בתשובה לכנסיית הג'יינים והפגנים בישראל, 19/10/01 6:43
נכון, למרבה הצער 39498
זה מדהים, לי היה תא דואר עם מספר די דומה, רק בעיר אחרת.
על התדהמה 39506
מה מדהים ב"מספר די דומה"?
תא הדואר שלי כולל בדיוק את אותן ספרות, בסדר שונה, ואין זה מדהים אותי כלל.

אנו נתקלים במספר עצום של ספרות בחיי היום-יום. מדי פעם הן מתגבשות לצירוף שנראה לא-אקראי, אך הוא בכל זאת אקראי.
על התדהמה 39509
אתה רוצה להגיד לי שזה שלי היה ת.ד. 1763 ושלו היה 1793, ושלך באותן ספרות זה לא מדהים? הסיכויים לכך בטח לא גבוהים במיוחד. אני לא רוצה להגיד שיש כאן משהו מיסטי, כי אני לא בטוח בכך, אבל אני לא פוסל את האפשרות...
על התדהמה 39510
כן, זה מה שאני רוצה לומר.

הסיכוי האפריורי לכך שלך, למר קלטי ולי יהיה מספר ת.ד. שיכיל את אותן ספרות הוא נמוך מאד.

הסיכוי לכך שלעולם לא יפגשו אנשים שיש להם ספרות זהות בחלק כלשהו שמאפיין את חייהם (לדוגמא: מספר דרכון) הוא אפסי. זה עתה נתקלת בדוגמא כזו, אמנם לא מושלמת, משום שהספרות אינן זהות בדיוק.

בנוסף, קח בחשבון שהמספר היה נראה לך "די דומה" אם מספר תא הדואר שלך היה 2793, 4793 או 17930. מספר אפשרויות ה"די דומה" הוא גדול.

ולבסוף - אציין שביישובים בסדר גודל בינוני, יש ריכוז גבוה יחסית של מספרי תיבות דואר שספרתם השמאלית נמוכה.
על התדהמה 39512
ואיך אתה מסביר את זה שההפרש בגימטריה של שמות המשפחה שלי ושל דניאל קלטי הוא בדיוק כמו ההפרש במספרי תיבות הדואר?

תודה שיש לפעמים צירופי מקרים שמשנים את החיים טוטאלית, לא? אז זה צירוף מקרים קטן שמצביע על משהו קטן. פעם נפגשתי עם מישהו ברכבת, והוא היה חבר מאוד טוב שלי כמה שנים, ואחר כך גילינו שנולדנו בהפרש של שנה חודש ויום בלוח העברי בדיוק, זה כבר רמז יותר גדול, אבל אסור להתעלם מהרמזים הקטנים...

אה, הנה עוד דבר. השמות הפרטיים של שלושתינו נגמרים בל', שהיא שלושים בגימטריה, שזה ההפרש. עוד צירוף מקרים, בטח תגיד לי.
על התדהמה 39513
לעומת זאת, האותיות הראשונות בשמות שלנו הן שונות לחלוטין (הנחה: שם פרטי 'אייל', שם משפחה 'אלמוני').

טוב, אבל זה סתם צירוף מקרים.

אם החבר שפגשת ברכבת היה נולד בתאריך ההולדת שלך, זה גם היה "מעיד על משהו" (כמו שנה, חודש ויום. אגב - מהו אותו 'משהו' שעליו זה מעיד?) אם תיקח קבוצה של 30 בני אדם שהתקבצו באקראי, רוב הסיכויים ששניים מהם חולקים את אותו יום הולדת.
על התדהמה 39514
קודם כל זה לא נכון, בכל המסגרות שהייתי בהן (צבא, בית ספר, עבודה) לא היה לאף אחד את אותו יום הולדת כמו שלי.

רוב הסיכויים, אתה אומר, כמה זה יוצא, אתה בכלל יודע?
אוקי אבל אני חושב שאם משהו שהיו לו הרבה סיכויים לקרות קורה, זה רמז קטן, ומשהו עם מעט סיכויים, זה רמז גדול.

וחבל שאתה לא יודע גימטריה, אלמוני זה לא שלושים פחות מקלטי.
על התדהמה 39524
בחייך, זה לא אומר כלום... קח אותי לדוגמה, אתמול היה לי יום הולדת (דיר באלאק אם אף-אחד לא רושם לי מזל טוב) ובדיוק בתאריך שלי אני מכיר עוד אחד עם אותו התאריך, והיום (ה-‏19) יש יום הולדת ל-‏2 חברים טובים שלי, ידידה שלי, ועוד אחד שהיכרתי לפני כמה ימים... אפשר לחשוב שזהו יותר מצירוף מקרים, אבל אם תחשוב על כל האנשים שאנו מכירים וביום ההולדת שלהם אין אחר שאנו מכירים עם אותו התאריך אתה תגיע להרבה יותר אנשים... רוצה לומר, אנשים מטבעם זוכרים במיוחד את היוצאי-דופן, וצירופי המקרים המיוחדים, אך נוטים להתעלם או לשכוח מהמקרים הרגילים...

אם תחשב סטטיסטית את הסיכויים שמקרים אלו יתרחשו אתה תבחין כי אין זה "מוזר" שדברים אלו קורים, אלא זה היה מוזר אם הם לא היו קורים.
*****מזל טוב ליומולדתך ***** 39532
(שלא תגיד שלא מתייחסים אליך יפה)...
על התדהמה 39533
"קודם כל זה לא נכון".
לאיזה מהמשפטים שלי אתה מתייחס?

בכל המסגרות שהיית בהן אתה בטוח שלא היה לאף אחד יום הולדת זהה לשלך? מדהים. לא ידעתי שבצה"ל יש תאריך שבו חוגג יום הולדת רק חייל אחד.

אגב, לא דיברתי על הסיכוי שמישהו יחגוג יום הולדת יחד איתך. אמרתי שבקבוצה של 30 איש, רוב הסיכויים ששניים מתוכם חוגגים יום הולדת באותו תאריך. לאו דווקא אתה.

אם חישבתי נכון, הסיכוי לכך שבקבוצה אקראית של 30 איש יהיו שניים שחוגגים יום הולדת באותו תאריך הוא % 70.63. יתכן ששגיתי בחישוב, משום שזה אינו מקצועי. מהו הסיכוי כפי שאתה מחשב אותו?

תנסה בגימטריה.
אם כבר מדברים... 39530
יונג קבע מונח "synchronicity" לצירופי מקרים משמעותיים בחיים (כאלה שמובילים אותך לדרך חדשה למשל).

לי קורים די הרבה צירופי מקרים, אבל לא סינכרוניסיטיז. סתם צירופים שמעבר למוזרות שבעצם התרחשותם אין בהם שום דבר משמעותי, או משנה חיים.

דוגמה- בעלי ובעלה של אחותי נולדו באותו יום /ממש/ (כלומר, אותו יום, חודש, ושנה. אבל בארצות שונות).

להבהרה-כשפגשתי את בעלי הדבר האחרון שעניין אותי היה תאריך יום ההולדת שלו, ואני לא חושבת שהייתי מודעת בכלל לתאריך יום ההולדת של גיסי.

מה זה אומר? כנראה לא כלום. אבל זה קיים, וזה נחמד.
אם כבר מדברים... 39538
ולעומת יונג, אני חושב שיש עקרון מעניין ומרתק יותר על פיו כדאי לפעול - Serendipity
אם כבר מדברים... 39541
כלומר "צירוף מקרים ממוזל" לעומת
"צירוף מקרים מסתורי"?

אתה מחליף את המסתוריות במזל?

הממ...
אם כבר מדברים... 39548
לא מזל אלא אקראיות.
לא צרוף מקרים אלא פרוש לאחר מעשה.
אם כבר מדברים... 39560
אז זהו ש"סרנדיפיטי" הוא צירוף מקרים /טוב/-
אתה שואל את עצמך משהו, שנייה אחרי זה פותח טלויזיה ומישהו שם עונה על השאלה, וכו'.

אם זה קורה הרבה פעמים (ולי זה אכן קרה די הרבה) המלה "אקראיות" כבר לא מספיקה לתיאור התופעה וצריך מונח אחר.

הוראס וולפול כתב למישהו שהוא המציא את המונח "סרנדיפיטי" לאחר שקרא אגדה בשם "שלושת הנסיכים מסרנדיפ" שבמהלכה קרו לנסיכים כל הזמן דברים טובים במקרה. (סרנדיפ היא שם עתיק לציילון).

בכל מקרה נדמה לי שיונג התכוון למשהו ברמת משמעות אחרת לגמרי, אך אני עוד צריכה לחשוב על זה.
הלכתי ובדקתי... 39579
וולפול לא ייחס משמעותיות כלשהי לתופעת צירופי המקרים, אבל הכיר בקיומה.

האם זה מתאר את עמדתך?

אם כן, האם יש לך הסבר לתופעה?
הלכתי ובדקתי... 39583
המקרה הקלאסי של serendipity הוא כמובן שאול שהלך לחפש אותנות ומצא מלוכה. אולם רק בפירוש דתי ניתן להביא סיבה מלכתחילה לאירוע האקראי הזה. למשל הפרוש שבו "בעל הסיבות" סידר את הענינים כך שגרם לאתונות ללכת לאיבוד, גרם לקיש האב לבקש משאול ללכת לחפשם (פרשן אחד אומר שבד"כ היה שולח את העבדים) ואירגן את הענינים כך ששאול יגיע לבסוף לשמואל ומשם הסיפור ידוע.

אולם בהסתכלות א-דתית, האם אפשר למצוא סיבה אפריורית לצרוף מיקרים?
הרי אנחנו יודעים שזה היה צרוף מקרים רק בדיעבד, אחרי שהמקרים כבר ארעו.

לכן נראה לי שכל ההסברים מהסוג הזה נשארים בתחום האסתטיקה - הסבר מאד יפה (בדומה להסבר האטימולוגי שהבאת) שלא ניתן להקיש ממנו שום דבר לעתיד.
Serendipity and grace 39703
Serendipity seems to be just another name for the theological concept of Grace
In catholicism
Divine grace is associated with mother Mary
Yet it is deeply rooted from asncient times and accross cultures with events induced by the white Goddess
the mother of all inspiration
See for example white goddess themes such as
When I am in a time of trouble mother Mary comes to me
Tell me words of wisdom, let it be
Or in Hebrew poetry and literature,
loyal lovers of the white Goddess
are Nathan Alterman and Alexander Pen
where Nathan Zach or Avidan are her opponents
Serendipity and grace 39705
Or rather David Avidan betrayed the White Goddess in his later years, which inevitably led to the sisyphian
nature, the effortful non
flowing and uninspired charachter
of his late "art"; and to development of time-chased
sensationism and paranoid features at the night of his life

Serendipity and grace 39828
המשוואה חסד/Grace = מקרה אקראי/Serendipity אכן מעניינת.

אם המדע הנוכחי שולל או לפחות שם בשולי השוליים את אפשרות קיומם של כוחות שלא מוגדרים באופן מטריאליסטי, הרי מידות החסד והאקראיות מציגים התערבות א-מטריאליסטית בזרימה הקוזאלית והבלתי פוסקת של חומר. מי היה המדען שטען - אם נוכל לדעת מיקומו של כל אטום בזמן המפץ הגדול נוכל לדעת מה יקרה בעתיד, שכן העתיד לא היה עתיד אלא פשוט התממשות סדרה של פונקציות מתמטיות.

הכנסת אלמנט החסד החיצוני המתערב במערכת הפיזיקאלית שלנו וגורם לשינויה, מזכיר את השאלה הגדולה - האם יש רצון חופשי. שככזה הוא דורש, כמו החסד וכמו הפנומנה של Serendipity קפיצה רנדומלית מוחלטת, בהתערבות שמחוץ למערכת. רצון חופשי, חסד ומקריות אינם מתיישבים עם המודלים הקוזאליים של סיבה ומסובב.

אולם, נראה שגם כאן היהדות הבטיחה את עצמה, כמו משקיע בורסאי נבון שמבצע גידור Hedge. מעשה הנס כביכול הוא מראה פני ההשגחה, אך למעשה הוא חלק מאותו מסלול קבוע מראש, אמנם אלטרנטיבי, שהתגלגלותו והתפתחותו בעיניים מדעיות מודרניות, אינו נוגד את, נניח, חוק שימור האנרגיה.

כך נשארת הנצרות עם עקרון החסד הנתון לליגלוגם האפשרי של מדענים, ואילו היהדות-מנכסת-כל יוצאת נקייה, משום פיקחותה למתוח את עקרון האד-הוקיות הפופראיאני עד למקסימום.
אם כבר מדברים... 39747
וציילון הוא שמה הקודם של סרי-לנקה.
אכן. תודה. 39751
אם כבר מדברים... 39873
מעבר לשאלה אם יש או אין "משהו" מאחורי צירופי מקרים, מעניין לשאול עד כמה החשיבה שלנו מבוססת עליהם.

נדמה לי שהמוח הוא בעיקר "צייד של מקרים" - מעצם העובדה שכל צירוף מקרים בלתי מוכר מעלה באדם (וגם בחיות) שאלה לחקירה.

מבחינה אבולוציונית, אם נראה את האדם הקדמון כחיה שלומדת ומעצבת את סביבתה מבלי להיות מודעת לחוקי הפיזיקה, אפשר להראות שמתוך מעקב קשוב לצירופי המקרים שמסביב נוצרת אצלה הבנה של העולם ויכולת לחזות אותו.

למשל:
אירוע א': תפוח נצפה כשהוא מתנתק ממקומו על העץ
אירוע ב': התפוח נצפה כשהוא מונח על הארץ
אירוע ג' (ביום אחר): תפוח אחר מתנתק ממקומו על העץ
אירוע ד': גם התפוח השני נצפה כשהוא על הארץ

והאדם שואל את עצמו: האם זהו צירוף מקרים ששני התפוחים סיימו את דרכם על האדמה (ולא, נניח, שאחד מהם נפל מטה בעוד האחר עף מעדנות אל עבר השמש השוקעת)?

השאלה לא חייבת להיות מילולית. המוח רושם באופן אוטומטי את העובדה שאחרי אירוע א' קרה אירוע ב' (בשתי הזדמנויות שונות) ומשתמש בה בעתיד לצורך חיזוי. בעתיד, כאשר יתנתק תפוח מן העץ כבר יראה האדם בעיני רוחו את התפוח כשהוא בדרכו לאדמה ויוכל, למשל, לנוע לקראתו מראש ולתפוס אותו בטרם יתרסק.

המנגנון המנטלי שמתעמק בצירופי המקרים המעניינים - ומתעלם מן הלא-צירופים - הוא כל כך בסיסי, כל כך מועיל אבולוציונית וכל כך מהנה אינטלקטואלית שאין פלא שהוא מעורר תחושות כמעט מיסטיות אצל הרבה אנשים. אולי כל מה שאנחנו קוראים היום "עובדות" היו פעם סתם צירופי מקרים.
אם כבר מדברים... 39877
מה שאמרת מעניין ביותר. ואם יורשה לי לקחת את זה קצת הלאה- המוח הוא יותר מ''צייד מקרים''. תשומת הלב של כל יצור חי מתמקדת באופן טבעי על תנועה, או שינוי, לעומת מצב או תמונה סטטיים. וכשיש תנועה או שינוי המוח תמיד מחפש בהם תבניות, או סדר. הצורך הנפשי הזה במציאת ''סדר'' אולי נובע מצרכים אבולוציוניים כמו שהצעת, ואולי ממשהו בסיסי יותר- אולי המוח פשוט לא יכול להתייחס למשהו חסר צורה.

קראתי פעם על ניסוי שנערך, שבו השמיעו לתינוקות רכים מוסיקה קלאסית, ומוסיקה מודרנית, כדי לבחון את טענת המודרניסטים שהכול עניין של הרגל...

התוצאה היתה שכשהושמעה המוסיקה הקלאסית התינוקות שמו לב אליה (הפסיקו פעולות אחרות והקשיבו). ואילו כשהושמעה המוסיקה המודרנית (שבד''כ אין בה תבניות קלות-להבחנה) הם לא שמו לב אליה- הם הרימו ראש לרגע לקראת ה''רעש'' החדש, ואח''כ חזרו לפעולותיהם האחרות, כאילו מדובר ברעש מהרחוב למשל.

אני לא זוכרת איפה קראתי זאת. אבל אם מישהו מכיר את הנסוי הזה ויוכל להזכיר לי אשמח מאוד.

החיפוש אחר תבניות מתבטא גם ב''מציאת'' צורות בעננים, דמיון דמויות ב''קבוצות'' כוכבים, ובהרבה פעולות אחרות שהן לפחות לכאורה חולמניות, ובלי תכלית אבולוציונית מיידית.
אם כבר מדברים... 39879
אסתי,

נראה לי שיש משהו בדבריך, אבל הוא לא מושלם.

ראשית צריך להפסיק את השימוש במטבעות הלשון דוגמת ''הצורך הנפשי'' משום הבעיתיות העצומה הכרוכה במושג הזה, שכיום רק מדענים איזוטריים ואנשי דת מרכזיים דוגלים בו.

הרעיון של תפיסה בתבניות קורה מן הסתם במוח אבל רק עבור מה שקרוי תפיסה פנומנולוגית, היינו תפיסה חושית. אבל צריך לסייג ולשאול היכן קיימות אותן תבניות, באובייקטים שבחוץ או בפרוש שבפנים.

אבל ישנן תפיסות שאינן נובעות מתכונות פיזיקליות - נפח בחלל - או מתמטיות - גאומטריה, מה שדקארט קרא לו רקס אקסטנסה - הדברים המתפשטים ותופשים מקום. תפיסות קוגניטיביות אינן תפיסות כמותיות-ממוספרות אלא תפיסות של סינתזה, למשל וירוס הוא הגורם למחלה.

השאלה היא אם צורות העננים הם חלק מהענן או אופן תפיסתנו את הענן. אין משולשים בטבע אלא ישנם דברים בעלי שלשה צלעות, אם נדקדק בהבחנה.
אם כבר מדברים... 39888
התבניות שאנשים מוצאים בעננים או בכוכבים הן בפירוש בעין המתבונן בלבד (אף אחת מהקונסטלציות של גלגל המזלות לא מזכירה את היצור שאותו היא אמורה לייצג).

אבל האם כל התבניות הן פירוש בלבד? אם כך, למה חוקי הטבע שהאדם גילה/המציא- פועלים?
חוקי הפיזיקה, חוקי הביולוגיה...
כל ההמצאות הטכנולוגיות והרפואיות מבוססות עליהם. ובד"כ פועלות. בניגוד לתחום כמו אסטרולוגיה, שפשוט לא עובד. ולכן ברור שזו תבנית מדומה.

לגבי ה"בעיתיות העצומה" שכרוכה במושג הנפש-
מה בעצם הבעיה? גם מטריאליסט מובהק יודה שיש באדם משהו שנקרא "מחשבות" ועוד משהו שנקרא "רגשות". גם אם הם תוצר של הגוף בלבד, הם אינם גופניים בעצמם. וכאן נכנס לשימוש מושג הנפש.זה מושג שאינו מכיל בתוכו שום הנחה סמויה "דתית".
[זאת בניגוד למושג "נשמה" שאכן נכנס למישור המטאפיזי שאתה כל כך לא אוהב (כנראה)].
אם כבר מדברים... 39892
The laws of nature that Man "invented" work, because otherwise they wouldn't be called laws. They are simply formalizations of the patterns people have perceived in nature.
משחק הזכרון 39894
הנה, עוד אדם שלקח מעבדה בפיסיקה 1, וחושב שהוא דוקטור לפילוסופיה של המדע.
Oh, the mighty brave anonymoose 39898
I did not take a Physics lab 1. Therefore, I am not an example of someone who took Physics lab 1, and what you just wrote has nothing to do with reality. So there.

Now, silly boy's games may be fine and dandy, but I don't think that they are appropriate for any kind of self-respecting forum. If I can understand how terse and offensive messages, no matter how justified, can cause a discussion to deteriorate, I don't see why you can't. I'm certainly no remarkable genius, however some people may interpret my grade-sheet, with low self-esteem affecting their judgement.
Oh, the mighty brave anonymoose 39899
פסקה ראשונה:
הנה, עוד אדם שאפילו לא לקח מעבדה בפיסיקה 1, וחושב שהוא דוקטור לפילוסופיה של המדע.

פסקה שניה:
כנראה שצריך לרענן את זכרונך - מפתיע, בהתחשב בגיליון הציונים שלך.
דיון 692

אבהיר כי אתה מוזמן לספק לנו את תובנותיך הלא מקצועיות, לי אין שום בעיה - לא אני הוא שכתב את התגובה המקורית.

ולמה עכשיו אתה כותב באנגלית?
אם כבר מדברים... 39895
התבניות המסויימות האלה נקראות "חוקי טבע" מפני שהן עובדות. (ולא כמו שאמרת).

אבל למה הן עובדות?
(לעומת תבניות אחרות, שלא זכו לשם "חוקי טבע" בדיוק מפני שהן לא עובדות).
אם כבר מדברים... 39910
אכן כך.

(בעל תואר שני + כמעט שלישי בפיסיקה)
אם כבר מדברים... 39915
אז למה זה עובד?!
(גנון בפיזיקה).
אם כבר מדברים... 39921
ראשית, אני מתנצל על ציון השכלתי, אבל האייל האלמוני הביא לי ת'סעיף. בכל מקרה, אין אני חסין מאמירת שטויות, כפי שאני מדגים לא פעם...

לגופו של עניין, אפשר להתייחס לשתי שאלות:
1) איך נקבעים החוקים וכיצד "נאכפים" הם על הטבע החומרי.
2) מה הקשר בין החוקים הנתפסים על ידנו לחוקי הטבע ה"אמיתיים".

באשר ל(1), תשובתי דורשת הסכמה על מהות המתמטיקה, הכרה מסויימת של מהות החומר והspacetime, הסכמה על רמות של וודאות ובקיצור, לא מעט בירבורים החורגים מהפסטיז"ל הנ"ל. ולכן אדלג באלגנטיות ל(2).
מסיבות אבולוציוניות טהורות, על תפיסת החוקים בעינינו לעבור את מבחן המציאות באופן המאפשר שרידה. מי שהמציא חוקים מפרי דמיונו וגם נהג לפיהם, נכחד.
זה עדיין לא אומר שמה שנתפס הוא האמת המלאה, אך בוודאי שאנו מנסים להתקרב אליה, כשהמבחן הוא מבחן השימוש בחוקים לייצור אוכל, כלי נשק, חיזור וכו', הכל תוך עלייה מתמדת בהתאמת החוקים הנתפסים לאילו השוררים בטבע, כדי לשפר את יתרוננו במאבק הקיום.

אם זה אינו עונה, אשמח להבין טוב יותר את השאלה.
אם כבר מדברים... 39922
ב- "מי שהמציא חוקים מפרי דמיונו, וגם נהג לפיהם, נכחד" – האם הכוונה לפרטים מתוך מין, מינים תבוניים (האדם וקודמיו/מקבילי-קודמיו בעץ האבולוציוני) או למינים ביולוגיים באופן כללי?
אם כבר מדברים... 40003
הכוונה לפרטים. למשל, מי שהתייחס למים כאל חומר מוצק והילך עליהם, טבע ומת (או הפך למשיח הלמינגים).
חשוב לומר כאן שמנגנון זיהוי החוקים הינו ברובו מולד אצל מינים לא מפותחים, לעומת מינים מפותחים יותר שם הוא מקבל רכיב נרכש שהולך וגדל עם המפותחות של המין ועד לקופי האדם והאדם, שם נוסף גם רכיב מודע ואף בר ניסוח של החוקים. זה מה שנראה לי.
אם כבר מדברים... 39931
הבדיחה היתה על עצמי, לא עליך.
גם אני לא אהבתי את הירידה על כליל.
לגבי שאר דבריך אני רוצה לקחת את הזמן ולהתרכז. המשך יבוא. (אולי).
המשך 39932
כן, זה בעצם עונה על השאלה אם (כמו שאמרת)לא רוצים לחרוג מהפסטיז"ל (מאברוק!)

אבל עולות שאלות אחרות...
ויש לי הרגשה (גם מדברים קודמים שלך ברחבי האייל) שאתה מחונן ביכולת להסביר דברים מסובכים כך שגם ילד או הדיוט יבינם (בעיניי, סימן היכר של מדען טוב!)
ולכן, יום אחד אולי יופיע פה באייל מאמר-שאלה פרי מקלדתי שיבקש מאמר-הסבר על המון דברים אחרים. ראה הוזהרת!

(אולי אפילו אתחנן בפני דובי שירשה לך לכתוב תחת שם העט שלך, אם זו תהיה הבעיה היחידה).

נ.ב.פרשת "ואתחנן": דובי, מה שטוב לאחדהעם, שלומעליכם, ומיצפטל, טוב גם לאפופידס, לא?
המשך 39937
היכולת להסביר דברים מסובכים בצורה שגם ילדים יוכלו להבין אותם היא סימן היכר של מורה טוב ולא בהכרח של מדען טוב.
תודה על המחמאות 40006
אחת הבעיות עם מחמאות היא שהן עשויות להתפס ע''י המוחמא כמחייבות. ובכן, העניין הוא שלא תמיד אני בשיא צלילותי והתוצאות הן בהתאם. כך שלא כל דברי באייל (ומחוצה לו) חוכמה צרופה ונהירה הם, ויש לי דוגמאות רבות, בכתב.
זהו, יצאתי מהלחץ.
חוץ מזה, אל-נא תציקי לדובי, יש לו מספיק על הראש ואיני רוצה להיות חריג. תוכלי לפנות אלי באופן פרטי, כפי שאולי ראוי היה לעשות עם תשובה זו. אך השעה מאוחרת ושיקול הדעת מתערפל...
פיתרון? 40031
תכתוב את המאמר האמור בשמך האמיתי וכך איש לא יידע שזה אתה.
המשך 40026
פסטיז"ל לא היה במקור המצאה של ישעיהו ליבוביץ? נדמה לי שכן, יחד עם "דיסכותל" ועם עוד כמה פנינים שכרגע אינני זוכר.
המשך 40178
אבל כבר היה כאן מאמר שנכתב בשם עט -- של ''רד פיש'' (אלא אם אני טועה וזהו שמו האמיתי).
אם כבר מדברים... 39927
Okay, I'm going to make this very clear.
My original message to Mr. Meshulam was referring to the tendency of people with scientific knowledge in a specific field to assume that they are experts in every field of science, philosophy, and animal husbandry. The patronizing tone was originally Mr. Meshulam's.

I never claimed to be any big hot-shot in anything. I am merely an Undergraduate in Computer Science, just like millions of people all around the world. I haven't even published any papers yet, and there is only one reference to my work in one specific conference paper draft, and there my work is shown as an example of the how cumbersome it is to reference code in Java. Imagine my embarassment.

Great. Good for you that you have a Master's in Physics, and are close to concluding your Doctorate. Physics is quite an interesting subject, which I hope some day to acquaint myself more with. I'm sure it's been hard work. That, specifically, doesn't make you an authority on the philosophy of science, or on biology, or whichever. It does make you an authority in Physics and in basic scientific methods.

I, for one, am not an authority on anything special at all, as far as I know.

Agreed?
אם כבר מדברים... 40009
ובכן, לטעמי, כל אחד רשאי להתבטא בכל נושא. כמובן, אם הוא עוסק או למד דבר מה והוא חושב שציון עובדה זו יקנה תוקף נוסף לדבריו, בנוסף על עצם תוכנם, רשאי הוא לעשות זאת.

כשלעצמי, אני מעדיף לא פעם לשמוע את חשיבתם הרעננה והמשוחררת של אנשים מחוץ לתחום, על פני קיבעונם וכבליהם של המומחים לדבר.

ואחרון חביב, לא אסיים את התואר. לאחר 4 שנות מחקר, עזבתי את האוניברסיטה, והמחקר שלי התפרסם בשלמותו, דבר שסלל את דרכי לסיום מהיר של התואר. ואולם, הייתי אז בעיצומו של דבר שנראה לי חשוב יותר, וויתרתי על הכבוד.
אם כבר מדברים... 40024
גם לטעמי. כל שאמרתי הוא, שאני מתנגד לשימוש לא הגון בסמכויות לא רלוונטיות. למשל: "אני ביולוג ותיק, ולכן מדען ותיק, ולכן אני יודע הכי טוב על כל דבר מדעי, כולל פיסיקה של חלקיקים אלמנטריים."

המם.. אני תוהה אם נוכל אי פעם לשמוע את הסיפור של האדם שויתר על הדוקטורט. נשמע מעניין.
אם כבר מדברים... 39893
מהסוף.

מטריאליסט מובהק האוחז בטענה האלימיניסטית טוען שצריך להפסיק להשתמש בשפה מנטלית. כל השיח הפסיכולוגי נובע מחוסר ידע והדבר היחידי שאותו יש לבדוק זה המוח. מה שנקרא "פסיכולוגיה עממית" מבוסס על כמה אלפי שנים של בורות והגיע הזמן שנפשיל את השרוולים ונתייחס לבעיה כמדענים. במושג מדענים מתכוונים כמובן למדע המערבי שהוא בעקרו נטורליסטי (בניגוד למיסטיקה)

אם יש מחשבות ורגשות, היכן הם קיימים ומתרחשים אם לא במוח. כמו כן נראה לא שאת מערבבת במקצת את מושג המטאפיזיקה. בשיח המערבי אין פרוש מטאפיזיקה מיסטיקה, אלא מחקר על הפיזיקה. אם הפיזיקה למשל מדברת על אובייקטים, המטאפיזיקה מתארת מהו אובייקט, מהן התכונות העושות משהו לדבר בר חקירה.

אין אני אוהב או לא-אוהב דבר מסוים, אבל אם רוצים לכרוך את מושג הנשמה בדיון, צריך להגדיר מהי, היכן היא, מהן תכונותיה וכיצד מתבצעת האינטראקציה בינה לבין החומר ממנו מורכב גופנו.

אשר לשתי הפסקאות הראשונות, נראה לי שיש ביניהן סתירה. אם התבניות נמצאות בעין המתבונן, איך אפשר לגלות אותם - משמע נמצאות בחוץ?

מה שעובד איננו חוקי הפיזיקה, משום שאילו רק מתארים יחסים קוזאליים בין אובייקטים. החוקים הללו הם אופן תפיסתנו את ההתנהלות הזו. אל תשכחי שכל אותם חוקים הם מעצם מהותם טנטיביים, קרי טובים עד שתמצא הפרכה או הסבר טוב יותר.

שוב, אם חוקי הטבע הם בטבע ואנחנו מגלים אותם, אזי היכן בטבע נמצאים אותם חוקים, ומה הן תכונותיהן, אם אנחנו לא רוצים לערב ישויות על-טבעיות. מדוע אני שואל את זה? משום שכדי לתפוס משהו אותו משהו צריך שיהיו לו תכונות.
אם כבר מדברים... 39901
מהאמצע.

אין סתירה בין שתי הפסקאות הראשונות.
אני עושה שם הבחנה בין תבניות שהן "בעין המתבונן" במובן ראייה סוביקטיבית- דמיון צורות בעננים, או בכתמים על הקיר, וכו'
לבין תבניות שהן אוביקטיביות במובן שרבים שותפים לראייתם- כמו חוקי הטבע.

כל התבניות האלה מתחילות ממשהו חיצוני, שיוצר תבנית במוח.

אני שואלת אם /כל/ התבניות נמצאות /רק/ במוח.
אם כך, למה חלק מהתבניות פועל בעולם החיצוני? וכדי לדייק- אוקיי, לא התבניות עצמן פועלות, אבל /ישומן/ פועל; לעומת תבניות אחרות, שנסיונות לישמן נכשלים (כמו אסטרולוגיה).

מה גורם להבדל הזה בישום?

לגבי נפש (או נשמה)- אני לא מקבלת שצריך
להגדיר מה זה, איפה זה, וכו', לפני שיהיה מותר להעלות זאת על דל שפתותיי (וקלידיי).

נכון שכדאי לנסות להגדיר, ולענות על כל השאלות האלה. אבל לא לדבר על משהו עד שהוא יוגדר, יימדד, ויכומת?

[לא ראיתי בכניסה לאייל שלט "הכניסה למטריאליסטים בלבד" :) ]

נראה לי שמותר להעלות כל מושג שאנשים אחרים מבינים למה הוא מכוון, בין אם קיומו הוכח ובין אם לאו.

כאב זה דבר אמיתי? אם כן, איפה הוא נמצא?
אם לא- למה טורחים לסלקו?
אם כבר מדברים... 39926
ראשית,חבל שהזכרת בכלל את נושא שילוט הכניסה.

העניין הוא שמושגים דורשים הגדרה והבהרה.
אם את משתמשת במושג הנפש או הנשמה ובעיקר בדיון בתחום
הבעיה מוח-מחשבה הרי מוטלת עליך החובה להגדיר מהם וכיצד
הם מבצעים אינטראקציה עם המוח החומרי.

המדע המערבי הוא מדע של הגדרות, של תצפיות ושל כימותים והנפש
אמורה לעמוד בקריטריונים הללו אחרת היא נופלת בתחום שמעבר לתחום
המדע וכשכזו תועלתה מפוקפקת.

למשל, כיצד מתיישב קיומה של נפש (או נשמה ביהדות) עם חוק שימור האנרגיה.

בעניין הכאב, שמת לב לנושא חשוב. אם את טוענת שהכאב הוא דבר אמיתי
מוטלת עלייך החובה להגדיר מהי אמת. בדומה לנפח שהוא תכונה של גוף
וכשאומרים שלגוף יש נפח ניתן להגדיר מהות הנפח המדיד.

והשאלה המענינית היא - היכן מצוי הכאב. האם הוא באצבע או במוח. המסלול הפיסיולוגי של הכאב ידוע פחות או יותר - גירוי או לחץ על מערכת העצבים הפריפריאלית, מעבר אות מעמוד השדרה ומשם למרכז התחושות במוח, המערכת הלימבית ואזור מסוים מהקורטקס. אבל, האם תחושת הכאב נמצאת באצבע או במוח? אם לקחתי כדור נגד כאבים ונדקתי באצבע, התהליך עדיין עובד אבל לא הרגשתי כאב - האם יש כאב?

אני מנסה להוביל לקראת זה שהתחושות הקוגניטיביות הן במוח.

דוגמא נוספת - בלילה הלכתי לישון מכוסה ובבוקר קמתי והשמיכה זרוקה
מעלי ישנתי לבד, אף אחד לא ביקר אותי. מי העיף את השמיכה שלי?
פעולה לא מודעת של תחושת חום גרמה לפעילות המערכת המוטורית במוח
שהזיזה את הידיים שזרקו מעלי את השמיכה.

היכן היתה תחושת החום, אם כן?

ובקשר לתבניות שאת טוענת מתחילות מבחוץ. להראות לך כשל בטענה הזו אביא דוגמא נוספת. הלכתי לטייל בשדה וראיתי מרחוק צורה. על פי תאורך, התבנית חדרה למוחי שעיבד את הנתונים והגיע למסקנה - סוס. הוצאתי את המצלמה והחלטתי להתקרב לזוית טובה יותר להפתעתי גיליתי מקרוב שלמעשה זו פרה רזה.

אז מה, יש תבניות שקריות בטבע?
אם כבר מדברים... 39934
התבנית /מתחילה/ מבחוץ. הפרה היתה שם כל הזמן. והיא יצרה תבנית מוטעית במוח.

המדע המערבי הוא מדע של הגדרות, אבל האייל מיועד גם לקהל הרחב ולא רק למדענים (אני מקווה!)

על מונחי "נפש" ו"נשמה" מתווכחים כבר ארבעת אלפים שנה אם לא יותר, ואני בטח לא אצליח לתרום פה שום דבר על רגל אחת. גם זה -כמו השאלות שלי לתשובות של אפופידס- מחייב מאמר שלם. וגם זה יהיה מאמר ששואל יותר משמשיב.

מצד שני חבל לעזוב את הכול דווקא עכשיו כשהדיון מתקרב סופסופ למשהו הקשור למצבו הנוכחי של זאבי ז"ל.

ולכן אם תרשה לי לשאול -לא בקנטרנות, אלא בנסיון להבין- מה הבעייה של חוק שימור האנרגיה בקשר לנפשות/נשמות.

(אני בטוחה שיש פה לפחות עוד אדם אחד או שניים שישמחו להבין).

נ.ב. לגבי כאב- דוגמה מובהקת עוד יותר לכאב שנמצא רק במוח:התופעה הידועה של איבר שנקטע, והוא עדיין כואב.
אם כבר מדברים... 39949
ראשית, חבל שאת נתפסת שוב ושוב להצהרות מגדרות. אף אחד פה
לא מדען, הכל מצוי והרשות נתונה.

אני חוזר פעם נוספת על הצורך בהגדרות ברורת ומתוחמות.

אם את טוענת שהתבנית _מתחילה_ בחוץ _ויוצרת_ תבנית במוח, הרי
שאת טוענת שהתבנית היא יישות Entity כלשהי. אם זאת ישות על או
לא טבעית לדעתך, הרי פה מסתיים הדיון משום שישויות שכאלה
האם מעבר לעניין המדעי. אם זאת ישות טבעית הרי שצריך לבדוק
מהם מאפייניה, מהן תכונותיה, מהו המרחב אותו היא תופשת ועוד.

כמו כן צריך להסביר כיצד תבנית ישותית, שכזו שלכשעצמה היא אמיתית (אם היא קיימת )יכולה לעורר תבנית שיקרית בחומר אחר, קרי במוח. יתרה מזאת - צריך להראות, לפחות מבחינה פילוסופית, כיצד ישות שכזו מבצעת אינטראקציה
עם המוח.

דוגמא נוספת - ראיתי תפוח אדום. האם הצבע האדום קיים כתבנית בטבע, בחוץ, ויוצר תבנית אדומה במוחי? לא מזמן, בדיון אחר, ניסיתי כוחי בהסבר מושג בסיסי במחקר הקוגניטיבי - קוואליה - מהות החוויה החושית הבסיסית כפי שהיא קוראת בגוף ראשון. היינו, מהן האטריביוטים של חווית ראית אדום.

אני מנסה להראות שחוויתינו החושית של הטבע היא חוויה תפיסתית. קיים שם בחוץ אובייקט בעל תכונות מסוימות - ארבע רגליים, צבע חום, ראש גדול, אבל הסוס כתפיסה מופיע אך ורק במוחנו.

הדיון על נפש ונשמה הוא אכן עתיק יומין, אם כי לר במושגים שבהם משתמשים היום. היום הדיון הערטילאי הזה מתנהל במסגרת מאד ברורה של המחקר הקוגניטיבי, של הניורופיסיולוגיה וחקר המוח. למעט כמה מדענים בשוליים (הם לא שוליים) המדע מחזיק בדעה המוניסטית - אין דבר כזה נפש.

אם נעשה Reverse Engineering לפעולת הרמת היד נראה שהייתה אקטיביזציה של השריר שנמתחח על ידי הגידים שקיבלו אות עיצבי ממערכת העצבים שהועבר אליה אות מהמרכז המוטורי של המוח שעברו בו אותות אלקטרוכימיים שנוצרו על ידי הפרשי מתח בתמיסות כימיות שנבעו מתזוזות של מולקולות שמורכבות מאטומים וכו' וכו'. (וזהו תיאור סכמתי פשטני ואינני מתיימר שהוא תואם אחת לאחת את המציאות אבל מקווה שהבנת את הרעיון)

אם כן, תנועת היד החלה עם תזוזתו של אטום.

כיצד תסבירי, אם כך, כיצד חומר לא מטריאליסטי - נפשך - גרמה לתזוזת חומר מטריאליסטי, שכידוע זקוק להתמרת אנרגיה. האם החומר הלא מטריאליסטי מוסיף אנרגיה אל תוך המערכת?

(אגב, הדואליסטים המודרנים מנסים לענות על הקושי הזה, אבל תשובתם הופרכה)
אם כבר מדברים... 39961
הארט ? (יכול מאוד להיות שאני מסלף את השם) העלה את בעית ההתמרה וטען שאנו לא ממש מבינים את איך אנרגיה פיזיקלית הופכת לחומר (המודלים המתמטים שאנו בונים לא ממש מבארים לנו תכליתיות או את סיבת הטרנספורמציה) ולפיכך גם לא איך אנרגיה פיזקאלית הופכת למשהו שאינו חומר
ופתח פתח לשורה של טענות שלמדע המודרני אין כלים להתמודד עם התמרות אנרגיה שאינן נתפסות בצורה מכניסטית
אם כבר מדברים... 39917
1) כל שאנו יודעים (וגם זה, ברמת וודאות נמוכה מזו של הקוגיטו) הוא שלאירועים פיסיולוגיים במוח קורלציה גבוהה עם אירועים מנטליים. למחשבות ולתחושות אין מקום (אלא אם ידוע לך אחרת), גם אם הן נגזרות מאירועים ממוקמים.

2) הערה זו נוגעת גם לחוקי הטבע. אלו הם תבניות מתמטיות החלות ומגדירות את החומר והתנהגותו. כתבניות מופשטות, לא דרוש להן מקום, אך הן חלות גם ביישויות ממוקמות.
(למעשה, תבניות-חוקי-הטבע יוצרות את הspacetime ומגדירות לכן את המקום, אך להן עצמן אין מקום).

3) ואת אלו אני טוען כדואליסט, סוליפסיסט ומטריאליסט גם יחד.
אם כבר מדברים... 39923
1) דוגמת המטריאליסט האלימינטיבי באה להראות שיש לאסתי שיש כאלה הטוענים שהשיח המנטלי אינו תקף. כמובן שדעה כזו גוררת אחריה בעיות נוספות. למשל, שלילת קיומה של תודעה, של תחושות ושל תפיסה למעשה שוללת את קיומו של המדע עצמו.

2) קורלציה אכן קיימת אולם מה טיבה - רדוקטיבית - מצב מנטלי הוא מצב מוחי ומכאן יחסים קוזאליים ניורולוגיים הם גם יחסים בין מצבים מנטליים? וגם לזה יש בעיתיות, כמו למשל קושיית היישומים המרובים. אולי קורלציה אלימינטיבית ואז ראה (1). או אולי קורלציה אמרג'ניסטית - מצבים מנטליים קיימים מעל מצבים פיזיים אך לא ניתנים לרדוקציה חוזרת.

3) השאלה בקשר לחוקי הטבע - שים לב, חוקים המנוסחים פורמלית - היא אם הם קיימים ללא תודעה שתופסת אותם. אם כן היכן הם מקודדים משום שכדי לתפוס אותם, בדומה לתפיסתנו את הצבע האדום - הם צריכים להיות בעלי תכונות.
אם כבר מדברים... 40146
האם תכונות צריכות שיהיו להן תכונות? חוקי הטבע אינם אלא תכונותיהם של האובייקטים בטבע. חוק הטבע שמים מתאדים במאה מעלות, אינו נמצא בראש שלנו, הוא פשוט תכונה של המים. (מה שנמצא בראש שלנו, כמובן, הוא המושג "מאה מעלות").
אם כבר מדברים... 39905
אני חייב להגיב על נושא הקונסטלציות של גלגל המזלות. לפחות שלוש מהן - העקרב, המאזנים והדגים דומות למדי לאוביקטים אותם הן אמורות ליצג.
כן ולא... 39920
יש לי מפת-כוכבים שיתרונה בכך שהכוכבים משוחים בזרחן ואם מכבים את האור רואים רק אותם (ולא את הקווים המצויירים ביניהם כדי לעזור לראות את הצורה המדומה).

הסתכלתי בה.

מסקנתי: אולי העקרב נראה קצת כמו עקרב.
(וגם זה רק אם נורא רוצים).
דווקא ליאו נראה פחות או יותר כמו חיה (לא בהכרח אריה).

(ויש קבוצות אחרות, לא מבין 12 המזלות, שכן נראות כמו מה שהן מייצגות- קורונה בוריאליס,
סרפנס, ועוד כמה).
כן ולא... 39954
ובפרט, קבוצות המיצגות אוביקטים מאוד פשוטים דומות לאותם אוביקטים. לדוגמא סאגיטה (חץ) טריאנגולום (משולש) הידרה (נחש מים) קרוקס (צלב הדרום) ועוד.
הקבוצה שכנראה דורשת את הדמיון הטוב ביותר היא לינקס, (חתול בר) שלפי הבדיחה בקרב חובבי הכוכבים, צריך עינים של לינקס כדי להצליח לראות מי מכוכביה.
אם כבר מדברים... 40083
רון,

אולי זו סטיה מהנושא, אבל תפסה אותי הדוגמא שנתת ב-"וירוס גורם למחלה" מפני שהיא דוגמה לחשיבה סיבתית, כלומר לוגית.

בהסתכלות אבולוציונית, האם ניתן ממש לראות את המקור הפיזיולוגי של החשיבה הלוגית? האם היא מתבצעת באמצעות מערכת עצבית נפרדת ושונה מכל התפקודים האחרים במוח?

אני נוטה להאמין שלא, ושההבדל בין הסתכלות לוגית על העולם לבין התבוננות אינטואיטיבית-מיסטית הוא כמותי ולא איכותי.

בעצם, "חשיבה לוגית" היא פעילות מנטלית אשר:

א. מתייחסת לתכנים מופשטים - כגון מספרים, וירוסים וכדומה. ("וירוסים" בהכללה ולא וירוסון אחד ספציפי שניתן לראותו וללטף לו את הגב).

ב. היא מלווה בתחושה סובייקטיבית חזקה של ודאות. כלומר תחושה של "אני בטוח בזה לגמרי" מהדהדת ברקע כל עת שאני חושב על עניינים לוגיים. לא ברור לי מה הבסיס הכימי של הרגשת ה-"אין לי ספק", אבל נדמה לי שאין חשיבה לוגית שאינה מלווה בה.

למשל, כאשר עוברת בראשי המחשבה ששתיים ועוד שתיים הם ארבע, היא מלווה באופן סימולטני בתחושה (או רגש? או גוון רגשי? אולי state of mind?) של ודאות מוחלטת.

לעומת זאת, המחשבה שמחר ירד גשם מלווה אצלי בגון-רגש של ספק. אולי מפני שבדמיוני עולים בו-זמנית המראות של שמיים מעוננים ושל רקיע שטוף שמש. אם אני יכול להכיל במוחי שתי אפשרויות שונות, לא מדובר במחשבה לוגית.

ובחזרה לנושא צירופי המקרים: כאשר צירוף מקרים מסוים חוזר על עצמו פעמים רבות ללא אף מקרה חריג, המוח יוצר תחושה של ודאות גמורה. למשל, אחרי שעשרים תפוחים נצפו כשהם נופלים לארץ, תהיינה לכל צופה (ויהיה שקנאי, חקלאי או פיזיקאי) רק התלבטויות פעוטות לגבי אחריתו של התפוח המעופף העשרים ואחד...

ועד כאן על הרקע הרגשי המשוער של האמונה ש- "תפוחים נופלים למטה".

ורק הערה להבהרה: ההעמדה של החשיבה הלוגית על בסיס רגשי סובייקטיבי מחייבת, לפחות כשלב ראשון, לכלול את הלוגיקה האינדוקטיבית והדדוקטיבית באותה סירה למרות שיש להן, אולי, בסיס שונה.
אם כבר מדברים... 40466
אסתי,

אולי תינוק נהנה ממוזיקה כאשר היא מזכירה לו קולות ששמע בעתות אושר. למשל כאשר היא דומה לקולה של האם כשהיא שרה לו שיר ערש או כשהיא מדברת אליו בעת ההנקה.

אולי מוזיקה יכולה גם להיות נעימה לאזניו אם היא מזכירה לו רעשים סביבתיים שבעולמו הרגשי מתקשרים עם חוויות חיוביות - שקשוק של חלב בבקבוק, רשרוש של חיתול נקי, וכו'.

אם זה אכן כך, אזי לצלילה של השפה בה מדברת האם יהיה קשר הדוק למוזיקה שתרגיע תינוקות באותה מדינה - למשל תינוקות (וגם מבוגרים?) שאמהותיהם דוברות שפות גרוניות יאהבו מוזיקה אשר צליליה ישמעו צורמים ולא טבעיים לאזני תינוקות מערביים.

האם מוזיקה קלאסית קרובה (מבחינה מוזיקלית) לקולותיהן של אמהות, או לקולות סביבתיים מסוימים, בארצות המערב? אני לא יודע. זו סתם השערה.
כן ולא 40534
אכן, יש אף מחקרים שהראו שלתינוקות רגישות לצלילים עוד מהבטן. למשל להברות, העיצורים והנגינה בהם משתמשת האם בדברה, דבר שעוזר לילד מאוחר יותר בהשתלטותו על שפת אימו.
אך לפי הבנתי, נראה גם שחלק חשוב ביכולותיו וטעמו של אדם במוסיקה, הוא מולד (אולי כמו החלק המולד במוח המכיל את הדקדוק האוניברסלי(לפי חומסקי, הדקדוק האוניברסלי הוא אותו אוסף כללים ויחסים התקפים בכל השפות האנושיות)).
חומסקי 41164
מה פירוש "מולד"? כיצד יודעים הנוירונים המעבדים מידע שמיעתי ליצור ביניהם קשרים "נכונים" ללא שום גירוי צלילי מן העולם החיצון?
חומסקי 41852
כפי שאנו נולדים עם פיסיולוגיה המאפשרת לנו כישורי שרידה ראשוניים, למשל יכולת מולדת להמיר חמצן ושומנים לאנרגיה, למרות שהעובר המצוי אינו יודע שיש דווקא חמצן באטמוספירת כד"א, כך גם מוחנו נוצר עם מבנים פנימיים ייעודיים.

דוגמא: עיקר פעילותו של המוח מופנית לפעולות לא רצוניות כמו עיכול, תיזמון שעונים פנימיים, נשימה וכו'. ברור שיכולת ביצוע פעולות אלו צריכה להיות מולדת, אחרת, חבל"ז.
אך מתברר, שגם יכולות הנחשבות למנטליות מוטבעות במוח עוד לפני הלידה, כחלק מן התוכנית הכתובה בDNA (וקצת הRNA), גם ללא כל גרוי סביבתי. בעצם, מדוע לא? הרי ידוע שהרבה תכונות מנטליות עוברות בתורשה - תכונות אופי, אינטיליגנציה, יכולת מוסיקלית וכו'.

הדרך בה זה נעשה היא כמובן ע"י יצירת קשרים מולדים בין נוירונים, בחיווט שיתן את התכונה הדרושה. ספציפית לגבי שפה ומוסיקה: בשנייהם יש אוסף גדול - אך לא גדול מדי של תבניות מתמטיות בסיסיות החוזרות על עצמן ביצירות/משפטים שונים. לגבי שפה, הרבה מן התבניות חוזר על עצמו בכל השפות האנושיות. ככל שיותר מתבניות אלו מוטבעות במוחנו עם הלידה, כך קל לנו יותר לרכוש את האחרות, שלא פעם הן מורכבות מאלו המולדות + אחרות חדשות. למעשה, זה הרבה יותר מזה, לפחות לפי השערתי לגבי אינטיליגנציה ומקוריות. יש לנו נטיה לרצות לממש/להשלים תבניות הטבועות במוחנו. כלומר עצם קיומן שם גורר רצון להשתמש בהן (אם כי בד"כ רצון זה לא ממומש עקב התנגשות ברצונות אחרים). דוגמא טריוויאלית: המשחקים למיניהם. מימושן של תבניות מתחום אחד (ע"י מיפוי) בתחום אחר, הוא אחד המרכיבים הבסיסיים של כושר ההמצאה, המקוריות והיצירה האומנותית.

האם זה עונה על השאלה?
חומסקי 41890
סלח לי, אבל כל זה נראה לי מעט ספקולטיבי ואבסטרקטי. האם נעשו מחקרים רציניים בנושא?
חומסקי 41908
מה פתאום, בלשנים ופילולוגים בקנה מידה עולמי (כמו זה שבכותרת) נוהגים לשבת במשרדיהם המהודרים באוניברסיטאות שונות כמו MIT ולשחק "שבץ נא" עד רדת החשיכה.

רק פיזיקאים (ובעיקר בטכניון) עושים מחקרים רציניים.
חומסקי 41927
כליל נאורי לומד מדעי המחשב בטכניון, מה שאומר ש

רק אנשי מחשבים (ובעיקר בטכניון) עושים מחקרים רציניים.
חומסקי 42076
אני יודע מי הוא חומסקי.
הוא בלשן ופילוסוף. הוא לא נוירולוג. הדבר המתואר למעלה דורש בסיס ידע וניסויים בתחום הנוירולוגיה ההתפתחותית. האם נעשו כאלו?
חומסקי 41956
אבל תודה שלרגע האמנת! חוץ מזה זה הולך טוב בשיחות סלון, יש לזה גימטריה טובה וזה מרשים בחורות.

לצערי, למרות עיסוקי בתחום קרוב, ואולי בגלל זה, יקשה עלי בזמן הקרוב לרכז ציטוטים והפניות. אך אוכל לענות על שאלה ספציפית.

דרך אגב, אתמול בעמוד ב6 ב"הארץ" הופיעה כתבונת בעניין "האבולוציה של העזרה ההדדית בטבע". בתחילתה מדבר (בקצרה) פרופ' דן כהן שחוקר את הנושא, על הצורך של יצורים חיים לחפש חוקיות וחשיבות הדבר לשרידה.
AND FERMI 39700
Also The Nobel prize laurate(Physics) Enriko Fermi
together with Jung
It is a non causal principle refering to the availing together in a time/space point of multiple elements having a major common property
or belonging to a common category
No mechanism is suggested since this principle is held to be non causal
It just "names" a property of empirical observation
As yet, it is a phenomenon that cannot be accounted for by our scientific concepts
You "took it from my mouth
the same association was apparently evoked in both of
us at about the same time
Maybe we shoud discuss it together?
AND FERMI 39702
אני בטוחה שלך יש הרבה יותר מה לומר בנושא. אני כמובן אקרא בעניין.

נ.ב. נדמה לי שמדובר דווקא בפיזיקאי וולפגנג פאולי. אך אולי אני טועה.
You are right 39708

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים