בתשובה לרון בן-יעקב, 22/10/01 21:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מהאמצע. אין סתירה בין שתי הפסקאות הראשונות. אני עושה שם הבחנה בין תבניות שהן "בעין המתבונן" במובן ראייה סוביקטיבית- דמיון צורות בעננים, או בכתמים על הקיר, וכו' לבין תבניות שהן אוביקטיביות במובן שרבים שותפים לראייתם- כמו חוקי הטבע. כל התבניות האלה מתחילות ממשהו חיצוני, שיוצר תבנית במוח. אני שואלת אם /כל/ התבניות נמצאות /רק/ במוח. אם כך, למה חלק מהתבניות פועל בעולם החיצוני? וכדי לדייק- אוקיי, לא התבניות עצמן פועלות, אבל /ישומן/ פועל; לעומת תבניות אחרות, שנסיונות לישמן נכשלים (כמו אסטרולוגיה). מה גורם להבדל הזה בישום? לגבי נפש (או נשמה)- אני לא מקבלת שצריך להגדיר מה זה, איפה זה, וכו', לפני שיהיה מותר להעלות זאת על דל שפתותיי (וקלידיי). נכון שכדאי לנסות להגדיר, ולענות על כל השאלות האלה. אבל לא לדבר על משהו עד שהוא יוגדר, יימדד, ויכומת? [לא ראיתי בכניסה לאייל שלט "הכניסה למטריאליסטים בלבד" :) ] נראה לי שמותר להעלות כל מושג שאנשים אחרים מבינים למה הוא מכוון, בין אם קיומו הוכח ובין אם לאו. כאב זה דבר אמיתי? אם כן, איפה הוא נמצא? אם לא- למה טורחים לסלקו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית,חבל שהזכרת בכלל את נושא שילוט הכניסה. העניין הוא שמושגים דורשים הגדרה והבהרה. אם את משתמשת במושג הנפש או הנשמה ובעיקר בדיון בתחום הבעיה מוח-מחשבה הרי מוטלת עליך החובה להגדיר מהם וכיצד הם מבצעים אינטראקציה עם המוח החומרי. המדע המערבי הוא מדע של הגדרות, של תצפיות ושל כימותים והנפש אמורה לעמוד בקריטריונים הללו אחרת היא נופלת בתחום שמעבר לתחום המדע וכשכזו תועלתה מפוקפקת. למשל, כיצד מתיישב קיומה של נפש (או נשמה ביהדות) עם חוק שימור האנרגיה. בעניין הכאב, שמת לב לנושא חשוב. אם את טוענת שהכאב הוא דבר אמיתי מוטלת עלייך החובה להגדיר מהי אמת. בדומה לנפח שהוא תכונה של גוף וכשאומרים שלגוף יש נפח ניתן להגדיר מהות הנפח המדיד. והשאלה המענינית היא - היכן מצוי הכאב. האם הוא באצבע או במוח. המסלול הפיסיולוגי של הכאב ידוע פחות או יותר - גירוי או לחץ על מערכת העצבים הפריפריאלית, מעבר אות מעמוד השדרה ומשם למרכז התחושות במוח, המערכת הלימבית ואזור מסוים מהקורטקס. אבל, האם תחושת הכאב נמצאת באצבע או במוח? אם לקחתי כדור נגד כאבים ונדקתי באצבע, התהליך עדיין עובד אבל לא הרגשתי כאב - האם יש כאב? אני מנסה להוביל לקראת זה שהתחושות הקוגניטיביות הן במוח. דוגמא נוספת - בלילה הלכתי לישון מכוסה ובבוקר קמתי והשמיכה זרוקה מעלי ישנתי לבד, אף אחד לא ביקר אותי. מי העיף את השמיכה שלי? פעולה לא מודעת של תחושת חום גרמה לפעילות המערכת המוטורית במוח שהזיזה את הידיים שזרקו מעלי את השמיכה. היכן היתה תחושת החום, אם כן? ובקשר לתבניות שאת טוענת מתחילות מבחוץ. להראות לך כשל בטענה הזו אביא דוגמא נוספת. הלכתי לטייל בשדה וראיתי מרחוק צורה. על פי תאורך, התבנית חדרה למוחי שעיבד את הנתונים והגיע למסקנה - סוס. הוצאתי את המצלמה והחלטתי להתקרב לזוית טובה יותר להפתעתי גיליתי מקרוב שלמעשה זו פרה רזה. אז מה, יש תבניות שקריות בטבע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבנית /מתחילה/ מבחוץ. הפרה היתה שם כל הזמן. והיא יצרה תבנית מוטעית במוח. המדע המערבי הוא מדע של הגדרות, אבל האייל מיועד גם לקהל הרחב ולא רק למדענים (אני מקווה!) על מונחי "נפש" ו"נשמה" מתווכחים כבר ארבעת אלפים שנה אם לא יותר, ואני בטח לא אצליח לתרום פה שום דבר על רגל אחת. גם זה -כמו השאלות שלי לתשובות של אפופידס- מחייב מאמר שלם. וגם זה יהיה מאמר ששואל יותר משמשיב. מצד שני חבל לעזוב את הכול דווקא עכשיו כשהדיון מתקרב סופסופ למשהו הקשור למצבו הנוכחי של זאבי ז"ל. ולכן אם תרשה לי לשאול -לא בקנטרנות, אלא בנסיון להבין- מה הבעייה של חוק שימור האנרגיה בקשר לנפשות/נשמות. (אני בטוחה שיש פה לפחות עוד אדם אחד או שניים שישמחו להבין). נ.ב. לגבי כאב- דוגמה מובהקת עוד יותר לכאב שנמצא רק במוח:התופעה הידועה של איבר שנקטע, והוא עדיין כואב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, חבל שאת נתפסת שוב ושוב להצהרות מגדרות. אף אחד פה לא מדען, הכל מצוי והרשות נתונה. אני חוזר פעם נוספת על הצורך בהגדרות ברורת ומתוחמות. אם את טוענת שהתבנית _מתחילה_ בחוץ _ויוצרת_ תבנית במוח, הרי שאת טוענת שהתבנית היא יישות Entity כלשהי. אם זאת ישות על או לא טבעית לדעתך, הרי פה מסתיים הדיון משום שישויות שכאלה האם מעבר לעניין המדעי. אם זאת ישות טבעית הרי שצריך לבדוק מהם מאפייניה, מהן תכונותיה, מהו המרחב אותו היא תופשת ועוד. כמו כן צריך להסביר כיצד תבנית ישותית, שכזו שלכשעצמה היא אמיתית (אם היא קיימת )יכולה לעורר תבנית שיקרית בחומר אחר, קרי במוח. יתרה מזאת - צריך להראות, לפחות מבחינה פילוסופית, כיצד ישות שכזו מבצעת אינטראקציה עם המוח. דוגמא נוספת - ראיתי תפוח אדום. האם הצבע האדום קיים כתבנית בטבע, בחוץ, ויוצר תבנית אדומה במוחי? לא מזמן, בדיון אחר, ניסיתי כוחי בהסבר מושג בסיסי במחקר הקוגניטיבי - קוואליה - מהות החוויה החושית הבסיסית כפי שהיא קוראת בגוף ראשון. היינו, מהן האטריביוטים של חווית ראית אדום. אני מנסה להראות שחוויתינו החושית של הטבע היא חוויה תפיסתית. קיים שם בחוץ אובייקט בעל תכונות מסוימות - ארבע רגליים, צבע חום, ראש גדול, אבל הסוס כתפיסה מופיע אך ורק במוחנו. הדיון על נפש ונשמה הוא אכן עתיק יומין, אם כי לר במושגים שבהם משתמשים היום. היום הדיון הערטילאי הזה מתנהל במסגרת מאד ברורה של המחקר הקוגניטיבי, של הניורופיסיולוגיה וחקר המוח. למעט כמה מדענים בשוליים (הם לא שוליים) המדע מחזיק בדעה המוניסטית - אין דבר כזה נפש. אם נעשה Reverse Engineering לפעולת הרמת היד נראה שהייתה אקטיביזציה של השריר שנמתחח על ידי הגידים שקיבלו אות עיצבי ממערכת העצבים שהועבר אליה אות מהמרכז המוטורי של המוח שעברו בו אותות אלקטרוכימיים שנוצרו על ידי הפרשי מתח בתמיסות כימיות שנבעו מתזוזות של מולקולות שמורכבות מאטומים וכו' וכו'. (וזהו תיאור סכמתי פשטני ואינני מתיימר שהוא תואם אחת לאחת את המציאות אבל מקווה שהבנת את הרעיון) אם כן, תנועת היד החלה עם תזוזתו של אטום. כיצד תסבירי, אם כך, כיצד חומר לא מטריאליסטי - נפשך - גרמה לתזוזת חומר מטריאליסטי, שכידוע זקוק להתמרת אנרגיה. האם החומר הלא מטריאליסטי מוסיף אנרגיה אל תוך המערכת? (אגב, הדואליסטים המודרנים מנסים לענות על הקושי הזה, אבל תשובתם הופרכה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארט ? (יכול מאוד להיות שאני מסלף את השם) העלה את בעית ההתמרה וטען שאנו לא ממש מבינים את איך אנרגיה פיזיקלית הופכת לחומר (המודלים המתמטים שאנו בונים לא ממש מבארים לנו תכליתיות או את סיבת הטרנספורמציה) ולפיכך גם לא איך אנרגיה פיזקאלית הופכת למשהו שאינו חומר ופתח פתח לשורה של טענות שלמדע המודרני אין כלים להתמודד עם התמרות אנרגיה שאינן נתפסות בצורה מכניסטית |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |