 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא חושב שמישהו טען כי הנקה גורמת לתינוק להיות חכם יותר או להתפתח מהר יותר, כך שתוצאות המחקר אינן משמשות כאן להפרכה של טענה כלשהי אלא להרגעתן של נשים שאינן רוצות להניק ש"הכל יהיה בסדר." הכותרת ב"הארץ" (נוק-אאוט לטרור ההנקה) מעידה בעיקר על מידת הניתוק של הכותבת (ו"הארץ" בכלל) מהמציאות. מה שמכונה "טרור הנקה" הוא בסך הכל תגובת נגד קטנטונת נגד טרור אי-ההנקה המתרחש בקנה מידה רחב הרבה יותר מרגע היוולדו של התינוק מטעמים מסחריים (בעיקר בבית החולים אחרי הלידה ועל ידי חברות המשווקות מזון לתינוקות), טעמים מעשיים (היעדר מקום הולם להנקה כשהאשה חוזרת לעבודה, מה שגורם לרוב הנשים להפסיק להניק עם החזרה לעבודה). הנתונים ידועים: רק מחצית האמהות בארצות הברית הניקו את התינוק מלכתחילה ורק חמישית מהאמהות המשיכו להניק אחרי חצי שנה (http://pregnancy.about.com/cs/breastfeedinginfo/a/aa...). רוב מכריע מבין הנשים שבחרו לא להניק נמנעו מכך לא מסיבה מעשית כלשהי אלא משום שלא רצו להניק (http://www.parentsplace.com/babies/bfeed/articles/0,...). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אני לא חושב שמישהו טען כי הנקה גורמת לתינוק להיות חכם יותר או להתפתח מהר יותר, כך שתוצאות המחקר אינן משמשות כאן להפרכה של טענה כלשהי אלא להרגעתן של נשים שאינן רוצות להניק ש'הכל יהיה בסדר'." אם זכרוני אינו מטעני, חסידי ההנקה שקמו לתחייה עם גילויה התקשורתית של שערוריית רמדיה (צמחית), טענו גם טענו כי אין תחליף לחלב אם. וכי חלב אם הוא הדבר הטוב ביותר עבור התינוק, וברוב המקרים ניתן להתגבר על קשיי ההנקה בעזרת הדרכה מתאימה. המחקרים שלהם הוכיחו כי חלב אם מונע סוכרת נעורים – מחלה קשה שאינה ניתנת לריפוי – ורק בשל עובדה זו הייתה צריכה כל אם לעשות מאמץ עילאי להניק. בנוסף טענו חסידי ההנקה, שאגב אני ורעייתי בדעה שלהם, שכמות המרכיבים בחלב אם היא אדירה. לפיהם, בעולם הרפואה מכירים היום רק חלק קטן מהמרכיבים החשובים. החלב הראשוני – ה"קולסטרום" מכיל מרכיבים של מערכת החיסון העוברים לתינוק, ואינם נמצאים בתחליפי חלב אם. חומצות שומן מסוג אומגה 3 נמצאים בחלב האם באופן טבעי. מעבר למרכיבים החשובים, משתנה הרכבו של חלב האם במהלך כל הנקה. כלומר, כשהתינוק מתחיל לינוק, הרכב החלב שונה מהרכבו בסוף הארוחה. כנראה שלכך יש השלכה לֵמה שגורם לו להפסיק לינוק, בעוד שבתחליפי חלב אם ההרכב הוא אותו הרכב, והכמות היא פונקציה של גודל החור בבקבוק. לכל אלו יש השלכות מרחיקות לכת. היום, תחליפי חלב אם אולי קרובים יותר לחלב אם, אולם הם עדיין רחוקים מרחק רב מההרכב האמיתי של האם. בשנים האחרונות התרבו מחקרים משמעותיים לפיהם, חלב אם מונע אלרגיות ומחלות זיהומיות, ומשפר את התפתחות הילד ברמה הגופנית וברמה הקוגניטיבית. חלב אם הוא המזון המיטבי לתינוק: מספק באופן מקסימלי את צרכיו התזונתיים, מתעכל בקלות, עשיר בחלבונים ובנוגדנים חיוניים, תורם להתפתחות ולגדילה, מעודד את הפעלת המערכת החיסונית ובכך מסייע בהתמודדות עם מחלות ויראליות. ההנקה מסייעת להתפתחות תקינה של הלסת והפה, וכמובן גם מקרבת בין האם והתינוק. בנוסף, חוקרים רבים דיווחו על תוצאות גבוהות יותר במבחני משכל אצל ילדים שינקו, לעומת ילדים שלא ינקו. במיוחד נמצא קשר מובהק בין רמת ההישגים במבחנים האלה לבין משך התקופה שבה הילדים ינקו. המחקרים גם הוכיחו כי ההנקה עשויה להקטין את הסיכון לחלות בסרטן הרחם, השחלות והשד, מסייעת לאם לחזור לגזרתה ומונעת בריחת סידן מהגוף. משלל סיבות נפלאות שכאלה, טענו חסידי ההנקה: האם כל הסיבות הללו אינן מספיק חשובות כדי להעדיף הנקה? כך שלא מדובר בעוד סערה בכוס מים, אלא במלחמה על דעת הקהל הצרכני. ומאחר ולבינתיים, התוצאות הסטטיסטיות מראות לטובת חסידי ההנקה, המלחמה מהצד השני אכן נוק-אאוטית. וברשותכם, אינפורמציה נוספת בנושא הנידון: שערוריית רמדיה החזירה את הפניות הרבות של האימהות לחזור להנקה. בשנים האחרונות התגייס הממסד הבריאותי למען ההנקה. באוגוסט בשנה שעברה ציין אירגון הבריאות העולמי את שבוע ההנקה. גם משרד הבריאות מקדם ומעודד את ההנקה במוסדות הבריאות בישראל, זה חמש וחצי שנים. כולם מדברים בשבחי ההנקה: קל ופשוט לאמהות, מזין ובריא לתינוקות. על-פי סקר שערך משרד הבריאות, 85% מהיולדות בישראל מתחילות להניק (שיעור דומה לשיעור ההנקה בארה"ב), אך רק 18% מהיולדות היהודיות ממשיכות להניק כעבור 6 חודשים, כמקור המזון הבלעדי של ילדיהן. ככל שהנשים דתיות יותר הן מיניקות יותר, וככל שחזרו מהר יותר לעבודה – הניקו האמהות פחות. 96% מהנשים החרדיות מתחילות להניק, לעומת 92% מהדתיות ו-76% מהנשים החילוניות. בקרב נשים חילוניות משך הנקה ממוצע הוא 22 שבועות לעומת 30 שבועות בקרב דתיות ו-33 שבועות בקרב חרדיות. נשים לאחר ניתוח קיסרי מיניקות פחות: 69% בלבד. רוב הנשים מעידות כי ההחלטה להניק נובעת מרצון ליצירת קשר טוב עם הילד. רוב האמהות מפסיקות להניק כיוון שהתינוק בכה ולא רצה להמשיך לינוק, או לאחר שלא היה להן, לדבריהן, מספיק חלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שמפורט בתגובה 307992 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כאן, להפך - האם "חלב אם מונע סוכרת נעורים"? או שמא "תמ"ל מעודד התפתחות סוכרת נעורים"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך לדברי הפנייה ותיאור תוצאות של למעלה ממאה מחקרים שבוצעו המצביעים על יתרונות להנקה, בעיקר בתחום מניעת זיהומים, אלרגיות ומחלות ילדות (http://www.lalecheleague.org/cbi/biospec.htm#_Toc288...) אסופת המחקרים כאן נוגעת גם בהתפתחות השכלית ומצביעה על יתרון קל (אך משמעותי סטטיסטית) במדדי התפתחות שכלית שונים אצל מונקים לעומת מוזנים מבקבוק – ההבדל העיקרי בין המחקר שעורר את הדיון כאן למחקרים כאן הוא בטווחי הזמן: ברוב המחקרים המצויינים כאן טווח המדידה היה כמה שנים לפחות (לעתים 8 עד 9 שנים) ולא שנה בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואו לא ניתמם. המחקרים למעלה כמו גם הטיעון הרווח הוא כי ההנקה מועילה בנוסף לבריאות גם על היכולות המוטוריות והקוגנטיביות של התינוק, כולל I.Q. יש כאלה שממשיכים בהפרזה ומדברים גם על יכולות חברתיות ומה לא. המחקר המתפרסם בהארץ שם את ההנקה בפרופורציות - יש דברים שההנקה לא קשורה אליהם, והפורמולות ממלאות רב מכריע של צרכי התינוק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא "יתרונות ההנקה", אלא "נזקי התמ"ל". בדיוק באותו אופן שלא מדברים על "היתרונות שבאי-עישון" אלא על "נזקי העישון". ההבדל אינו רק סמנטי. כפי שמוסבר במאמר הזה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישית, לי נראה שהסיבה מספר אחת להפסקת הנקה היא פשוט בורות. חוסר מוטיבציה הוא הסיבה השנייה בחשיבותה, והוא שגורם לכך שהאם לא תטרח לשפר את מצבה בסעיף מספר אחת. התוצאה: כל תופעת הנקה נפוצה - קפיצת גדילה, גודש, סתימה, שיבוש ייצור החלב, תפיסה בעייתית של התינוק - גורמת להפסקת הנקה באין כלים להתמודד איתה ולפתור אותה (מה שהיה יכול להיעשות, ברוב המקרים, די בקלות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קפיצת גדילה או ''שיבוש ייצור החלב'' יכול להיות מטרד קשה לאם (וגם לאב). התינוק דורש לאכול כל הזמן, לפעמים בהפרש של שעה בין ארוחה לארוחה והוא באופן כללי חסר שקט. ההורים, שמודעים למחסור בחלב נלחצים (אמא צריכה ללכת לעבודה ולא הצליחה לשאוב אפילו חצי ממה שהתינוק יצטרך), ומחליטים לקנות תחליף. נכון שמודעות לנושא (אחרי יום קשה או יומיים קשים ההיצע מדביק את הביקוש) עוזרת, אבל שמעתי מלא מעט הורים צעירים שהם פשוט לא יכלו להתמודד עם הלחץ של התינוק במצבים כאלו. (אנחנו עדיין מצליחים להתמודד, אבל היו כמה נקודות שכמעט נשברנו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה ההודעה הכי לא PC שכתבתי בשנה האחרונה: כל הפתיל הזה נשמע לי כאילו הוא לקוח מעלון אגודת הרפתנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין עוררין על הקושי - העניין הוא שאתם ידעתם שמדובר בקפיצת גדילה, ידעתם מה האפשרויות ובחרתם לפעול כפי שפעלתם מתוך ידע ומודעות. מי שבורה בנושא פשוט תאמין ש''נגמר לה החלב'', ומכאן הדרך להפסקת הנקה קצרה מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, רגע. אני מבינה שהתייחסת לאמירה שלי ש"אפשר לפתור די בקלות". אז קפיצת גדילה זה אומנם לא קל, אבל רוב מכריע של הבעיות הנפוצות בהנקה ניתנות לפתירה די בקלות יחסית. על קפיצת גדילה (אתה בטח כבר יודע, אבל לקהל המאזינים): ואגב, קפיצת גדילה זה לא "שיבוש ייצור החלב" אלא עידוד ייצור החלב - התינוק יונק באינטנסיביות כדי להגביר את הכמויות שהאם מייצרת. כשאמרתי "שיבוש ייצור החלב" התכוונתי לאפקט של ניהול לא נכון של ההנקה (למשל, לתת לתינוק לינוק רק 5 דקות מכל צד, מה שמקטין את הכמויות וכולי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב''שיבוש'' התכוונתי שבגלל סיבות שונות ומשונות (שתייה לא מספיקה, לחץ בעבודה, בעיות במשפחה, חייזרים בחצר) לאמא אין מספיק חלב. כמו במקרה של קפיצת גדילה זה עובר אחרי יום או יומיים, הבעיה היא שעד שזה יעבור זה עשוי להיות כל כך מתיש, שהאם מחליטה שלמען בריאותה הנפשית היא תעזר באופן זמני בתחליף. כידוע לכולנו, אין יותר קבוע מהזמני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, כי תמ''ל מנציח את ה''אין חלב'' (התינוק לא יונק - הגוף לא מקבל מסר לייצר עוד חלב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שהדעה הרפואית בעניין זה השתנתה מאוד בשנים האחרונות (קודם טענו שהנקה ממושכת אינה מוסיפה דבר), לא אתפלא אם היא תשתנה מחדש בעתיד הלא רחוק - ולא משום שהתינוקות שינו כיוון. יש משחק אינטרסים לא קטן מאחורי כל עמדה רפואית בעניין זה וצריך לקחת אותה בחשבון. וגם - באמת לא כל אימא, ולו המסורה והבקיאה ביותר, יכולה לתמרן כך שתיניק את תינוקה לאורך זמן. נראה לי לא הוגן לייצר כך רגשי אשמה לאלו שאינן יכולות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שיש עניין של מגמות וטרנדים. בכל זאת, נראה לי שאם יש אינטרסים (כלכליים?) מאחורי עמדה כלשהי, הרי הם חבויים מאחורי העמדה שמעניקה לגיטימציה מלאה למתן תמ"ל - פשוט מפני שייצורו משתלם ליצרניות (חלב אם לעומת זאת, לא "משתלם" כספית לאף חברה מלבד ליצרניות המשאבות, נאמר, והן לא ממש כוח כלכלי הופך עולמות). לגבי הפסקה האחרונה - נו באמת. גם כאן עישון הוא אנלוגיה טובה. האם אתה מציע לא לדבר על נזקי העישון כדי לא ליצור רגשי אשמה לאלה שאינם יכולים להיגמל? (ואת זה אני כותבת כמעשנת לשעבר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שהאינטרס להשאיר יותר נשים בבית יותר זמן הוא אינטרס גברי מובהק למדי, בחלקו גם כלכלי. כיוון שחלק גדול מהמחקרים עדיין (אם אינני טועה) נערכים בידי גברים, לא הייתי שוללת את האפשרות שיש לו השפעה מסוימת. והעישון איננו אנלוגיה טובה כלל ועיקר. נזקים שהאדם עושה לעצמו אינם גורמים אפילו לחצי מרגשי האשמה שיש לו במידה שהוא מזיק לילדיו. ולא מדובר באימהות ש''קל'' להן יותר להפסיק את ההנקה, אלא באלה שהן, למשל, מפרנסות יחידות או בכל אופן מתקשות מאוד להתארגן עם הנקה ועבודה מפרנסת - וגם באימהות מאמצות, שעם כל הרצון הטוב אין להן חלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת מה לומר על הקטע הראשון. אני מסכימה עם זיהוי האינטרס, ועם זאת, זו לא נראית לי סיבה מספיק טובה לבחור לא להניק. אבל זו אני - בבחירה בין טיפול במשפחתי לבין שמירה על עיקרון אידיאולוגי, אעדיף את הראשון. שמעתי על מקרה או שניים של נשים שבחרו אחרת, מטעמים אידיאולוגיים. אבל אפילו הן לא חלמו לומר שהמחקרים על חלב אם אינם נכונים. לגבי רגשות האשמה, יש לי המון דברים לומר: 1. אדם מעשן יעשן בד"כ גם ליד ילדיו. אדם שאוכל ג'אנק פוד ומזיק לעצמו, בד"כ ינהיג תרבות אכילה דומה בביתו ואצל שולחנו. אדם שמתגורר ליד אזור של קרינה חזקה, סביר שגם חושף את ילדיו אליה. כנ"ל אדם שגר בהתנחלות מבודדת ומסכן את חיי ילדיו בדרך לבית הספר. מה נאמר לכל אלה? זכותם לחיות כך את חייהם, אבל האם את מציעה להסתיר את העובדות כדי לגרום לכל אלה להרגיש טוב יותר עם עצמם? אני הייתי פשוט מקווה שהם בחרו בדרך חיים זו או אחרת מתוך ידיעה, ומשלימים עם בחירתם. אם הם לא משלימים עם בחירתם, באמת שזו לא בעיה שלי. 2. החזרה לעבודה בישראל מתרחשת לאחר 3 חודשים לפחות (שכירות רבות מאריכות את חופשת הלידה בחודש-חודשיים). הנקה של 3 חודשים היא הנקה מועטה, אבל טובה מלא כלום כמובן. ועדיין יש אמהות שמפסיקות להניק לאחר יומיים או שבועיים, עליהן דיברתי (אם כי גם שבועיים טוב מלא כלום). אגב, אמהות עובדות רבות פשוט שואבות חלב ומשאירות לתינוק. זה מנג'ס, מסורבל ומעצבן, אבל אפשרי. כמו שאמרתי, הכל תלוי במידת המוטיבציה של האם. 3. דעי לך שאמהות מאמצות יכולות לייצר חלב אצלן גם בלי שהרו וילדו, בתרגול מפרך של חודשים, אבל יכולות. מכל מקום, הן לא רלוונטיות לדיון - המאמצות לא מהוות פלח גדול מאוד של האמהות בכלל, ואליהן באמת שאין לי שום טענות - את המעשה הטוב שלהן הן כבר עשו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב, להבהיר - בסעיף 1 אני מתכוונת לחשיבותם של המידע הזמין לציבור על הנקה, תמיכה אמיתית של המערכת בהנקה וכולי. כמובן שבמפגש אחת על אחת עם מישהי שאני יודעת שניסתה להניק ונכשלה, אנסה לגלות רגישות לעניין 1. אבל זה לא צריך לעניין את הסביבה הציבורית. 1 הא! כמו שבמפגשים אחד על אחד, לא מעשנים מגלים רגישות למעשנים? :-) 2 נאמר, אלה שמשתעלים בכוונה ומנפנפים בידיים? 2 שנים של הרס עצמי, וסוף סוף גם לי יש איצטלת בריאות משלי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא חשבתי על הימנעות מהנקה מטעמים אידיאולוגיים. דיברתי רק על האינטרסים האפשריים להמשך ניכר של ההנקה העומדים, אולי, מאחורי המחקרים המעודדים אותו. אני מכירה לא מעט מעשנים שלעולם לא יעשנו ליד ילדיהם ובכלל לא מעט אנשים ששינו הרבה מהרגליהם ברגע שהחליטו להביא ילדים לעולם. כשהתייחסתי להפסקת ההנקה התכוונתי (וחשבתי שזו גם כוונתך) להפסקתה אחרי שלושה חודשים לפחות, פרק הזמן שרוב הנשים יכולות בהחלט לעמוד בו מבחינת תנאי תעסוקה. העניין הוא שכמה ממכרותיי מושפעות כל כך מהמערכה לעידוד ההנקה, שהן עושות שמיניות באויר כדי להמשיכה גם הרבה מעבר לשנה, בתנאים קשים ביותר. דעתי היא שבשקלול הנזק והתועלת שבהנקה ממושכת מתוך לחצים קשים מול הנקה מצומצמת יותר ובהרבה פחות לחץ, סביר בהחלט להגיע לאיזה אמצע נוח יותר. לא ידעתי שאמהות מאמצות יכולות להפיק חלב בעצמן. יש איזה חומר בעניין הזה? (לחברותיי המאמצות - אני מכירה כמה - זה כבר לא יעזור, אבל לכי תדעי מה יהיה בעתיד...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי זמן לכתוב כרגע, אז רק לגבי האם המאמצת - קוראים לזה Induced Lactation, והסבר מקיף יש כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להגיד מה שרוצים על אינטרסים שמאחורי מחקרים, אבל לא הרבה דברים ישכנעו אותי שערכה התזונתי של אבקת חלב פרה מיובשת בתוספת ויטמינים מלאכותיים עדיף לתינוק על חלב אמו 1. לגבי המעשנים וילדיהם - יפה. אם אמא מפסיקה לעשן כשנולד לה ילד, מדוע אותו היגיון לא תקף לגבי מתן תמ"ל לאותו ילד? בשני המקרים יש נזק פוטנציאלי. להתלונן על מי שמזכירים את הנזק, בגלל שהם "עושים רגשות אשמה", נראה לי דמעות תנין. לגבי החלק השני של תגובתך - אה, פה זה כבר הופך לשאלות של טרמינולוגיה. אני אעתיק במיוחד את המשפט שלך: "כמה ממכרותיי מושפעות כל כך מהמערכה לעידוד ההנקה, שהן עושות שמיניות באויר כדי להמשיכה גם הרבה מעבר לשנה, בתנאים קשים ביותר". אז מישהי אחרת, תומכת הנקה, היתה מתארת אותו מצב כך: "לכמה ממכרותי חשוב מאוד להניק את ילדיהן תקופה ממושכת, והן לא מוותרות על ההנקה למרות קשיים שנתקלו בהן". הנה זה כבר נשמע כמו מחמאה מטורפת. מה עשו הנשים הללו? אותו הדבר בדיוק, רק תלוי איך מסתכלים על זה. בכלל, מה זה "תנאים קשים"? שואבות חלב בשירותי המשרד? שואבות באופן ספייס? :-) לא יוצאות מהבית כשלא הצליחו לשאוב? סובלות מכאבים/פצעים/דלקות? אני שואלת באמת - לא ברור כאן מה זה "תנאים קשים", כיוון שעל כל מצב כזה שתדגימי לי אראה לך עשר אמהות שלא שרדו אותו אפילו שבוע, ועשר אמהות שכן שרדו אותו חודשים ארוכים ואפילו שנים. כל אחת ותנאיה, כל אחת וסף הסבל שלה ומידת החשיבות שהיא מקדישה לנושא. את מניחה משום מה שמכרותיך עברו שטיפת מוח, ולא ברור לי מדוע. אכן, הפסקת הנקה אחרי 3 חודשים בגלל חזרה לעבודה היא תופעה מצערת, שקשורה כמובן בחופשת הלידה הקצרה בישראל. ואכן, קשה למדי להתמיד בשגרת שאיבות כשעובדים במשרה מלאה. אבל שימי לב שאת משליכה את הקשיים האלה על תומכי ההנקה, שכביכול הם שגרמו לחברותייך את כל זה. הלא האשם האמיתי בקשיים האלה הוא חוסר תמיכה של המערכת - הרפואית (מבית החולים ועד טיפת חלב בכבודה ובעצמה), התעסוקתית (מעסיק שלא מספק חדר הנקה) והחוקתית (כאמור, חופשת לידה ספרטנית של 3 חודשים). מצד שני, אומרים הרבה פעמים שעדיפה אמא שפויה על אמא מיניקה. אז כן, אני מסכימה שאם מישהי נתקלת בקשיים בלתי אפשריים *עבורה* (ו"בלתי אפשריים" זה משתנה סובייקטיבי ובלתי מדיד 2), עדיף שתתן לילד בקבוק תמ"ל ותרכז את מאמצי האמהות שלה בערוצים קונסטרוקטיביים יותר. ומצד שלישי, בקבוק תמ"ל אפילו פעמיים ביום, לא סותר המשך הנקה חלקית... :-) 1 יש מקרים יוצאי דופן שבהם מומלץ שהאם לא תניק - כשהיא לוקחת תרופות פסיכיאטריות מסוימות, כשהיא חולת איידס/צהבת ואולי עוד כמה מצבים. 2 דווקא היום שמעתי על מקרה כזה - יום לאחר לידת התינוק הסבא נפטר והמשפחה התכנסה לשבת שבעה בבית ההורים הטריים. להנקה לא היה סיכוי בתנאים כאלה של לחץ וחוסר פרטיות, שלא לדבר על האבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באסוציאציה לאותן נשים ה"מתאמצות" (במרכאות או בלי) להניק למעלה משנה, התעוררה אצלי שאלה מעניינת: האם יש כאן מישהי מן היולדות הטריות (או מזוגות ההורים הטריים) שיש לה כבר כיום מושג מסויים על משך ההנקה הרצוי בעיניה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנושא עלה במקרה היום, כשישבתי עם הפיצפון בכורסת ההנקה שלנו ושנינו היינו מרוצים ומנומנמים, ואמרתי לאבא שלו (למרבה הבעתה שלו) שאני לא רוצה להפסיק אף פעם. מבחינתי שינק עד גיל חמש. עכשיו אני מבינה את הכאב (והעלבון) העצום של מכרה שסיפרה לי שבתה בת ה8 חודשים לא רוצה יותר חלב אם. פשוט החליטה שאיכס לה יום אחד וזהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אממ... גם למרבה הבעתה שלי. נקוה שזה היה מצברוח רגעי, או כזה שיימשך עד גיל... שנה? שנה פלוס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא איכס לה ולא בטיח, ורצוי לא להרגיש עלבון או כאב (או להחליט להתייחס בצורה רציונלית ולהירפא מהם מהר). היא הרגישה שזה מספיק לה, נקודה. ובמקרה גם מבחינה תזונתית זה לא נחוץ מעבר לגיל הזה (ברקת מוזמנת להקים ברקים ורעמים, ובכל זאת זה לא נחוץ, והתינוקת הזאת היא לא הראשונה שהפסיקה בסביבות הגיל הזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ברקים ורעמים? דווקא במקרה זה אני חושבת כמו טלי: תגובה 307092 . לגבי התזונה - בגיל חצי שנה התינוק מתחיל לאכול מזונות מוצקים. כשהוא עובר לתפריט שכמעט כולו מוצקים, ההנקה פחות נחוצה תזונתית. אבל זה תהליך שקורה בהדרגה, על פי הקצב של התינוק, יכול להיות שימשיך גם עד גיל שנה - ואני מעדיפה שימשיך לינוק מאשר שייגמל וייזקק לשני בקבוקי תמ"ל ביום, נאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, היה מחקר בארץ לא מזמן על הערך התזונתי של חלב אם אחרי גיל שנה: http://www.leida.co.il/message.asp?qt=30417 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...שהתפרסם כעת בירחון Pediatrics : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותרת המאמר מבלבלת ויוצרת שם מהומה אצל הטוקבקיסטים הויינטיים הידועים לנו כבר כאינטליגנטים גדולים - "תניקו כמה שיותר...", "אלוהים דאג...", מעניין איך מישהו עוד לא כתב שם שהגיעו ימות המשיח (האמת היא שלא קראתי את כל התגובות. אולי כן כתבו את זה). עד הנה שלטה כנראה סברה מוטעית, כמו שאמר ד"ר מנדל: "גם רופאי ילדים בכירים חושבים לפעמים שהנקת תינוק בוגר היא חסרת ערך. חושבים שבחלב האם יש כבר רק מים או שזה עניין פסיכולוגי שנועד עבור האמא". ומה קרה עכשיו? נתגלו בחלב של אשה המיניקה עד גיל שנתיים איזה ויטמינים חשובים? מינרלים בלתי מוכרים? לאאאא. בסך הכל נתגלה שחלב אם הוא לא מים, אם מישהו חשב ככה. יש בו אחוז גבוה של שומן ועקב כך - רמה קלורית מרשימה. יופי, אז מה? להוסיף עוד שומן ו/או להעלות את הרמה הקלורית של תזונת ילד בן שנתיים שאינו יונק - זו לא בעיה גדולה. חצי שקית במבה תפתור את המצב וגם תוסיף רשימה של ערכים תזונתיים מועילים המופיעה שם, בטבלה. מי שלא רוצה להמשיך בהנקה ממושכת זה בסדר. אבל מי שכן רוצה להמשיך, בין אם זה משום שהיא עצמה חשה צורך כזה ובין אם זה התינוק-ילד שאינו רוצה להיגמל - אין טעם שתחשוב שמחקר כזה או אחר "גילה" שההנקה תורמת משהו מיוחד להתפתחות, לבריאות וכולי - במחקר ה*זה*, בכל אופן, נמצא שחלב-אם מאוחר הוא "לא רק מים" - יש בו שומן רב, ועקב כך קלוריות רבות. זהו הממצא, לא פחות ולא יותר מזה. ייתכן שבתנאים של חלק מארצות אפריקה, למשל, זה יכול להתגלות כפרט בעל חשיבות גדולה. בישראל - בדרך כלל לא, אלא אם כן מדובר באם המופיעה בסטטיסטיקה של העניים-מאוד, שההנקה היא האפשרות היחידה שלה לספק לילדה מספיק קלוריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד המיתוסים הנפוצים בקשר להנקה אומר שחלב אם אחרי גיל מסוים (שנה בד''כ) הוא ''רק מים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שומן וקלוריות? אני מתאר לעצמי שאחרי המחקר הזה הסיסמא של מקדונלד תהיה "הכי קרוב לאימא". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שטעמתי ב-25 ומשהו השנים האחרונות, אבל שמועות מספרות שחלב אם זה באמת קצת מגעיל, אז סביר שברגע שהילד יגלה מקורות קצת מוצלחים יותר מבחינה קולינרית לתזונה, הוא יעדיף לעבור אליהם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחלב אם יש טעם (הפתעה!) של חלב. איך אני יודע? כשאני מחמם את הבקבוק אני מטפטף קצת על גב היד כדי לבדוק את הטמפרטורה ואז מלקק את זה. אני אישית לא אוהב חלב בכלל, אבל אם מישהו היה מכין לי שוקו מחלב אם, אני מעריך שלא הייתי שם לב להבדל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלב פרה עושה לי רע (ומתחרז), עוד מהימים שהיו מכריחים אותי לשבת מול כוס חלב שהתקרר ולשתות הכל, כולל הקרום המגעיל. נדמה לי שדיברו פה פעם על אנשים שיש להם סבילות לחלב פרה וכאלה שלא, אני בקבוצה השנייה. אבל מן הסתם הבטן מגיבה אחרת לגמרי לחלב פרה ולחלב אם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כנראה שייך למעכלי החלב, אני פותח כל בוקר בחצי ליטר שוקו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? אני לא שמעתי את זה, ובכל מקרה, טעמתי את שלי, ויש לו טעם של חלב מתוק, אבל לא סמיך כמו חלב פרה (כי בכל זאת אני לא מאכילה עגל). דוקא טעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגישה האישית שלי (שלא האם ולא התינוק מחויבים אליה) היא הגישה הנפוצה בטבע: מניקים עד שיש שיניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניקים עד שלתינוק ולאם די. (וזה יכול להיות הרבה אחרי שיש שיניים או הרבה לפני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או! זאת נראית לי הגישה הכי בריאה שהוצגה כאן עד עכשיו. ובלבד שדי לשניהם *הרבה* לפני גיל חמש. גיל חמש נראה לי, אפעס, קצת חולני (גם גיל ארבע, גם גיל שלוש. שנתיים וחצי - איכשהו גבולי). כמובן אפשר לטעון שזאת ההשפעה הגרועה של הציויליזציה עלי, ושהגיל הזה היה נראה לי נורמלי לגמרי לו חייתי באיזה שבט פראי, חפשי, טבעי ומשוחרר. ובכל זאת - הממ... קצת חולני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהי סיפרה לי שאחת ממורותיה בבית ספר לאמנות הניקה את בתה עד גיל 7, והייתה מביאה אותה לבית הספר לצורך זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חושב שזה מתחיל להיות חולני רק אחרי גיל 13 כשמדובר בבן ורק אחרי שהבת כבר מניקה בעצמה כשמדובר בבת :-). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, הבת כבר מיניקה בעצמה את אחיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתינוק ולאם, או שמא לתינוק או לאם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או. אבל יש מתאם מסוים בין השניים. כשאחד מתעייף, הולך כל הכיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, התעייפתי! (במפתיע, כי אצל הגדול זה נמשך יותר). שנתיים ושלושה חודשים. ביי ביי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט, הנפוצה בטבע (=אצל ציידים-לקטים), היא הנקה עד גיל 4. אבל כמובן שלא הנקה בלעדית. משום כך, אני חושבת, הריכוז הגבוה של השומנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמא מיניקה את בתה בת ה-10 (אין לי מושג אם זה אמיתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי תקין. איך בכלל יש לאמא חלב, אם זה "מדי פעם" ו"כשהיא רוצה", ולא על בסיס קבוע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לה גם ילדה קטנה יותר (בת 8) שיונקת באופן קבוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לה גם איזה בן 18 שיונק מדי פעם? מתחיל להראות פרוורטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אם אם ממשיכה להניק ברצון ההורמונים ליצירת חלב אם ממשיכים לפעול . יכול גם להיות שיש פעולה הורמונלית משובשת. כלומר, הבלוטות שיוצרות ההורמונים היו אמורות להפסיק לפעול אבל משום מה ממשיכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרות, עיזים, נאקות וכו' ממשיכות לייצר חלב כל זמן שמניקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דבר כזה ''היו אמורות להפסיק לפעול'' וזה לא תלוי בשאלה ''אם האם ממשיכה להיניק ברצון''. הבלוטות המייצרות חלב (פרולקטין בעצם) פועלות כל עוד הן מקבלות ''פקודה'' באמצעות הגירוי שמספק היונק, ולא משנה בן כמה הוא, וזאת גם אם לאמא שלו נמאס לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהרבה מקרים, בקבוק תמ''ל אפילו פעם ביום, כן סותר המשך הנקה חלקית. היניקה מבקבוק דורשת פחות מאמץ מהיניקה מהשד וטעמו של חלב האם שונה מזה של התמ''ל. אני מכיר לפחות שני ילדים שבקבוק תמ''ל הביא אותם להחלטה שזה מה שהם מעדיפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבן שלי, לעומת זאת, קיבל תמ''ל פעם אחת (כשהאפון שלו היה סתום והוא לא הצליח לינוק), והתנהג כאילו מנסים להרעיל אותו. היום הוא מקבל מיץ-אמא בבקבוק כשאני בעבודה, מה שגורם לו להצמד אלי בשמחה גדולה כשאני מגיעה הביתה והוא מקבל את הארוחה שלו מהמיכלים שהוא אוהב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נותן רעיון לסטארט-אפ (או לקו ייצור משני של חברות התמ"ל): תמ"ל פחות-טעים בכוונה, לאמהות שרוצות להשתמש בו חלקית, אבל רוצות שהתינוק ימשיך להעדיף חלב אם. הוא כמובן צריך להיות מספיק טעים כדי שהתינוק יסכים לאכול אם הוא רעב, אבל מספיק לא-טעים כדי שהיהיה ברור לו מי יש רק אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יותר פשוט להוסיף פפריקה לאבקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לך זה מעלה בראש תמונה של דוכסית עם חתול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותינוק שנהפך לחזיר? לא, רק בעקבות ההערה שלך הבנתי מאיפה התת הכרה שלי שלפה את הפפריקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היה פילפל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שקראתי תרגום מרומנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הונגרית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקת. אני תמיד מתבלבל בין קישון ולואיס קרול. מי מהם הוא שר המשפטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שזה נראה, ד''ר סוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאני אבין: את קוראת לציפי לבני בהמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני? מה פתאום! סוס הוא פשוט ההגיה העברית המוטעית לזאוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומכאן שכוחות הסוס הפורצים ממנוע המכונית הם ''דאוס אקס מכינה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בין סוס לסיס? סוס אפשר להסיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם תמונה הן מוחות נגד ברברה וולטרס שאמרה שמראה אמא מניקה במושב לידה גרם לה להרגיש שלא בנוח. ...אפרופו "מגמות וטרנדים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואו, כמה מנשאים :-) בעברית אפשר לקרוא להן חלביסטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונשאלת השאלה - מה עדיף, שהתינוק שלי יהיה רעב (עד שנגיע הביתה מהסופר, למשל), שאני אהיה סגורה כל היום ב-ד אמות, או שברברה וולטרס הדפוקה תסיט את המבט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה את שואלת אותי? שאלת דווקא: למה היא "דפוקה"? בגלל שאת מכריחה אותה לראות ולהריח מקרוב - זה היה בטיסה - את חילופי הנוזלים האינטימית עם התינוק? אני אולי הייתי קם מהמושב, אבל לא פעם סבלתי בטיסות מקרבה אינטימית לאנשים שאוכלים ללא סכין ומזלג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"להריח"? יש לזה ריח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ריח של חלב, אבל לא יותר חזק מהריח שלי ושל התינוק בין הארוחות (במיוחד לתינוק יש ריח נעים של חלב מתוק. את עצמי אני לא כל כך מריחה אובייקטיבית, אבל אמרו לי שגם לי יש את אותו ריח תינוקי. איזה כיף!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה אניני טעם אומרים שהחלב הטוב ביותר הוא מפרות שנזונות בעיקר מעשב. יש לו טעמים מורכבים יותר, שמישתנים עם עונות השנה. לא פלא שצריכת חלב אורגני גדלה בקצב של 23% לשנה בארה"ב, ולמרות שהיא מהווה רק 3% מסך הצריכה הכללית, במחיר שיכול להגיע ל 5$ לגלון לצרכן, התעשיה מגלגלת למעלה מ $10 מליארד בשנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאלתי אותך, שאלתי באופן כללי (גם זה לא - אני הרי יודעת את התשובה בעצמי). ועל אחת כמה וכמה בטיסה - מה בדיוק אמורים לעשות עם התינוק בטיסה טראנס אטלנטית למשל ? לא להאכיל אותו 12 שעות? אני בטוחה שגם אז גברת וולטרס תתלונן על משהו - אולי על הצווחות המעצבנות של תינוק מורעב? הענין הוא, שגם אם נוכחות של אשה מניקה מפריעה למישהו (מה שצריך לגרום לו לפשפש היטב בתהומות הנפש שלו ולבדוק מה לא בסדר אצלו), אדם בעל איי- קיו מינימלי אמור להיות מסוגל לשקול אי נוחות קלה אצלו מול מצוקה אמיתית אצל אנשים אחרים (במיוחד אם אחד מהם הוא תינוק קטן), וללמוד לחיות עם זה. אני אהיה הראשונה להריע אם יקצו במקומות ציבוריים (כמו קניונים ומטוסים למשל) חדר קטן שבו יהיה אפשר להניק בפרטיות ונוחות. תאמין לי שאני לא נהנית מההערות והמבטים הלא נעימים. אבל כל עוד אין, אני אאלץ להמשיך להניק בציבור, ולנסות למצוא פינות יחסית מבודדות מתוך התחשבות ב"רגשות הציבור", אבל לא מבודדות מדי, כי נתקלתי כבר באי אלו פסיכופתים בני המין השעיר שחשבו שזה נורא סקסי ואני מניקה כדי לגרות אותם (ולא בא לי להיות עם טיפוס כזה בפינה מבודדת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שבראשה של גברת וולטרס, תינוקות מתחברים אוטומטית לבקבוקים, וההנקה לא נתפסת אצלה כברירת המחדל אלא כחריג אנתרופולוגי שרואים בערוץ הנשיונל ג'יאוגרפיק. לכן, כפתרון לבעיית הטיסה, היא היתה פשוט מציעה לך להביא את המטרנה/סימילאק שאין לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו ראיה פונקציונלית, צרה, דלת השראה וחסרת מעוף. יש עוד כל כך הרבה דברים יפים לעשות איתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על מה היו אומרות, סביר להניח, אותן הנשים אילו גברים היו יוצאים בקמפיין מקביל שמעודד שימוש ציבורי באיבר המין הגברי למטרתו הטבעית. (כן, אני יודע ששדיים זה לא אברי מין. ובכל זאת, בתרבות שלנו הם מקושרים למין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחהי "מטרתו הטבעית" של איבר המין הגברי? לשמש מודל לבניינים כמו ימק"א? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא טועה, מטרתו הטבעית של איבר המין קשורה באופן מסוים לכינויו המקובל ''איבר המין''. אבל יכול להיות שאני טועה, ומשתמש בו לא נכון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |