סיפורים מסוימים אין הוא עונה על השאלה מה גורם לנו *להאמין* בהם. 8. ניסויי ההתנייה האופרנטית של ת'ורנדייק הראו איך אפשר לעצב התנהגות ע"י חיזוקים. נדמה לי שהרעיון הזה מקובל על-ידינו באופן אינטואיטיבי- חברה שרוצה להעניש עבריינים שמה אותם בכלא- בוס שרוצה לתגמל עובד טוב נותן לו העלאה, קצב שרוצה לתגמל את המזכירה שלו מזמין אותה למלון וכצ"ב. 9. יחד עם זאת, בחיים ישנם מצבים בו החיזוק על ההתנהגות הוא חיזוק חלקי- התנהגות חיובית של הבן תגרום לאם להחמיא לו רק לעיתים רחוקות למשל, הילד יקבל מחמאה אחת בלבד על כל עשר פעמים שבהן הוא מתנהג למופת, אנחנו יכולים ללמוד דברים גם אם מתגמלים אותנו באופן חלקי- כלומר לא נותנים לנו "פרס" כל פעם שאנחנו מבצעים התנהגות טובה, אלא גם אם אנחנו מקבלים פרסים "פעם ב.." 10. סקינר קיים ניסוי לפני משהו כמו 60-70 שנה בו הנסיין שחרר אוכל ליונים כל פרק זמן מסוים, בלי קשר לפעולות היונים. תוך זמן קצר סקינר גילה שהיונים קישרו את קבלת האוכל עם הפעולות אותם עשו בעת קבלת האוכל. היונים, אם כך, התמידו בביצוע אותן פעולות שביצעו לפני קבלת האוכל ( קדו קידות, הניעו את הראש שלהם, צעדו באופן מסוים וכצ"ב ) בתקווה שאותן פעולות יביאו את האוכל כפי שקרה בפעם הראשונה, העובדה שהאוכל לעיתים באמת הגיע במקרה לאחר ה"ריטואלים" שפיתחו חיזקה את ההנחה שלהם על קיום קשר בין השניים . 11.סקינר היה בטוח שהניסוי יכול לרמז לנו גם על מקורן של הריטואלים והאמונות התפלות בבני אדם, כשתגובה אקראית מביאה אחריה תגובה רצויה באופן מקרי בעלי החיים משוכנעים בקשר ביניהם, וממשיכים באותו ריטואל שמביא לעיתים לתוצאה הרצויה (במקרה). משום שהחיזוק בין התגובה לחיזוק הוא חיזוק חלקי ( מדומה, אמנם אבל חלקי) ומטבעו הוא קשה יותר להכחדה אזי ההתנהגות נשמרת. באופן הזה, אנחנו יכולים אולי להבין מדוע אנשים משתתפים בפולחן הגשם ( אותו פולחן לווה פעם במקרה בגשם ואותם אנשים ייחסו בטעות את סיבת ירידת הגשם לפולחן), ומדוע קיימות תפילות בדתות שונות ( כמו היהדות למשל) להורדת גשמים. 12. נדמה לי שהמסקנה של סקינר היא קצת מרחיקת לכת, שחזור של אותו ניסוי לא הראה תוצאות דומות ובנוסף, ההשלכה של ניסויים בבע"ח על התנהגות של בנ"א יכולה להיות בעייתית. אבל מה שהניסוי שסקינר יכול להראות לנו זה דבר אחר והוא שמספיק שהסקה מוטעית על קשר בין חיזוק רצוי לתגובה תתרחש אצל חלק קטן מאוד מהאנשים אבל *ייתן לאותם אנשים יתרון משמעותי על פני אנשים אחרים* בכדי שאותה התנהגות תשתמר ותתפשט במהרה. אחרי הכול, התפתחות אבולוציונית מקורה דווקא במקרים נדירים כמו מוטציות "חיוביות" ( באבולוציה ביולוגית) וממים נדירים "חיוביים" (באבולוציה חברתית ). עד כאו, שאלה A. איזה יתרון יכולים אותם הפולחנים לתת לקבוצות המאמינים? כל זאת ועוד מחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש בימים אלה1 אני עומד להתחיל לקרוא את "The God Delusion", ספרו החדש של דאוקינס. אני מניח שרק אחרי שאסיים אותו אגיב, אם יהיה לי מה להגיד. _____________ 1- הערכה אופטימית במקצת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן: תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן חן. אני אשמח לשמוע מה יש לך להגיד בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ... קראתי בשבוע שעבר בקורת על הספר בנ"י טיימס. לטענת המבקר, דאוקינס אינו מעריך נכונה את כובד משקלן הפילוסופי של השאלות שהוא דן בהן, והתוצאה היא שלמרות ההתלהבות שלו מהנושא וגם קצת מקוריות שהוא מפגין, הטיפול הוא קצת שטחי. בכל אופן, נראה לי שבטח יש לך דעה בנושא גם לפני שתקרא את דאוקינס, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני קראתי קצת ביקורות על הספר, ואני בטוח שאקרא עוד הרבה... לצערי, הדעות שיש לי על הנושא אינן חורגות מהמקובל והנדוש (לא בתואי של "חיפוש אב" וכל הממבו-ג'מבו הפרוידיאני אלא בזה של השגת שליטה לכאורה על הכאוס הקוסמי דרך תפילות ומעשים טובים. הדחף לשלוט על הסביבה ללא ספק נעוץ עמוק באנושיות שלנו, אחרת בטח היינו ממשיכים לפצח אגוזים בעזרת השיניים עד עצם היום הזה. אלמנט נוסף שבטח משחק שם תפקיד מרכזי הוא ההתמודדות עם הכרת המוות: אני משער שברגע שמין מגיע להכרה הזאת הוא עובר משבר אקסיסטנציאלי רציני, ואמונה - בעולם הבא, בגלגול נשמות או באיזושהי וריאציה דומה -יכולה לעזור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתחושת השליטה יש אפקט חיובי על בריאות הנפש: http://www.sciencedaily.com/releases/2006/12/0612220... (דגדגן: זה, הם אומרים, ידוע משכבר. המאמר מספר על כך שאחרי גרויים נשלטים, מתפתחת - לפחות אצל עכברושים -מעין חסינות לגרויים בלתי נשלטים: "It's as if the original experience with control leads the animal to later have the illusion of control even when it's absent, thereby producing resilience in the face of challenge" ) מי שרוצה לקשר את זה גם לתחושת הרצון החופשי, אני לא אריב איתו (לא, אני לא אומר שאנחנו עכברושים, ולא, אני לא אומר שלעכברושים יש תחושה של רצון חופשי).
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישורים לכתבות וראיונות עם דוקינס, שימו לב לכתבה השלישית.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לא קראתי את הקישורים שהבאת, אבל כן את דאוקינס (נשארו לי עוד כמה עמודים). נהניתי, אבל לא כמו מספרים אחרים שלו. אני ממליץ לך על הספר "Breaking the Spell" של דנט. מצוין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 397155 את האחרון של דוקינס עוד לא קראתי, מה הוא אומר שם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, לא רק שהזכרת את הספר, אני אפילו הגבתי... סליחה. דאוקינס מקדיש רק מעט מקום לדיון במקורות הדת, ועוסק בעיקר במלחמה אידיאולוגית נגדה (משכנעת מאד את המשוכנעים, אני בטוח. לגבי הלא משוכנעים, דומני שחוץ מאנטגוניזם הוא לא יצליח לעורר בהם יותר מדי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דאוקינס מקריא חלקים מהספר ועונה על שאלות: http://richarddawkins.net/home (אין תרגום, אבל הדיקציה מעולה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הסרטון, חושב מהר הבחור. בימים אלה אני מסיים לקרוא את The god delusion, ואני די מאוכזב. חבל שדווקא ביולוג מוכשר כמו דאוקינס עוסק בדיון פילוסופי של "האם הדת נכונה או לא"{1} במקום לדון בפונקציה של הדתות ובשאלה האם הדתות פונקציונליות לעולם של היום. אם באתאיסטים מילטנטים עסקינן, ספר הרבה יותר משכנע הוא "מהומת אלוהים" של סם האריס. ספר מבריק בעיני. ------------------- 1. חוץ מזה שחלק מהטיעונים שהוא מביא הם טיעונים שחוקים . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הדבר הבולט ביותר במה שאמרת הוא היתרון האבולוציוני שיש ברעיון של סיבה ומסובב, רעיון שנותן לאנשים תחושת שליטה בחייהם. אותו רעיון שקיים היום לגבי המדע, אבל במדע הוא מצומצם יותר - מתייחס רק לבעיות שמדע יכול לפתור. הדת "יכולה", עקרונית, לפתור את כל הבעיות. ב. אינני יודעת מה אתה מתכנן לנו למחר:), אבל במידה שהדתות חזקו את חיי הקהילה (מה שמתקשר למאמר של שפריר), מובן שהיה להן יתרון אבולוציוני רב בתקופות שבהן החיים ללא קהילה היו די בלתי אפשריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, המאמר של פרסיקו, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א.הטיעון שלך נכון באופן כללי אבל הוא כללי מדי ולא מסביר לנו *איך* זה בדיוק קורה. יש הרבה מחשבות שיכולות לנחם אותנו ואנחנו לא מאמינים בהם. אדם שקופא למשל לא יתנחם במחשבה שחם לו, ואדם עני לא יתנחם באשליה שיש לו כסף. ב. שוב- השאלה היא *איך* בדיוק פולחנים שגוזלים משאבים יקרים מאוד מחזקים את חיי הקהילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני לא בטוחה *איך* תגובתך קשורה לדברים שאמרתי, כיוון שלא דיברתי כלל על ניחומים או נחמות. דיברתי על התפתחות של עקרון הסיבתיות, העקרון המנחה גם במדע, שעל יתרונותיו האבולוצוניים (בצד כח ההרס שלו) סביר שתסכים גם אתה. לי נראה שעקרון זה הנחה גם את כל הדתות, על אף שאנשים חילוניים באמת הסיבתיות המצויה בהן (תפילת הגשם תביא גשם) איננה משכנעת ביותר. אבל למאמינים היא יכולה להקנות תחושת שליטה, ותחושה זו מביאה עמה גם אורך רוח: אם התפללת לגשם, הגשם יגיע - אם לא היום אז מחר או בעתיד הנראה לעין. לתחושות כאלה, של שליטה ואורך רוח, יש כמובן יתרונות אבולוציוניים, כמו גם להגנה מפני הבדידות - אלוהים תמיד אתך, או תמיד יכול לשמוע אותך. ב. ודאי שפולחנים מחזקים את חיי הקהילה. פולחנים דתיים הם תמיד קהילתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בניגוד למדע, הסיבתיות בפולחנים הדתיים היא סיבתיות מדומה. למרות זאת, תרבויות בכל העולם ממשיכים לדבוק בפולחנים ולהחזיק באמונה שאותם פולחנים מצליחים לשנות את המציאות ושהם מצליח לשלוט על המציאות בצורה כשלהי. לכן תחושת השליטה שלהם נראית, על פניו, תמוהה. ב. גם לשבת ביחד ולספר בדיחות זה מחזק את חיי הקהילה. למה הפולחנים כוללים כאבים ועינויים גופניים במקום מרכיבים נעימים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. למיטב הבנתי, הפתיל הזה עוסק ביתרונותיה האבולוציוניים של הדת. מה שניסיתי להסביר הוא שלעניין זה אין זה משנה אם הסיבתיות הדתית היא מדומה: עצם האמונה בה נותנת תחושת שליטה, אורך רוח, אופטימיות, וכיו"ב תכונות שטובות לאבולוציה. אם השאלה היא, כיצד ייתכן שסיבתיות מדומה נותנת תחושת שליטה - הרי זה עניין פסיכולוגי פשוט מאוד: תחושת השליטה איננה נוגעת כל כך לתוצאות, אלא למעשים. כלומר, לידיעה מהו המעשה הנכון כדי להגיע לתוצאה מסוימת. קח, למשל, מקרה של אדם המנסה להציל מישהו קרוב ממוות. הרופאים מציעים ניתוח עם X אחוזי החלמה ו-Y אחוזים של קטסטרופות שונות, כולל מוות. הסיכויים אינם מעודדים במיוחד. מאידך גיסא, בלי ניתוח המוות הוא די ודאי. אם ה"מציל" הוא חילוני, הוא מתייסר מאוד, מחליט מה שמחליט, והחולה נפטר. ה"מציל" נשאר בתחושת אין אונים קשה, שהיה שרוי בה גם קודם. אם הוא דתי, לעומת זאת, הוא מחליט - נניח - את אותה החלטה, אבל חוץ מזה מתפלל/תורם לצדקה/משתטח על קבר וכיו"ב. גם כאן החולה מת, אבל עצם הפעולה נותנת לו תחושת שליטה לפני אותו מוות, ותחושה רגועה יחסית אחריו - הוא עשה כמיטב יכולתו, והשאר בידי אלוהים. ב. יש מעט מאוד מעשים או מצבים קבוצתיים שהם נעימים בלבד ובכל זאת מלכדים אנשים לרוח קהילתית ממש. תבדוק את החבורות המלוכדות ביותר שאפשר להיתקל בהן ותראה שהזכרונות המעצבים שלהן כוללים אלמנטים טובים, אבל תמיד גם דברים קשים, ואפילו קשים מאוד: בצבא, בטיולים שהיה בהם קושי מיוחד וכיו"ב. זכור שאחד הדברים המלכדים ביותר לעמים הוא מצב מלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אנחנו מסתובבים במעגלים. את טוענת ש" עצם הפעולה (הפולחן- ת.ר) נותנת לו תחושת שליטה לפני אותו מוות, ותחושה רגועה יחסית אחריו - הוא עשה כמיטב יכולתו, והשאר בידי אלוהים". ואני שואל שוב- למה אותו אדם חושב שאותה פעולה או מעשה ישנו משהו אצל אותו חולה? ב. את בכיוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. האם כוונתך היא לשאול איך נוצרת האמונה בסיבתיות מדומה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לתחושות כאלה, של שליטה ואורך רוח, יש כמובן יתרונות אבולוציוניים, כמו גם להגנה מפני הבדידות". "כמובן"? למה בעצם? ואם יש לתחושות האלו כשלעצמן יתרונות אבולוציוניים, במנותק מהסיבה לתחושות, הרי אפשר היה לצפות שהאבולוציה תפתח בנו נטייה לחוש את התחושות הללו בלי שום טריגר!? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחושות של שליטה ואורך רוח מאםשרות יותר שיקול דעת ופחות טעויות. אם היתרון האבולוציוני הבולט של ההומו ספיינס הוא השימוש המושכל במוחו, מובן מאליו שתכונות אלה מיטיבות אתו. ולפי כל המחקרים, תוחלת חייהם של אנשים בודדים נופלת מזו של אלה שאינם בודדים. ואם אפשר היה לצפות שהאבולוציה תדאג לטיפוחן של התחושות הראשונות הללו, אפשר היה גם לצפות שהיא תדאג להעלים כבר את כל המחלות הגנטיות היותר קשות שיש, מה שלצערנו טרם נעשה. נראה שהאבולוציה איננה דואגת לכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
13. הניסוי של סקינר יכול לרמוז על מצב נדיר שבו נוצרת הסקה מוטעית על קשר בין חיזוק לפעולה אקראית (ובעקבות הסקת הקשר- דבקות באותו פולחן, כי הרי מי שמאמין שתנועות הגוף שלו גרמו לחיזוק המסוים, יחל באותן תנועות כל אימת שירצה את אותו חיזוק). אבל כאן כמובן נשאלת השאלה המתבקשת ( שאלה B)- מה היתרונות שמביאים הריטואלים הדתיים? 14. אני אתחיל מהסוף- כמו שהאלמונית אמרה, מחקרים מראים על קשר חיובי בין השתתפות בריטואלים לשיתוף פעולה וסולידריות בתוך הקבוצה . כמו כן, אמונה ו(במיוחד) פולחנים דתיים מובילים לכך שקבוצות שמבצעות ריטואלים שורדות טוב יותר מקבוצות שאינן מבצעות ריטואלים הסיבה לכך היא שהריטואלים יוצרים מחויבות לקבוצה. למה זה קורה? 15. שיתוף פעולה בין בעלי חיים ( או בני אדם) וחבירתם לקבוצה מספק להם תחושת בטחון והגנה, התפתחות השפה האנושית והיכולת ליצור תקשורת מופשטת אפשרה לבני האדם להתחבר לאחרים בקלות רבה יותר אך מנגד החריפה את בעיית ה-freerider" " (להלן בעיית הטרמפיסט) משמע הפיתוי של החברים בקבוצה להצטרף לקבוצה כדי ליהנות מיתרונותיה ולערוק ממנה במצבי סכנה או במצבים בהם תופסים את ההשקעה כגדולה מדי- הסיבה שחברות אנושיות מועדות, יותר מכל חברה אחרת ליפול בסכנת ה"טרמפיסט" היא השפה האנושית שמאפשרת לנו לשקר ללא מאמץ. לכן צפוי יתרון לקבוצה בה החברים ידרשו להקרבה כתמורה למקומם בקבוצה- ההקרבה יכולה לסייע לחשדנות בקבוצה, למנוע עריקה וע"י כך לשפר את שרידות החברים באותה קבוצה. 17. (הסעיף החשוב ביותר לדעתי) - ביצוע ריטואלים מסוימים אולי יכול להוות הגנה מסוימת בפני סכנת הטרמפיסט אך ההגנה איננה הגנה טוטאלית, חבר בקבוצה יכול לבצע ריטואלים, אפילו כאלה שדורשים הקרבה, ובכל זאת לא להיות נאמן לקבוצה בעת סכנה. איירונס הראה שסיגנלים שקשה לזייפם הם סיגנלים שגורמים לנו לבטוח באותו אדם והסיגנלים שהכי קשה לזייף אותם הם סיגנלים רגשיים שמקורם במערכת הלימבית הלא מודעת . משום שאנשים יסמכו יותר על אנשים שמבצעים ריטואלים שקשה לזייפם סביר שלקבוצה המבצעות ריטואלים רגשיים יהיה יתרון על קבוצות המצבעות ריטואלים בצורה טכנית. 18.מה מניע את תחושת הפחד של מבצע הריטואל? סיבה אפשרית אחת היא איום בעונש אלוהי, או גרוע מכל איום באש הגיהנום. דוקינס מסביר מדוע סביר שמם מסוג זה ישרוד: שיטת האיום באש הגיהנום "נראית כמעט כאילו תכננה אותה בכוונה מחושבת איזה כמורה מקיווליסטית, שאנשיה היו מומחים גדולים בשיטת האינדוטרינציה של פסיכולוגית המעמקים. אולם מסופקני אם הכמרים היו פיקחים עד כדי כך. קרוב יותר לוודאי שיש לפנינו ממים לא מודעים, שהבטיחו את שרידותם באמצעות אותן סגולות של מעין חוסר חמלה שמפגינים הגנים המוצלחים. רעיון אש הגיהנום הוא פשוט רעיון המנציח את עצמו, בגלל השפעתו הפסיכולוגית העמוקה. הוא התקשר עם המם של אלוהים, משום שהשניים מחזקים זה את זה ומסייעים לשרידתו של זה במאגר הממתי 19. אם אכן סביר שמם האיום באש הגיהנום ישרוד אז כל קבוצות ישתמשו באמצעים שינציחו את תחושת הפחד הזו. ואפשר אכן לראות שדתות משתמשות הן באלמנטים שמעוררים תחושות יראה (מקומות קדושים כמו קתדלות ענקיות, מסגדים או נוכחות של איש שמעורר יראת כבוד ) והן בריגושים ממריצים חיוביים ( כמו טקסים אקסטטים של שבטים שמאנים לפעמים גם בלווית סמים ממריצים, מוזיקה ושירה כמרכיבים שקיימים ברוב הדתות. 20. עד עכשיו ההנחה שלי הייתה שביצוע הפולחן עצמו לא מהווה יתרון כשלעצמו אלא מוביל ליתרונות אחרים כמו יצירת מחויבות ונאמנות לקבוצה, הגברת שיתוף הפעולה וכצ"ב . אך במידה ובין כל הקבוצות שמבצעות טקסים קיימות קבוצות אחדות שגם *הריטואל עצמו* , בנוסף להשלכות שלו מהווה יתרון הישרדותי כלשהו- ההתנהגות האבנורמלית הזו צפויה להעניק לאותה קבוצה יתרון על פני קבוצות אחרות ומאוחר יותר גם להתפשט לחברות אחרות. טוב, התעייפתי. אני אמשיך מחר. אני אשמח אם תפריכו חלק מהנקודות שלי, כדי למנוע פדיחה אקדמית עתידית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון בסעיף 14- צ"ל "קבוצות שמבצעות ריטואלים *שרדו*" במקום "שורדות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
21. אפקט הפלסבו יכול להוות יתרון מסוג זה- עצם האמונה שטקס ( או תרופה בימינו) יביא להבראתם יכול לעורר מערכות פיזיולוגיות שאכן יובילו בסופו של דבר להבראה- כלומר קבוצות שהטקס *עצמו* יגרום לתועלת אצל המאמינים שלה בנוסף לתופעות הלוואי החיוביות של הפולחנים יצליחו יותר מקבוצות שיהנו רק מתופעות הלוואי של הפולחנים{1}. 22.אחת ההשערות הן שלטקסים שמאנים אקסטטים או להיפנוזות יש יתרון אבולוציוני- אנשים שרגישים להיפנוזה נוטים להגיב טוב יותר לתרופות פלסבו או ל"כישופים" של השמאן, ומגיבים טוב יותר לקשיים גופניים שמקורם נפשי ( כאבים פסיכוסומטים) . כתוצאה מכך, אותם אנשים שרדו,התרבו והעבירו את הגנים שלהם ותכונות אלה נתנו להם יתרון ע"פ הלא מאמינים עד שתכונות אלה התפשטו באוכלוסיה, ( באמת שיטות הריפוי "הניסי" נפוצות בהרבה דתות- מהברכות של המקובלים ביהדות ועד המרפאים השמאנים באפריקה) {2}. 23. אפשר לראות שאכן ריטואלים רבים גורמים לאפקט פלסבו- מדיטציה גורמת לירידה בלחץ הדם ולהתעבות קליפת המוח באזורים האחראיים לתשומת לב ולעיבוד אינפורמציה חושית , נמצא קשר שלילי בין השתתפות בטקס כנסייתי להופעת הפרעות נפשיות ובמחקר שסיכם עשרות מחקרים שונים שנעשו נמצא גם קשר שלילי בין אורח חיים דתי להתפתחות הפרעות נפשיות . 24. החזרתיות והקביעות של הריטואלים מקנה גם למאמינים תחושת יציבות שיכולה להביא להתמודדות טובה עם לחצים . להתמודדות טובה עם לחצים יש קשר חיובי להתמודדות עם מחלות ומניעת מחלות - שזה אחד מהיתרונות הפיזיולוגים הנוספים שתחושת היציבות יכולה להעניק לקבוצות שמבצעות פולחנים. 25. למרות שייתכן והסיבה הראשונית להתפתחות הפולחן הייתה הסקה מדומה של קשר בין תגובה ( נניח ריטואל מסוים) לחיזוק , ההתנהגות הפולחנית שרדה ,ללא קשר לשאלה האם המאמינים באותה דת באמת מאמינים שיש קשר בין הריטואל לחיזוק אלא בגלל שכפי שנאמר לעיל עצם ההקרבה , שרירותית ככל שתהיה נתנה יתרון הישרדותי לקבוצה. אין זה משנה אם המאמין חושב שעצם הנחת התפילין או צום ביו"כ ישנה משהו בעולם הפיזי, ההתנהגות השרירותית הזו שרדה משום שקבוצות שבהן החברים הקריבו הקרבות נפשיות וגופניות נטו לשתף פעולה ולשרוד. 26. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שתפיסת ה"שכר ועונש" היא תפיסה דומיננטית אצל לא מעט דתות. נשאלת השאלה איך הקשר נשמר? כלומר, מדוע האמונה שתפילה מסוימת או פולחן מסוים יביא לשינוי בעולם הפיזי נשמרה לאורך הדורות? 27. לדעתי, הסבר אפשר אחד הוא שבמידה הריטואלים הדתיים אכן נלמדו ,כפי שציינתי לעיל, דרך חיזוק חלקי יהיה קשה מאוד להכחיד אותם. לימוד בעזרת חיזוק חלקי הוא אמנם איטי יותר ופחות יעיל מלימוד באמצעות חיזוק מלא, אבל לאחר שהוא כבר התרחש הדעיכה תהיה איטית מאוד ( כי לאחר שנוצר במוחו של הלומד האסוציאציה שלפיה על כל מספר תגובות יגיע חיזוק מסוימת, הלמידה לא תדעך גם אם מספר תגובות לא ילוו בחיזוק כי אין כאן למעשה הפרה של הכלל ) . 28. בנוסף, בחיזוק חלקי החיזוק הוא משמעותי יותר, גם אם אינו ניתן בכל פעם שמבצעים את התגובה (אם אני חושב שכל כמה ריטואלים של ריקוד הגשם האלים מורידים גשם- ירידת גשם לאחר הפולחן תהווה חיזוק לכך שהפולחן עובד ואי ירידת גשם יוסבר בדרכים שאני אפרט בהמשך). כך למשל ישנם מאמינים שרואים בעובדה שבמלחמת המפרץ לא היו הרוגים בישראל כהשגחה פרטית ( הבחנה ב"חיזוק") ומתעלמים מכל האבדות הרבות שספגנו בשאר המלחמות. כך למשל גם כשפיני גרשון עלה לפיינל פור בסל של השניה האחרונה הוא ייחס את המזל הטוב שלו לאלוהים אבל לא הזכיר את אלוהים באף אחד מההפסדים שלו. 29. הסבר אפשרי להתעלמות מאי ההצלחות של הפולחנים הם משום שאותם פולחנים בנויים בצורה שקשה מאוד להפריך את התועלת שלהם . הדרך בה האלים מתגמלים את המאמינים לא תמיד מפורטת וההגנה שהמאמינים מקבלים היא לא תמיד גלויה לעין או לא חומרית: ע"פ הסקרמנט הקתולי של המשיחה האחרונה לדוגמא, משיחה בשמן הקודש לפני המוות מנקה את המאמין מהחטאים שלו, ע"פ המסורת המוסלמית כל איבר שנוגע ב"כעבה" ניצל מאש הגהנום. התועלת של הריטואלים הנ"ל עמידה לחלוטין בפני הפרכה. 30.עניין הדיוק גם יכול למלא את אותה פונקציה. ביהדות אנו מוצאים ש"הקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו כחוט השערה " וגם בדתות אחרות אנו מוצאים שאת הריטואלים צריך לבצע בסדר מסוים ובדיוק מרבי כי אחרת הפולחן לא "יעבוד"- הפונקציה של העניין ברורה, במידה ואנחנו צריכים לבצע פולחן מסוים בסדר מאוד מסוים ובדרך מאוד מסוימת אי ההצלחה אפשרית של הפולחן יכולה להיות מוסברת בקלות ע"י ביצוע שגוי של סדר הפעולות. 31. מה אפשר ללמוד מכל זה? העולם של היום שונה מאוד מהעולם שחיו בו אבותינו שייסדו את הדתות הראשונות. בעיית ה-freerider שהזכרתי בסעיף 15 שהעלתה את הצורך בהקרבות שרירותיות כמחיר של הצטרפות לקבוצה לא קיימת יותר. נכון שאני צריך להקריב כדי לזכות בהגנה בחברה מסוימת ( לדוגמא,בשביל לזכות בהגנה מפני מחבלים חברים כשירים בחברה הישראלית צריכים להקריב שלוש שנים מחייהם בצבא) אבל בגלל שאמצעי הפיקוח בעולם השתכללו ומלחמות ההישרדות במובן הפרימיטיבי שלהם כבר לא קיימות ( לפחות לא בעולם המערבי) ההקרבות ה*שרירותיות* שדורשות הדתות כבר פשוט לא רלבנטיות (הקרבות כמו צום, הגבלות על אוכל, על יחסי מין וכו...) אלא הם פשוט לא שריד רלבנטי מהעבר. 32. הטיעון הבסיסי של פרסיקו בדיון 2690 -הוא נכון (לדעתי). אני אמנם לא יודע אם הדתות העכשוויות משרתות איזשהי מכונה קפיטליסטית אבל הוא בהחלט צודק לגבי זה שאנשים הוציאו את הריטואלים העתיקים מתוך הקונטקסט הישן שלהם ומשתמשים בהם לצרכיהם האישיים. אף על פי כן, היחס שלי אל התופעה הזאת הוא הפוך ב180 מעלות מהיחס שלו. בעיני, זוהי אדפטציה יעילה ביותר שאנשים עשו. מכיוון שלריטואלים יש יתרונות לא מעטים{3}- ההחלטה לא לזנוח את הריטואלים לגמרי היא החלטה הגיונית. ההחלטה לקחת מהפולחנים את מה שטוב לנו ולהזניח את השרירותיות וההקרבה של הריטואלים הדתיים הישנים היא גם החלטה הגיונית- הקרבה *שרירותית* אולי נתנה יתרון בעולם הישן אבל היום אין לה כל פונקציה. אי לכך, אני רואה בתופעה שבה מנהלי חברות היי-טק מארגנות מדיטציה לעובדים כדי לשפר את תפוקתם או ריטואלים כמו טקסי יום הולדת כדבר חיובי שמותאם לחברה שלנו, וריטואלים שדורשים הקרבות שרירותיות כדבר שאוטוטו הולך להיעלם מהעולם המערבי כי העלות הגבוהה לא מצדיקה את התועלת בו (ואצ"ל- שזה בדיוק התהליך שעבר בעולם המערבי בכמה מאות שנים האחרונות. ההתפתחות הטכנולוגית והעובדה שהתושבים המערביים לא צריכים להילחם מלחמות הישרדות באמת גרמה לתהליך דרסטי של חילון במדינות המערביות). ---------------------------- 1. כל ההסברים האלה לא עונים על השאלה איך אפקט הפלסבו הופיע מלכתחילה. המפרי מקורו של אפקט פלסבו עצמו הוא באותה תחושת יציבות. ביולוג אבולוציוני בשם המפרי הגה את "תיאורית ניהול המשאבים הכלכלית" שלפיה לגוף יש דרכים שונות לסייע לחוליים שלו ( חום כדי להלחם בזיהום , הקאה כדי להפטר מרעלים וכצ"ב ) – הבעיה של הפתרונות האלה היא שהם "יקרים". לשיטתו של המפרי, אפקט הפלסבו הוא למעשה טריגר שמאותת לגוף שהפתרון קרב. במידה והמפרי אכן צודק תחושת הבטחון בקבוצה ובדמות הסמכות מעוררת את אפקט הפלסבו אצל המאמינים. 2. תזה אפשרית אחרת היא של מקללן- הוא טוען שלשמאנים יש פרהדספוזיציה לרגישות להיפנוזה . הריפוי של השמאניזם הוא הבסיס לדתות והוא גנטי- מכאן יוצא שלדת יש יתרון גנטית שמעדיף את אלה הרגישים לריבוי ההיפנוטי והשמאני ולכן יש להם יתרון שגורם לכך שיש יותר סיכוי שהם יגיעו לבגרות ויעבירו את הגנים שלהם הלאה. צריך לזכור שבחברה שלפני עידן הרפואה המודרנית , תמותת התינוקות הייתה גבוהה והיה מקום רב ללחץ של ברירה , לכן הייתה חשיבות רבה לטיפול השמאן והרגישות עליו ( שעברה בתורשה. 3. ריטואלים ,כמובן, לא חייבים להיות דתיים. גם להחליט שכל יום ב-5 אני משחק טניס או להחליט שכל שבוע הולכים לסרט עם כל המשפחה זה ריטואל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
21. הוא שאמרתי: עצם האמונה בכך שעשית את "המעשה הנכון" היא, בפני עצמה, נותנת תחושת שליטה ואורך רוח שהם גורמים התורמים לבריאות נפשית, ולכן גם פיזית. 22. ברור שגם ריטואל טבילת הידיים ביהדות (לפני הסעודה, למשל), נתן יתרון הישרדותי ליהודים במשך המאות שבהן מנהגי ההיגיינה *כהיגיינה* לא היו קיימים במיוחד. 25. ברור גם שישנם די גורמים תמיד שאפשר לראות בהם את המכשול בהשגת מטרתו של הפולחן, במידה שזו אינה מושגת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
10. הערה אזוטרית לגמרי: האם לא קורה אף פעם שיונה מפוצצת מאוכל, הספיקו לה הגרגירים והפירורים להיום, והיא מפסיקה לשתף פעולה עם שיטת החיזוקים? האם ליונים אין מנגנון חתולי של שובע (לעומת הרעבתנות הכלבית התמידית)? ואם יש להן, האם אי אפשר לצפות שלא יחשקו באוכל לפחות פעם אחת? אני מניחה שזו הסיבה שלא משתמשים בחתולים בניסויים התנהגותיים. שיטת סקינר מניחה רעבתנות תמידית של החיות, ובעצם גם של האדם. אומנם יש דברים שאנשים תמיד ירצו (הכניסו רשימה של מילים גסות כאן, וגם אהבה ואוכל וכסף), אבל לא תמיד הם ירצו אותם, ולא תמיד באותו האופן ולא תמיד במינון הניתן להם. ______ ברקת, הולכת לרדת על כריך שחיתות. כל אחד והפירורים שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני יודעת לגבי סקינר או הציפורים, אבל לגבי בני אדם - מדוע רעבתנות תמידית? הפולחנים מתבצעים במועדים קבועים, לא כל כך סמוכים זה לזה בד"כ, ועם בקשות מיוחדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי לרמוז לפולחנים אלא לדבר ישירות על ההנחות שבבסיס המודל ההתנהגותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל המודל ההתנהגותי של סקינר (שוב, אני לא בדיוק מכירה אותו) לא מתייחס לחזרה על פעולות מסוימות כדי להשיג דברים מסוימים *כאשר* רוצים באותם דברים - ולא בד"כ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המודל טוען שההתנהגות הספציפית נטמעת מלכתחילה בגלל הרצון להשיג את אותם דברים - אבל לאחר שנטמעה והתבססה, היא תחזור ותישנה בלי קשר להימצאם של דברים אלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה ודאי לא מראה על רעבתנות תמידית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב ששיטת סקינר מניחה רעבתנות תמידית של החיות או של בנ''א, אלא טוענת שמרגע שהחיה תלמד את הקשר בין הפעולה (לצורך העניין, לחיצה על דוושה) לחיזוק (נניח אוכל) - היא תדע , באופן אוטומטי ללחוץ על הדוושה בכל פעם שתהיה רעבה. במידה ואותה חיה לא תהיה מעוניינת באוכל, סביר להניח שהיא לא תלחץ על הדוושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באחת הפעמים שקראתי (סתם איפשהו בעיתונות) על הניסוי, נכתב שבמערך הניסוי הזה מחזיקים את היונים ברעב תמידי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |