|
||||
|
||||
מעולם לא חשבתי על הימנעות מהנקה מטעמים אידיאולוגיים. דיברתי רק על האינטרסים האפשריים להמשך ניכר של ההנקה העומדים, אולי, מאחורי המחקרים המעודדים אותו. אני מכירה לא מעט מעשנים שלעולם לא יעשנו ליד ילדיהם ובכלל לא מעט אנשים ששינו הרבה מהרגליהם ברגע שהחליטו להביא ילדים לעולם. כשהתייחסתי להפסקת ההנקה התכוונתי (וחשבתי שזו גם כוונתך) להפסקתה אחרי שלושה חודשים לפחות, פרק הזמן שרוב הנשים יכולות בהחלט לעמוד בו מבחינת תנאי תעסוקה. העניין הוא שכמה ממכרותיי מושפעות כל כך מהמערכה לעידוד ההנקה, שהן עושות שמיניות באויר כדי להמשיכה גם הרבה מעבר לשנה, בתנאים קשים ביותר. דעתי היא שבשקלול הנזק והתועלת שבהנקה ממושכת מתוך לחצים קשים מול הנקה מצומצמת יותר ובהרבה פחות לחץ, סביר בהחלט להגיע לאיזה אמצע נוח יותר. לא ידעתי שאמהות מאמצות יכולות להפיק חלב בעצמן. יש איזה חומר בעניין הזה? (לחברותיי המאמצות - אני מכירה כמה - זה כבר לא יעזור, אבל לכי תדעי מה יהיה בעתיד...) |
|
||||
|
||||
אין לי זמן לכתוב כרגע, אז רק לגבי האם המאמצת - קוראים לזה Induced Lactation, והסבר מקיף יש כאן: |
|
||||
|
||||
אפשר להגיד מה שרוצים על אינטרסים שמאחורי מחקרים, אבל לא הרבה דברים ישכנעו אותי שערכה התזונתי של אבקת חלב פרה מיובשת בתוספת ויטמינים מלאכותיים עדיף לתינוק על חלב אמו 1. לגבי המעשנים וילדיהם - יפה. אם אמא מפסיקה לעשן כשנולד לה ילד, מדוע אותו היגיון לא תקף לגבי מתן תמ"ל לאותו ילד? בשני המקרים יש נזק פוטנציאלי. להתלונן על מי שמזכירים את הנזק, בגלל שהם "עושים רגשות אשמה", נראה לי דמעות תנין. לגבי החלק השני של תגובתך - אה, פה זה כבר הופך לשאלות של טרמינולוגיה. אני אעתיק במיוחד את המשפט שלך: "כמה ממכרותיי מושפעות כל כך מהמערכה לעידוד ההנקה, שהן עושות שמיניות באויר כדי להמשיכה גם הרבה מעבר לשנה, בתנאים קשים ביותר". אז מישהי אחרת, תומכת הנקה, היתה מתארת אותו מצב כך: "לכמה ממכרותי חשוב מאוד להניק את ילדיהן תקופה ממושכת, והן לא מוותרות על ההנקה למרות קשיים שנתקלו בהן". הנה זה כבר נשמע כמו מחמאה מטורפת. מה עשו הנשים הללו? אותו הדבר בדיוק, רק תלוי איך מסתכלים על זה. בכלל, מה זה "תנאים קשים"? שואבות חלב בשירותי המשרד? שואבות באופן ספייס? :-) לא יוצאות מהבית כשלא הצליחו לשאוב? סובלות מכאבים/פצעים/דלקות? אני שואלת באמת - לא ברור כאן מה זה "תנאים קשים", כיוון שעל כל מצב כזה שתדגימי לי אראה לך עשר אמהות שלא שרדו אותו אפילו שבוע, ועשר אמהות שכן שרדו אותו חודשים ארוכים ואפילו שנים. כל אחת ותנאיה, כל אחת וסף הסבל שלה ומידת החשיבות שהיא מקדישה לנושא. את מניחה משום מה שמכרותיך עברו שטיפת מוח, ולא ברור לי מדוע. אכן, הפסקת הנקה אחרי 3 חודשים בגלל חזרה לעבודה היא תופעה מצערת, שקשורה כמובן בחופשת הלידה הקצרה בישראל. ואכן, קשה למדי להתמיד בשגרת שאיבות כשעובדים במשרה מלאה. אבל שימי לב שאת משליכה את הקשיים האלה על תומכי ההנקה, שכביכול הם שגרמו לחברותייך את כל זה. הלא האשם האמיתי בקשיים האלה הוא חוסר תמיכה של המערכת - הרפואית (מבית החולים ועד טיפת חלב בכבודה ובעצמה), התעסוקתית (מעסיק שלא מספק חדר הנקה) והחוקתית (כאמור, חופשת לידה ספרטנית של 3 חודשים). מצד שני, אומרים הרבה פעמים שעדיפה אמא שפויה על אמא מיניקה. אז כן, אני מסכימה שאם מישהי נתקלת בקשיים בלתי אפשריים *עבורה* (ו"בלתי אפשריים" זה משתנה סובייקטיבי ובלתי מדיד 2), עדיף שתתן לילד בקבוק תמ"ל ותרכז את מאמצי האמהות שלה בערוצים קונסטרוקטיביים יותר. ומצד שלישי, בקבוק תמ"ל אפילו פעמיים ביום, לא סותר המשך הנקה חלקית... :-) 1 יש מקרים יוצאי דופן שבהם מומלץ שהאם לא תניק - כשהיא לוקחת תרופות פסיכיאטריות מסוימות, כשהיא חולת איידס/צהבת ואולי עוד כמה מצבים. 2 דווקא היום שמעתי על מקרה כזה - יום לאחר לידת התינוק הסבא נפטר והמשפחה התכנסה לשבת שבעה בבית ההורים הטריים. להנקה לא היה סיכוי בתנאים כאלה של לחץ וחוסר פרטיות, שלא לדבר על האבל. |
|
||||
|
||||
באסוציאציה לאותן נשים ה"מתאמצות" (במרכאות או בלי) להניק למעלה משנה, התעוררה אצלי שאלה מעניינת: האם יש כאן מישהי מן היולדות הטריות (או מזוגות ההורים הטריים) שיש לה כבר כיום מושג מסויים על משך ההנקה הרצוי בעיניה? |
|
||||
|
||||
הנושא עלה במקרה היום, כשישבתי עם הפיצפון בכורסת ההנקה שלנו ושנינו היינו מרוצים ומנומנמים, ואמרתי לאבא שלו (למרבה הבעתה שלו) שאני לא רוצה להפסיק אף פעם. מבחינתי שינק עד גיל חמש. עכשיו אני מבינה את הכאב (והעלבון) העצום של מכרה שסיפרה לי שבתה בת ה8 חודשים לא רוצה יותר חלב אם. פשוט החליטה שאיכס לה יום אחד וזהו. |
|
||||
|
||||
אממ... גם למרבה הבעתה שלי. נקוה שזה היה מצברוח רגעי, או כזה שיימשך עד גיל... שנה? שנה פלוס? |
|
||||
|
||||
לא איכס לה ולא בטיח, ורצוי לא להרגיש עלבון או כאב (או להחליט להתייחס בצורה רציונלית ולהירפא מהם מהר). היא הרגישה שזה מספיק לה, נקודה. ובמקרה גם מבחינה תזונתית זה לא נחוץ מעבר לגיל הזה (ברקת מוזמנת להקים ברקים ורעמים, ובכל זאת זה לא נחוץ, והתינוקת הזאת היא לא הראשונה שהפסיקה בסביבות הגיל הזה). |
|
||||
|
||||
למה ברקים ורעמים? דווקא במקרה זה אני חושבת כמו טלי: תגובה 307092 . לגבי התזונה - בגיל חצי שנה התינוק מתחיל לאכול מזונות מוצקים. כשהוא עובר לתפריט שכמעט כולו מוצקים, ההנקה פחות נחוצה תזונתית. אבל זה תהליך שקורה בהדרגה, על פי הקצב של התינוק, יכול להיות שימשיך גם עד גיל שנה - ואני מעדיפה שימשיך לינוק מאשר שייגמל וייזקק לשני בקבוקי תמ"ל ביום, נאמר. |
|
||||
|
||||
אגב, היה מחקר בארץ לא מזמן על הערך התזונתי של חלב אם אחרי גיל שנה: http://www.leida.co.il/message.asp?qt=30417 |
|
||||
|
||||
...שהתפרסם כעת בירחון Pediatrics : |
|
||||
|
||||
כותרת המאמר מבלבלת ויוצרת שם מהומה אצל הטוקבקיסטים הויינטיים הידועים לנו כבר כאינטליגנטים גדולים - "תניקו כמה שיותר...", "אלוהים דאג...", מעניין איך מישהו עוד לא כתב שם שהגיעו ימות המשיח (האמת היא שלא קראתי את כל התגובות. אולי כן כתבו את זה). עד הנה שלטה כנראה סברה מוטעית, כמו שאמר ד"ר מנדל: "גם רופאי ילדים בכירים חושבים לפעמים שהנקת תינוק בוגר היא חסרת ערך. חושבים שבחלב האם יש כבר רק מים או שזה עניין פסיכולוגי שנועד עבור האמא". ומה קרה עכשיו? נתגלו בחלב של אשה המיניקה עד גיל שנתיים איזה ויטמינים חשובים? מינרלים בלתי מוכרים? לאאאא. בסך הכל נתגלה שחלב אם הוא לא מים, אם מישהו חשב ככה. יש בו אחוז גבוה של שומן ועקב כך - רמה קלורית מרשימה. יופי, אז מה? להוסיף עוד שומן ו/או להעלות את הרמה הקלורית של תזונת ילד בן שנתיים שאינו יונק - זו לא בעיה גדולה. חצי שקית במבה תפתור את המצב וגם תוסיף רשימה של ערכים תזונתיים מועילים המופיעה שם, בטבלה. מי שלא רוצה להמשיך בהנקה ממושכת זה בסדר. אבל מי שכן רוצה להמשיך, בין אם זה משום שהיא עצמה חשה צורך כזה ובין אם זה התינוק-ילד שאינו רוצה להיגמל - אין טעם שתחשוב שמחקר כזה או אחר "גילה" שההנקה תורמת משהו מיוחד להתפתחות, לבריאות וכולי - במחקר ה*זה*, בכל אופן, נמצא שחלב-אם מאוחר הוא "לא רק מים" - יש בו שומן רב, ועקב כך קלוריות רבות. זהו הממצא, לא פחות ולא יותר מזה. ייתכן שבתנאים של חלק מארצות אפריקה, למשל, זה יכול להתגלות כפרט בעל חשיבות גדולה. בישראל - בדרך כלל לא, אלא אם כן מדובר באם המופיעה בסטטיסטיקה של העניים-מאוד, שההנקה היא האפשרות היחידה שלה לספק לילדה מספיק קלוריות. |
|
||||
|
||||
אחד המיתוסים הנפוצים בקשר להנקה אומר שחלב אם אחרי גיל מסוים (שנה בד''כ) הוא ''רק מים''. |
|
||||
|
||||
שומן וקלוריות? אני מתאר לעצמי שאחרי המחקר הזה הסיסמא של מקדונלד תהיה "הכי קרוב לאימא". |
|
||||
|
||||
לא שטעמתי ב-25 ומשהו השנים האחרונות, אבל שמועות מספרות שחלב אם זה באמת קצת מגעיל, אז סביר שברגע שהילד יגלה מקורות קצת מוצלחים יותר מבחינה קולינרית לתזונה, הוא יעדיף לעבור אליהם... |
|
||||
|
||||
לחלב אם יש טעם (הפתעה!) של חלב. איך אני יודע? כשאני מחמם את הבקבוק אני מטפטף קצת על גב היד כדי לבדוק את הטמפרטורה ואז מלקק את זה. אני אישית לא אוהב חלב בכלל, אבל אם מישהו היה מכין לי שוקו מחלב אם, אני מעריך שלא הייתי שם לב להבדל. |
|
||||
|
||||
חלב פרה עושה לי רע (ומתחרז), עוד מהימים שהיו מכריחים אותי לשבת מול כוס חלב שהתקרר ולשתות הכל, כולל הקרום המגעיל. נדמה לי שדיברו פה פעם על אנשים שיש להם סבילות לחלב פרה וכאלה שלא, אני בקבוצה השנייה. אבל מן הסתם הבטן מגיבה אחרת לגמרי לחלב פרה ולחלב אם. |
|
||||
|
||||
אני כנראה שייך למעכלי החלב, אני פותח כל בוקר בחצי ליטר שוקו. |
|
||||
|
||||
באמת? אני לא שמעתי את זה, ובכל מקרה, טעמתי את שלי, ויש לו טעם של חלב מתוק, אבל לא סמיך כמו חלב פרה (כי בכל זאת אני לא מאכילה עגל). דוקא טעים. |
|
||||
|
||||
הגישה האישית שלי (שלא האם ולא התינוק מחויבים אליה) היא הגישה הנפוצה בטבע: מניקים עד שיש שיניים. |
|
||||
|
||||
מניקים עד שלתינוק ולאם די. (וזה יכול להיות הרבה אחרי שיש שיניים או הרבה לפני). |
|
||||
|
||||
או! זאת נראית לי הגישה הכי בריאה שהוצגה כאן עד עכשיו. ובלבד שדי לשניהם *הרבה* לפני גיל חמש. גיל חמש נראה לי, אפעס, קצת חולני (גם גיל ארבע, גם גיל שלוש. שנתיים וחצי - איכשהו גבולי). כמובן אפשר לטעון שזאת ההשפעה הגרועה של הציויליזציה עלי, ושהגיל הזה היה נראה לי נורמלי לגמרי לו חייתי באיזה שבט פראי, חפשי, טבעי ומשוחרר. ובכל זאת - הממ... קצת חולני. |
|
||||
|
||||
מישהי סיפרה לי שאחת ממורותיה בבית ספר לאמנות הניקה את בתה עד גיל 7, והייתה מביאה אותה לבית הספר לצורך זה. |
|
||||
|
||||
אני דווקא חושב שזה מתחיל להיות חולני רק אחרי גיל 13 כשמדובר בבן ורק אחרי שהבת כבר מניקה בעצמה כשמדובר בבת :-). |
|
||||
|
||||
כלומר, הבת כבר מיניקה בעצמה את אחיה? |
|
||||
|
||||
לתינוק ולאם, או שמא לתינוק או לאם? |
|
||||
|
||||
או. אבל יש מתאם מסוים בין השניים. כשאחד מתעייף, הולך כל הכיף. |
|
||||
|
||||
זהו, התעייפתי! (במפתיע, כי אצל הגדול זה נמשך יותר). שנתיים ושלושה חודשים. ביי ביי. |
|
||||
|
||||
אאל"ט, הנפוצה בטבע (=אצל ציידים-לקטים), היא הנקה עד גיל 4. אבל כמובן שלא הנקה בלעדית. משום כך, אני חושבת, הריכוז הגבוה של השומנים. |
|
||||
|
||||
אמא מיניקה את בתה בת ה-10 (אין לי מושג אם זה אמיתי). |
|
||||
|
||||
לא נראה לי תקין. איך בכלל יש לאמא חלב, אם זה "מדי פעם" ו"כשהיא רוצה", ולא על בסיס קבוע? |
|
||||
|
||||
יש לה גם ילדה קטנה יותר (בת 8) שיונקת באופן קבוע. |
|
||||
|
||||
אין לה גם איזה בן 18 שיונק מדי פעם? מתחיל להראות פרוורטי. |
|
||||
|
||||
כלומר, אם אם ממשיכה להניק ברצון ההורמונים ליצירת חלב אם ממשיכים לפעול . יכול גם להיות שיש פעולה הורמונלית משובשת. כלומר, הבלוטות שיוצרות ההורמונים היו אמורות להפסיק לפעול אבל משום מה ממשיכות. |
|
||||
|
||||
פרות, עיזים, נאקות וכו' ממשיכות לייצר חלב כל זמן שמניקות. |
|
||||
|
||||
אין דבר כזה ''היו אמורות להפסיק לפעול'' וזה לא תלוי בשאלה ''אם האם ממשיכה להיניק ברצון''. הבלוטות המייצרות חלב (פרולקטין בעצם) פועלות כל עוד הן מקבלות ''פקודה'' באמצעות הגירוי שמספק היונק, ולא משנה בן כמה הוא, וזאת גם אם לאמא שלו נמאס לגמרי. |
|
||||
|
||||
בהרבה מקרים, בקבוק תמ''ל אפילו פעם ביום, כן סותר המשך הנקה חלקית. היניקה מבקבוק דורשת פחות מאמץ מהיניקה מהשד וטעמו של חלב האם שונה מזה של התמ''ל. אני מכיר לפחות שני ילדים שבקבוק תמ''ל הביא אותם להחלטה שזה מה שהם מעדיפים. |
|
||||
|
||||
הבן שלי, לעומת זאת, קיבל תמ''ל פעם אחת (כשהאפון שלו היה סתום והוא לא הצליח לינוק), והתנהג כאילו מנסים להרעיל אותו. היום הוא מקבל מיץ-אמא בבקבוק כשאני בעבודה, מה שגורם לו להצמד אלי בשמחה גדולה כשאני מגיעה הביתה והוא מקבל את הארוחה שלו מהמיכלים שהוא אוהב. |
|
||||
|
||||
זה נותן רעיון לסטארט-אפ (או לקו ייצור משני של חברות התמ"ל): תמ"ל פחות-טעים בכוונה, לאמהות שרוצות להשתמש בו חלקית, אבל רוצות שהתינוק ימשיך להעדיף חלב אם. הוא כמובן צריך להיות מספיק טעים כדי שהתינוק יסכים לאכול אם הוא רעב, אבל מספיק לא-טעים כדי שהיהיה ברור לו מי יש רק אחת. |
|
||||
|
||||
לא יותר פשוט להוסיף פפריקה לאבקה? |
|
||||
|
||||
גם לך זה מעלה בראש תמונה של דוכסית עם חתול? |
|
||||
|
||||
ותינוק שנהפך לחזיר? לא, רק בעקבות ההערה שלך הבנתי מאיפה התת הכרה שלי שלפה את הפפריקה. |
|
||||
|
||||
זה לא היה פילפל? |
|
||||
|
||||
יכול להיות שקראתי תרגום מרומנית. |
|
||||
|
||||
לא הונגרית? |
|
||||
|
||||
צודקת. אני תמיד מתבלבל בין קישון ולואיס קרול. מי מהם הוא שר המשפטים? |
|
||||
|
||||
כמו שזה נראה, ד''ר סוס. |
|
||||
|
||||
:) |
|
||||
|
||||
שאני אבין: את קוראת לציפי לבני בהמה? |
|
||||
|
||||
אני? מה פתאום! סוס הוא פשוט ההגיה העברית המוטעית לזאוס. |
|
||||
|
||||
ומכאן שכוחות הסוס הפורצים ממנוע המכונית הם ''דאוס אקס מכינה''. |
|
||||
|
||||
מה בין סוס לסיס? סוס אפשר להסיס. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |