 |
אני לא חושב שזה פרדוקס או איוולת, אלא דרך התבוננות שונה על העניינים. בספר "הזדמנות אחרונה לראות" של דגלאס אדאמס מתואר איך זואולוגים שרוצים לשמר (אם אני זוכר נכון) זן מסויים של ציפור שיכולה לגדול רק באי מסויים מבצעים הדברה המונית (בעזרת כלבים) של מכרסמים שזיהמו את המערכת האקולוגית באותו אי. בעצם, כדי לשמור על המשך הגזע (ועל החיים של מספר לא גדול של ציפורים) מחסלים מספר עצום של בעלי חיים אחרים. אני מניח שלגישתך זה מעשה פסול מאין כמוהו, אבל הזואולוגים (שאפשר להאשימם באי אהבת בעלי חיים, כמובן) כנראה לא מסכימים עם זה.
יש כאן גם שאלה פילוסופית עתיקה אחרת: הרי ממילא כולם ימותו, אז בשביל מה בכלל לחיות? האם חייה של הפרה שווים פחות רק בגלל שמחכה לה בסיבוב אדם עם סכין ביד? הרי לכולנו מחכה בסיבוב דמות מספר של פראצ'ט עם חרמש ביד.
כמובן (וזה טיעון חזק) ש*איכות החיים* של הפרה עד שהיא פוגשת את האדם בסיבוב, לפחות בתעשיית הבשר המודרנית, היא לא משהו, בלשון המעטה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש