בתשובה ליעקב, 27/04/04 20:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פשוט מאוד. זאת הייתה החלטה של האזרחים לשים את הפקיד שם. למשל, מאחר שאנו חיים בדמוקרטיה, החלטה שלהם שלא להעלות לשלטון מפלגה עם מצע שיהיה מקובל עליך. מאחר שלטענתך האזרחים יודעים מה טוב להם, זאת החלטה נכונה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו, יהונתן, בדיוק על זה כבר דיברנו. חז"ל אומרים שמצווה בו יותר בשלוחו, והם יודעים מה הם אמרו. האם עדיף לך לרהט את הבית שלך בעצמך או להצטרף לאגודה ששוכרת מעצבים שמחליטים ביחד (תוך שמיעה של עצותיך) למנות מנכ"ל שינהל צוות עובדים שתוציא מכרזים לרהוט הבית שלך? בסך הכל הוספת פורמליסטיקה אבל מבחינת היעילות לא אמרת כלום: המצעים מטושטשים להחריד הפוליטקאים לא ממלאים את מה שכתוב במצע וגם אם רצו הם לא יכולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, העסק הוא באמת פשוט מאוד. יש עניינים שעדיף לנהל בעצמך מכספך שלך. למשל, לרהט את הבית, לקנות חומוס. ויש עניינים הדורשים שיתוף פעולה רחב לטובת רווחת ציבור רחב. לשם כך צריך רשות מתאמת: ניקוי חדר המדרגות (ועד בית), ניקוי רחובות העיר (עירייה), הבטחת חינוך בסיסי חינם לכל העם (מדינה). לכל עניין ועניין יש הטכניקה המתאימה לו. רוב האנשים מצליחים לעשות לכל הפחות קטגוריזציה גסה. אנשים המעדיפים את הטכניקה הראשונה ברוב המקרים יכולים להקרא ליברלים. אבל מבחינתך ומבחינת חבריך לדעה, הטכניקה הראשונה היא איזשהיא מתכון קסם לניהול כל עניין אנושי, והיא פשוט מושלמת בתכלית ואין בה שום בזבוז או עוול. ואילו בטכניקה השניה יש אך ורק שחיתויות, בזבוזים, ועוולות ואפס תועלת. עם כל הכבוד, נראה שמדובר בו פשוט בשגיאת הבינאריות. זה שאנשים נעזרים בטכניקה השניה לעניינים מסויימים, לא אומר שהם רוצים שהמדינה תנהל את *כל* העניינים. רק כשהמדינה מנהלת את *כל* העניינים, אז ניתן להדביק לה את כל הכינויים המבזים שאתה מתמחה בהמצאתם (גזל, עריצות, פאשיזם, קומוניזם). ואיך קוראים לעמדה המקדשת את הטכניקה הראשונה? אנרכיזם הוא מועמד ראוי, אך ישנם הבדלים מהותיים, ולכן אני חושב שליברשיזם זה הרבה יותר מתאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיהונתן אומר זה שהפקדת עניינים אלו ואחרים בידי הפקידים איננה פגיעה באוטונומיה של האזרחים משום ש: 1. הפקידים ממונים על ידי הפוליטיקאים 2. הפוליטיקאים ממונים ומפוקחים על ידי האזרחים הוא כמובן מתעלם מהפגמים הבסיסיים בתיאוריה כפי שהעלתי מספר פעמים בעבר: 1. אין כמעט שום קשר בין הצהרות הפוליטיקאים לפני הבחירות ובין מעשיהם לאחר שנבחרו. 2. גם אם היה קשר, יכולת הפיקוח של האזרחים על הפוליטיקאים היא אפסית ובוודאי שאיננה ברמת ההפרדה הדרושה כדי לכסות את כל תחומי החיים. 3. גם אם יכולת הפיקוח הייתה קיימת. עדיין נפגעת באופן מלא האוטונומיה של כל האזרחים שלא בחרו בפוליטיקאים המנצחים. לכל אלו אין כמובן קשר עם הרעיון של ביצוע דברים אלו ואחרים באמצעות התאגדות. מהעובדה שישנם דברים כאלו ואחרים שעדיף לבצע באמצעות התאגדות לא נגזר שההתאגדות הזו חייבת להיות ממלכתית-כפייתית. הרעיון של שיטת השוברים מתבסס על ההנחה שמימון החינוך צריך להיות ממלכתי. מזה לא נגזר בהכרח שגם *ניהול החינוך* בפועל צריך להיות ממלכתי. ההתנגדות האוטומטית1 לרעיון חושפת את האמת הפשוטה. לדידם של אנשים דוגמת יהונתן הבעיה איננה בעיה טכנית של מימון (מאיפה ישיגו העניים את הכסף) אלא פחד מפני הענקת חירויות בסיסיות כמו החירות לחנך את ילדיך על פי ראות עיניך. 1 לא שלא יכולים להיות טיעונים עניינים בעד ונגד. הבעיה היא שאלו אינם מועלים פה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב בעובדה שהצד שלהם מוטעה מאד, הם העלו פה כמה טענות די טובות שדרשו ממני קצת לחשוב. הבעייה של רמת הטלוויזיה למשל תפסה אותי קצת עד שהגעתי למסקנה שהמצב היה יותר טוב בהפרטה אמיתית ושבמערכת מולאמת הזבל שהציבור היה רוצה היה מגיע ממקורות אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה חושב שבארה"ב הטלוויזיה יותר טובה? או שרמת הטלוויזיה באנגליה השתפרה לאחר שנפתח השוק שם? זה נורא קל להגיד שפשוט לא יישמו את התוכנית שלך עד הסוף, ובגלל זה נהיה רע יותר. מדיניות לא יכולה לעבוד במהפכות - רק בשינויים קטנים מתמשכים. בצורה אבולוציונית, אם תרצה, ולא רבולוציונית. אם יש צורך ב"ירידה לצורך עליה", אז יש משהו מאוד חשוד בתוכנית שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב להבין משהו. האם אתה באמת ובכנות טוען שהמצב לפני ערוץ שתיים (או הכבלים) היה יותר טוב?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במובנים מסוימים, כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במובן שמעולם לא היו תוכניות גרועות כמו שיש כיום, גם אם לא כל התוכניות כיום הן כאלו. אני חושש מהיום שהטלוויזיה שלנו תראה כמו זו האיטלקית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לא טובות. העניין הוא, שאם פעם הבחירה הייתה בין ''מוקד'' לבין כלום, או בין ''פסוקו של יום'' לכלום, היום יש לך מספיק אלטרנטיבות. אז נכון, לפעמים למרות שיש שבעמאות ערוצים עדיין אין מה לראות, אבל לא מעט פעמים יש. לכבות את הטלויזיה אתה עדיין יכול, אם יש ערוץ אחד או אם חמישה. אם אתה רוצה שהיא בכל זאת תהיה פתוחה, מצבך טוב בהרבה היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן אמרתי ''במובנים מסויימים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, את זה הבנתי. ועדיין, למה כל כך מפריע לך שיש תוכניות מחורבנות, כשיש לך אלטרנטיבות ואתה יכול להתעלם מהן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מרחם על אלו שיש להם את מכשיר הטומאה בבית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה באמת מכשיר טומאה, רק גועל נפש מראים שם. אבל זה עוד כלום- יש לך מושג כמה טומאה יש באינטרנט?! מזל שאין לך מחשב בבית. תאמין לי, אני מרחמת על אלו שיש להם את מכשיר הטומאה בבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באינטרנט יש דברים טובים ודברים רעים אני בוחר. נכון יש סכנה אבל ב''ה אני שולט. לגבי הטלוויזיה אחוז הדברים בעלי ערך הוא כה קטן וכמות הזבל כה גדול וכה מבזבז זמן לריק שאני מרחם על מי שמחזיק אותו. בייחוד על ילדים שנאלצים לסבול ממכשיר זה בביתם. לגבי אינטרנט לילדים - בוודאי שצריך בקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטלויזיה אין דברים יותר גרועים מאשר באינטרנט. גם שם אתה בוחר, גם כאן אתה בוחר. אתה תמיד בוחר. אתה לא חושב שאתה קצת נסחף עם השורש ר.ח.מ? למה אתם מרחם עליהם? בגלל שהם מבזבזים זמן לריק? תעשה טובה, כולנו מבזבזים זמן לריק. בגלל שהם רואים זבל? אבל הם נהנים. בגלל שהם נהנים לראות זבל? אבל הם נהנים! אני לא חושבת שזו סיבה לקרוא לטלויזיה "מכשיר טומאה". טומאה אפשר למצוא בכל דבר- בטלויזיה, באינטרנט, באוכל, בבגדים, בגוף- פשוט בהכל. כל אחד עושה את הבחירות שלו, ולדעתי זה די מתנשא מצידך (או מצד כל אחד אחר) "לרחם" על אחרים רק מפני שהם לא עשו את הבחירות שלך. תן להם קצת קרדיט, גם הם יודעים לבחור. ודאי שצריך בקרה על גלישה באינטרנט (וצפיה בטלויזיה) אצל ילדים. 1- אין לזה תרופה. מכה, האתר הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי את רוצה להתווכח על מדיניות כלכלית במדינה. נראה לי שזה יהיה יותר רציני מהרבה מהדיונים פה בסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום שבו דיון איתי (איתי!) על מדיניות כלכלית במדינה (יש מדיניות כלכלית במדינה? באמת? רגע, מה זו מדיניות כלכלית?),יהיה רציני יותר מרוב הדיונים כאן, יגיע בדיוק יום אחד אחרי ביאת המשיח, שיגיע במהירה בימינו אמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזנחת התחום הכלכלי לשרלטנים אינה מדיניות ראויה. כלכלה זה לא כל כך קשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, רחמים זה לא דבר טוב? אני שומע ללא הרף אנשים מטיפים לחמלה ורחמים בכל אשר אפנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רחמים זה דבר טוב, כשהם באים לבטא רצון אמיתי לעזור למישהו שמצבו קשה בצורה כלשהי, או כשהם מבטאים הזדהות עם מצבו ועם קשייו. ה"רחמים" שיעקב מדבר עליהם אינם רחמים מסוג זה, אלא הם ביטוי של רגש התנשאות ועליונות של מי שלדעתו יודע יותר טוב מן השני מה טוב בשבילו - וזה דבר רע מאוד. כשמישהו אומר (רצוי לעצמו, ולאו דווקא בקול רם): "אני מרחם עליו משום שהוא פצוע קשה וכאביו נוראים. אשתדל להקל עליו ככל שאוכל" - אלו רחמים אמיתיים. כשמישהו אחר אומר: "אני מאוד מרחם עליך שהצבעת מרץ, שאתה לא יודע את הדרך ולא ראית את האור ואתה לא מבין שהיישובים שאתה קורא להם 'התנחלויות' - יביאו את הישועה וההצלה לעם ישראל. אני כל כך מרחם עליך שאתה תינוק שנשבה" - על "רחמים" מן הסוג הזה אפשר להגיד לו שילך לעזאזל (-: או שבעצם האמירה שלך היתה צינית ואני יוצא אידיוט? טוב, אז אני בעצמי ראוי לרחמים (-: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שגדי יוצא נגד הרעיון שכפיית תשלומי העברה על כלל האוכלוסיה היא ביטוי של רחמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יוצא נגד כל תפיסת עולם שמעודדת רחמים. לדעתי ברחמים יש התנשאות אינרטית, ופעולה מתוך רחמים היא לרוב פעולה של מי שרוצה להרגיש את עצמו בעמדת כוח ולשאוב סיפוק מהיכולת שלו להשפיע על גורלות של אחרים. רחמים שנובעים מאמפתיה אמיתית אינם כאלה, אבל אני לא תופס איך תפיסת עולם שמעודדת רחמים יכולה להגביר את האמפתיה. במקום לרחם על אנשים, דהיינו לשפוט אותם על פי תכונותיהם הרעות או מצבם הגרוע, ראוי לשפוט אותם לפי תכונותיהם הטובות והמצב הטוב שאליו הם יכולים להגיע, ושבגללם הם ראויים לסיוע. אתה יכול להגיד שאני מתנגד לתשלומי העברה כביטוי של רחמים, אבל זה לא אומר בהכרח שאני מתנגד לתשלומי העברה באופן עקרוני. אין לי דעה מגובשת על זה, כמו על כל הדעה שהצגתי כאן, ודווקא אשמח לשמוע אנשים זועמים שיחרצו את דיני כשונא אדם ופסיכופט (אם כי יהיה נחמד לשמוע גם אנשים רציניים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''...אני לא תופס איך תפיסת עולם שמעודדת רחמים יכולה להגביר את האמפתיה.'' דבר זה כשלעצמו יכול אולי להתקיים. אפשר אולי להטיף לאמפטיה ולגרום לאנשים לעשות מעשים (כמו תרומה לצדקה) שנובעים מאותה אמפטיה. הבעיה היא שיש כאלו החושבים שעל ידי כפיית המעשים ניתן לעורר אמפטיה או שעצם עשיית המעשים, גם בכפיה, היא ביטוי של אמפטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבה נחשוב ש 80% מהציבור רוצה לראות זבל ו 20% רוצה לראות איכות. איכשהו, ה 20% מצליחים לקיים פיקוח על הערוץ היחיד הנקרא (לשם דוגמא בלבד) רשות השידור. מכיון שיש בערוץ היחיד עובדים שהם מה 80% ומכיון שיש כבוד ויוקרה מרייטינג גבוה, הערוץ היחיד הזה מתכרסם באיכותו עם השנים. מפחד מאנדרלמוסיה אנו נפתח את השוק לתחרות במידה מועטת בלבד, נוסיף עוד ערוץ או שניים כלליים ועוד כל מיני ערוצים ייעודיים. הערוצים הכלליים יתחרו כולם על ה 80% וידרדרו עוד ועוד את איכות השידורים. מועצת הפיקוח הציבורית תהפוך לבדיחה גרועה. עכשיו אילו היתה תחרות אמיתית עם כל מספר ערוצים לכל צורך שהוא בלי מגבלות למעט סף חוקי שמתחתיו אסור לאף אחד לרדת (פדופיליה?), מהר מאוד יגלה מישהו שהוא יכול לנסות למשוך את אותם 20% אליו. ה 20% הופכים מנטל לנכס. ומכיון שהוא רוצה לעשות כסף הוא גם עוסק בהטפה לרמה גבוהה. זה הופך להיות המותג שלו. על כן, צריך לאפשר לשוק לעשות את שלו. אמרתי, ואחזור ואומר: ערכים לא מוקנים בכח הזרוע אלא בחינוך (וחינוך זה לא מכות). הערה: יש עוד דבר הניתן להעשות והוא חסימת הטלוויזיה לערוצים מסויימים. כבר היום, אדם יכול לקנות חבילה של ערוצים כשרים. אם ה 20% יעמדו על הרגליים האחוריות ספקי הכבלים והלווין יאפשרו לאדם לבחור בדיוק אלו ערוצים נכנסים אליו הביתה. אין צורך ברגולציה כלל בשביל זה. הערוצים ברמה גבוהה יזכו בעדיפות ולאט לאט ידחקו את הזבל לרמות נמוכות יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מי הם אותם אנשים דוגמתי, אבל אתה צודק. הבעיה של מימון החינוך אינה העיקרית בעיניי. אני רואה בחינוך סוגייה ערכית מהמעלה הראשונה, כמו גם אחריות של החברה כולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרעיון ההתאגדות גם לא נגזר שעדיף לה להיות על-בסיס שוק חופשי מאשר על בסיס ממלכתי. עם כל הכבוד, ההתנגדות ה*אוטומטית* היחידה שאני רואה פה היא התנגדותך לניהול ממלכתי. אכן, אין שום דרך שבה ניתן להסביר את התועלת של רמת חינוך ותכני חינוך בסיסים אחידים, במטבע של חירות אישית פרטית ומצומצמת - ולכן גם אני לא אנסה. אבל מה שכן, אולי רמז לגבי מהותה של אותה תועלת תוכל לקבל מתוך עיון בשאלה מדוע בעצם צריך מימון ממלכתי לחינוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מרעיון ההתאגדות גם לא נגזר שעדיף לה להיות על-בסיס שוק חופשי מאשר על בסיס ממלכתי." אם היית מעיין בחלקה הראשון של הודעתי הית מגלה מדוע עדיף שההתאגדות תהיה על בסיס וולנטרי ולא כפייתי. בכל מקרה, זה בוודאי לא שוק חופשי. המימון הוא ממלכתי. "אין שום דרך שבה ניתן להסביר את התועלת של רמת חינוך ותכני חינוך בסיסים אחידים, במטבע של חירות אישית פרטית ומצומצמת - ולכן גם אני לא אנסה." אין גם שום דרך להסביר את התועלת של אלו גם במטבעות אחרים. זאת משום שאין באלו שום ערך חשוב במיוחד או תועלת (ההיפך, אם בכלל). האם המטרה שלנו, בחינוך הממלכתי, היא אחידות? אני חשבתי שהמטרה היא מתן האפשרות לחינוך לכל אדם ללא קשר עם מצבו הכלכלי. "אבל מה שכן, אולי רמז לגבי מהותה של אותה תועלת תוכל לקבל מתוך עיון בשאלה מדוע בעצם צריך מימון ממלכתי לחינוך." וזה מחזיר אותנו להתחלה. נניח שצריך מימון ממלכתי. מדוע צריך גם ניהול ממלכתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ממש מאמין שאתה אכן תשתכנע מדבריי אלו, אבל אני כותב אותם לטובת קוראים אחרים שעלולים להתפתות מדברי החלקות שלך על חירות-אישית-אף-אחד-לא-יגיד-לי-מה-לעשות-למה-מה-קרה. התועלת שאתה לא מכיר בה היא תועלת חברתית. לחברה המודרנית זה מאוד מועיל שפרטיה מתחנכים. אומנם, גם לכל אחד מהפרטים יש תועלת אישית - גם מהחינוך האישי שלו, וגם מהחיים בחברה מצליחה יותר. אבל זה באמת הצדקות שוליות. אין ספק שהתועלת הכללית לחברה עולה על סך החלקים. האפשרות לחינוך כל אדם ללא קשר למצבו הכלכלי - זה עדיין ברמת סיסמא. כשפורטים את זה לפרטים, מדינה לאומית-תעשייתית-מודרנית כמו שלנו צריכה שכל פרט יזכה לקבל סט רחב של מיומנויות: מיומנויות מקצועיות כגון שפה ומתמטיקה, ידע תרבותי-לאומי והיסטורי של עמינו, חינוך גופני, חינוך מדעי ועוד. לשם כך נדרש להגדיר תכנים ורמה אחידים. האחידות היא כמובן לא מטרה לכשעצמה. המטרה היא להגיע לחינוך שתורם לחברה ככלל - כזה שיוצר לכד תרבותי, תנאי סף כלכליים, וכו' כו'. נדוש אבל נכון. ניתן כמובן לשאוף ליותר פלורליזם במערכת החינוך, אבל עדיין חייב להיות גרעין בסיסי אחיד. בשיטה שאתה מציע, הכל כמובן מצטמצם לתועלת האישית הצרה, ואז כל המטרה מתפספסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני לא ממש מאמין שאתה אכן תשתכנע מדבריי אלו, אבל אני כותב אותם לטובת קוראים אחרים שעלולים להתפתות מדברי החלקות שלך על חירות-אישית-אף-אחד-לא-יגיד-לי-מה-לעשות-למה-מה-קרה." מה בדיוק אתה מנסה לרמוז? שמאחורי דברי החלקלקים אודות כל מיני דברים כגון "חירות" ו"פלורליזם" מסתתרות כוונות שיעבוד או גזל? זאת אמירה מיותרת. למרות שאני חושב שהדעות שלך ושל שכמותך הן שגויות ומסוכנות, אינני מייחס לך כוונות זדון. אתה טועה (לדעתי) ואני מנסה להראות לך איך ומדוע. "התועלת שאתה לא מכיר בה היא תועלת חברתית. לחברה המודרנית זה מאוד מועיל שפרטיה מתחנכים. אומנם, גם לכל אחד מהפרטים יש תועלת אישית - גם מהחינוך האישי שלו, וגם מהחיים בחברה מצליחה יותר. אבל זה באמת הצדקות שוליות. אין ספק שהתועלת הכללית לחברה עולה על סך החלקים." ומהי החברה אם לא סך כל הפרטים החברים בה? הרי אם נפרק את האמירה הריקה הזאת נגיע למסקנה שבעצם לכל פרט בחברה יהיה יותר טוב אם כל שאר הפרטים יהיו מחונכים. לא? זה לא שיש *משהו* ממשי הקרוי "חברה". ואם אין, מדוע צריך להיות אכפת לי מאותה תועלת כללית שעולה על סך החלקים? אתה כזכור המצאת את המילה ליברשיזם. שזה, ותקן אותי אם אני טועה, הכלאה בין ליברליזם לפשיזם. אני חושש שבשביל לתאר את הרעיון הזה שלך לא צריך הכלאות, זה סתם פשיזם. "האפשרות לחינוך כל אדם ללא קשר למצבו הכלכלי - זה עדיין ברמת סיסמא. כשפורטים את זה לפרטים, מדינה לאומית-תעשייתית-מודרנית כמו שלנו צריכה שכל פרט יזכה לקבל סט רחב של מיומנויות: מיומנויות מקצועיות כגון שפה ומתמטיקה, ידע תרבותי-לאומי והיסטורי של עמינו, חינוך גופני, חינוך מדעי ועוד. לשם כך נדרש להגדיר תכנים ורמה אחידים. האחידות היא כמובן לא מטרה לכשעצמה. המטרה היא להגיע לחינוך שתורם לחברה ככלל - כזה שיוצר לכד תרבותי, תנאי סף כלכליים, וכו' כו'. נדוש אבל נכון." ראשית, הכנסת כאן דברים שעשויים להיות שנויים במחלוקת (ידע תרבותי לאומי?). גם השמטת דברים חשובים. אני הייתי מוסיף מוסיקה (הרבה יותר חשוב ממתמטיקה לדעתי). יעקב היה אולי מוסיף גמרא. עכשיו יש לנו מחלוקת. מה נעשה? נכפה האחד על השני את הערכים שלנו? מי יכריע? הפוליטיקאים בכנסת? הפקידים? שנית, כדי להשיג את כל אלו (סט רחב של מיומנויות וכו) אין הכרח בתכנים ורמה אחידים. ההיפך הוא הנכון. קח את הנושא הכי בסיסי, קריאה וכתיבה, ותמצא שיש הרבה מאוד גישות ושיטות. איזה שיטה הכי טובה? מי מחליט? ומה קורה כאשר זה שמחליט טועה? ולא שאני מדבר בתיאוריה, הרי כבר היו דברים מעולם בישראל. כולנו עשויים להסכים שחינוך הוא חיוני אבל איננו יכולים להסכים לא על ה"מה" ולא על ה"איך" ומכאן שאולי כדאי שנשאיר את אלו בידי האזרחים. זה בדיוק הרעיון של שיטת השוברים. "בשיטה שאתה מציע, הכל כמובן מצטמצם לתועלת האישית הצרה..." לא ברור לי מאיפה בדיוק גרדת את התועלת האישית הצרה. הטענות שלי בזכות רעיון השוברים לא קשורות בכך. רעיון השוברים נועד לשפר את המערכת במובנים של איכות החינוך, מתן ביטוי לצרכים ולערכים של האזרחים (קוראים לזה פלורליזם) ויעילות כלכלית. כל אלו הם בהחלט באינטרס של כולנו. הלא כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לרישא - אני לא מנסה לרמוז כלום, התכוונתי בדיוק למה שכתבתי. בקשר לתועלת החברתית - כמובן שהשאיפה היא שלכל פרט יהיה טוב יותר. ה-catch הוא שחברה היא לא איזשהוא אוסף אמורפי של פרטים. מכיוון שאינך מייחס ממשות לחברה, אין שום סיכוי שתבין כיצד לפרטים יהיה יותר טוב ע"י תועלת חברתית. אני מקווה שאנשים אחרים שמבחינתם התייחסות לטובה חברתית לא נחשבת לפאשיזם, כן יבינו את נקודה זו. בקשר לשאר - נו. אז קשה להגיע להסכמה, אז מה? זה לא אומר שאי אפשר להגיע להסכמה או לא כדאי להגיע להסכמה, או שכדאי להשאיר זאת אך ורק בידי האזרחים. פרטתי את הסיבות מדוע כדאי שתהיה אחידות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מכיוון שאינך מייחס ממשות לחברה, אין שום סיכוי שתבין כיצד לפרטים יהיה יותר טוב ע"י תועלת חברתית." האם אתה טוען שה"חברה" היא דבר ממשי? באיזה מובן? אולי תסביר לי איך זה קורה כדי שאוכל להבין? "אני מקווה שאנשים אחרים שמבחינתם התייחסות לטובה חברתית לא נחשבת לפאשיזם, כן יבינו את נקודה זו." למה אתה כל כך בטוח שלא תצליח לשכנע אותי ושהדיון נועד, בעצם, בשביל האנשים ה"אחרים"? גישה מוזרה... למרות שאינני חושב שיש סיכוי רב שאוכל לשכנע אותך אני משתדל להתייחס אליך ואל טיעוניך (אם תטרח להביא אותם...) ולא לדבר מעל הראש שלך אל הקהל. באשר לפשיזם. אתה הוא זה שבחר להפריד בין רווחתם של הפרטים ובין ה"חברה" כאיזה ישות והוספת שכל אותה תועלת אישית לכל הפרטים היא "הצדקה שולית" (קרי - אם לא הייתה, או הייתה להיפך זה לא היה באמת משנה). מכאן שאתה פשיסט. לא? "בקשר לשאר - נו. אז קשה להגיע להסכמה, אז מה? זה לא אומר שאי אפשר להגיע להסכמה או לא כדאי להגיע להסכמה..." זה לא עניין של "קשה" או "לא כדאי". זה עניין של "בלתי אפשרי". תתוכח כמה שתתוכח עם יעקב, או איתי, לא נסכים אם צריך או לא צריך גמרא ומוסיקה. אבל בסופו של דבר צריך לפתוח את בית הספר. אז מה זה יהיה. מוסיקה או גמרא? האפשרויות: 1. מוסיקה (יעקב לא בא על סיפוקו וגם כופים על בנו "הבלים") 2. גמרא (את המוח של בתי ממלאים ב"שטויות" במקום ללמוד משהו שימושי, כמו מוסיקה) 3. חצי מוסיקה חצי גמרא. (גם לא מלמדים כמו שצריך אף אחד מהדברים, וגם כופים את ה"הבלים" על אילו שאינם מעוניינים) בקיצי. איך שלא תחליט, אתה נאלץ לכפות על מישהו משהו. עכשיו רק נשאר לשאול האם כפיה מעין זאת היא דבר רצוי בעיניך? או שאולי כדאי לנסות להמנע ממנה במידת האפשר? "...או שכדאי להשאיר זאת אך ורק בידי האזרחים." אני חשבתי שהשאיפה המשותפת לנו (אתה הרי שואף לפלורליזם, למשל) היא שנותיר בידי האזרחים את מקסימום מרחב התמרון האפשרי. אני יכול אולי להבין טיעונים של היתכנות: אולי זה לא *אפשרי* להשאיר זאת בידי האזרחים. אבל מדוע זה לא *כדאי*? "פרטתי את הסיבות מדוע כדאי שתהיה אחידות." זה באמת חפיפניקי מצדך. אתה בעיקר פרטת מה *אתה* חושב שהחינוך צריך לכלול. לא התייחסת לבעיות של ניהול ריכוזי של מערכת החינוך כפי שהעלתי אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, זה בדיוק הנקודה. אין לי כוח או עניין להסביר לך את הממשות של חברה ואת התועלת שבקיום חברה לכל אחד מהפרטים. אני לא באמת מאמין שיש טעם באיזשהוא הסבר לוגי-פילוסופי אם אין לך הבנה אינטואטיבית של הדבר הזה, ומה ההבדל בינו לבין פאשיזם. למעשה, זה כלל לא עניין של אמונה אלא לקח מניסיון העבר בדיונים אלו (בין היתר איתך). ובקשר ל"הצדקה שולית" - צודק, ניסוח קלוקל מצידי. כוונתי היתה שזה הסבר פשטני מאוד לתהליכים החברתיים. אבל מכיוון שאתה לא מאמין בממשות של חברה, אין טעם בדיון ברמה גבוהה יותר מאשר "מה אני מרוויח מזה שאני תורם לחברה". ולגבי ההסכמה: אתה מתבלבל בין תמימות דעים לבין הסכמה. תמימות דעים היא כמובן בלתי אפשרית ואיש לא מבקש אותה. אבל דרך פעולה משותפת על בסיס הסכמה רחבה היא עובדה קיימת וכורח המציאות. וכאמור, חינוך הוא עניין הדורש דרך פעולה משותפת על בסיס הסכמה רחבה. אין לי הכישרון הדרוש להסביר לך מה ההבדל בין כפיה לבין דרך פעולה משותפת הנבחרת באופן דמוקרטי. אני יכול להציע לך לחשוב על התאגדויות קטנות יותר שבהן הייתי חבר (שותפות לדירה, שותפות לטיול, ועד בית). כלל לא הבנת את מטרת הפירוט. אני לא פרטתי מה אני חושב שהחינוך צריך לכלול. פרטתי איזה קטגוריות יש בחינוך, על-מנת להבהיר את החשיבות שלו ביצירת החברה: מיומנויות מקצועיות שהחברה נזקקת להם, אתוס תרבותי שהחברה נזקקת לו וכו'. מה כל קטגוריה כוללת זה לא כל כך חשוב לצורך הדיון (מה זה משנה עם מתמט', מוסיקה או גמרא), כל עוד יש גרעין אחיד. שלא במפתיע, התייחסת לדבריי אלו כאל מין סט כלים שמומלץ לו לאדם באופן אישי שיהיו לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תשמע, זה בדיוק הנקודה. אין לי כוח או עניין להסביר לך את הממשות של חברה ואת התועלת שבקיום חברה לכל אחד מהפרטים." אינך צריך להסביר לי את זה. ההנחה שבקיום החברה יש תועלת לחברים בה עומדת ביסוד השקפת עולמי. זאת בדיוק הסיבה שאני רוצה להבטיח שה"חברה" תנוהל כך שהתועלת לאזרחים תהיה במרכז ולא תועלתה של החברה כאיזה ישות נפרדת. זה ההבדל בין ליברל לפשיסט. אתה בחרת להבחין בין הדברים. עכשיו אתה חוזר בך? או שזה עוד ניסוח לא מוקפד? "אני לא באמת מאמין שיש טעם באיזשהוא הסבר לוגי-פילוסופי אם אין לך הבנה אינטואטיבית של הדבר הזה, ומה ההבדל בינו לבין פאשיזם. למעשה, זה כלל לא עניין של אמונה אלא לקח מניסיון העבר בדיונים אלו (בין היתר איתך)." לי זה נשמע יותר כאילו אתה קצת מבולבל, וקשה לך להגן על הטענות הסותרות והמבולבלות שלך. פטירת הדבר באמצעות טיעון מיסטי נוסח "או שיש לך את זה או שאין לך את זה" לא עוזרת במאום (ובוודאי לא תשכנע אנשים רציונליים). אם יש כאן עקרון יפה וחשוב שפיספסתי. האר את עיני. "ובקשר ל"הצדקה שולית" - צודק, ניסוח קלוקל מצידי. כוונתי היתה שזה הסבר פשטני מאוד לתהליכים החברתיים. אבל מכיוון שאתה לא מאמין בממשות של חברה, אין טעם בדיון ברמה גבוהה יותר מאשר "מה אני מרוויח מזה שאני תורם לחברה"." עכשיו אתה סותר את מה שאמרת בתחילה. תחליט. האם החברה קיימת בשביל התועלת לאזרחים או בשביל עצמה? ואם היא לא קיימת בשביל עצמה, מדוע שלא ישאל האזרח את עצמו "מה יוצא לי מזה"? "ולגבי ההסכמה: אתה מתבלבל בין תמימות דעים לבין הסכמה. תמימות דעים היא כמובן בלתי אפשרית ואיש לא מבקש אותה. אבל דרך פעולה משותפת על בסיס הסכמה רחבה היא עובדה קיימת וכורח המציאות." זו איננה הסכמה. זאת "הכרעה דמוקרטית". מה שאני מנסה להראות לך הוא שהכרעה דמוקרטית היא אולי טובה מהכרעה לא דמוקרטית אבל עדיין טמון בה אלמנט של כפיה ומשום כך יש לשאוף לצמצם במידת האפשר את התחומים בהם נדרשת הכרעה כזאת. ההכרעה הדמוקרטית היא הרע במיעוטו אבל היא עדיין *רע*. אז אם אני מעלה רעיון שעשוי למנוע מאיתנו את הצורך להכריע בצורה כזאת זה *יתרון*, לא חסרון (אתה יכול להעלות טענות אחרות נגד הרעיון - ואינך מעלה - אבל מניעת ההכרעה כשלעצמה היא דבר *טוב*) "וכאמור, חינוך הוא עניין הדורש דרך פעולה משותפת על בסיס הסכמה רחבה." מדוע זה *דרוש*? העלתי פה מספר טיעונים נגד השיטה הריכוזית, עצם הרעיון של שיטת השוברים מראה שניתן להמנע מהצורך באותה הכרעה דמוקרטית והראיתי לך (ואני מקווה שהסכמת) שאם אפשר להמנע מכזאת הכרעה, רצוי לעשות כן. אז מה הבעיה? "...אני יכול להציע לך לחשוב על התאגדויות קטנות יותר שבהן הייתי חבר (שותפות לדירה, שותפות לטיול, ועד בית)." אלו הם ארגונים וולנטריים. הכפיה שיש או אין בהם מבוססת על ההסכמה הבסיסית להיות כלולים בהם. זה לא דומה. (וגם בהתארגנויות מעין אלו עומד הכלל שבכל אותם עניינים בהם אין הכרח להכריע, רצוי לא להכריע) "ביצירת החברה: מיומנויות מקצועיות שהחברה נזקקת להם, אתוס תרבותי שהחברה נזקקת לו וכו'." שוב, ה"חברה" כאיזה דבר מנותק מהמרכיבים שלה. מה זה? מי צריך את ה"אתוס החברתי"? אלוהים? "מה כל קטגוריה כוללת זה לא כל כך חשוב לצורך הדיון (מה זה משנה עם מתמט', מוסיקה או גמרא), כל עוד יש גרעין אחיד." מה כל קטגוריה כוללת זה כן חשוב לצורך הדיון. הנחת היסוד שלך היא שניתן להגיע להסכמה ומכאן שאין פגם בניהול המערכת באמצעות הכרעות דמוקרטיות. אני מראה לך שברגע שניגשים לפרטים ברמה הכללית ביותר מתגלעת מחלוקת מהותית. אין דרך להגיע להסכמה ומכאן שיש פגם מהותי בניהול המערכת בצורה כזאת. אולי *הכרחי* לנהל את המערכת בצורה כזאת. אבל אתה, כזכור, לא העלת שום טענה שמראה את זה. "שלא במפתיע, התייחסת לדבריי אלו כאל מין סט כלים שמומלץ לו לאדם באופן אישי שיהיו לו." אכן לא מפתיע (אם כי זאת בכלל התבטאות שלך). כל עוד לא הבאת טיעונים ברורים בזכות קיומה של "טובה חברתית" מעבר לטובתם האישית של החברים לא תוכל לשכנע אותי שהחברה איננה רק אוסף של אידיווידואלים ומכאן שההתיחסות לתועלת האישית היא המדד הבסיסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון אתה רוצה אחידות כי: א) צריך רמת מינימום ב) צריך לדאוג לעניים לגבי רמת מינימום אני מציע שתדרוש ממי שרוצה לנצל את השוברים שתלמידיו יעברו מבחני מינימום מסויימים. אני חושב שדרישה כזאת היתה מכניסה קצת שיפור למערכת הממשלתית המקיימת תכנית ליבה אבל אינה אחראית למה התלמידים יודעים. ב) תכנית השוברים דואגת לעניים. אישית אני מתנגד לתכנית ליבה או דרישות סף כי אני חושב שיש דברים שצריכים לבוא מתוך רצון של הציבור, אבל אתפשר איתך על מה שהצעתי למעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחד המרצים שלי תלויה על הדלת כתבה מתוך המגזין הסאטירי "the onion" (http://www.theonion.com/ ) שבה מדווח על הכוונה של הממשל האמריקאי להפסיק את ה"השקעה בעתיד ילדינו" משום שעל פי הנתונים שבידיהם, מדובר בהשקעה עם רווחיות נמוכה ביותר אם בכלל, וגם אז רק בטווח הרחוק (לפחות 12 שנה לפני שהיא יכולה להפוך למשתלמת). לצערי הטקסט המקורי כבר לא זמין על הרשת (לא בחינם, בכל אופן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיבורים על רמת חינוך בסיסית הניתנת על ידי המדינה הם דיבורים ללא כיסוי. המדינה אינה מסוגלת לספק חינוך וכל הדיבורים הינם חלומות באספמיה. ללא תחרות אין חינוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבן יסוד של הליברליזם הוא שיוויון הזדמנויות. הענקת החירות להורים לחנוך לילדיהם לפי רצונם שוללת את הזכות הזאת מהילדים - היא הופכת את הילד לרכושו של ההורה. למעשה, אם לוקחים את הליברליזם עד אבסורד, מגיעים דווקא למודל הקיבוצניקי: כל הילדים נלקחים מבית הוריהם עם היוולדם ומחונכים בצורה שווה. רק כך, עם הגיעם לבגרות, אפשר יהיה לטעון שיש שיוויון הזדמנויות, וכל אדם משיג את מה שהוא משיג בזכות כישוריו בלבד. כמובן שבמודל הזה יש גם לשלול את האפשרות להעברת ירושה לילדים או כל קשר אחר בין ההורה לבין ילדו. לא במקרה זה נשמע כמו חזון בלהות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלום בלהות הוא חזון נפרץ, בעוד חזון בלהות הוא מה שהיה לפמלה אנדרסון לפני ההשתלה. עזוב, סתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אכן חזון בלהות אבל אין שום קשר עם ליברליזם (אלא אם אתה מעוות את המושג כפי שנהוג בארה''ב שם ליברליזם הוא שמאל). שיוויון ההזדמנויות מתייחס לאזרחים. ילדים אינם אזרחים. הם אינם זכאים לכל הזכויות ואינם נדרשים למלא את החובות עד הגיעם לבגרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך יהיה להם שיוויון הזדמנויות אם מלכתחילה אתה מאפשר להם להגיע לאזרחות כאשר לאחד יש השכלה מופלאה וכסף שיוצא מכל החורים, בעוד השני העביר את ימיו בביה"ס בהתחמקות מהבריונים עם הסכינים ובניקוי הקראוון של אמא? דווקא בגלל שהילדים אינם אזרחים, המדינה מחוייבת לדאוג שכשהם יהפכו לאזרחים, תהיה להם נקודת זינוק שווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומדוע שנעצור באותה נקודה בה הופך הילד לבוגר? למה שלא נחיל את הכלל הזה לגבי כל חייו של האזרח. נניח שאני ואתה התחלנו בנקודה שווה כלשהיא עם הגיענו לגיל שמונה עשרה, לאחר חמש שנים אתה עשיר כפליים. עכשיו יש לך יותר הזדמנויות. מדוע שלא ניקח את הכסף ונחלק אותו שווה בשווה ביננו? זה כמובן עיוות של הרעיון. כמו כל רעיון ליברלי, הניסוח הוא על דרך השלילה. המדינה אינה פועלת באופן חיובי להשגת המטרה אלא מבטיחה ששום אדם או גוף אחר לא ישית מגבלות שרירותיות עליך. פעולה באופן "חיובי" מחייבת פגיעה בחירות של האזרחים ומכאן שהיא פסולה. אתה יכול לקרוא לזה בהרבה שמות אבל הרעיון שהעלית איננו, בשום פנים ואופן, רעיון ליברלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הליברליזים הקלאסי אינו שוויון אלא חירות הזדמנויות. השלטון אינו מפריע לך לממש את עצמך. הליברליזים החדש עליו אתה מדבר הינו גרסה רכה של הסוציאליזים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הענקת חירות למדינה לחנך את הילדים כפי רצונה - שוללת את הזכות הזאת מהילדים. הכי טוב פשוט לתת לילדים לגדל את עצמם לבד. אני מכיר כמה ילדים כאלו, ואין סוף טוב כמו אצל בילבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אני מבין (אך לא מסכים) את גישתך כלפי הדעות אשר אתה מייחס לי. אני רק לא מבין איך החלטת לייחס את הדעות האלו אלי. אני הסברתי שיש דברים שצריכים לדעתי להעשות על ידי המדינה (כלומר איני אנרכיסט). הסברתי והבהרתי שיש בעיות בשיטה הליברלית אולם אמרתי שמדובר ברע במיעוטו ושהשיטה הריכוזית היא יותר גרועה. 2) כשהמדינה מנהלת מערכת הלוקחת כסף מאזרחים עובדים ומעבירה אותו לאנשים המזדהים כחסרי עבודה היא עושה מעשה אשר יש לו רק כינוי אחד - גזל. אולם, הדבר שאני הכי מתלבט בו בכל הדיון הזה הוא האם ראוי להגיד את זה בצורה בוטה. מתגובתך נראה שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה שאני מייחס לך את דעות אלו, היא שאתה מודד את האפקטיביות של הוצאת כספי מיסים אך ורק ביחס ישר לתועלת האישית של משלם המיסים. קרי, מבחינתך העניין היחיד שיש בחברת בני אדם הוא רק העניין האישי האנוכי של כל פרט. אם אין שום ענין מלבד זה הפרטי, וודאי שהשיטה של הוצאת כספים אישית היא עדיפה אינהרנטית. היחס החד-מימדי שלך לדמי אבטלה היא דוגמא נהדרת. אכן, אין שום דרך למדוד עניין זה מבחינת התועלת האישית למי שמשלם את המס. אדם שרואה מעבר לענייניו האישיים, היה מודד את התועלת מבחינת הרווחה של כלל האזרחים. מי שיותר סוציאליסט היה טוען ששיטה זו מבטיחה רווחת מינימום גם למי שאינו עובד, ומי שיותר ליברל היה טוען ששיטה זו גורמת לפרזטיות, בזבוז כלכלי ופחות רווחה לעניים בחשבון כולל. ומי שליברשיסט, לא רואה בכך יותר מגזל שכן הכסף לא מנוצל ישירות לטובתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוען: א) כל מתן כח לשלטון הוא מסוכן. הוא עלול לגרום: 1) לשחיתות, 2) ליריבויות על רקע חלוקת הכח 3) לבזבוז 4) להתנגדות ב) אם נקפיד על: 1) התערבות מינימלית כך שיש אפשרות יותר מתאורתית לפיקוח; 2) הפרדת רשויות אופקית; 3) הפרדת רשויות אנכית (קיר ברזל בין שלטון מרכזי למקומי); 4) פעילות על פי חוק; הרווח מהשלטון יכול להיות גדול מהתועלת ג) בהתאם לכך יש להגביל את ההתערבות של המדינה ל: 1) דברים שכל אזרח נהנה מהם בהתאם לתשלומיו 2) אספקת הצרכים המינימליים ביותר של העניים ד) גם בדברים בהם המדינה פועלת יש למזער את ההתערבות מהסיבות המנויות לעיל. ה) כל התערבות ממשלתית צריכה להצדיק את עצמה כדי להתגבר על הכלל המנוי ב א' על ידי ציון מדוע ההתערבות הכרחית, מדוע היא תעבוד ומדוע לא ניתן להשתמש במשהו פחות פולשני. ו) מהנאמר למעלה תבין שאיני מוביל גישה אגואיסטית. אני דואג לביצוע יעיל ונכון של תפקידי המדינה. ז) לגבי דמי אבטלה: ידוע לכל (הכחש אם אתה חולק) שרוב מקבלי דמי אבטלה הם אנשים אשר אינם מעוניינים לעבוד (בין אם בכלל ובין אם בהפוגה בין עבודות). אותם אלו שבאמת לא מוצאים עבודה המתאימה לכישוריהם יכלו להסתפק בהלוואות או שיכלו לחסוך לעצמם כסף למקרה אבטלה (נגיד עם הטבות מס קלות - שאני מתנגד להם). דבריך על רווחת כל האזרחים הם על כן חסרי כיסוי והגישה הסוציאליסטית אינה תואמת את המציאות. ח) הטענות העיקריות של הדורשים התערבות ממשלתית הם לפי הבנתי: 1) צריך לעזור לעניים 2) הציבור לא מבין ולכן צריך להחליט בשבילו תשובתי: 1) עזרה לעניים מעבר לרף המינימלי אינה יעילה ואינה מוסרית ההפרדה בין עקרונות לתועלתנות אינה נכונה. השיטה הסוציאליסטית (סוציאל דמוקרטית, התערבותית, מוסרנית - מה שתקרא לה) אינה מוסרית, אינה יעילה, ואינה משיגה את המטרות שהיא מציבה לעצמה. 2) הגיע הזמן שמחזיקי דגלי ערכים למיניהם יבינו שלא ישיגו את ערכיהם בכח הזרוע. זה לא עובד. כל הדיבורים על צריך הם מופרכים כי אין שום הצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א-ד - שוב, אתה מחליט באופן אוטומטי שבכל עניין ועניין (בלי שום קשר למהותו), התערבות ממשלתית היא בהכרח מושחתת, גורמת ליריבות ולבזבוז, ואילו שוק חופשי - לא. זוהי דעה קדומה. ז. זה לא ידוע לכל. העובדות היבשות היא שהביקוש לעובדים קטן מההיצע, על אחת כמה וכמה כאשר מסתכלים בפיזור גאוגרפי. לכל היותר אתה יכול להגיד שהשיטה הנוכחית מעודדת אנשים מסויימים לא לעבוד, ובכך אתה תצדק, אכן נדרשת רפורמה שתתאים יותר למצב הנוכחי במשק הישראלי. אבל לבוא ולהגיד שבשום תנאי או מצב אפשרי, דמי אבטלה הם פסולים? אגב, דבריך לגבי הלוואות או חסכונות מעידים פשוט על בורות. ח. ובכן, לא הבנת כלל. העסק הוא פשוט בתכלית: יש עניינים וסיטואציות שעדיף מבחינות רבות לנהל ריכוזית ע"י המדינה. כל עניין לגופו. בפרט מה שאתה קורא "עזרה לעניים". אתה טוען שאין *שום* הצלחה. הגיע זמן שתבין שיש להתייחס גם לחצי כוס המלא, אם אתה רוצה לנהל דיון ענייני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א-ד. לא אמרתי בדברי אלו ששוק חופשי לא. התייחסתי רק לשלטון. שוק חופשי נדון במקומות אחרים. דברי מיוסדים על מספר שלבים אותם פרטתי א-ד. על מנת לקדם את הדיון אנא פרט על מה אתה חולק. לחילופין תגיד שהכל, ואני אחזור ואמנה אותם אחד אחד ואסביר מנין הגעתי למסקנה. תגובתך מוזרה בעיני כי עקרון הפרדת הרשויות, בחירות וזכויות פרט נובעת מאותו חשש בדיוק עליו אני מדבר. בעצם, ללא החשש שמניתי - הדמוקרטיה היא שיטה גרועה שיש טובות הימנה. ז) דמי האבטלה המקסימליים שאדם יכול לקבל בפעם האחת הם כ 20000 ש"ח ומן הסתם הם קצת פחות. אם נוריד את המסים ב 3% על משכורת של 6000 ש"ח יוכל בן אדם לחסוך 180*12 ש"ח בכל שנה. כלומר בתוך 9 שנים (ללא חישוב ריבית) יוכל לחסוך את כל הסכום הנדרש, בלי לממן שירות תעסוקה העולה מאות מליונים כל שנה. מה לא נכון בניתוח זה? אנשים המפוטרים מעבודת בה השכר הוא בסביבות 4-5 אלף שקלים צריכים להיות מטורפים כדי ללכת לעבוד במקום אחר ולא לחתום אבטלה לזמן מה (לטייל ו/או לעבוד שחור). מכיון שעברנו להיות משק דינאמי אנשים עוברים מקומות עבודה פעמים רבות בימי חייהם. אני אישית מכיר מקרים רבים של לוקחי דמי אבטלה (כולל אשתי) שהיו למען החופש ולא בגלל איזשהו צורך. וזה עוד לפני שדברנו על הרתיעה הישראלית מעבודה פיזית. הביקוש לעובדים הוא גבוה אפילו גבוה מאוד. אבל אנשים לא רוצים או אינם מוכשרים לעבוד במקומות בהם דרושים עובדים. והכל באשמת המדינה. ח) אז אתה טוען שהסיבה היא יעילות. אנא תן כמה דוגמאות שאינן נכללות בדוגמאות שלי כדי שנבדוק אם ניתן לעשותן ביעילות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. האם רק מתן כח לשלטון מסוכן או שגם מתן כח אנשים פרטיים? מה לגבי מתן כח לגופים וירטואליים (חברות תאגידים) שבהם אפילו אין את האדם שיתן את הדין במקרה שתיחשף שחיתות כלשהי? ג2. אשמח אם תיתן פירוט כלשהו של הצרכים המינימאליים של העניים בעיניך. האם הם כוללים בין היתר כלים שיאפשרו לעניים לצאת מהעוני (כמו חינוך מיקצועי וקיצבאות שיאפשרו להם להסתכל קצת מעבר ל"מאיפה אני משיג את הארוחה הבאה שלי")? ז. ידוע לכל שבמדינת ישראל יש כ 300000 מובטלים וכ 15000 משרות מוצעות בשוק. יתכן שיש מבין המובטלים אנשים שאינם מוכנים לעבוד. אבל גם אם כל מי שהיה מוכן לעבוד היה מקבל את העבודה שהיית מציע לו עדיין היו נשארים מאות אלפים בלי עבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) איש אינו נותן כח לאנשים פרטיים או לתאגידים. ייתכן שיש חברה שמוצריה טובים, ובנתה לעצמה שם טוב ואז היא החליטה למרר את החיים למתחרים בדרך של רמאות. 1) שלטונה לא יארך הרבה זמן 2) בהסתכלות היסטורית שלטונה לא יהיה אפילו פסיק קטן בלתי נראה 3) גם בימי שיא כוחה היא שולטת רק על אחוז קטן מאוד מהשוק. כל נסיון לגדול מעבר לכך נכשל בגלל הטבע האנושי. קח למשל את יבמ שהיתה מונופול בשוק המחשבים ונצלה טקטיקות של רמאות. היא הפסידה בכמה משפטי ענק בגלל זה. בנוסף, ההתקדמות הטכנולוגית החזירה אותה חזרה למימדים טבעיים. כך גם ביל גייטס השנוא. ייתכן שישלוט 50 שנה אבל בסופו של דבר סוף שלטונו יבוא אם לא יספק את המוצר הטוב ביותר. לעומת זאת, שלטון של המדינה יכול להכניס אנשים לכלא, להרגם נפש, לגרום להם לסבול חרפת רעב, או סתם למנוע ממליונים למצות את יכולתם בכל תחום שהוא. מדינות הינן גופים אלימים הרשאים להפעיל כח ולקחת כסף מהאזרח בניגוד לרצונו. אין לאף אחד אחר יכולת כזאת. ג2) הטיפול בעניים חייב להעשות בהתנדבות. לא ניתן לשקם בן אדם ולהוציאו ממעגל העוני שעזרת מכונת שיקום. צריך בשביל זה יד אח אוהבת. מי שכל מה שנדרש לו זה קורס בתיקון מחשבים ימצא את המימון לכך. בעית העוני אינה בעייה של כסף אלא של תרבות ואת זה מדינה לא יכולה לתת. לעומת זאת, עם ישראל מאז ומעולם תרם ועדיין תורם לכל מיני יוזמות לעזרה להוצאת אנשים ממעגל העוני. ככל שהיוזמות יותר פרטיות הן יותר מוצלחות (זה לא צריך הסבר). המעלה הגדולה ביותר של הצדקה היא להוציא את האדם ממעגל העוני ולתת לו עבודה. ייתכן עם זאת שבזמן מסויים או במקום מסויים יהיה צורך גדול בעזרה ראשונה מיידית כדי להלביש את העניים, להאכילם, לקבור אותם, לתת חינוך מינימלי לילדיהם, לרפא אותם ולתת להם קורת גג. לצורך כך יש לכל קהילה יהודית מקומית קופה של צדקה הנגבית בכפייה והיא ממנת צרכים מינימליים אלו לתושבי המקום. אם נגביל את עצמינו למינימום לא אתנגד לשוברים של חינוך, בריאות וקבורה. לגבי אוכל ובגדים זה נראה לי לא יעיל ולא נדרש אבל עקרונית אם מדובר על סכום מינמום גם זה אפשרי. כל חריגה בנסיון לספק עזרה לעניים בהיקף יותר גדול על ידי השלטון סופו להביא לנזק לעניים - כפי שהמדינה היום קוברת אותם בתוך העוני עם הקצבאות שהיא נותנת להם בתנאי שלא יעבדו. זו פשוט רשעות וטפשות ז) לא ייתכן שלא יהיה עבודה. זה פשוט דבר שהוא מופרך לוגית. אדם יכול לגדל עגבניות בחצר ביתו ולאכול אותם. יש לו עבודה. הוא יכול לקושש עצים כדי לחמם את הבית שלו יש לו עבודה. עבודות אלו כמובן, הינן מאוד לא יעילות, אבל הן תמיד קיימות. החברה האנושית סוחרת על מנת להגביר את היעילות. ועל כן רוב בני האדם יכולים לעבוד בדברים הרבה יותר יעילים ויש להם יותר כסף על מנת לקנות מאחרים סחורות. מכיון שכך, יש יותר עבודות יעילות ליותר אנשים וחוזר חלילה. כלומר, ברגע שתאייש את 15 אלף מקומות העבודה (יש הרבה יותר אבל לא נריב על כך) ייוצרו עוד מקומות עבודה כי האנשים האלו מייצרים סחורות שאפשר להשתמש בהם. האבטלה נוצרת כאשר המדינה מכריחה מעסיקים לשלם לעובדים יותר כסף משעבודתם שווה או מונעת מאנשים לעבוד בשכר שלא לכבוד שלהם. בחברת השפע יש יותר בעייה של אבטלה כי אדם לא צריך לעבוד בשביל להתקיים. בנוסף, העבודות היעילות הינם הרבה יותר מתוחכמות ולוקח זמן לבנות אותם. בימי המשבר הגדול בארה"ב היה מקרה קצת שונה. הפדרל רזרב - חלקית מסיבות אנטישמיות - נתנה למאות בנקים לקרוס ובכך חנקה בבת אחת את האשראי בארה"ב ובאופן מלאכותי גרמה לאנשים להפסיק לקנות. זה לא שלא היה הון, הקריסה של הבנקים פשוט לא נתנה לאנשים לממש אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיסכלייזמר - אני עובד IBM אתה יכול לפרט לגבי "יבמ שהיתה מונופול בשוק המחשבים ונצלה טקטיקות של רמאות. היא הפסידה בכמה משפטי ענק בגלל זה."? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתייחס מהזכרון לנאמר בספר של ADAMS המכיל מאמרים על הכלכלה באמריקה. "the structure of amenrican industry" מהדורה שישית.שוק המחשבים היה בידי IBM וכאשר המתחרים הכריזו על מחשב חדש העדיף על זה של IBM, מיהרה IBM לשלוח פרוספקטים של מחשב שהיא עוד מעט מוציאה לשוק, למרות שלא היה לה משהו כזה בעתיד הנראה לעיין. זה גרם להאטת מכירות של המתחרים. היו עוד כל מיני טריקים מעין אלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הכל? דיברת בתגובה 215514 על משפטי ענק בהם הפסידה ורמאויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבקתי את הענק כנראה בגלל שזו חברת ענק. לגבי רמאויות, אכן זוהי רמאות. לכל הפרטים תצטרך לקרוא את הספר אני קראתי אותו ממש מזמן. אבל סה''כ אתה צודק. עם כל הדמוניזציה שעושים לחברות ענק אין להם הרבה כח, בוודאי לא לאורך ימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להכניס לי מילים לפה? היכן אמרתי משהו בסגנון "עם כל הדמוניזציה שעושים לחברות ענק אין להם הרבה כח, בוודאי לא לאורך ימים." בתגובות בפתיל קצרצר זה? אני ביקשתי שתגבה את ההצהרה שלך לגבי משפטי ענק ורמאויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, סליחה. נא קרא שוב. לא אמרתי שום דבר נגדך. אמרתי שאתה צודק ושהטענות של אנשים אחרים שלחברות ענק יש כח רב הן מוגזמות. לגבי IBM, נתתי לך את המקור לדברים אתה מוזמן לקרוא מה בדיוק כתוב שם או סתם לחפש מידע ברשת על התנהגות IBM בשנות השישים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני שואל שאלה (תגובה 215518) אני לא יכול להיות "צודק" או "טועה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה יוצא מנקודת הנחה שלא הכוח הוא המשחית אלא העובדה שמישהו נותן לך אותו. אני לא מקבל את זה. 1) שילטונה ימשך כל עוד השחיתות תופנה כלפי מי שממנו היא שואבת את הכח (הלקוחות) כלומר, התעללות בעובדים, במתחרים וכו' לא תפגע בחברה, להפך. מיקרוסופט היא דוגמא מצויינת. כדי להמשיך לשלוט בשוק כל מה שהיא צריכה לעשות זה לדאוג שלאף אחד לא יהיה מוצר מתחרה רציני, לא לספק מוצר טוב. ג. ומה יהיה עם מי שאין לו אחים אוהבים? מי שמעורר אנטגוניזם? ז. עד לפני מספר עשרות שנים, נשים לא עבדו, פתאום נשים יצאו לשוק העבודה ומספר הידיים העובדות גדל משמעותית. העולם הסתדר מצויין עם חצי מכמות הידיים העובדות, מאיפה באה העבודה לכל הידיים החדשות? כממכנים פס ייצור במפעל הוא מספק יותר תוצרת תוך שימוש במספר קטן בהרבה של עובדים. כיום המגמה היא להכניס כמה שיותר מיכון לכמה שיותר מקומות. מה יעשו הפועלים שנפלטים? איך זה שיהיו יותר סחורות ייצור מקומות עבודה (מספר משמעותי)? האבטלה נוצרת כשכמות העובדים הדרושה כדי לייצר את כמות התוצרת והשירותים שניתן למכור קטנה מכמות האנשים בגילאי העבודה במדינה. מה שאתה מציע זה להגדיל את כמות התוצרת שנייתן למכור בחו"ל ע"י הורדת עלויות הייצור (השכר). זה יהפוך את החברה שלנו לעניה ברובה (תעשיה שתתבסס על עבודה שחורה), מפגרת (כיוון שיש פועלים שחורים זולים אין צורך למצוא שיטות חדשניות ליעול הייצור) כשאת הקופון תגזור קבוצה קטנה של בעלי הון. כיוון שאותה שכבה תשלוט גם בחינוך, בתקשורת ובתרבות הרי שבני האדם באותה חברה יעברו שטיפת מח מתמדת מילדותם שכך צריך להיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. היחיד שיש לו כח לכפות דברים על אדם ללא קשר לרצונו הוא השלטון. כל השאר מנצלים את רצונותיהם של אדם כדי לסחור איתם בתנאים שאתה טוען אינם טובים ללקוח. אם אינך רוצה, אל תקנה מחשב או השתמש בלינוקס. אם אינך רוצה לעבוד עבור 5 שקלים לשעה אל תעבוד. 1. זה לא נכון. עובדים שמתעללים בהם אינם מספקים מוצר טוב. פגיעה במתחרים קשה ועולה הרבה כסף. מדובר על נושא שלם של הגבלים עסקיים. איני טוען שאין כח כלל אבל הוא ודאי לא מתקרב לקצה קצהו של הכח שיש למדינה. מוצר מתחרה למקרוסופט בא יבוא. זה עניין של זמן. מעבר לזה לא התייחסת לעובדה שהכח של חברות הענק מאוד מצומצם על פני המקום והזמן. ג) איני אחראי לגויים. אצל היהודים יש עזרה פרטנית לכל יהודי. בכפייה יש להשתמש רק כדי לדאוג לקיום לא יותר. הסיבות רבות וניתן לפתוח לשם כך קישור אחר. ז) דבריך על נשים זה טיעון בעד עמדתי? עובדה הנשים נכנסו למעגל העבודה והופ יש להן עבודה. כי הן ייצרו עוד הון ולציבור היה במה לקנות את תוצרתן. אמנם לוקח זמן הסתגלות אבל זה מגיע תוך מספר שנים. אותו דבר קורה עם המיכון. תשאל את עצמך איך יש היום עבודה לכל אלו שנפלטו מהייצור במהלך מאתיים השנים האחרונות. כשיש יותר מיכון יש יותר הון. אנשים יכולים להשקיע יותר כסף בקניית מותרות כמו סוכר, חלב וביצים ולכן יש יותר חוות. יש לאנשים יותר כסף לקנות צעצועים, מופעי קוסמים ורהיטים ולכן יש לכולם עבודה. תנסה לחשוב על שוק פשוט בו יש שלושה אנשים: שניים עבדו בייצור אוכל ואחד תפר בגדים. אם אחד מהם ימציא מכונה לייצור אוכל בכמות פי שניים הוא יוכל למכור לחייט את כל תצרוכת האוכל שלו במחיר יותר נמוך והחוואי השני יישאר בלי בגדים. אבל עכשיו לחיט ולחוואי הראשון יש יותר כסף. הם ירצו לקנות מהחוואי הראשון נעליים, שירותי נקיון או עוגות. אני לא מציע להגדיל את כמות הסחורות הנמכרות בחו"ל, אלא מציע שאנשים ימכרו דברים שאנשים רוצים. אם הם רוצים עובדים בחממות, ליצנים, מחשבי על או דגים מלוחים. אנשים ישלמו עבורם ויש עבודה. כמו שאמרתי בפעם הקודמת לא ייתכן שלבן אדם אין עבודה. כאשר מספר האנשים הנדרשים לייצור הסחורות הנדרשות במדינה משאיר אנשים פנויים לייצר עוד סחורות ייוצרו עוד סחורות כי אנשים ירצו עוד סחורות. אם אתה דווקא מתעקש, הרי שכל אותם מובטלים יכולים לעבוד בדולר ביום בייצור סחורות לחו"ל. זה יגרום לחברה שלנו להיות יותר עשירה, כי אף אחד מאלו שאינם מובטלים לא יתחיל לעבוד בפחות בגלל זה הרי לו יש עבודה. אני מעדיף שהם ייצרו מוצרי היי טק. אבל בשביל זה צריך להוריד את המיסים, ולהפריט את מערכת החינוך. הבחירה בידינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אל תקנה מחשב זה בסדר אבל אל תקבל טיפול רפואי או אל תאכל זה קצת יותר בעייתי בגלל זה את שוק המחשבים אפשר להשאיר בידיים של ביל גייטטס שיכפה את גחמותיו על מי שמוכן להכנע להם אבל את המערכת החיוניות לא. זו בדיוק הטענה שלי. גם לגבי "אל תעבוד" שנתת זה תקף. 1. יש הרבה דרכים ליצור מוטיבציה אצל עובד. אתה יכול לצ'פר אותו בלי סוף, לגרום לו לחוש לקשר רגשי עם מקום העבודה ואתה יכול לגרום לו לפחד מפיטורים או לכבול אותו בחוזה שמעניש אותו במקרה של תפוקה לא טובה. בתנאי שוק מסויימים התעללות היא בהחלט אפשרית. 2. גם הכח של ממשלות מצומצם על פני המקום והזמן וגם הפקיד המושחת יצא לפנסיה בסוף. ג. אני מעדיף התייחסות לאזרחים ולא אזרחים ולא לגויים מול יהודים. גם אני חושב שבכפיה יש להשתמש רק עבור הדברים החיוניים רק שאני כולל היניהם את החינוך הבריאות, האפשרות להתפרנס בכבוד והאפשרות לקדם את מעמדך הכלכלי. ז. יש עם זה בעיה. חלק מהעניין של הגידול בצריכה מבוסס על התקדמות טכנולוגית, עליה ברמת החיים ועל גידול באוכלוסיית העולם. חלק גדול מהעובדים בייצור עברו לעבוד בשירותים שחלק גדול מהם סופקו ע"י הרשויות. בכל מקרה זו עובדה שתמיד הייתה אבטלה והיא תמשיך להתקיים ולגדול. אם ניקח את דוגמת השוק המצומצם שנתת, האיכר השני נמצא בבעיה. הוא יכול לעבור לייצור מוצרים שלא היו קיימים קודם (אבל לשם כך עליו "לחנך את השוק" ללמד את האיכר והחייט שיש מוצר חדש והם צריכים אותו), לא תמיד הוא יוכל וידע לעשות את זה. מבקרה הזה הוא יהפוך לשוליה של החייט או פועל של האיכר השני, ואז הוא יהיה נתון לחסדיהם. האיכר השני יחליט שהוא מוכן להעסיק אותתו כפועל רק אם ייתן לו גם שירותי מין למשל. אפשרות שלישית היא לגנוב מהתוצרת של האיכר השני כי הוא לא מצליח להסתדר בתנאים החדשים שנוצרו. הבעיה עם עבודה עבור דולר ליום היא שאי אפשר להתקיים מסכום כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) אני הצעתי מונופול לשירותים רפואיים? אתה זה שמצדיק את הרשעות הזאת. אני הצעתי מונופול לשירותי חינוך? אתה זה שהצעת את זה. אני מתחיל לחשוד שאתה בעצם מסכים איתי וטענותיך נועדו לחזק את עמדותי. היום אתה יכול לקבל שירותי חינוך ובריאות ממקום אחד ואם לא נח לך אז תתפגר. אני מציע שתהיה תחרות אמיתית בביטוחי בריאות ובין ספקי בריאות. וגם בין בתי ספר. אל תעבוד היא אופציה אחת מתוך אלפי אופציות עבודה שיש לאנשים. הם בוחרים את הטוב ביותר להם. אם הם יכולים להרוויח יותר באי עבודה מאשר בעבודה סביר שיבחרו באי עבודה אלא אם יש להם כוונה לצבור נסיון או שהם מחפשים עיסוקים או שהם רוצים לתרום. דמי אבטלה מעוותים את הראייה של מה טוב לאדם בכך שהם משלמים לו לתקופה קצרה כסף רב כדי שלא יעבוד. 1. התעללות היא אפשרית אבל היא זעירה לעומת ההתעללות של המדינה במיסים הדרקוניים שהיא גובה. תמיד האדם יכול לעזוב את מקום העבודה ולאכול לחם צר ומים לחץ כאדם חופשי. זוהי בחירתו החופשית של האדם. ויש אלפי אנשים שעוזבים מקומות עבודה בהם צעקו עליהם או התייחסו אליהם לא יפה. 2. כוחו של השלטון עצום. שאל כל אדם שישב בכלא בטעות למשך כמה ימים. לי מספיק שהיא לוקחת את חצי משכורתו ומונעת ממני לבחור לילדי את ביה"ס שאני רוצה. ג. בכל הנושאים שמנית כבר הסברתי שהתערבות המדינה אינה מקדמת אף אחד מהם אלא הורסת. המחיר של התערבות המדינה גבוהה מאוד וכוללת את הדברים שכבר מניתי ב תגובה 215507. ז. האיכר השני היה ונשאר עם היכולת להאכיל את עצמו. אמנם הוא יוכל בטווח הקצר לקנות רק חצי מהבגדים שיכל קודם אבל בטווח הרחוק יתפתחו עוד שירותים. כך העולם מתקדם וכולם מרוויחים. זה בדיוק מקור האבטלה. אנשים התרגלו לרמת חיים מסויימת והעולם התפתח. הם צריכים להעביר הילוך ולזה לוקח זמן. לחברה מדובר על כמה שנים, לאדם זה עלול להיות דור ולכן לפעמים הוא צריך לרדת. החזקתו באופן מלאכותי ברמה הגבוהה אליו הגיע היא הרסנית לחברה כולה. בחברה של היום יש אבטלה גבוהה כי משלמים לאנשים לא לעבוד. זה הדבר הגורם לעוניה של החברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"היום אתה יכול לקבל שירותי ... ובריאות ממקום אחד ואם לא נח לך אז תתפגר"? כללית, מכבי, לאומית, מאוחדת ובטח עוד כמה שנשמטו מזכרוני. הכל מופרט, אלא שהמדינה מצאה לנכון לבטח את כל האוכלוסיה בשיטה שדומה מאד לשיטת הואוצ'רים שאתה רוצה לראות בחינוך (התוצאות, אגב, לא רעות לפי דעתי, וכן רעות לפי דעתו של הגלילי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אגיד שאין לגמרי תחרות. אבל: יש בדיוק ארבעה מתחרים. אין אפשרות להכנס כמתחרה נוסף. נסיון לעשות זאת דורש קרבה לשלטון אשר נהנה מג'ובים בארבעת המתחרים הקיימים. לכן כניסה דורשת קרבה גדולה מאוד לשלטון. סתם בן אדם שירצה להכנס לשוק עלול למצוא את עצמו בכלא. סל השרותים אשר הם צריכים לספק נקבע על ידי המדינה וכך גם הסכום שהם מקבלים. שירותי הבריאות ניתנים על ידי בתי"ח מולאמים לגמרי בהם לא ניתן לבחור רופא (יש בתי חולים חצי פרטיים - אני יודע). מצב זה מביא לכך שקופות החולים מתחרים בשוק אחד בלבד. איך להתקמצן על האזרחים בלי שהאזרחים ישימו לב. רופאים מונחים ומאויימים שלא לתת לחולים הפניות לבדיקות יקרות במקרי ספק (נותנים לרופאים מכסות). יכולתו של אזרח לאמר אני מעדיף לשלם קצת יותר ולקבל הפניות גם במקרי ספק אינה קיימת לפי מיטב ידיעתי (כי אסור לך לדעת שיש הנחייה כזאת). כלומר - השלטון אומר לאזרחים לך תתפגר - מילולית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הטענות שאתה מעלה יהיו נכונות גם לחינוך בשיטת הואוצ'רים, ואם הייתי רוצה להסיק מהן מסקנה כללית, הייתי אומר שמסתבר, אם כן, שתחרות חופשית אינה פותרת את כל הבעיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשוברים כל אחד יוכל להקים בי''ס. רמת הפיקוח תהיה מינימלית ואף אחד לא יגיד כמה שעות להשקיע בכל מקצוע. מורים יוכלו ללמד פרטני או קבוצתי או לפתוח בי''ס דמוקרטי. אם כוונתך בשוברים היא שכל אלו לא יהיו אכן שיטת השוברים תפתור מעט מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה לא עניין של ריכוזיות, זה עניין של אינטרסים. המטרה הראשית של שר הבריאות היא לשמור על בריאות הציבור. הטרה הראשית של ביל גייטס היא להרויח כסף. היום כל אחד יכול לקבל שירותי בריאות. אם ביל גייטס היה מנהל את משרד הבריאות רק מי שמשתלם לתת לו שירותי בריאות היה מקבל אותם. זה מצב ניסבל כשמדובר בלוקסוס כמו מחשבים לא מצב ניסבל כשמדובר בדבר חיוני כמו שירותי בריאות. 1. היכולת של אדם לעזוב את מקום העבודה תלויה באופציות האחרות שיש לו. אני רואה את זה יפה מאוד בתחום שבו אני עובד (פיתוח תוכנה) שעבר בתוך כמה שנים ממצב של עודף ביקוש לעודף היצע. המצב בתחומי הלא מקצועיים הוא גרוע בהרבה. 2. גם כוחם של בעלי ההון עצום. תשאל את העובדים של וולמארט. ג. לא השתכנעתי. עד כמה שאני רואה, התערבות של בעלי הון משפרת תפוקות מסוימות אבל פוגעת בזוליים הלא ריוחיים. אני מעדיף ירידה מסויימת בשירות לרוב כל עוד השירות ניתן ברמה סבירה לכולם. ז. בוא נהפוך את המצב, יש שני חייטים ואיכר. הם מוכרים לו בגדים תמורת אוכל ומוכרים חלק מהאוכל תמורת חומרי גלם. עכשיו חייט אחד קיבל מכונת תפירה הוא יוכל להוריד את מחיר הבגדים ולתת כמות כפולה תמורת אותה כמות אוכל ועוד ישאר לו לתת שימלה לאישה בצד הזני של העולם שמכינה יופי של מפרום תמורת תוצרת חקלאית ובגדים. האיכר יוכל עכשיו לקבל את כל תיצרוכת הלבוש שלו מחייט אחד ויוכל בשאר התוצרת החקלאית לקנות לעצמו גם נעליים. החייט השני נשאר בלי עבודה. (קידמה -> עליה ברמת החיים לרוב אבל ירידה ברמת החיים למיעוט). אם בדוגמא הקודמת מי שנפגע יכול היה לפחות לייצר לעצמו את המזון, במקרה הזה החייט נשאר ללא מזון. אם הוא בעל יוזמה ובעל יכולת הוא ימצא לעצמו שירות אחר ויצליח לשרוד. אם הוא לא יודע לייצר מוצר אחר או לא מצליח למצוא מוצר אחר לייצר לא יהיה לו מזון והוא ימות. אם לאיכר היו קוראים ביל גייטס הוא היה מחליט שכיוון שכל החמצן בשוק המצומצם הזה נוצר בזכות הגידולים החקלאיים שלו ולכן הוא יקים רשות פדראלית שיכפה את זכות הקניין שלו על כל האזרחים ויחייב אותם להפסיק לנשום או לשלם לו תמלוגים (אבל זה פחות נורא כי כולם יצהירו שהחמצן שלהם הוא בשריון וינשמו חמצן פירטי בסתר). בעניין מקור האבטלה קרא שוב בבקשה את מה שכתבתי. לא התייחסתי לרמת החיים של המובטלים אלא לכך שעליה ברמת החיים של כלל האוכלוסיה מגדילה את הצריכה ומקטינה את האבטלה ולכן חלק מהאנשים שנפלטו מהייצור כן הצליחו למצוא עבודה (אבל חלק לא). הבעיה היא שגם אם אדם לא הצליח "להעביר הילוך" ולא מצליח להשתלב, החברה עדיין צריכה לערוב לו עד רמה מסויימת. אני לא דיברתי על שימור רמת החיים הקודמת אלא על מילוי צרכים בסיסיים כמו אוכל, מגורים, בריאות ואפשרויות חינוך שיתנו, אם לא לו אז לילדיו, את האפשרות לצאת מין העוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה הראשית שאתה מייחס לשר הבריאות היא דאגה לבריאות אזרחי מדינת ישראל. אתה יודע היטב שלא היה מעולם במדינת ישראל שר בריאות שקם בבוקר ואמר בכנות מטרתי הראשית היא לדאוג לבריאות תושבי ישראל. דננו רבות על הסיבות מדוע מערכת תחרותית תספק בריאות בצורה יותר יעילה ואשמח לעשות זאת שוב. אבקשך רק להבדיל בין מה אתה רוצה לבין מה שניתן לעשות בפועל על ידי המדינה. 1. היכולת של בן אדם שהושם בכלא לעזוב את מקום מגוריו קצת יותר קטנה מיכולתו של אדם לעזוב את מקום עבודתו. על כן הסכנה שבכח שיש למייקוסופט קטנה מהסכנה במתן כח למדינה. 2. כמה עובדים של וולמארט נידונו למוות על פשעים שלא בצעו? כמה עובדים של וולמארט נלקחו מהם ילדיהם לאימוץ על ידי החברה? עובדי וולמארט יכולים לעזוב את מקום עבודתם. יש להם אופציות אחרות. ככל שהמדינה תהיה יותר חופשית יהיו להם יותר אופציות. ככל שיש למדינה יותר כח יש להם פחות אופציות. ג. החינוך ניתן במדינה ברמה סבירה? נא תן דוגמא ספציפית לשוליים הלא רווחיים כדי שאוכל להפריך אותה. ז. החייט יוכל למכור בגדים בזול או יוכל להפוך לחקלאי. אם בינתיים הוא סובל מחרפת רעב, אחיו היהודים יתרמו לו כסף כדי לשרוד. החייט גם יוכל לייצר נעליים. שים לב, אתה פרצת את התחום של העולם והבאת נעליים ולקוחות מהחלל החיצון. בנה עולם סגור בו יש רק X אנשים ותגלה שמה שאתה טוען - שחסר עבודה - מופרך לוגית. אתעלם מהשטויות על החמצן. אני מסכים שהחברה צריכה לדאוג לקיום מינימלי. דמי אבטלה לא נועדו כלל לקיום מינימלי אלא הבטחת הכנסה (שגם הוא רעיון כושל מאוד). אני טוען שהעזרה לחלשים צריכה להנתן ע"י החברה ולא על ידי השלטון אולם איני שולל עזרה במינימום בכפייה. למשל, שוברי חינוך ובריאות. לגבי מזון, בגדים וקורת גג המצב בישראל הוא שיש מספיק עמותות לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. התפקיד של שר הבריאות היא שמירה על בריאות הציבור. לאזרחים יש את האפשרות להחליף אותו אם הוא לא מבצע את התפקיד שלו לשביעות רצונם. התפקיד של ביל גייטס הוא להרויח כסף עבור בעלי המניות הם יכולים להחליף אותו אם הוא לא ימלא את תפקידו לשביעות רצונם. אם בפני ביל גייטס עומדת החלטה בחירה באפשרות הראשונה היא פגיעה בלקוחות והגדלת הרווחים הפאשרות השניה היא שיפור מצב הלקוחות אבל אי מימוש פוטנציאל רווח לבעלי המניות. את מי הוא ינסה לרצות? כששר הבריאות עומד מול דילמות כאלו. כיוון שהלקוחות שלו הם גם בעלי המניות שלו שיקול הרווח (או החיסכון במקרה הזה) פחות כבד ולכן הפגיעה בלקוחות תהיה פחותה. אני לא שולל הכנסת תחרות למערכת כל עוד כל אזרח במדינה יוכל לקבל את כל הטיפולים החיוניים בלי קשר למצבו הכלכלי. 1. אני חושב ששנינו מסכימים על כך שפושעים צריכים להיכלא ושאת הכח הזה לא צריך ולא כדאי לשלול מהמדינה. 2. גם אני מתנגד לעונש מוות ולשמחתי בישראל (למעט מקרה אחד) הוא אינו נהוג. לגבי לקיחת חלדים לאימוץ, מדובר בנושא מאוד בעייתי והוא עניין לדיון אחר. לדעתי יש לאפשר למדינה את הכח להרחיק ילדים מהוריהם והמדינה צריכה להזהר מאוד מאוד בשימוש בו. ניראה לי שהמצב במדינה משביע רצון, לפחות מבחינת השחיתות ו"שכרון הכח" של העובדים הסוצאיליים. גם המקרים הבעייתיים הם עניינים של שיקול דעת מעורר ספקות ולא של שחיתות. עובדי וולמארט לא ממש יכולים לעזוב את מקום עבודתם, ובכל מקרה האלטרנטיבה היחידה שלהם היא מקדונלדס. זה בדלל שהמדינה שלהם לא דאגה להם לחינוך ציבורי סביר ואין להם את האפשרויות לקבל עבודות טובות יותר. לי לפחות המדינה מרשה לשבת מתי שאני רוצה ולדבר עם החברים שלי בהפסקת הצהריים (למעט כמה דקות בשנה שבהן מבקשים ממני בנימוס לעמוד ולשתוק). ג. שוליים לא ריווחיים: תלמידים לקויי למידה, תלמידים מתקשים שזקוקים לשיעורי תיגבור, תלמידים בעלי פוטנציאל להתצטינות. כל אילו יקבלו טיפול ראוי במידה שלהוריהם יש את הכסף (ואת הנכונות לתת אותו) אבל לא במקרה שהם ממשפחות מעוטות יכולת. אני לא טוען שכל הדברים הללו קיימים במערכת החינוך שלנו אבל הסיכוי לראות אותם במערכת חינוך פרטית מחוייבת לרווח נמוכה בהרבה מההסתברות לראות את זה במערכת חינוך ציבורית שמחוייבת להשגים חינוכיים. ד. יש עולם שיש בו 100 אנשים. יש בעולם 10 מפעלים שמייצרים מזון, בגדים, נעליים, מכשירי חשמל מכוניות, בתים, רובוטים (לניקוי הבית ולעבדה במפעלים ועוד דברים. יש 20 מהנדסים שמתחזקים ומפעילים את המפעלים הללו. יש עוד 30 אנשים שיש להם הרבה כסף מסיבטת הסטוריות. חמישים האנשים הנותרים נמצעים מחוץ למעגל. אין להם מה להציע לבעלי המפעלים (כי אין להם כסף) אין להם מה להציע למחירה לבעלי הממון. חלקם אולי יצליחו לבוע עם הצלחות, הבחורה ששרה יפה (אם אין אחת אחרת ששרה יותר יפה ממנה אבל גם עשירה) תוכל לשיר תמורת כסף, אחד אחר יבוא עם רעיון של שירותי פסיכולוגיה לכלבים של העשירים (אבל יכול להיות מאוד שמישהו מהעשירים שיש לו יותר קשרים ומשתלב טוב יותר בחברה של העשירים יגנוב לו את הרעיון). יכול להיות שכעבור כמה זמן העניים ימותו מרעב, יכול להיות שהם יהפכו לגנבים ושודדים או לקבצנים. בכל מקרה יתכן שחלק מהעשירים יציעו להם "מתוך רחמים וטוב לב" עבודות כמו הדום, זונה או תורם איברים, אבל הם יקפידו תמיד שהשכר עבור השירותים הללו לא יוכל להקפיץ את העני למעמד של עשיר. דמי אבטלה ניתנים לתקופה קצרה ומאפשרים לאדם שאיבד את עבודתו (שלא מבחירה) למצוא עבודה חדשה בתוך פרק זמן סביר. נחסוך לעצמנו את הויכוח ונסכים שבמצב הקיים (של חוסר סולידריות חברתית ונסיונות לסחוט את המערכת ככל האפשר), יש לבטל את דמי האבטלה ולאפשר למובטלים לקבל הבטחת הכנסה בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) עייפתי מלהסביר את ההבדל ביל הצהרת כוונות לבין ביצוע בפועל. בריה"מ הצהירה שהיא תדאג לעולם יפה יותר. אז מה? 2) אתה באמת טוען שהציבור יכול להחליף את שר הבריאות אם הוא לא יתפקד טוב כשר בריאות? יש לך חום אולי? 3) פספסת את כל הנקודה. למדינה יש כוח אדיר וניצולו לרעה הוא מסוכן מאוד. לכן יש לצמצם את כוחו. ולא לומר שאם חוטבים עצים ניתזים שבבים. 4) כלומר עובדי וולמארט הם עניים בגלל שהמדינה שלהם הלאימה את מערכת החינוך. 5) כל הילדים האלו באים עם שובר באותו תו מחיר. אם יש תחרות אמיתית, הם יצליחו לקנות את הטוב ביותר להם, שאולי לא יהיה הטוב ביותר לאחרים. אם יתעורר בציבור רגש חמלה הם יוכלו לקבל תרומות. אם לעומת זאת בתי ספר יוכרחו לתת לילדים אלו יותר ממה שהם יכולים לקנות בגלל צבא מפקחים מיותר (שיצמצם את שווי השוברים כי הם צריכים לאכול משהו) הרי שהם יידחו מכל בתי הספר ויהיו מסכנים כמעט כמו היום כשאין לשום בית ספר שום אינטרס לתת להם שום דבר כי עבודה הם ישיגו בלעדיהם. אני ראיתי דמעות של אמהות לילדים כאלו. ארורים הרשעים. תאמין לי. 6) אתה שוב מציע מודל פתוח עם כסף מימי תרפפ"ו. שטויות. הון עובר בירושה אולי דור או שניים אחר כך הוא נעלם אם לא מתחזקים אותו כמו שצריך. קצב הצמיחה השנתית היא כ 2-3% בממוצע תוך שני דורות הכסף של העשיר נשחק לבלי הכר. שלא לדבר על התבזבז. אבל נחזור למודל שלך. מי משווק את המוצרים של החברה שלך? מי מנקה את המפעלים? מי מגיש להם אוכל במסעדה? אין אצלך בעולם שום עבודה שמישהו ירצה שאינה דורשת רמת ידע של מהנדס? שום דבר? אני מניח שהבתים מתנקים אוטומטית, המכוניות נהוגות אוטומטית, החנויות פועלות אוטומטית, השומר לשם כבוד הוא פסל, והמורים הם מחשבים. האחיות הן מכונות והשחקנים הם דמויות מצוירות. אם האנשים האלו כל כך עשירים למה שהם לא ירצו איזשהו פינוק בצורת מצחצח נעליים? הבן. אם בן אדם יכול להרוויח 200 שקל לשעה, הוא ישמח לשכור מישהו לקחת את הרכב שלו למוסך. לא יהיה אכפת לו אם האדם הזה יהפוך לעשיר בגלל זה. הוא מרויח יותר וזה טוב לו. אדם שמרוויח 50 ש"ח לשעה בהסעת מכוניות למוסך ישמח לשכור מישהו ב 30 שקל לשעה לנקות את הבית שלו. ואדם שמנקה בתים ישמח לשכור מישהו ב 15 שקל לשעה לשמור על הילדים שלו כדי שיוכל לעבוד בשקט. זה הוא העולם הקפיטליסטי אשר הצעיד אותנו קדימה. 7) אני שמח לשמוע ממך שיש לבטל את דמי האבטלה. צריך כמובן לסגור את לשכות האבטלה ולשלוח את האנשים הטובים האלו לעבוד בעבודות מועילות לחברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. את ברית המועצות אי אפשר היה להחליף את שר הבריאות כן. 2. לא יודע יש הליך כזה שניקרא בחירות שבו נבחרת ממשלה. אתה מודע לזה? 3. נכון למדינה יש כח אדיר וברוב המקרים היא משתמשת בו בזהירות. אני בטוח שמערכת כלואה/שיטור/משפט מופרטת תכלא ותוציא להורג הרבה יותר אנשים ושיעור הטעויות ישאר דומה. 4. לא עובדי וולמארט עניים בגלל שמערכת החינוך בארה"ב היא ברובה פרטית ומערכת החינך היחידה שנגישה למי שההורים שלהם עניים היא כזאת שלא מקנה כלים לילדים להפסיק להיות עניים (אלא לדעתך סחר בסמים זו דרך לגיטימית למוביליות חברתית). 5. שוב, אני לא פוסל או מקבל את שיטת השוברים אני לא מבין מספיק במינהל ציבורי או בחינוך כדי לדעת עד כמה היא טובה או לא. מה שאני דורש זה שבלי קשר לשיטת המימון והבעלות, בשורה התחתונה, לכל ילד תינתן אפשרות לחינוך בסיסי ושייתן לו לפחות את הכלים המינימאליים הדרושים כדי להסתדר בחברה, בלי קשר למצבם הכלכלי של הוריו. 6א. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת והמדיניות של שוק חופשי מתחזקת גם השירותים הללו נשחקים. כיום מי שמחליט לעבוד כשומר חייב לעשות את זה דרך חברת שמירה, הוא לא מתמודד בשוק חופשי אלא בשוק שהוגדר ע"י בעלי הון ולכן לא תוכל להתעשר מעבודות שמירה. אם לא היה שכר מינימום, לא היית יכול גם לממן לימודים או לחסוך כדי להקים יוזמה כלכלית אחרת שתוכל לעזור לך להתעשר מעבודות שמירה. מגמה דומה מתחילה בתחום של עובדי משק בית וכו'. חוץ מזה, כדי להמציא שירותים חדשים צריך שתוכל ליחצן אותם (אנשים שבמשך שנים ציחצחו אצ השיניים שלהם בעצם לא ישושו לשכור את שירותיך כמצחצח שיניים אבל אם תצליח לבנות לשירות הזה תדמית יוקרתית, דבר שדורש הרבה כסף לפרסומות, אולי כן תצליח למכור להם את זה). 7. אני חושב שיש צורך במנגנון שיפנה את מקבלי הבטחת ההכנסה לעבודות המוצעות בשוק, יוודא שמי שמקבל השלמת הכנסה באמת צריך אותה (כלומר מרויח פחות משכר המינימום ואין לו הכנסות נוספות) ואולי אפילו להפעיל תוכניות של עבודות עבור הקהילה למי שמקבלים הבטחת ההכנסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2) אני מבין שתשובתך היא לא. למה שלא תגיד זאת ישר. איני מאמין שיש אדם שחושב שבבחירות כל 4 שנים אפשר לדאוג ששר הבריאות יפעל בצורה קרובה לאופטימלית. מה זה קשור לקיומם של בחירות? כיצד בחירות כל 4 שנים מביאות לכך ששר הבריאות יתאמץ להשיג את השיטה האופטימלית לבריאות הציבור? כל עוד לא יקרה אסון בסדר גודל הרבה יותר גדול מהסארס עם רשלנות פושעת של השר, לא יהיו יותר מעשרה אנשים אשר יחליטו איך להצביע בבחירות בעקבות תפקודו של שר הבריאות בענייני משרדו. 3) רק למדינה יש יכולת להאציל את הסמכות לכלוא אנשים ו/או להפעיל משטרה. למדינה כח אדיר מעצם הפעלתה את המשטרה והצבא ולכן יש צורך למנוע ממנה את הכח לשלוט במערכת החינוך, הבריאות והכלכלה. 4) מערכת החינוך בארה"ב ברובה פרטית - הלוואי. המערכת הנגישה לעניים היא מערכת שלטונית עשירה ומסואבת אשר לא אכפת לה מהילדים כי היא לא צריכה למשוך קליינטים. אילו היו פועלים בשיטת השוברים גם העניים יכלו לבחור בתי ספר פרטיים. למה הדבר דומה? לאדם הרוצח את הוריו ומבקש רחמים כי הוא יתום. 5) זו בדיוק מטרת שיטת השוברים. 6א) אתה מתעלם העובדה הפשוטה שאדם שמרוויח כסף ברמה מסויימת תמיד ירצה להוציא עבודות שהוא יכול להשיג מישהו שיעשה אותם בפחות החוצה. 7) אני רוצה מכונית שתסע בלי דלק. זה עוזר לי? המנגנון השמן הזה אינו ממלא אף אחד מהיעודים שמנית. תלה שלט על פיל "לשכת תעסוקה" תן לו לאכול בוטנים ותפטר את כל עובדי שירות התעסוקה. תהיה באותו מקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שהסברת את זה אי שם במעלה הפתיל ואסתפק בקישור , אבל מה מונע התפתחות שוק שחור בשוברים הללו? נגיד בית ספר פיקטיבי, שקונה את השוברים בחצי מערכם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בי"ס פיקטיבי זה קצת מוגזם. בא נגיד שיש בי"ס שמשלם משכורות שמנות לעובדיו ובנוסף נותן להורים מתנות יקרות. אתה באמת חושב שהוא יצליח למצוא קליינטורה רבה? הורים שבשביל 100 שקל לחודש ימכרו את החינוך של הילדים שלהם? אבל כדי לפתור את הבעייה בא נקבע כללים בסיסיים, למשל, שאסור לבתי"ס להעניק מתנות בכסף ושווה כסף להורים. מכיוון שביצועים מאוד לקויים של בתי"ס נוגעים למאות ילדים, ומערכת של העברת כספים בסדרי גודל שהופכים את השחיתות לכדאית גם דורש הרבה מאוד שותפים, הדבר יגיע מהר מאוד למשטרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, אין סיכוי שהורה ימכור את החינוך של ילדו תמורת X שקל בחודש. מכיוון שאנו סומכים על ההורים, אני מציע לא לתת שוברים בכלל ושכל הורה יחשוב איך הוא רוצה להשקיע את הכסף הפנוי שהמדינה לא תגזול ממנו. אני גם לא מבין איך נמצא פקידים לא מושחתים שיפקחו על העברת הכספים, בית הספר פשוט ישחד אותם והדבר לא יגיע למשטרה כלל. חשוב- מי מפסיד מזה? לא ההורים ולא בעלי בית הספר, זה מה שקוראים "פשע ללא קורבנות", ממש כמו שימוש בסמים וכמו זנות. למי יש אינטרס להתלונן? ומה בדיוק התלונה? שיש הורים שרוצים לתת לילדיהם חינוך כאשר יחפוצו? מעבר לקנטרנות של השאלות שלי, אני פשוט מנסה להבין מה זה בכלל "שיטת השוברים" אני מקבל את הרושם שמדובר ב : (1)המדינה תיתן לכל משפחה, על פי בסיס של מספר ילדים, סכום כסף מסויים(= שובר) שמותר להשתמש בו *אך ורק* לתשלום למערכת חינוך לפי בחירת ההורים. (2) השוברים יספיקו להשכלה מינמלית, כל משפחה שרוצה לשפר את השכלת ילדיה יכולה לקנות בכספה עוד שוברים (או לשלם ישירות לבית הספר הנבחר). (3) המדינה תזכה כספית כל בית ספר על בסיס מספר השוברים שיש לה, ולא על בסיס שום קריטריון אחר. על ההורים לוודא את איכות הלימודים והתאמתם במוסד אליו הם שולחים את ילדיהם. האם הבנתי נכון את המודל? אם כן, שאלתי היא פשוטה: למה רעיון השוברים הוא עדיף על רעיון ה"לא לעשות כלום, ושכל אחד יעשה עם כספו את מה שהוא רואה לנכון"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנת נכון את שיטת השוברים לפי הבנתי. מטרתה אחת. לאפשר חינוך לילדי עניים. העשירים והבינוניים יקבלו חזרה את מה שהם משלמים והעניים יקבלו מספיק כסף כדי לממן את לימודי ילדיהם. האפשרות השנייה היא בעייתית כי היא דורשת להקים מנגנון שיבדוק מי עני ולכן זכאי לשובר חינוך בתור עני. זו גם אפשרות. אבל אנו נמצא זחילה לכיוון יותר ויותר עניים דורשי שוברים. יש לשיטת השוברים עוד מטרה. להשתיק את הבקורת של הסוציאליסטים על הפרטת מערכת החינוך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, אני מתחיל להבין. האם יש לך בעיה להעניק לכל משפחה "מענק חינוך" כספי, במקום אותן שוברים? משהו כמו "קצבת הילדים" שיש היום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להעמיד את ההורים במבחן? אתה רוצה להבטיח שהכסף ילך לחינוך, תן להם שוברים כדי שלא יצטרכו להתלבט אם לקנות השכלה מינימלית לילד או קוצב לב לאבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה ששאלתי זה שאני הוטרדתי מספסור בשוברים, והרגעת אותי שהורים לא מתנהגים ככה, אז אני מעדיף להמנע ממנגנונים מסורבלים. ברגע שבתי הספר מקבלים תשלום מה*ממשלה* כנגד שוברים, הרי שלממשלה ( או לפקיד שמאשר את התשלומים) יש כוח כלפי בית הספר. אם, במקום זאת, ההורים ישלמו בכסף, בית הספר משוחרר לגמרי מהתלות בפיקוח ממשלתי ובפקידים המסואבים שלה. תאר לך את הכוח שיש לפקיד אחד במשרד החינוך, מספיק שהוא יעכב את התשלום במספר ימים בשל "אי סדרים הדורשים בדיקה", וכבר בית הספר בפיגור, וצריך לקחת הלוואות גישור. זה נראה לך מופרך? גם היום משרד הפנים מעכב תשלומים להרבה רשויות, עד שכל מיני תנאים שונים ומשונים מתקיימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו הכל אפשרי. בא נבחר שיטות יחסית טובות, פשוטות ושקופות ונתפלל למי שהחכמה שלו שלא נטעה ולא נבוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההוא שהרגיע אותך לא הייתי אני, זה היה יעקב. נכון, השוברים אינם מבטלים לחלוטין את כוחה של הממשלה, אבל כל בנק יוכל לקבל את הסמכות להחליף אותם בכסף (אם יש לך אישור כללי שאתה מוסד חינוכי) - כמו אותם תלושי ''רב תו'' או ''תו הזהב'' שהסופר המקומי מקבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, סליחה, העיניים כבר לא משהו. בכל אופן, אם לכל בנק יש סמכות להחליף אותם בכסף, אז כבר שיהיה כסף. אגב מאיפה משיגים אישור כזה? צריך לעבור בחינה, או שאני רק צריך למלא טופס ולשלוח ל"מנהיגות יהודית"? תמיד שאני קורא את הדיונים האלה עם הפרידמניסטים1 והליברלים אני תמה- אם זה כל כך יעיל וטוב, היד הנעלמה תביא אותנו לשם במילא, לא? 1 אם כי יאמר לזכותו של יעקב שפרידמניסט רמבמיסט עוד לא היה לנו כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב: מי שיכול להמיר אותם בכסף הוא רק מוסד חינוכי. את האישור תקבל באותו אופן שאתה מקבל היום אישור להקמת עמותה שמותר לה להתרים (נניח) או בדומה. כאמור, זה לא ימנע לגמרי מעורבות ממשלתית, אבל יפחית אותה בהרבה. והיד הנעלמה, היא לא פועלת אם שמים עליה אזיקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה גם תומך בשוברים או שזה חלק מההומור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לרושם שאולי עולה כאן, אני פרידמניסט כבר כמה עשרות שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בעצם? אתה הסוציוביולוג1 כאן- אם יש אסטרטגיה מנצחת, בסוף היא תתפשט, הרי לא בכל מקום יש אזיקים. כשנראה שהאירנים עוברים אותנו במתמטיקה2, נשתמש בשיטה שלהם. 1 לצורך העניין 2 אופס. עוד הצדקה למדינת הלכה3 3 או בעצם שריעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפני שעד שיגיע ה"סוף" הזה אנחנו עלולים להגיע אל סופנו שלנו. איזה נחמה תהיה לי אם בעוד מאתיים שנה החברות שלא יישמו את השיטה ייכחדו? (אגב אירן: משום מה הם לא שלחו השנה נציגים לאולימפיאדת הפיזיקה האסייתית בוויאטנם. לקחנו מקום רביעי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיר את הנימוק הזה ואפילו השתמשתי בו ( בהיפוך מסויים) בדיון אחר, אבל אם יש שתי שיטות ואחת *הרבה* יותר טובה מהשניה, הרי שהיא תנצח מהר. אם היא מנצחת לאט, הרי שהיא רק *קצת* יותר טובה, וממילא לא היתה ממש עוזרת בפרק זמן קצר. תגיד, אנחנו מתחרים רק באסיה או גם באירופה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מספיק זמן לתשובה מלאה, אבל המערכות הפוליטיות-חברתיות המודרניות הן מרובות משתנים ואתה מדבר כאן על אבולוציה של שיטה חברתית בסביבה שמשתנה בקצב של החיים המודרניים. אני בטוח שאתה מבין לבד את הבעייתיות - אבל אם תזכיר לי מתישהו אני מוכן לפרט יותר. אנחנו מתחרים באסיה (כשזה מתאפשר) ובאולימפיאדה הכללית (כנ''ל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? הרי עדיין מדובר בכסף שנגבה מכל הציבור בצורה לא אחידה ומוחזר באופן אחיד? זה עוד לא שיא הליברליסטיות עכש"י. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |