|
||||
|
||||
1) כל שאנו יודעים (וגם זה, ברמת וודאות נמוכה מזו של הקוגיטו) הוא שלאירועים פיסיולוגיים במוח קורלציה גבוהה עם אירועים מנטליים. למחשבות ולתחושות אין מקום (אלא אם ידוע לך אחרת), גם אם הן נגזרות מאירועים ממוקמים. 2) הערה זו נוגעת גם לחוקי הטבע. אלו הם תבניות מתמטיות החלות ומגדירות את החומר והתנהגותו. כתבניות מופשטות, לא דרוש להן מקום, אך הן חלות גם ביישויות ממוקמות. (למעשה, תבניות-חוקי-הטבע יוצרות את הspacetime ומגדירות לכן את המקום, אך להן עצמן אין מקום). 3) ואת אלו אני טוען כדואליסט, סוליפסיסט ומטריאליסט גם יחד. |
|
||||
|
||||
1) דוגמת המטריאליסט האלימינטיבי באה להראות שיש לאסתי שיש כאלה הטוענים שהשיח המנטלי אינו תקף. כמובן שדעה כזו גוררת אחריה בעיות נוספות. למשל, שלילת קיומה של תודעה, של תחושות ושל תפיסה למעשה שוללת את קיומו של המדע עצמו. 2) קורלציה אכן קיימת אולם מה טיבה - רדוקטיבית - מצב מנטלי הוא מצב מוחי ומכאן יחסים קוזאליים ניורולוגיים הם גם יחסים בין מצבים מנטליים? וגם לזה יש בעיתיות, כמו למשל קושיית היישומים המרובים. אולי קורלציה אלימינטיבית ואז ראה (1). או אולי קורלציה אמרג'ניסטית - מצבים מנטליים קיימים מעל מצבים פיזיים אך לא ניתנים לרדוקציה חוזרת. 3) השאלה בקשר לחוקי הטבע - שים לב, חוקים המנוסחים פורמלית - היא אם הם קיימים ללא תודעה שתופסת אותם. אם כן היכן הם מקודדים משום שכדי לתפוס אותם, בדומה לתפיסתנו את הצבע האדום - הם צריכים להיות בעלי תכונות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |