בתשובה לאורי פז, 27/04/05 23:54
נישואיו של אתאיסט 296539
דובי קננגיסר • בתשובה לאורי פז יום ה', 28/4/2005, 0:49
אתה יכול באותה מידה לשאול למה אנשים חוגגים ימי הולדת. למה? כי זה נהוג ומקובל בחברה שלנו, שכאשר שני בני זוג רוצים להצהיר על כוונותיהם להקים משפחה יחד, הם מתחתנים. זה לא הכרח, זה לא ציווי, זה לא חובה. זה נוהג. איזה משמעות אתה מוצא בכך שאתה מברך אנשים שאתה פוגש ב"שלום"?
נישואיו של אתאיסט 296542
אורי פז • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 28/4/2005, 1:03
==> "אתה יכול באותה מידה לשאול למה אנשים חוגגים ימי הולדת".

מעולם לא הבנתי על מה ולמה אנשים חוגגים ימי הולדת. צריך רק להצטער על עוד שנה שעברה חמקה לה מבין הידיים ועל כך שאנו קרבים עתה יותר מהשנה הקודמת לקראת שארית חיינו עלי אדמות. צריך אולי להתאבל על כך ולא לשמוח. ובאמת, רבים מהחסידים ואנשי המעשה נוהגים להתענות בימי ההולדת שלהם, במטרה לתקן את אשר צריך תיקון במהלך השנה החולפת וכו'.

==> "למה? כי זה נהוג ומקובל בחברה שלנו, שכאשר שני בני זוג רוצים להצהיר על כוונותיהם להקים משפחה יחד, הם מתחתנים".

זה שכך נהוג בחברת האדם שלנו – היהודית, המערבית והאוניברסלית – אני יודע ואף חפץ שהמצב ימשיך להתקיים ואמשיך לשמח חתנים וכלות, בין אם הם יהודים או גויים.
אני רק לא מבין למה יש לנהוג כך בעידן שבו האתאיזם שולט ברמה האינטלקטואלית של המדע הנאור והמתקדם. למה? מה אתה פרימיטיבי? הרי אינך נוהג לעשות משהו שאינך מבין, נכון? אז מה קרה שכאן אתה עושה דברים שאינך מבין אלא עושה אותם כי ככה כולם נוהגים לעשות מימים ימימה. סלח לי, אבל אתה פרימיטיבי לא פחות מ"הדוס" שעבורו הזמן נעצר בחשכת ימי-הביניים.

==> "איזה משמעות אתה מוצא בכך שאתה מברך אנשים שאתה פוגש ב"שלום"?".

אין קשר. אני מברך את סובבי בברכת שלום משום שאני מאחל להם שלום אמת איתי ועם קרובי ומכרי. וכיהודי שומר מצוות אני מברך אותם בשמו המפורש של מלך-מלכי-המלכים הקדוש-ברוך-הוא: "שלום" (לכן גם אסור לנו למחוק מונח זו). ולא לחינם זהו אחד מערכי היהדות הנאצלים ביותר.
נישואיו של אתאיסט 296554
דובי קננגיסר • בתשובה לאורי פז יום ה', 28/4/2005, 1:32
אלוהים אדירים, כמה שאתה אוהב לקשקש. אני עושה הרבה דברים בגלל שהם נחמדים וכיפים, ואני עוד הרבה דברים בגלל שאני קונפורמיסט שרוצה לא להיות יותר מדי שונה מהסובבים אותי.
אין שום דבר שאינני מבין בנישואין. יש הרבה יותר דברים שאני עושה כשאני מבשל בלי להבין למה אני עושה אותם (למה צריך לכסות את הסיר של האורז?), ובכל זאת אינני רואה בעצמי פרימיטיבי רק משום שאני עושה אותם.

בקיצור, אין קשר בין נישואין לאתאיזם או דת. נישואין הם טקס חברתי.
נישואיו של אתאיסט 296636
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 28/4/2005, 8:40
מה זאת אומרת למה? בשביל שהאדים לא יברחו מהר מדי החוצה. השאלה הגדולה באמת היא איך קצת מלח במים גורם לביצים לא להשבר כשאתה מכין ביצה קשה.
נישואיו של אתאיסט 296651
כימאי מטבח • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 28/4/2005, 10:45
על פי השמועה הלחץ האוסמוטי משחק כאן תפקיד. כיוון שריכוז המומסים מחוץ לביצה קטן מאוד לעומת ריכוזם בפנים, פרודות מים חודרות לתוך הביצה ומעלות שם את הלחץ. הוספת מלח למי הבישול מקטינה את הלחץ הזה ואת הסכנה לפיצוץ. ניחוש: גם סוכר או ציאניד יעבדו טוב מבחינה זו.

בהקשר זה, מאוד משעשע לראות מה מים מזוקקים עושים לחיידקים מרושעים. קורע מצחוק.

אה, וחשוב לזכור להחליף את המים הרתוחים במים קרים מיד בתום הבישול, אחרת קרום הביצה יידבק לקליפה, וחבל לך על זמן הקילוף.
נישואיו של אתאיסט 296652
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לכימאי מטבח יום ה', 28/4/2005, 10:47
להחליף את המים? למה לא פשוט להוציא מהמים?

(אגב, איך עושים שאורז לא יידבק?)
נישואיו של אתאיסט 296658
כימאי מטבח • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ה', 28/4/2005, 11:04
החלפת המים עדיפה, כדי לתת "מכת קור" אשר מכווצת את פנים הביצה ומקלה על הקילוף (שלמען הטריות, ראוי להמתין אתו עד יום השימוש)

ולמה שהאורז לא יידבק? 餅米 זה יאמי.
אבל אם אתה ממש רוצה, שטוף ממנו את העמילן, וטגן את הגרגרים לפני הבישול.
נישואיו של אתאיסט 296902
דורון הגלילי • בתשובה לכימאי מטבח יום ו', 29/4/2005, 9:45
"למען הטריות, ראוי להמתין אתו(עם הקילוף) עד יום השימוש"?
ואני לתומי חשבתי ששלמען הטריות, ראוי שהשימוש יעשה בו ביום.
אחד אחד היו נאספים 296886
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ו', 29/4/2005, 7:40
חוץ מלטגן את האורז לפני הבישול, חשוב כמה שפחות לבחוש בזמן הבישול - הכי טוב, בכלל לא. לשים את כמות המים הנכונה כך שבדיוק כשהמים ייגמרו האורז יהיה מוכן (האמת שאפשר לטעות קצת לכיוון למטה, לטעום כשנגמרים המים, ואם לא מוכן - להוסיף קצת ולבשל עוד קצת, אבל בלי לבחוש! אם טועים לכיוון למעלה, אז כשהאורז רך מורידים את המכסה ומחזקים את האש, שיתאדה העודף. אבל זה משחק מסוכן יותר). נוסחאות ומתכונים כלליים לעולם לא יהיו מדויקים, בגלל הבדלים בין סירים ובין להבות; צריך לעשות קצת ניסויים בסביבה הפרטית.
אחד אחד היו נאספים 296956
ברקת עורקת • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 29/4/2005, 18:47
ועדיף סיר עם תחתית כבדה/עבה יחסית.
נישואיו של אתאיסט 296897
ל.ב.פ., תל אביב • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ו', 29/4/2005, 9:22
בנוסף לכל מה שנאמר, אם תשאיר בסיום הבישול את המכסה סגור ל10 דקות בלי להציק לאורז, אז הוא יהיה אוורירי יותר (בגלל האדים כאמור) ודביק פחות. אבל הכי חשוב לקנות אורז מאיכות טובה ולא ישן מדי, וכאמור, לשטוף ולטגן.
נישואיו של אתאיסט 296955
ברקת עורקת • בתשובה לל.ב.פ., תל אביב יום ו', 29/4/2005, 18:46
ו-ב-נו-סף לכל מה שנאמר, אורז מלא יוצא תמיד אחד אחד, ואף פעם לא דייסתי. זמן הבישול ארוך ב-‏10 דקות בערך מזה של אורז רגיל, אבל התוצאה לא רעה (במיוחד אם מבשלים אותו בציר ירקות במקום במים, כפי שגיליתי לאחרונה).
נישואיו של אתאיסט 296964
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לברקת עורקת יום ו', 29/4/2005, 19:53
שקר גס! אני מכין רק אורז מלא, והוא יוצא פה ושם דייסתי ובהחלט לא אחד אחד. בעיקר כשאני מפשל ומשאיר אותו יותר מדי, אמנם.
נישואיו של אתאיסט 296975
ברקת • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ו', 29/4/2005, 22:35
על בישול של שעה כבר אין אחריות של היצרן.
אגב, אולי אתה גם שם יותר מדי מים? אם כך הפתרון הוא לבשל ואח"כ לסנן, בדיוק כמו פסטה. זה טריק טוב גם לפתיתים.
נישואיו של אתאיסט 296657
ראובן • בתשובה לכימאי מטבח יום ה', 28/4/2005, 11:03
נשמע לי די מופרך. אם מה שאתה אומר הוא נכון, גם ביצה במים קרים צריכה להתפוצץ, לא?
נישואיו של אתאיסט 296659
כימאי מטבח • בתשובה לראובן יום ה', 28/4/2005, 11:07
לא. קרום הביצה הוא חומר מופלא, אשר מצליח להכניס אליה חמצן, להוציא ממנה דו-תחמוצת הפחמן, ולמנוע חדירת נוזלים ורעלנים.

כל זה נדפק לגמרי בתהליך ההרס שעובר על חלבוני הביצה ב40 מעלות וצפונה.
דנטורציה של ביצים 296661
ראובן • בתשובה לכימאי מטבח יום ה', 28/4/2005, 11:16
יפה, זה כבר יותר סביר- החום הורס את הקרום‏1 ואחר כך- פצצה אוסמוטית‏2! אבל בטח צריך *המון* מלח בשביל זה, לא?

‏1 אגב, ההתנהגות החצי מעבירה של הממברנה לא נפגעת בחום?
‏2 מי שקרא את הסיפור של ארתור קלארק בוודאי יודע על מה אני מדבר.
דנטורציה של ביצים 296674
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לראובן יום ה', 28/4/2005, 11:55
לא צריך המון מלח, השיטה עובדת יפה עם כמות קטנה למדי (אל תשאל אותי כמה, אני שם לפי הרגש משהו בין קמצוץ לקורט).
דנטורציה של ביצים 296682
ראובן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 28/4/2005, 12:08
תארתי לעצמי, לכן שאלתי. אבל במחשבה שניה, בהנחה שריכוז המלח בביצה היא כריכוז תמיסה פיסיולוגית ( בערך 1% משקל), ובהנחה שמכינים ביצה קשה בליטר מים, גם שני גרם מלח זה מספיק ליצור מפל ריכוזים.

פעם קראתי באיזה מדור בישול באחד העיתונים שכשרוצים להוסיף מלח לתבשיל שמתבשל במים ( מרק או ספגטי למשל) כדאי להוסיף את המלח בסוף. ההסבר היה שאחרת מתנדף הכלור ונשאר רק הנתרן, דבר שגורם לתבשיל להיות תפל, אבל עם כמות נתרן גבוהה.
דנטורציה של ביצים 296688
כימאי מטבח • בתשובה לראובן יום ה', 28/4/2005, 12:26
הסיפור על הכלור המתנדף נשמע חשוד מאוד.
מניסיוני, כאשר מרתיחים תמיסת מלח במשך שעה, מולקולות המים מתאדות לבלי שוב, אבל בתחתית לא נותר נתרן מתכתי. לא לא. טעמתי ובדקתי - זה נתרן כלורי, ביחס מדויק של 50-50.

צריך להתאמץ הרבה יותר כדי להפריד את יוני הכלור מידידיהם הטובים ביותר. לפיכך אני ממליץ לא לבצע אלקטרוליזה למרק.

הסבר שהוא יותר לטעמי (ההתחכמות במקור) עבור התופעה שאתה מתאר יכול להיות שבמשך זמן בישול ארוך, המלח מספיק לחלחל ולהיעלם בתוככי הבשר (=רצח) או הירקות שבמרק. או-אז הוא פחות מורגש בשלוקים.
דנטורציה של ביצים 296957
ברקת • בתשובה לכימאי מטבח יום ו', 29/4/2005, 18:49
הספר המיתולוגי של עופרה בורלא-אדר לימד אותי שתבשיל מלוח מדי אפשר לתקן בעזרת תפוח אדמה שזורקים לסיר - הוא סופג את המלח.
לעומת זאת, על תבשיל מפולפל מדי אומרים ''כפרה'' וזורקים אותו לפח.
דנטורציה של ביצים 296966
ל.ב.פ., תל אביב • בתשובה לברקת יום ו', 29/4/2005, 19:56
אין כזה דבר תבשיל מפולפל מדי.

______________
ל.ב.פ, מקללת את הרגע שהחליטה להכין צ'ילי. אבל היה טעעעעעייייםםםם.
דנטורציה של ביצים 297020
דורון הגלילי • בתשובה לברקת שבת, 30/4/2005, 13:54
אם את מסתייגת מתגובתה של לידור, נסי תוספת של רסק עגבניות.
פתרון אחר הוא הפתרון ההודי: תוספת של אורז לבן, לחלוטין בלתי מתובל, ולסיום - כוס לבן.
דנטורציה של ביצים 296690
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לראובן יום ה', 28/4/2005, 12:30
ביצה קשה ב*ליטר* מים? אתה עובד במקורות?
דנטורציה של ביצים 296695
ראובן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 28/4/2005, 12:34
לא, אבל אני פיסיקאי איכותני‏1. סדר גודל יותר או פחות לא משנה.

‏1 או "איך לא נהייתי פרופסור".
דנטורציה של ביצים 296697
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לראובן יום ה', 28/4/2005, 12:37
‏1-

שאלה: איך היית קורא לכימאי המטבח שלנו?
תשובה: פוד פרופסור.

(אני מתנצל בפני ד"ר ברביץ).
דנטורציה של ביצים 296701
ראובן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 28/4/2005, 12:48
אני חושב שבאמת יש מוצר שנקרא ככה.

אגב, אחת מנשותיו‏1 של חתן פרס הנובל פ.ג. דה-ג'ן היא טבחית (אאל"ט) והוא אירגן כמה סדנאות על "פיסיקה במטבח" או משהו כזה. חבל שהחמצתי.

‏1 לא לשאול.
דנטורציה של ביצים 296795
דובי קננגיסר • בתשובה לראובן יום ה', 28/4/2005, 18:20
(הערה לעצמי: לא להכניס דוגמאות אקראיות לתגובות שלי. לעולם).
דנטורציה של ביצים 296803
עוזי ו. • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 28/4/2005, 18:33
חוק התפתלות הפתילים: בהנתן דיון ארוך מספיק, מישהו ישאל שאלה רטורית, ויקבל (לחרדתו) תשובה מפורטת.
דנטורציה של ביצים 296832
דובי קננגיסר • בתשובה לעוזי ו. יום ה', 28/4/2005, 20:45
אין לי בעיה עם תשובה מפורטת לשאלה רטורית. אין לי אפילו בעיה עם חמישה אנשים שונים שעונים אותה תשובה. הבעיה שלי היא עם זה שממש מתפתח מזה דיון. זה פשוט מעורר חרדות.
דנטורציה של ביצים 296839
האייל האלמוני • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 28/4/2005, 21:02
על זה דווקא יש לי שאלה רטורית, אני רק לא יודעת את התשובה עליה.
תשובה רטורית 296849
עוזי ו. • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 28/4/2005, 21:34
תשאלי, תשאלי. מישהו בטח ידע...
תשובה רטורית 296869
האייל האלמוני • בתשובה לעוזי ו. יום ו', 29/4/2005, 1:04
זה בטוח, אני רק לא רוצה לקחת ממנו את הרטוריקה.
דנטורציה של ביצים 296909
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 29/4/2005, 10:16
אל תרגיש רע מדי עם עצמך. את השאלה על הביצה הקשה הייתי זורק במוקדם או במאוחר בלאו הכי.
דנטורציה של ביצים 296686
כימאי מטבח • בתשובה לראובן יום ה', 28/4/2005, 12:15
נהוג להוסיף כפית מלח לליטר מים (שבארץ מכילים הרבה מאוד מלחים עוד בברז). זה נשמע מעט, אבל חשוב לזכור שאין צורך להגיע לריכוז המומסים שבביצה - יש לנו קליפת סידן חזקה שפועלת לטובתנו. מספיק להחליש מעט את הלחץ האוסמוטי.

אם נזכור ששליש כוס מלח בליטר מים מספיקים כדי להציף ביצה‏1 - כלומר לגבור על ריכוז המומסים, וכן על *הלא מומסים* שבתוכה - זה נשמע סביר יותר.

בהקשר להערותיך, כשאמרתי "הכל נדפק" התכוונתי בדיוק לתכונות המתוחכמות של הקרום. לצערי, קלארק הוא בשבילי רק אודיסאה בחלל, לוויינים, וילדים סרילנקאים. אין לי מושג על הפצצה האוסמוטית. במה מדובר?

‏1 עם טרם ראית, הרי לך ניסוי כימיה מטבחית משובח. שווה.
דנטורציה של ביצים 296691
ראובן • בתשובה לכימאי מטבח יום ה', 28/4/2005, 12:31
אם הקרום דפוק, אז אין לחץ אוסמוטי. גם המים וגם המלח עוברים.

לדעתי ארתור קלארק הוא דוגמה לסופר שספריו‏1 משמימים אבל הסיפורים הקצרים שלו שווים. באחד מהסיפורים מתוארת "פצצה אוסמוטית". אני לא זוכר את הפרטים המדויקים, אבל הסיפור הופיע בקובץ הבא (מומלץ): http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/034543...

בהזדמנות, אנסה לאתר אצלי את הספר ולתמצת את הסיפור הרלוונטי.

‏1 דוגמה טיפוסית לעלילה:

חפץ לא מזוהה מגיע למערכת השמש,
*לא* מתנגש עם כדור הארץ
*לא* יוצר קשר עם תושבי הארץ

תיאורים ארוכים של התמקחויות פוליטיות

משלחת חקר נשלחת לחפץ ו
*לא* מגלה שם שום דבר על מטרות החפץ
*לא* קורה כלום לאנשים במשלחת (או לחליפין, אם קורה משהו, זה לא איכפת לנו כי כולם פלקטיים מידי)

החפץ עוזב את מערכת השמש כלעומת שהגיע.
דנטורציה של ביצים 296700
כימאי מטבח • בתשובה לראובן יום ה', 28/4/2005, 12:47
אבל תודה שבסרט המוזיקה נהדרת והצילומים מרהיבים (גם בלי לס''ד).
דנטורציה של ביצים 296702
ראובן • בתשובה לכימאי מטבח יום ה', 28/4/2005, 12:52
הסרט? אתה מתכוון ל2001? אני זוכר שכנער נסעתי לקולנוע שחף (?) בת"א כדי לראות אותו, אבל לא הבנתי את הקשר בינו לבין הספר. הדמות הסימפטית היחידה (פרט לילדה של הייווד) היתה המחשב, וגם אותו (ספויילר!) הורגים בסוף. אין דבר, ב2010 מחיים אותו.
דנטורציה של ביצים 296694
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לכימאי מטבח יום ה', 28/4/2005, 12:33
החישוב שלך עם שליש כוס מלח מתעלם מאותו שק אויר שהזכרתי.
דנטורציה של ביצים 296699
כימאי מטבח • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 28/4/2005, 12:45
אה, זה לא היה חישוב, אלא רק הערה כדי לסבר את האוזן ולתת סדר גודל. התעלמתי גם מקליפת הסידן, למשל.

יותר מטרידה אותי הערתו של ראובן: מדוע על-אף הדנטורציה מומסי הביצה אינם יוצאים בעצמם ומפחיתים את הלחץ האוסמוטי. כנראה מומסים אלה הם חלבונים שמנמנים שפשוט לא מצליחים לצאת.

אני חושש שעליי לחזור אל שיש המעבדה, ולהשוות בישול במים מזוקקים לבישול במי מלח ולבישול במי סוכר.
נישואיו של אתאיסט 296670
ז''ל הכפר הגלובלי • בתשובה לכימאי מטבח יום ה', 28/4/2005, 11:51
תודה על ההסבר. חשבתי שהביצה מתפוצצת בגלל ששק האויר מתנפח בתוכה, אחרת גם ביצה במים לא רותחים היתה אמורה להסדק, לא? הינחתי שהמלח עושה משהו טוב לקרום של השק ההוא ו/או לנקבוביות בקליפה, אבל מה אני יודע?

מכל מקום, אני הולך לנסות את השיטה עם הציאניד הערב. הנשמה שלי כבר התחילה לארוז.
נישואיו של אתאיסט 296672
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לז''ל הכפר הגלובלי יום ה', 28/4/2005, 11:53
לנוכח הודעתו הקודמת של ראובן, אין לי אלא להגיד: חרמפפפ.
נישואיו של אתאיסט 296740
כימאי מטבח • בתשובה לז''ל הכפר הגלובלי יום ה', 28/4/2005, 14:30
אכן, האוויר מספק את מרבית הלחץ. אבל לא תמיד זה מספיק לפיצוץ. השאלה שלנו היא מה במלח מטה את הכף לטובת שלמות הקליפה. למיטב ידיעתי, זוהי נטייתו של המלח לשמור את מי הבישול מחוץ לביצה. אבל ביטחוני היחלש נחלש.
נישואיו של אתאיסט 296745
האייל האלמוני • בתשובה לז''ל הכפר הגלובלי יום ה', 28/4/2005, 14:56
בשובך עם המשיח, במהרה בימנו אמן, תגיד לנו אם שווה לנסות.
ביי בינתיים.
נישואיו של אתאיסט 296887
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לכימאי מטבח יום ו', 29/4/2005, 8:05
או, יופי. עם כל האי-רצון שלי לפתוח אוף-אוף-...-אוף-טופיק חדש, הרבה זמן חיכיתי להזדמנות לשאול איך לעזאזל עובד לחץ אוסמוטי. בשיעורי הפיזיקה-כימיה של כיתה ח' (עד כדי קבוע) הסבירו לנו על דיפוזיה ואוסמוזה לפי מודל נחמד של כדורים בתנועה אקראית. הכל היה ברור ויפה. ואז, החל מכיתה י', המורה לביולוגיה התחילה לדבר מדי פעם על *לחץ* אוסמוטי, וזה כבר נראה לי חשוד, אבל משום מה לא שאלתי אף פעם.

במודל הנחמד עם כדורים בתנועה אקראית, ברור איך ממצב שבו בפינה של קערת המים המזוקקים יש גוש של כדורים ירוקים, לאורך זמן תהיה להם נטייה להתפזר במים באופן אחיד - זה פשוט עניין הסתברותי. ברור גם איך, אם שמים קרום שכדורים ירוקים לפעמים מצליחים לעבור אותו, במסגרת תנועתם האקראית, תוך זמן תהיה נטיה להשוואת ריכוז הירוקים משני עברי הקרום.

מה שלא ברור לי הוא, מאיפה פתאום ה*נטייה* מייצרת *כוח* (כלומר, לחץ). הכדורים הרי לא יודעים שמהצד השני של הקרום יש פחות כדורים והם צריכים לשאוף להגיע לשם - הרי אין באמת שאיפה, רק תוצאה מתמטית של תנועה אקראית. הכדורים בתנועתם דופקים על הקרום - אבל לא דובר בשום שלב על כך שהדפיקה שלהם חזקה יותר משל כדורי המים, שנמצאים באותה מידה בצד השני.

האם העניין הוא שלא מדובר סתם בכדורים ירוקים, אלא ביונים עם כוחות משיכה ודחייה אלקטרוסטטיים (או במולקולות אורגניות עם נטיות דומות)?
נישואיו של אתאיסט 296901
אלון עמית • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 29/4/2005, 9:44
אני לא מבין בזה כלום, אבל נראה לי ש"לחץ אוסמוטי" הוא מעין כח וירטואלי: אם אתה רוצה להפסיק זרימה אוסמוטית של מים אל הצד המרוכז יותר, אתה יכול להגדיל את הלחץ בצד זה. (אם תתאמץ מספיק תוכל אפילו להפוך את כיוון התנועה ולייצר "אוסמוזה הפוכה"). הגדלת הלחץ גורמת ליותר מולקולות מים בצד הלחוץ להתנגש בממברנה ולפעמים לעבור אותה.

כמה לחץ צריך להפעיל כדי לאזן את התהליך? זה הלחץ האוסמוטי.

עוד נסיון: בשולחן עם כדורי ביליארד הנעים בלי חיכוך ומתנגשים אלסטית, יש כמובן נטייה סטטיסטית לפיזור אחיד. אם רוב הכדורים נמצאים בהתחלה במחצית מסויימת של השולחן, כעבור זמן קצר הם יתפזרו על כולו. לא פועל פה שום כח, אבל *אתה* יכול להפעיל מידה מסויימת של כח (נניח, להרים קצת קצה אחד של השולחן) ולשמור על מצב שיווי משקל שבו הכדורים ממשיכים להיות מרוכזים בצד אחד. הכח הזה (ליחידת שטח החתך או משהו) הוא ה"לחץ הבראוני" של הכדורים. על מה הוא פועל? על כלום; אין פה אפילו ממברנה. אבל נוח לחשוב עליו ככח כי אפשר לאזן "אותו" - כלומר את הדינמיקה של התפלגות הכדורים - ע"י כח נגדי.

ככה אני רואה את זה, ייתכן מאד שאני מקשקש.
נישואיו של אתאיסט 296952
האייל האלמוני • בתשובה לאלון עמית יום ו', 29/4/2005, 18:04
וירטואלי? למה להעליב? זה לחץ אמיתי מאוד שמפוצץ לחתיכות תאי דם שהוכנסו למים מזוקקים.

מערכות נוטות לעבור למצב המסתבר ביותר המתאים להגבלות המקרוסקופיות - שימור חומר, אנרגיה וכו'. (זה ניסוח אחר לחוק השני של התרמודינמיקה - האנטרופיה של מערכת תמיד נוטה לגדול.)

אם נסתכל על המצב המיקרוסקפי המלא של תמיסת מלח, נראה שיש *הרבה* יותר מצבים בהם ריכוז המלח פחות-או-יותר אחיד, לעומת מצבים בהם המלח מתרכז בצד אחד ומים מזוקקים בצד שני.

במקרה המצער של תא דם במים מזוקקים, מולקולות המים מסוגלות לחדור לתוכו, אבל המומסים שבתא אינם יכולים לצאת. גם כאן, המצב המקרוסקופי המסתבר ביותר הוא של שיווי ריכוזים. כלומר מצב בו מולקולות מים חודרות לתא. ואכן כך קורה. הלחץ הפנימי (האמיתי! לא להעליב!) בתא עולה וכעבור זמן לא רב - התא מתפוצץ.

זה היה הסבר ברמה המקרוסקופית. יש אנשים שלא אוהבים הסברים כאלה. אבל אני כן.
נישואיו של אתאיסט 441875
גילי • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 4/5/2007, 5:07
מה? למה בכלל נוצר לחץ אם המים יכולים להיכנס ולצאת באופן חופשי? שיצאו...
נישואיו של אתאיסט 296954
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 29/4/2005, 18:29
שווה בנפשך שיש גם כדורים אדומים וגם כדורים ירוקים, והאדומים קצת קטנים יותר כך שהם מצליחים לעבור דרך חורים בקרום בעוד הירוקים לא.

אתה מניח בצד אחד של המחיצה ירוקים ובשני אדומים, ומעניק להם קצת אנרגיה קינטית ואת ברכת הדרך. אחרי זמן מה ריכוז האדומים משני עברי המחיצה משתווה, כך ש*הלחץ החלקי שלהם* באמת מתאפס, אבל הירוקים מוסיפים את חלקם רק מהצד בו הם כלואים.

כדורים אדומים מזכירים לי משהו. ביי.
לחם צר ומים לחץ 297000
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי שבת, 30/4/2005, 9:31
אוף, כל כך פשוט. תודה!
נישואיו של אתאיסט 441876
גילי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ו', 4/5/2007, 5:11
עדיין לא הבנתי, למה הכדורים האדומים לא מושפעים מהלחץ שיוצרים הכדורים הירוקים?
נישואיו של אתאיסט 442475
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לגילי יום ב', 7/5/2007, 17:40
(למיטב הבנתי הלא-מומחית) הם אולי מושפעים, אבל כשמדובר על לחץ אוסמוטי הכוונה רק להשפעה על הקרום.
נישואיו של אתאיסט 469183
מתלמדת • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ה', 24/1/2008, 1:29
תגידו נשמע לי שאתם מבינים בזה.. אם יש לי 2 ארלנמיירים עם צינורית מחברת (מערכת סגורה) ובארלנמייר אחד יש מים נקיים ובשני תמיסה מרוכזת, למה המים יעברו לתמיסה ואיך בדיוק??
נישואיו של אתאיסט 296822
ל.ב.פ., תל אביב • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 28/4/2005, 19:14
"למה צריך לכסות את הסיר של האורז?"
כי אורז מוצלח מתבשל באדים.
נישואיו של אתאיסט - החיים כפרדוקס קיומי 297243
אורי פז • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 1/5/2005, 19:22
וכפי שתוכל לראות בכוחות עצמך (בעצם כבר שמת לב: תגובה 296795), לשאלה כה דבילית ובאנאלית שהבאת כראיה למעשיך היומיומיים (כאילו שחתונה זה דבר של מה בכך ויומיומי), הרבה תשובות היגיוניות ל"למה צריך לכסות את הסיר של האורז?".

ואילו את השאלה ה"גדולה מהחיים": לשם מה יש להתחתן כאדם אתאיסט? אתה מנסה לעטוף בגזיר עיתון שעסק בענייני חברה.

טקס חברתי? אז גם בר-מצווה זהו טקס חברתי שיש לחגוג לילד! אז גם ברית מילה יש לערוך לילד כטקס יהודי חברתי, אפילו ישראלי נפוץ למדי היום! למה אתה מקיים טקס חברתי כזה ומזלזל בטקס חברתי הלא פחות בחשיבותו?
נישואיו של אתאיסט - החיים כפרדוקס קיומי 297252
ל.ב.פ., תל אביב • בתשובה לאורי פז יום א', 1/5/2005, 19:53
אני חושבת שאם תחקור בענין לעומק, תגלה שפשוט את השאלה "לשם מה יש להתחתן כאדם אתאיסט?" שאלת אתה על מנת לעצבן, ו"האייל" מלא באנשים שנמאס להם להתנצח אתך.
נישואיו של אתאיסט - החיים כפרדוקס קיומי 297258
אורי פז • בתשובה לל.ב.פ., תל אביב יום א', 1/5/2005, 20:10
למה את אומרת כך? אם יש לך תשובה ביד, תשלפי מהשרוול, מה הבעיה?
נישואיו של אתאיסט - החיים כפרדוקס קיומי 297285
ל.ב.פ., תל אביב • בתשובה לאורי פז יום א', 1/5/2005, 21:21
קשה לענות תשובה לשאלה שאינה הגיונית. באותה מידה יכולת לשאול "למה להתחתן אם יש לך מכנסים כחולים". מה הקשר בין אתאיזם לחתונה? חתונה עיקרה שני אנשים שמכריזים קבל עם ועדה שהם יוצרים משפחה מרגע זה ואילך. יש אנשים שיוצרים משפחה גם בלי זה. יש אנשים שמתחתנים ועדיין לא יוצרים משפחה אמיתית. אבל זה העקרון הכללי. איך שאתה בוחר לעשות את המעבר הזה, באיזו צורה טקסית, כבר קשור למליון סיבות שרק אחת מהן היא האמונה הדתית שלך.
נישואיו של אתאיסט - החיים כפרדוקס קיומי 297295
דורון הגלילי • בתשובה לל.ב.פ., תל אביב יום א', 1/5/2005, 21:43
זוהי באמת שאלה מעניינת, שאם הייתי מקדיש לה מחשבה כאשר היתה רלוונטית, הייתי נשאר עם מכנסי הכחולים, וחוסך לעצמי (ולזוגתי) לא מעט עוגמת נפש.
נישואיו של אתאיסט - החיים כפרדוקס קיומי 299345
האייל האלמוני • בתשובה לל.ב.פ., תל אביב יום ג', 10/5/2005, 12:22
למרבה התדהמה, "האייל" מלא באנשים ש*לא* נמאס להם להתנצח איתו.
נישואיו של אתאיסט 296559
האייל האלמוני • בתשובה לאורי פז יום ה', 28/4/2005, 1:40
מה פירוש "אז מה קרה שכאן אתה עושה דברים שאינך מבין אלא עושה אותם כי ככה כולם נוהגים לעשות מימים ימימה"? למה "לא מבין אותם"? הוא מבין אותם טוב מאוד(1), רק לא כמו שאתה רוצה שיבין. הוא רוצה לציין את מחויבותו לאדם מסוים, ולקבל הכרזת מחויבות כלפיו מאותו אדם. הוא עושה זאת בטקס דתי כי אותה מחויבות די חשובה כדי לכלול רצון טוב כלפי המשפחה הכללית והמורחבת שמעונינת בכך. וכיוון שאיננו מאמין באלוהים בעצמו, אותה ישות בלתי קיימת לא צריכה לאיים עליו באותו יום - גם אם איננה מוסיפה לו כל נחת.

1. דובי - סליחה אם אני אומר כאן משהו שלא מקובל עליך - התכוונתי למקרה הכללי.:)
נישואיו של אתאיסט 296564
דובי קננגיסר • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 28/4/2005, 1:48
דווקא אמרת את זה טוב ממני.
נישואיו של אתאיסט 297244
אורי פז • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 1/5/2005, 19:35
הינך טוען מפורשות כי התכוונת למקרה הכללי, ואילו בין טיעוניך בתכל'ס לבינו הדרך רחוקה.

1. "הוא רוצה לציין את מחויבותו לאדם מסוים, ולקבל הכרזת מחויבות כלפיו מאותו אדם".

אין שום בעיה, אבל שאלתי היתה ונותרה: למה יש לעשות זאת בפומביות כה מרחיקת לכת? מה לא די בהבעת המחויבות הזאת בארבע עיניים לאהובת ליבך? לשם מה יש לכתת רגליים עד לקצה העולם ולשכור בו את האי המלבב ביותר על מנת שכולם ירננו ויגידו ויסתכלו עליו וכו' (כדרכם של עשירים משחת). רק בגלל שהדתיים התחילו עם זה? מה אתם פרימיטיבים כמוהם? אוף, פרימיטיבים במסווה נאורים.

2. "הוא עושה זאת בטקס דתי כי אותה מחויבות די חשובה כדי לכלול רצון טוב כלפי המשפחה הכללית והמורחבת שמעונינת בכך".

אני מאוד מעריך את צעדיו של דובי כפי שבחרו לפעול עם בחירת ליבו. ובהזדמנות הזאת מאחל לו מזל טוב מקרב ליבי.
אולם, השאלה שלי איננה נוגעת למקרים ספציפיים, אלא כמו שהתיימרת לדבר בשם "המקרה הכללי" (ולא שגם לא דיברת עליו, כן, אבל לא רק על הכלל דיברת לך).
דובי נשאל זאת, מאחר והוא הדמות האתאיסטית שאנו מכירים כאן שעשתה את הצעד הפרימיטיבי הזה לאחרונה. ויש להניח שדובי היה נישא בטקס אזרחי בחו"ל, אילולי הלחץ המשפחתי של מארגני החתונה. וגם אז, שאלתי בעינה עומדת. אני כמובן אשמח לשמוע כל תשובה בנידון.
נישואיו של אתאיסט 297259
האייל האלמוני • בתשובה לאורי פז יום א', 1/5/2005, 20:18
ראשית, לא נראה לי שהדתיים התחילו עם זה. לפחות לא היהודים הדתיים. בני אדם עושים טקסים מפני שלטקסים הללו יש חשיבות פסיכולוגית עצומה, עם או בלי אלוהים. (ראה, למשל, טקסי חניכה בשבטים שונים, מסיבות יום הולדת גדולות בעת "שינוי קידומת", מסיבות סיום הלימודים, מסיבות שחרור וכיו"ב). הטקסים יוצרים הטרוגניות בזמן, מעגנים זכרונות מסוימים, נותנים תוקף לשינוי מסוים בחיים וכו'.
שנית, אם ב-(2) רצית לשאול למה הנישואין נעשים לרוב במסגרת דתית, גם כאשר בני הזוג אינם דתיים - לזה יש סיבות רבות: משום שרובם אינם מתפנים להמציא את הגלגל מחדש, משום שזה סוג הטקס המקובל בארץ, משום שאם כבר, ממילא, כדי להתחתן כאן צריך רב - או שהנישואים לא נרשמים במשרד הפנים - אז מה זה משנה כבר להביא אותו לחגיגה (שאותה עושים מהטעמים שהזכרתי בתחילה) וכיו"ב.
נישואיו של אתאיסט 297363
אורי פז • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 2/5/2005, 0:39
==> "בני אדם עושים טקסים מפני שלטקסים הללו יש חשיבות פסיכולוגית עצומה, עם או בלי א-לוהים".

מעניין מה חשבו בני האדם לפני שהכירו בכלל את מושגי הפסיכולוגיה החברתית ובעיקר עבדו לאלילים ולא-לוהים.
סימוכין לטענתך, בבקשה, כי אל סימוכיך שבסוגריים ניתן רק לומר כך: סיבות למסיבות תמיד חיפשו ומצאו. אולם כאן מדובר בדבר שונה ומהותי, שאולי אינו מצריך את כל זה, במבט החילוני, כפי שכבר הסברתי למעלה.
ותוקף לשינוי מסוים בחיים ניתן לתת בצורות הרבה יותר רומנטיות, תהיה בטוח. ההיסטוריה של הספרות מעידה על כך רבות: אנה קרנינה, יסורי ורנר ועוד.

ובינתיים, מצאתי משפט פילוסופי מרענן בפשטותו ובבוטותו, אם גם דוחה כשלעצמו, מפי עמנואל קאנט הגרמני-החילוני, שהגדיר נישואים כ"חוזה בין שני אנשים בוגרים מן המין הנגדי בנוגע לשימוש הדדי באיברי מינם". פעם פילוסופים ידעו לפחות לשעשע.

ב-‏2 כלל לא שאלתי: למה הנישואין נעשים לרוב במסגרת דתית?
רק טענתי ששאלתי בעינה עומדת אילו דובי היה נישא בטקס אזרחי בחו"ל. נראה לך שנוסעים לקפריסין על מנת להינשא כדת וכהלכה?!
נישואיו של אתאיסט 297388
דובי קננגיסר • בתשובה לאורי פז יום ב', 2/5/2005, 1:24
ורטר, אינטלקטואל דמיקולו שכמותך.
נישואיו של אתאיסט 297393
האייל האלמוני • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 2/5/2005, 1:33
ורתר (אקסיומות צריך לכבד).
נישואיו של אתאיסט 297396
אורי פז • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 2/5/2005, 1:40
אכן, יוהן וולפגנג גתה כתב את "ייסורי וֶרתֶר הצעיר", שנכנס אל הפנתיאון של הדמויות הספרויות הגדולות, ששם הוא שוכן במחיצת האוהבים הבלתי-מתפשרים כטריסטן ואיסולד ורומיאו ויוליה.

התרגום העברי שברשותי הופיע בהוצ' כרמל, תרגם מגרמנית: יעקב גוטשלק, כתב הערות: שחר גלילי, הוסיף אחרית דבר: יורגן ניראד; ירושלים תש"ס / 2000, 155 עמ'.
נישואיו של אתאיסט 297427
דובי קננגיסר • בתשובה לאורי פז יום ב', 2/5/2005, 8:57
אני תוהה איך אתה מגיע למסקנה שאני מעוניין לשמוע איזה עותק יש לך של הספר, וכמה עמודים יש בו, או איזה דמויות ספרותיות אתה מעריך. בנוסף, אני מתקשה להבין איך אפשר להשוות בין סיפורי אהבה דו-צדדיים כטריסטן ואיסולד או רומיאו ויוליה, לבין סיפור החצי-אהבה מעורר הרחמים (וההזדהות, לעיתים קרובות) של ורתר. אבל עזוב, אני לא באמת רוצה לשמוע את דעתך בעניין.
נישואיו של אתאיסט 297520
אורי גוראל-גורביץ' • בתשובה לאורי פז יום ב', 2/5/2005, 18:54
בכריכה קשה?
נישואיו של אתאיסט 297527
האייל האלמוני • בתשובה לאורי גוראל-גורביץ' יום ב', 2/5/2005, 19:19
אל תסתכל בקנקן.
נישואיו של אתאיסט 297548
אורי פז • בתשובה לאורי גוראל-גורביץ' יום ב', 2/5/2005, 20:53
כריכה רכה, מהדורת כיס (ארוכה מעט)

(-:
נישואיו של אתאיסט 297414
האייל האלמוני • בתשובה לאורי פז יום ב', 2/5/2005, 2:15
לאנשים הייתה נפש גם לפני שהם הכירו את מושגי הפסיכולוגיה החברתית או כל פסיכולוגיה שהיא.
אנה קרנינה וורתר הצעיר התאבדו. יש איזה הבדל מסוים בין התאבדות לחתונה, למקרה שלא הבחנת.
כיוון שהמשפט הדוחה של קאנט נדחק הנה רק כדי להזכיר לנו שקראת גם אותו, לא נראה לי שיש סיבה להתייחס אליו.
נישואיו של אתאיסט 297562
אורי פז • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 2/5/2005, 21:23
==> "לאנשים הייתה נפש גם לפני שהם הכירו את מושגי הפסיכולוגיה החברתית או כל פסיכולוגיה שהיא".

מסכים ועוד איך. רק שטענתי באה להפריך את הדימוי הזה, שבני האדם החלו להתחתן בשל מניעים פסיכולוגיים עמוקים שהיו מודעים להם בעידנים שמודעותם העצמית היתה לקויה למדי או בלתי מפותחת למדי.

==> "אנה קרנינה וורתר הצעיר התאבדו. יש איזה הבדל מסוים בין התאבדות לחתונה, למקרה שלא הבחנת".

נתון עובדתי: אחוזי המתגרשים בעידן הפוסט-מודרני העכשווי הולכים וגדלים עם השנים.
אז, מה?

האם הזוגות האלה מעולם לא חוו רומנטיקה הדדית?! והאם לא ריחפו בחלל האוויר של חלומות פז ורודים של אהבה קסומה?!

המשפט של עמנואל קאנט בא לבטא זווית ראיה אתאיסטית על חיי הנישואים כהתגלמות האגואיזם החלול.
נישואיו של אתאיסט 297564
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לאורי פז יום ב', 2/5/2005, 21:30
מה "חלול" באגואיזם הזה?
נישואיו של אתאיסט 297568
אורי פז • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ב', 2/5/2005, 21:40
סתם הבעת דעה אישית: לדידי כל צורה של אגואיזם הינה חלולה (נקובה) וריקה מתוכן ערכי הראוי למופת.
נישואיו של אתאיסט 297571
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לאורי פז יום ב', 2/5/2005, 21:44
תוכל להרחיב? מה זה לדעתך "אגואיזם"? הרי אפשר להרחיב את ההגדרה, כידוע, כך שכל אדם יהיה אגואיסט, ולכן שאלה חשובה היא היכן עובר הקו. האם אגואיסט הוא מי שדואג בראש ובראשונה לעצמו? מי שפוגע באחרים כדי להיטיב עם עצמו? מי שעושה לאחרים מה ששנוא עליו כדי להיטיב עם עצמו? האם תוכן ערכי הראוי למופת חייב להיות על בסיס לא אגואיסטי?

לדעתי "אגואיסט" הוא מי שמעמיד את טובתו על פני טובת אחרים, אך לא בהכרח כזה שיעשה לאחרים את ששנוא עליו או יפגע בהם כדי לשפר את מצבו, ותוכן ערכי הראוי למופת בהחלט לא צריך להיות על בסיס לא אגואיסטי.
נישואיו של אתאיסט 297748
דובי קננגיסר • בתשובה לאורי פז יום ג', 3/5/2005, 11:56
אנשים לא צריכים להיות מודעים למניעים הפסיכולוגיים העמוקים שלהם כדי לפעול על-פיהם. בגלל זה הם ''מניעים פסיכולוגיים עמוקים''.
נישואיו של אתאיסט 297762
האייל האלמוני • בתשובה לדובי קננגיסר יום ג', 3/5/2005, 13:24
בשביל זה יש תת מודע. לאנשים לפני פרויד היה פשוט פרה-תת-מודע.
נישואיו של אתאיסט 296820
יהונתן • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 28/4/2005, 19:12
מעניין שחגיגת יום הולדת לא נחשבת בחוגים חרדים למאוד מקובלת (למעט לילדים). בתורה רק פרעה ''יעש משתה לכל עבדיו'' ביום הולדתו. רבנים שערכו להם יום הולדת תמיד הרגישו צורך להתנצל על כך, כמו החפץ חיים שהסביר שאחר שהטיף כל חייו שהימנעות מלשון הרע תוביל לאריכות ימים, הוא מחויב לשמוח עם הזדקנותו - אם היה מת צעיר היה יוצא נלעג.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות