בתשובה ליובל נוב, 18/03/05 4:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין כמה ארנבונים (לא שפן!), תרנגולות ופרות אפשר לקנות בסכום הזה מתעשיית המזון, ולשחרר לחופשי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם זה רציני (גם האתר וגם התגובה שלך) אבל אני אענה על זה ברצינות: קנייה של בעלי-חיים כדי לשחרר או לשקם אותם היא צעד מאוד לא רצוי מהרבה בחינות. הכסף מהעיסקה ישמש כדי "לייצר" בעלי-חיים נוספים במקום אלה שנפדו, וייצור אשלייה של ביקוש שהרי למוכר לא אכפת מה הקונה עושה בסחורה שרכש. ארגונים למען בע"ח מאוד מתנגדים לתופעה של אנשים שרואים בעלי-חיים בכלובים באיזה חלון ראווה וליבם נכמר, אז הם מוציאים את הארנק וקונים כמה מהם. גם אם האנשים הטובים היו מסוגלים למצוא בית הולם לבעלי-החיים שקנו וכך לשפר את מצבם באופן משמעותי, הרי שעצם הקנייה מאפשרת לבעלי החנות להחליף את בעלי-החיים האלה באחרים שיסבלו באותם כלובים, וגרוע מזה, היא משדרת לבעל החנות (או לבעל האתר) מסר לפיו הכנסותיו יעלו ביחס ישר למידת הסבל שהוא יגרום לבעלי-החיים שברשותו. במקום להכניס כסף למערכת נצלנית וכך לעודד אותה להמשיך בדרכה, הדבר הראוי (לדעתי) לעשות הוא בראש ובראשונה להחרים מערכות כאלה לחלוטין. אני לא אקנה אפילו עיתון בחנות שמוכרת גם בעלי-חיים. זה נכון כמובן לא רק לגבי חנויות לממכר בע"ח אלא גם לגבי כל שאר התעשיות שמתפרנסות מהפיכת בעלי-חיים למוצרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסף, מה דעתך על אומאמי? (חוש הטעם שלנו יכול לזהות ארבע טעמים שונים - מתוק, מלוח, מר וחמוץ - יש לזה הסבר אבולוציני אפשרי של זיהוי אוכל, אלקטרוליטים, רעלים וריקבון בהתאם. יש אולי חוש נוסף, ששמו בא מיפנית, וזה חוש טעם בשרי הרגיש למולקולות של גלוטאמין, חומצה בסיסית במבנה של פרוטאינים. ישנם ממצאים המצביעים על מקור גנטי לחוש הטעם הזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי היא שאולי התבלבלת ביני לבין מישהו שמבין בזה. אני גם לא בדיוק מבין מה מטרת השאלה. מהמעט שאני יודע על גלוטאמין, מדובר בכלל בחומצה שהגוף מייצר בעצמו בכמות מספקת, אבל אם בכל זאת רוצים לצרוך הרבה גלוטאמין (למשל כדי לנפח את השרירים), אז פרט לבשר ולמוצרי חלב אפשר למצוא אותו בדגנים, בקטניות, באצות (היפאני שגילה את האומאמי לפני מאה שנה הפיק MSG מאצות), בפטריות, בעגבניות, בירקות... למעשה קשה למצוא משהו לאכול שלא יהיה בו גלוטאמין. נראה לי שהתשובה הזאת לא בכיוון, אז אולי תסביר מה הייתה מטרת השאלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי על חוש הטעם הבשרי בקשר לדיון בצמחונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שאסף לא יכחיש שההיסטוריה האנושית רצופה אכילת בשר מהחי או מהנבלה. זה לא אומר הרבה לגבי מה רצוי לעשות היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכחיש. את הטיעון "גם האדם הקדמון אכל בשר" אפשר בשקט להוסיף לרשימה שבתגובה 280614. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזה אני לא חולק עליך. האדם הקדמון גם התקלח פעם בשנתיים בעוד האדם המודרני יודע שמספיק לשפוך על עצמו קצת או-דה-קולון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה הרי לא "חוש טעם בשרי" אלא יכולת להבחין בטעם של גלוטמאט, וגלוטמאט מצוי בהרבה דברים חוץ מבשר. מה השאלה או הטענה שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש טוענים שזה כן חוש טעם בשרי. בעצם אתה יכול לומר שגם אין חוש טעם מתוק כי הרבה דברים הם מתוקים. לא היתה לי שום טענה, רק רציתי לדעת מהי דעתך על אומאמי (עם הטענה שיש לו בסיס גנטי) בהקשר לצימחונות, ונדמה לי שקיבלתי תשובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלך העלתה אצלי מחדש תהייה נושנה: נניח שחלומם של הצמחונים ה"מיסיונריים" מתגשם, והאנושות כולה מפסיקה מחר לצרוך בשר; מה בדיוק אמור אז לקרות לכל בעלי החיים ה"שבויים" על ידי תעשיית המזון? כולם יצאו לחופשי? הפרות המודרניות שאנחנו מכירים לא ישרדו יותר מחודש-חודשיים מחוץ לרפת (נראה לי), משום שהן הושבחו על מנת למקסם את תנובת החלב, ומזמן איבדו את התאמתן לטבע (איפה בכלל יש/היו פרות בטבע?? האם פרה היא בעצם ג'מוס מבויית?). מצבם של התרנגולות, החזירים וכו' לא נראה לי טוב בהרבה. בקיצור: נראה לי שבאופן פרדוקסלי משהו, צמחונות גלובלית גורפת משמעה גזר-דין מוות למינים שלמים של בעלי חיים. אם החמצתי דיון איילי בנקודה, לינק יתקבל בברכה; אם לא, אני באמת סקרן לשמוע את דעתו של אסף עמית (או כל אחד אחר) בעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעשית, התסריט שבו ביום אחד כל התעשייה נעלמת אינו ריאלי, לא מחר ולא אף פעם, כך שאין טעם לעסוק בלוגיסטיקה הנלווית אליו. תסריט ריאלי יותר, שכרגע הוא יותר חזון מאשר מציאות אבל אין סיבה תיאורטית שהוא לא יתגשם יום אחד, מניח תהליך של phase-out הדרגתי לתעשיות הללו בדומה למה שקורה כרגע ברחבי העולם לתעשיית פיטום האווזים. בתסריט כזה, לא מתבצע שחרור של בעלי-חיים מבויתים לחופשי, אלא לאט לאט מפסיקים להרביע אותם עד שהם פשוט נגמרים. המשמעות של זה בסופו של דבר היא אכן הכחדה של מינים מסוימים שבעקבות מאות שנים של ברירה מלאכותית כבר אינם מסוגלים להתקיים בטבע, אבל מה שייפגע מכך הוא רק הדורות הבאים שלהם, שלא נולדו וגם לא ייוולדו, ולא הם עצמם. הפרטים הנוכחיים לא יסבלו מחיסול התעשייה יותר מכמה שהם כבר סובלים היום מעצם קיומה. בעיני זה לא פרדוקס אלא סתם איוולת להאשים את הצמחונות בכך שהיא גוזרת גזר דין מוות על בעלי-חיים. הרי כבר היום, ימיו של כל בעל-חיים שנולד במשק הם קצובים וספורים מראש, והאדם שמחכה לו בסיבוב עם הסכין ביד הוא לא בדיוק מיסיונר צמחוני. כמו שאנחנו לא מייצרים ילדים במיוחד כדי לעשות בהם ניסויים מדעיים או לאכול אותם, למרות שאם היינו עושים את זה אין ספק שהיו יותר ילדים בעולם מאשר יש היום, כך אין הצדקה שנעשה זאת לבעלי-חיים, וככל שנפסיק עם זה מהר יותר, כן ייטב לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה פרדוקס או איוולת, אלא דרך התבוננות שונה על העניינים. בספר "הזדמנות אחרונה לראות" של דגלאס אדאמס מתואר איך זואולוגים שרוצים לשמר (אם אני זוכר נכון) זן מסויים של ציפור שיכולה לגדול רק באי מסויים מבצעים הדברה המונית (בעזרת כלבים) של מכרסמים שזיהמו את המערכת האקולוגית באותו אי. בעצם, כדי לשמור על המשך הגזע (ועל החיים של מספר לא גדול של ציפורים) מחסלים מספר עצום של בעלי חיים אחרים. אני מניח שלגישתך זה מעשה פסול מאין כמוהו, אבל הזואולוגים (שאפשר להאשימם באי אהבת בעלי חיים, כמובן) כנראה לא מסכימים עם זה. יש כאן גם שאלה פילוסופית עתיקה אחרת: הרי ממילא כולם ימותו, אז בשביל מה בכלל לחיות? האם חייה של הפרה שווים פחות רק בגלל שמחכה לה בסיבוב אדם עם סכין ביד? הרי לכולנו מחכה בסיבוב דמות מספר של פראצ'ט עם חרמש ביד. כמובן (וזה טיעון חזק) ש*איכות החיים* של הפרה עד שהיא פוגשת את האדם בסיבוב, לפחות בתעשיית הבשר המודרנית, היא לא משהו, בלשון המעטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 53147 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |