בתשובה ליעקב, 28/04/04 0:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואתה חושב שבארה"ב הטלוויזיה יותר טובה? או שרמת הטלוויזיה באנגליה השתפרה לאחר שנפתח השוק שם? זה נורא קל להגיד שפשוט לא יישמו את התוכנית שלך עד הסוף, ובגלל זה נהיה רע יותר. מדיניות לא יכולה לעבוד במהפכות - רק בשינויים קטנים מתמשכים. בצורה אבולוציונית, אם תרצה, ולא רבולוציונית. אם יש צורך ב"ירידה לצורך עליה", אז יש משהו מאוד חשוד בתוכנית שלך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב להבין משהו. האם אתה באמת ובכנות טוען שהמצב לפני ערוץ שתיים (או הכבלים) היה יותר טוב?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במובנים מסוימים, כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במובן שמעולם לא היו תוכניות גרועות כמו שיש כיום, גם אם לא כל התוכניות כיום הן כאלו. אני חושש מהיום שהטלוויזיה שלנו תראה כמו זו האיטלקית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לא טובות. העניין הוא, שאם פעם הבחירה הייתה בין ''מוקד'' לבין כלום, או בין ''פסוקו של יום'' לכלום, היום יש לך מספיק אלטרנטיבות. אז נכון, לפעמים למרות שיש שבעמאות ערוצים עדיין אין מה לראות, אבל לא מעט פעמים יש. לכבות את הטלויזיה אתה עדיין יכול, אם יש ערוץ אחד או אם חמישה. אם אתה רוצה שהיא בכל זאת תהיה פתוחה, מצבך טוב בהרבה היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן אמרתי ''במובנים מסויימים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, את זה הבנתי. ועדיין, למה כל כך מפריע לך שיש תוכניות מחורבנות, כשיש לך אלטרנטיבות ואתה יכול להתעלם מהן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מרחם על אלו שיש להם את מכשיר הטומאה בבית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה באמת מכשיר טומאה, רק גועל נפש מראים שם. אבל זה עוד כלום- יש לך מושג כמה טומאה יש באינטרנט?! מזל שאין לך מחשב בבית. תאמין לי, אני מרחמת על אלו שיש להם את מכשיר הטומאה בבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באינטרנט יש דברים טובים ודברים רעים אני בוחר. נכון יש סכנה אבל ב''ה אני שולט. לגבי הטלוויזיה אחוז הדברים בעלי ערך הוא כה קטן וכמות הזבל כה גדול וכה מבזבז זמן לריק שאני מרחם על מי שמחזיק אותו. בייחוד על ילדים שנאלצים לסבול ממכשיר זה בביתם. לגבי אינטרנט לילדים - בוודאי שצריך בקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטלויזיה אין דברים יותר גרועים מאשר באינטרנט. גם שם אתה בוחר, גם כאן אתה בוחר. אתה תמיד בוחר. אתה לא חושב שאתה קצת נסחף עם השורש ר.ח.מ? למה אתם מרחם עליהם? בגלל שהם מבזבזים זמן לריק? תעשה טובה, כולנו מבזבזים זמן לריק. בגלל שהם רואים זבל? אבל הם נהנים. בגלל שהם נהנים לראות זבל? אבל הם נהנים! אני לא חושבת שזו סיבה לקרוא לטלויזיה "מכשיר טומאה". טומאה אפשר למצוא בכל דבר- בטלויזיה, באינטרנט, באוכל, בבגדים, בגוף- פשוט בהכל. כל אחד עושה את הבחירות שלו, ולדעתי זה די מתנשא מצידך (או מצד כל אחד אחר) "לרחם" על אחרים רק מפני שהם לא עשו את הבחירות שלך. תן להם קצת קרדיט, גם הם יודעים לבחור. ודאי שצריך בקרה על גלישה באינטרנט (וצפיה בטלויזיה) אצל ילדים. 1- אין לזה תרופה. מכה, האתר הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי את רוצה להתווכח על מדיניות כלכלית במדינה. נראה לי שזה יהיה יותר רציני מהרבה מהדיונים פה בסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום שבו דיון איתי (איתי!) על מדיניות כלכלית במדינה (יש מדיניות כלכלית במדינה? באמת? רגע, מה זו מדיניות כלכלית?),יהיה רציני יותר מרוב הדיונים כאן, יגיע בדיוק יום אחד אחרי ביאת המשיח, שיגיע במהירה בימינו אמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזנחת התחום הכלכלי לשרלטנים אינה מדיניות ראויה. כלכלה זה לא כל כך קשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, רחמים זה לא דבר טוב? אני שומע ללא הרף אנשים מטיפים לחמלה ורחמים בכל אשר אפנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רחמים זה דבר טוב, כשהם באים לבטא רצון אמיתי לעזור למישהו שמצבו קשה בצורה כלשהי, או כשהם מבטאים הזדהות עם מצבו ועם קשייו. ה"רחמים" שיעקב מדבר עליהם אינם רחמים מסוג זה, אלא הם ביטוי של רגש התנשאות ועליונות של מי שלדעתו יודע יותר טוב מן השני מה טוב בשבילו - וזה דבר רע מאוד. כשמישהו אומר (רצוי לעצמו, ולאו דווקא בקול רם): "אני מרחם עליו משום שהוא פצוע קשה וכאביו נוראים. אשתדל להקל עליו ככל שאוכל" - אלו רחמים אמיתיים. כשמישהו אחר אומר: "אני מאוד מרחם עליך שהצבעת מרץ, שאתה לא יודע את הדרך ולא ראית את האור ואתה לא מבין שהיישובים שאתה קורא להם 'התנחלויות' - יביאו את הישועה וההצלה לעם ישראל. אני כל כך מרחם עליך שאתה תינוק שנשבה" - על "רחמים" מן הסוג הזה אפשר להגיד לו שילך לעזאזל (-: או שבעצם האמירה שלך היתה צינית ואני יוצא אידיוט? טוב, אז אני בעצמי ראוי לרחמים (-: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שגדי יוצא נגד הרעיון שכפיית תשלומי העברה על כלל האוכלוסיה היא ביטוי של רחמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יוצא נגד כל תפיסת עולם שמעודדת רחמים. לדעתי ברחמים יש התנשאות אינרטית, ופעולה מתוך רחמים היא לרוב פעולה של מי שרוצה להרגיש את עצמו בעמדת כוח ולשאוב סיפוק מהיכולת שלו להשפיע על גורלות של אחרים. רחמים שנובעים מאמפתיה אמיתית אינם כאלה, אבל אני לא תופס איך תפיסת עולם שמעודדת רחמים יכולה להגביר את האמפתיה. במקום לרחם על אנשים, דהיינו לשפוט אותם על פי תכונותיהם הרעות או מצבם הגרוע, ראוי לשפוט אותם לפי תכונותיהם הטובות והמצב הטוב שאליו הם יכולים להגיע, ושבגללם הם ראויים לסיוע. אתה יכול להגיד שאני מתנגד לתשלומי העברה כביטוי של רחמים, אבל זה לא אומר בהכרח שאני מתנגד לתשלומי העברה באופן עקרוני. אין לי דעה מגובשת על זה, כמו על כל הדעה שהצגתי כאן, ודווקא אשמח לשמוע אנשים זועמים שיחרצו את דיני כשונא אדם ופסיכופט (אם כי יהיה נחמד לשמוע גם אנשים רציניים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''...אני לא תופס איך תפיסת עולם שמעודדת רחמים יכולה להגביר את האמפתיה.'' דבר זה כשלעצמו יכול אולי להתקיים. אפשר אולי להטיף לאמפטיה ולגרום לאנשים לעשות מעשים (כמו תרומה לצדקה) שנובעים מאותה אמפטיה. הבעיה היא שיש כאלו החושבים שעל ידי כפיית המעשים ניתן לעורר אמפטיה או שעצם עשיית המעשים, גם בכפיה, היא ביטוי של אמפטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבה נחשוב ש 80% מהציבור רוצה לראות זבל ו 20% רוצה לראות איכות. איכשהו, ה 20% מצליחים לקיים פיקוח על הערוץ היחיד הנקרא (לשם דוגמא בלבד) רשות השידור. מכיון שיש בערוץ היחיד עובדים שהם מה 80% ומכיון שיש כבוד ויוקרה מרייטינג גבוה, הערוץ היחיד הזה מתכרסם באיכותו עם השנים. מפחד מאנדרלמוסיה אנו נפתח את השוק לתחרות במידה מועטת בלבד, נוסיף עוד ערוץ או שניים כלליים ועוד כל מיני ערוצים ייעודיים. הערוצים הכלליים יתחרו כולם על ה 80% וידרדרו עוד ועוד את איכות השידורים. מועצת הפיקוח הציבורית תהפוך לבדיחה גרועה. עכשיו אילו היתה תחרות אמיתית עם כל מספר ערוצים לכל צורך שהוא בלי מגבלות למעט סף חוקי שמתחתיו אסור לאף אחד לרדת (פדופיליה?), מהר מאוד יגלה מישהו שהוא יכול לנסות למשוך את אותם 20% אליו. ה 20% הופכים מנטל לנכס. ומכיון שהוא רוצה לעשות כסף הוא גם עוסק בהטפה לרמה גבוהה. זה הופך להיות המותג שלו. על כן, צריך לאפשר לשוק לעשות את שלו. אמרתי, ואחזור ואומר: ערכים לא מוקנים בכח הזרוע אלא בחינוך (וחינוך זה לא מכות). הערה: יש עוד דבר הניתן להעשות והוא חסימת הטלוויזיה לערוצים מסויימים. כבר היום, אדם יכול לקנות חבילה של ערוצים כשרים. אם ה 20% יעמדו על הרגליים האחוריות ספקי הכבלים והלווין יאפשרו לאדם לבחור בדיוק אלו ערוצים נכנסים אליו הביתה. אין צורך ברגולציה כלל בשביל זה. הערוצים ברמה גבוהה יזכו בעדיפות ולאט לאט ידחקו את הזבל לרמות נמוכות יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |