בתשובה לאייל מולד(ר), 28/04/04 15:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"תשמע, זה בדיוק הנקודה. אין לי כוח או עניין להסביר לך את הממשות של חברה ואת התועלת שבקיום חברה לכל אחד מהפרטים." אינך צריך להסביר לי את זה. ההנחה שבקיום החברה יש תועלת לחברים בה עומדת ביסוד השקפת עולמי. זאת בדיוק הסיבה שאני רוצה להבטיח שה"חברה" תנוהל כך שהתועלת לאזרחים תהיה במרכז ולא תועלתה של החברה כאיזה ישות נפרדת. זה ההבדל בין ליברל לפשיסט. אתה בחרת להבחין בין הדברים. עכשיו אתה חוזר בך? או שזה עוד ניסוח לא מוקפד? "אני לא באמת מאמין שיש טעם באיזשהוא הסבר לוגי-פילוסופי אם אין לך הבנה אינטואטיבית של הדבר הזה, ומה ההבדל בינו לבין פאשיזם. למעשה, זה כלל לא עניין של אמונה אלא לקח מניסיון העבר בדיונים אלו (בין היתר איתך)." לי זה נשמע יותר כאילו אתה קצת מבולבל, וקשה לך להגן על הטענות הסותרות והמבולבלות שלך. פטירת הדבר באמצעות טיעון מיסטי נוסח "או שיש לך את זה או שאין לך את זה" לא עוזרת במאום (ובוודאי לא תשכנע אנשים רציונליים). אם יש כאן עקרון יפה וחשוב שפיספסתי. האר את עיני. "ובקשר ל"הצדקה שולית" - צודק, ניסוח קלוקל מצידי. כוונתי היתה שזה הסבר פשטני מאוד לתהליכים החברתיים. אבל מכיוון שאתה לא מאמין בממשות של חברה, אין טעם בדיון ברמה גבוהה יותר מאשר "מה אני מרוויח מזה שאני תורם לחברה"." עכשיו אתה סותר את מה שאמרת בתחילה. תחליט. האם החברה קיימת בשביל התועלת לאזרחים או בשביל עצמה? ואם היא לא קיימת בשביל עצמה, מדוע שלא ישאל האזרח את עצמו "מה יוצא לי מזה"? "ולגבי ההסכמה: אתה מתבלבל בין תמימות דעים לבין הסכמה. תמימות דעים היא כמובן בלתי אפשרית ואיש לא מבקש אותה. אבל דרך פעולה משותפת על בסיס הסכמה רחבה היא עובדה קיימת וכורח המציאות." זו איננה הסכמה. זאת "הכרעה דמוקרטית". מה שאני מנסה להראות לך הוא שהכרעה דמוקרטית היא אולי טובה מהכרעה לא דמוקרטית אבל עדיין טמון בה אלמנט של כפיה ומשום כך יש לשאוף לצמצם במידת האפשר את התחומים בהם נדרשת הכרעה כזאת. ההכרעה הדמוקרטית היא הרע במיעוטו אבל היא עדיין *רע*. אז אם אני מעלה רעיון שעשוי למנוע מאיתנו את הצורך להכריע בצורה כזאת זה *יתרון*, לא חסרון (אתה יכול להעלות טענות אחרות נגד הרעיון - ואינך מעלה - אבל מניעת ההכרעה כשלעצמה היא דבר *טוב*) "וכאמור, חינוך הוא עניין הדורש דרך פעולה משותפת על בסיס הסכמה רחבה." מדוע זה *דרוש*? העלתי פה מספר טיעונים נגד השיטה הריכוזית, עצם הרעיון של שיטת השוברים מראה שניתן להמנע מהצורך באותה הכרעה דמוקרטית והראיתי לך (ואני מקווה שהסכמת) שאם אפשר להמנע מכזאת הכרעה, רצוי לעשות כן. אז מה הבעיה? "...אני יכול להציע לך לחשוב על התאגדויות קטנות יותר שבהן הייתי חבר (שותפות לדירה, שותפות לטיול, ועד בית)." אלו הם ארגונים וולנטריים. הכפיה שיש או אין בהם מבוססת על ההסכמה הבסיסית להיות כלולים בהם. זה לא דומה. (וגם בהתארגנויות מעין אלו עומד הכלל שבכל אותם עניינים בהם אין הכרח להכריע, רצוי לא להכריע) "ביצירת החברה: מיומנויות מקצועיות שהחברה נזקקת להם, אתוס תרבותי שהחברה נזקקת לו וכו'." שוב, ה"חברה" כאיזה דבר מנותק מהמרכיבים שלה. מה זה? מי צריך את ה"אתוס החברתי"? אלוהים? "מה כל קטגוריה כוללת זה לא כל כך חשוב לצורך הדיון (מה זה משנה עם מתמט', מוסיקה או גמרא), כל עוד יש גרעין אחיד." מה כל קטגוריה כוללת זה כן חשוב לצורך הדיון. הנחת היסוד שלך היא שניתן להגיע להסכמה ומכאן שאין פגם בניהול המערכת באמצעות הכרעות דמוקרטיות. אני מראה לך שברגע שניגשים לפרטים ברמה הכללית ביותר מתגלעת מחלוקת מהותית. אין דרך להגיע להסכמה ומכאן שיש פגם מהותי בניהול המערכת בצורה כזאת. אולי *הכרחי* לנהל את המערכת בצורה כזאת. אבל אתה, כזכור, לא העלת שום טענה שמראה את זה. "שלא במפתיע, התייחסת לדבריי אלו כאל מין סט כלים שמומלץ לו לאדם באופן אישי שיהיו לו." אכן לא מפתיע (אם כי זאת בכלל התבטאות שלך). כל עוד לא הבאת טיעונים ברורים בזכות קיומה של "טובה חברתית" מעבר לטובתם האישית של החברים לא תוכל לשכנע אותי שהחברה איננה רק אוסף של אידיווידואלים ומכאן שההתיחסות לתועלת האישית היא המדד הבסיסי. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |