 |
|
 |
||
|
||||
 |
משרד החינוך יפעיל השנה את תוכנית "100 המושגים". בשיעורי "מורשת לתלמידי חטה"ב" שהוכנסו למערכת החינוך במאי 2001, ושלא כללו תוכנית מוגדת יכללו שלושה פרקים. שני פרקים: ציונות ודמוקרטיה יהיו חובה בכל זרמי מערכת החינוך השונים. ופרק נוסף - מורשת - יהיה על פי דתם של התלמידים. בסוף התוכנית אמור כל תלמיד להכיר רשימה של 100 מושגים שגובשה על ידי משרד החינוך. לדעתי האישית התוכנית מפספת משהו - היא סגרגטיבית מטבעה, וחבל שהפרק העוסק במורשת לא מחייב ללמוד את כולם על הכל, כדי לשבור דעות קדומות ולהכיר את האחר. יש לי גם ביקורת על האופן. הנה סיפור. כמדריך זיהוי מטוסים במילואים אני מלמד את מדריכות חדשות את מיקום כלי הטיס בזירה. הבעיה היא שאני משתדל (ולא מצליח...) לגרום להם להפנים את הידע מעבר לשינון, אבל הן מעדיפות לזכור את הפרטים על ידי ראשי-תיבות שונים, ובכך מפספסות, לדעתי, הבנה רחבה יותר של "איזו מדינה רוכשת כלי טייס מאילו מדינות". כלומר, לתלמידים יש בימינו נטייה ללמוד לשם ידע, אבל לא לשם הבנה. כך גם עם תוכנית משרד החינוך (והנה אני מדליק את כדור הבדולח שלי). נראה לי שרוב התלמידים ישננו את מאה המושגים שהם צריכים לדעת, אבל לא יעשו מעבר לזה - הם לא יבינו את ההקשרים בין הפרטים השונים, והם לא יפתחו התעניינות מעבר למושגים שהם מוכרחים לדעת. אפשר לפתח את זה הלאה ולדבר על התרבות של ההתמחות שאנו חיים בה, בה הכוח טמון בהתמחות בתחום ספציפי והרחבת היריעה באה על חשבון ההתמחות, ועל כן נדחית על ידי רוב האנשים וכו', אבל זה כבר דיון ארוך בפני עצמו. אגב, מישהו יודע מה קורה עם הפעלת תוכנית הליבה בכל בתי הספר - תגובה 138967 ? 1 הנה הצעה - להוציא ספר כמו "100 שירים ראשונים" שיקרא "100 מושגים ראשונים", שינחיל את המושגםי הללו כבר בגיל הרך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם מי שדתו היא אתאיזם? האם אותנו ילמדו מושגים באתאיזם, שמות של אתאיסטים חשובים בהיסטוריה, מושגים בסיסיים בלוגיקה ובמדע, אולי? אבולוציה? משהו? גניכט? נו, שוין. בבדיקה זריזה על הרשימה שהתפרסמה בגליון המודפס של ידיעות, אני יכול להגיד כמה מילים על רוב המושגים בקטגוריות של ציונות ואזרחות, ועל למעלה מ-50 אחוז מהמושגים בקטגוריה של מורשת. ואני עוד סנילי... 1 אגב, בכתבה של ידיעות ציינו שברשימה יש רק 94 מושגים, וירון לונדון טוען שהסיבה היא שהמתמטיקאים, שיודעים לספור, עובדים באגף אחר של משרד החינוך. (דובי, ממחזר הערות שוליים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מושגים בסיסיים בלוגיקה ומדע התלמיד לומד כיום בלימודי מתמטיקה וטבע-ביולוגיה. האם אתה חושב שאתאיסטים רואים את עצמם כ"מאמינים" באבולוציה? הזו היא "דתם"? נראה לי שהם מוותרים על כל רעיון הדת בצורתו המוכרת. אגב, למישהו יש קישור לרשימת המושגים המלאה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, הולכים מדירה לדירה, דופקים בדלת ואומרים "יש לנו בשורה רעה היום"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי דיבר על אתאיזם? לא כתוב שזו קטגוריית "דת". כתוב מורשת. מורשת יש גם לאתאיזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בתגובה 168162 חוצמזה, אין לך לב, ככה לקלקל לי בדיחה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. פארש אני. פעמיים. צ"ל "ומה עם מי שמורשתו היא מורשת האתאיזם?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<TROLL> האמת, אם כבר מורשת סגרגטיבית, אז עד הסוף. הערבים כולם אותו הדבר, כמובן, אז ברור שרק עבור היהודים צריך להפריד עוד יותר:אם הוריך מצביעי עבודה או מרץ, תלמד על בן-גוריון, על האצ"ל והלח"י כארגוני טרור אלימים שפגעו במפעל הציוני, על ז'בוטינסקי כקיצוני ומסוכן, ועל הפלסטינים כילידים, שלו רק היו שקטים ונחמדים יותר, אפשר היה לחיות פה יותר טוב. אה, וכמובן, "צריך לפעול לפיחות הפערים עם המיעוט הערבי מאזרחי ישראל." אם הוריך מצביעי ליכוד או מולדת, תלמד על טרומפלדור וז'בוטינסקי כאידיאולוגים ציונים חשובים, על ההגנה כארגון חלש ומתון מדי, לעומת האצ"ל והלח"י הפעילים יותר, על בן-גוריון כמתנשא שהתעמר בעולים המזרחיים, ועל הפלסטינים כאוייבים, שלא יפסיקו להרוג בנו עד ש"נראה להם מה זה." אה, וכמובן, "צריך להראות למיעוט הערבי מאיפה משתין הדג, פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה עם הפלסטינים והערבים סביבנו ונוסף גם הוא על שונאינו, ונלחם בנו, ועלה מן הארץ." אם הוריך מצביעי חד"ש, לא יאפשרו לך ללמוד עד שהם יתחילו להצביע למפלגה ציונית, בוגדים ארורים. </TROLL>
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם, כשעוד הייתי ראש צוות ( לפני שפיטרו את כולם ואיוותר רק אנוכי), כל חבר צוות חדש היה מקבל ממני רשימה של כ20 מושגים הקשורים לעבודה, וביקשתי מהעובד להסתובב בחברה ולברר מה משמעות כל מושג. ה"בחינה" היתה שהעובד החדש יוכל לנהל שיחה אינטלגנטית עם מישהו שבקי בנושא למשך מספר דקות. את הרעיון גנבתי מסיפורי שרלוק הולמס, אבל הכוונה שלי היתה לשפר את אפשרות הלימוד ה"דיפוזיוני". אני מאמין גדול בלימוד דרך שיחות מסדרון, וקיוויתי שלימוד של מספר מושגים זה קטליזטור להבנה. באופן דומה, מושגי יסוד כמו שמציעים כאן עשויים לעזור לתלמידים להבין תוכניות אקטואליה וכתבות בעיתונים, ואולי, על ידי כך, להצית אצלם רצון אמיתי ללמוד משהו. אגב, לא ברור שהפטנט שלי עזר, עובדה שפיטרו את כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת רעיון מעניין, אולי אפשר לעשות משהו כמו המבחן בע"פ בבגרות באנגלית? הבוחן יערוך שיחה של 5-10 דקות עם הנבחן כדי לראות את מידת בקיאותו. יש בכל זאת הבדל בין לימודים למקום עבודה. לדעתי בלימודים תיכוניים בדרך כלל המוטיבציה להצליח נמוכה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שחלק מהבגרות באנגלית היא באמת בחינה בעל פה, הלא כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שאמרתי: *כמו*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זכרוני אינו מטעני, כחודשיים לפני בחינת הבגרות בתע"י, קיבלנו חוברת שריכזה בתוכה את *כל* המלחמות, הקרבות והמבצעים בהם היתה מעורבת מדינת ישראל וכן את כל התאריכים המהותיים בתולדותיה. החומר היה מרוכז בצורת טבלה שכללה זמן, מקום, שם האירוע/מבצע/קרב, הסבר קצר בנוגע אליו. לבחינה ידעתי את כל הפרטים שהיו בחוברת. 20 דקות אחריה, לא זכרתי יותר שביב אינפורמציה, פרט לתקופת המנדט שאותה הכרתי מסיפוריו של אבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנחם בן מציע 10 מהפכות במערכת החינוך בישראל http://images.maariv.co.il/cache/ART534930.html (ובאופן מפתיע, רובן נשמע הגיוני למדי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מהרעיונות של בן אכן מוצאים חן בעיני, אבל יש לי גם התנגדות לכמה מהם: הצעה 5 (המדינה כמדינה תבחן את אזרחיה הצעירים רק במה שחשוב לה כמדינה עברית לבחון: כלומר, תנ"ך, עברית, אזרחות והשכלה כללית) נראית לי מצמצמת מדי, ראה הצעה 7 למשל. הצעה 6 (מי שירצה ללמוד בחוג לפיזיקה באוניברסיטה יצטרך לעבור מסלול פיזיקה מורחב בתיכון (או בחוגים מיוחדים אחר הצהריים), מותאם לדרישות הספציפיות הידועות מראש של החוג לפיזיקה.) נראית לי גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. קשה לתבוע מתלמיד תיכון להחליט בגיל 15-16 מה הוא רוצה להיות "כשיהיה גדול". עדיף לדעתי להקנות לו בסיס נרחב יותר שיאפשר לו להכיר יותר תחומים ולמצוא מה מתאים לו. הצעה 7 (חשוב לבטל את האנגלית כמקצוע מועדף בלעדי בתחום השפות הזרות. כל הלשונות הזרות המרכזיות ייחשבו באותה מידה ויוכלו להיבחר על ידי התלמידים) נראית לי מוזרה. אנגלית היא ה"לינגווה פרנקה" של העידן המודרני וככזו יש הגיון רב בהחלט במעמד מועדף בלעדי לדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשקראתי את הצעה 5 לראשונה, חשבתי כמוך, אבל לדעתי עם הצעה 8 (הנהגת מקצוע "השכלה כללית"...) תתבצע בצורה מוצלחת (מה שלא נראה לי מעשי), אז היא תפתור לכאורה את הבעיה (ואולי גם את זו מ-6) בצורה אופטימלית. בקשר להצעה 7, אני מסכים, נראה לי שבן לא מכיר בכלל את המצב באקדמיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק על כך: להערכתי, אחת הבעיות עם מערכת החינוך, אם אכן יש שם בעיות, זה שמרבים במהפיכות, וממעטים בלימוד. הצעה 1: ביטול שיעורי הבית, ושילמדו בעזרת הטלוויזיה, העיתונים והחברים. תגובה: לא יודע מה קורה היום בתיכונים, אבל ניחוש מושכל הוא ש"יותר מידי" שיעורי בית אינה בעיה אמיתית. עם כל הצער, יש חומר שאי אפשר ללמוד רק על ידי וויש ראשוני בכיתה. צריך גם זמן "עיכול" וחזרה. אין לי פיתרון לשיעמום של החומר, אבל ביטול שיעורי הבית נראה לי פיתרון דרסטי. הצעה 2: ללמוד "שיעורים איכותיים" רק שלוש שעות ביום ובשאר יקראו עיתונים , יעסקו בספורט וכולי. תגובה: ראשית, נראה לי לא פרקטי להושיב עשרות ילדים בכיתה כדי שיקראו עיתונים. שנית, נדמה לי שהבעיה של בורות הנוער לא תיפתר על ידי קיצוץ בשעות לימוד. אני בעד הרעיון של "לימוד איכותי" אבל איפה יימצא התקציב לכך? מה שמביא אותי לסעיף הבא הצעה 3: מורים ילמדו פחות אבל ישלמו להם יותר. תגובה- האם יש צורך להצביע על הגיחוך בהצעה הזאת? מי בדיוק ישלם למורים יותר? ומאיפא יבוא הכסף? הצעה 4: שיקליטו הרצאות טובות ויראו לתלמידים, במקום שהמורים המקומיים ילמדו. שאלות אפשר ללבן אחר כך. תגובה- בהצעה הזאת יש הגיון מסוים, ואין לי ביקורת נגדה. הצעה 5: ביטול הבגרות באנגלית ובמתמטיקה, אין בזה עניין למדינה. יותר טוב שיבחנו בתנך, גיאוגרפיה והיסטוריה. תגובה- אולי זו רק הדעה הקדומה שלי, אבל לא הייתי רוצה לוותר על הבחינה במתמטיקה, אני חושב שזה חלק חשוב של התרבות המערבית. כמו כן, לטעון שלמדינה אין אינטרס שתושביה ידעו אנגלית זו טענה שנשמעת לי צינית. בלי אנגלית אין סי. אנ. אנ. ודי לחכימא. הצעה 6: לאחד בחינות בגרות במקצועות מסוימים עם בחינות קבלה לאוניברסיטה. מעבר לעומס על האוניברסיטאות והעברת נטל "אחוז הנכשלים" אליהם ( כולל הלחץ הציבורי להורדת הרף), אין לי התנגדות ספציפית. הצעה 7: ביטול ההעדפה של האנגלית. גם צרפתית , סינית וכולי ייחשבו כשפה זרה עיקרית. תגובה- ראשית, מבחינה פרקטית יש יותר מורים לאנגלית מאשר לסינית. רוסית היא בוודאי אופציה נוספת למאגר מורים. שנית, צריך להיות נאיבי או ציני ( ראה סעיף 5) כדי לא להבין את החשיבות העצומה של האנגלית בעשור הזה. הצעה 8: שיעורי השכלה כללית. תגובה- מסכים בהתלהבות, רק שאני חושש שזה ייהפך לרשימת שינון ריקה מהבנה, ברוח הדברים שנאמרו בדיון הזה עד עכשיו. הצעה 9: מעבר מסיפרי לימוד שנכתבו במיוחד, לקטעים מתוך ספרים "קלאסיים" בנושאים מסויימים ( לדוגמא- המניפסט הקומוניסטי, ועליתו ונפילתו של הרייך השלישי) . תגובה- אין לי התנגדות לקטעי קריאה מתוך מקורות מוכרים, אבל נדמה לי שספר לימוד טוב יכול לרכז קטעי מקור מכמה מקורות ולכלול ניתוח משותף. המהפיכה הזאת היא לא באמת מהפיכה. הצעה 10: שיעורי דיבייט בבית הספר. תגובה- מעבר לקוריוז, אני לא יודע למה דווקא זה השעור שחסר לילדינו. אישית הייתי מעדיף שיעורי עזרה ראשונה. לסיכום, אם היו דוחפים אותי לקיר ושואלים אותי איך לפתור את "המשבר במערכת החינוך", קודם הייתי מנסה להתחמק בתואנה של "משבר, איזה משבר", אבל אחר כך הייתי מוסיף את ה"אני מאמין" שלי : יותר מורים על פחות תלמידים1. 1 ומאיפה הכסף? לא יודע. על זה אני מוכן לשלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא מסכים, להבדיל מהאוניברסיטה, את רוב החומר בתיכון אפשר ללמד ללא תירגול בבית. 2. למה להושיב בכיתה, שילכו הביתה ויקראו עיתונים. 3. משרד החינוך, דרך תקציב המדינה ישלם למורים. הכסף יבוא ממיסוי, מחיסכונות ומעליית התוצר הלאומי לאדם בתווך הרחוק. מה לעשות, איכות עולה כסף. 5. אתה באמת חושב שתלמיד 3 יחידות ממוצע "יודע" מתמטיקה? 9. אני חושב שהכוונה היא להחליף את ספרי הלימוד בספרי לימוד טובים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1- אולי במיליה שלך אפשר ללמוד ללא תירגול. מהכרותי את התיכוניסט הממוצע, ומזכרוני העמום כתיכוניסט בעצמי, הרבה מאוד (אולי אפילו רוב) התיכוניסטים צריכים לשנן טוב טוב לפני שנכנס לראש. בוודאי שהדבר נכון עבור שפה זרה. 2- ביסודי זה בוודאי לא ילך. בתיכון, שוב, אולי במיליה שלך לרוב התלמידים יש מספיק משמעת עצמית "באמת" לקרוא עיתון " כי זה חלק מהלימודים" . גם פרקטית, תיכון לא יממן מאות עותקים של עיתון, אלא יחזיק כמה בחדר קריאה. 3- אין לי מה לומר. אולי אתה צודק. 5. כן. 9. גם אני הבנתי את זה כך, זה לא מהפיכה, סתם קיטור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא נסכים על זה אף פעם. 2. מצד אחד, אתה יודע שאין לתלמיד "מטלות" במשך רוב היום, מצד שני, אתה יודע שיש לו עיתון מעניין (ספר טוב, תוכנית מרתקת בטלויזיה, מכולם אפשר ללמוד) בהישג יד, איזה סיבה יש לתלמיד שלא לקרוא את העיתון, אלא דווקא לשבת ולבהות בקיר? בשביל לעשות דברים מעניינים, לא צריך "משמעת עצמית". אנשים לא קוראים עיתון "כי זה חלק מהלימודים". 5. גם על זה לא נסכים. 9. זאת כבר סמנטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. מאותה סיבה שהאייל הקורא לא מוצף בעשרות אלפי תלמידים בזמן חופשת הקיץ - הם מעדיפים לשחק כדורגל עם החברים שלהם, או לגלוש לפורומים שבהם אפשר להריץ קטעים עם החבר'ה ולא לנהל דיונים על נושאים רציניים. אני מכיר הרבה אנשים שקוראים בעיתון רק את מדור הספורט. מה שכן - גם מדור הספורט הוא לא חלק מהלימודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. חופשת הקייץ היא תקופה קצרה ומוגבלת בזמן, ברור שהתלמידים יעדיפו לשחק כדורגל, אבל כימאס להם מכדורגל... אני מכיר הרבה אנשים שקוראים את כל העיתון. למעשה, רוב האנשים שאני מכיר *לא* קוראים רק את מדור הספורט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו אני לא קורא את כל העיתון, ולי יש 9 שעות במשרד בחוסר מעש מוחלט... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קורא ספרים, מאמרים, האייל? כל אלה פעולות אינטלקטואליות שוות ערך לעיתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דילברט ודייב בארי נחשב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה אתה טוען? ש"הנוער" לא קורא מכיוון שמרוב שיעורי בית אין לו זמן פנוי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני טוען שהנוער אינו קורא כי לנוער יש דברים אחרים לעשות שיותר מעניינים אותו. למעשה, צ''ל ''חלק מהנוער''. לא צריך להאשים את כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל שאלתי את האלמוני. איתך אני מסכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, סליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוען שה"נוער" *ממעט* בקריאה *גם* עקב חוסר זמן, שנובע *גם* מעודף זמן שה"נוער" מבלה במילוי מטלות לא חיוניות (או בעלות ערך פחות מבחינה חינוכית, מסתם קריאה בספר או עיתון) של בית הספר (בבית הספר ובבית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמפתיע אותי כאן זו הטענה שהנוער מכין שיעורים... אני אף פעם לא טרחתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כל כל אזרח ממוצע צריך לדעת מתמטיקה? למה לא מספיק שידע _חשבון_, אבל כמו שצריך? במה חשובה יותר המתמטיקה מאשר פיזיקה/ביולוגיה/ספרות/1/לשון/אזרחות? 1כתבתי אנגלית, ומחקתי. _________ העלמה עפרונית, עדיין לא יודעת איך להגיע מחר בבוקר לבסיס. בעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה, בפרט כאשר ממילא מלמדים חדוו''א באוניברסיטאות כקורס חובה בכל פקולטה הזקוקה לו. ואציין שאני כמהנדס תוכנה לא נזקקתי לרוב מכריע של הידע האוניברסיטאי בחדוו''א. ולדעתי, יש לחזק בצורה משמעותית את לימודי האזרחות ולהדגיש את יכולתו של האזרח להשפיע על מוסדות השלטון - דבר שרבים מדי לא מודעים לו וחבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, עדיף שכל אדם ידע כמה שיותר. הבנה במתמטיקה עוזרת לחשיבה רציונלית, לוגית ומסודרת. ידע במתמטיקה עוזר להבין תחומים רבים שאינם מתמתיקה, מדע, כלכלה, הנדסה, סטטיסטיקה, פילוסופיה, סוציולוגיה ועוד. המתמטיקה לא *חשובה* יותר מהרשימה שפרטת, אבל אי אפשר לדעת פיזיקה או ביולוגיה ללא מתמטיקה, כמו שאי אפשר לדעת ספרות או אזרחות ללא לשון עברית. מעבר לזה, כדאי שתפני את שאלותיך לקורא נבוך ולא לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושבת שיש מישהו שיתווכח איתך על העובדה ש"עדיף שכל אדם ידע כמה שיותר", ואם יש - בטח ובטח שזו לא אני. העניין שהוא שללמוד מתמטיקה לא בהכרח יגרום לכך ש_תדע_ מתמטיקה. ההבדל בין מת' ואנגלית לבין כל אחד מהמקצועות האחרים שלומדים בתיכון הוא שבשניהם יש את האפשרות לגשת לשלוש רמות שונות של בחינת בגרות. כל מקצוע אחר, מאזרחות ועד לקולנוע נלמד ברמה בסיסית או שלא נלמד בכלל, ומי שרוצה, לומד אותו "לעומק" כמקצוע מורחב. ההבדל הוא לא רק במספר השעות שאתה לומד, אלא גם, ובעיקר, בחשיבות שניתנת אחר כך לכל אחד מהמקצועות הנ"ל כשאתה מחשב את ממוצע הבגרות שלך. חמש יח"ל מתמטיקה מזכות אותך ב25 נקודות בונוס, לעומת הציון הבסיסי בלבד בשלוש יחידות. רגע לפני שאני פוצחת כאן בתיאור ארוך ומייגע על שיטת היחידות והבונוסים בבית ספר תיכון רגיל למדי אני אפסיק, מתוך נקודת הנחה שהדברים לא מחדשים שום דבר לאף אחד. המקבילה של מתמטיקה כפי שהיא נלמדת כיום (וגם את זה כבר כתבתי כאן פעם) היא "עברית" שתכלול הבעה, הבנת הנקרא, ספרות, דקדוק וכו'. בדיוק כמו ש"מתמטיקה" כיום כוללת טריגונומטריה, וסטטיסטיקה, ולוגריתמים וכל מיני קללות כאלו שאני מקפידה להדחיק היטב. אחרי 12 שנות לימוד במערכת החינוך הישראלית,1 אני יכולה להגיד בפה מלא שאני יודעת חשבון, ומבינה סטטיסטיקה (לפחות ברמה שלמדנו אותה) ויכולה לפתור משוואות בסיסיות למדי, ומתמודדת עם כל מיני בעיות שאפשר לפתור אותן על ידי הגיון. מתמטיקה אני לא יודעת. 1רובן המכריע בהקבצה הגבוהה, עד לחורף 2000 המיתולוגי, רגע לפני ניתוק מערכת היחסים שלי עם התיכון, אז הבנתי שאין שום סיבה שאני אשאר שם, ועדיף לי להכנס לשיעורי הסינית, כי אני בטח אבין אותו הדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עברית" ? באופן (לא) מפתיע, היה פעם מקצוע כזה. לי בבגרות יש ציון ב"עברית", המורכב ממוצע משוקלל של לשון (או דקדוק), הבעה (או חיבור), וספרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שהבנתי הכל, אז אם את עוד כאן אולי תיאותי להסביר. "העניין שהוא שללמוד מתמטיקה לא בהכרח יגרום לכך ש_תדע_ מתמטיקה". זה משהו ייחודי למתמטיקה? האם זו סיבה לא ללמד מתמטיקה? "המקבילה של מתמטיקה כפי שהיא נלמדת כיום (וגם את זה כבר כתבתי כאן פעם) היא "עברית" שתכלול הבעה, הבנת הנקרא, ספרות, דקדוק וכו'. בדיוק כמו ש"מתמטיקה" כיום כוללת טריגונומטריה, וסטטיסטיקה, ולוגריתמים..." כלומר, כמו שאין "עברית" צריך שלא תהיה "מתמטיקה"? את מציעה פירוק לתתי-מקצועות? "אני יודעת חשבון, ומבינה סטטיסטיקה... ויכולה לפתור משוואות בסיסיות למדי... מתמטיקה אני לא יודעת." מהי אותה "מתמטיקה" שאינך יודעת? ברור שחשבון זו לא מתמטיקה ברמה אוניברסיטאית, אך אני מניח שלא זו כוונתך. בעיני, כמו שכתבו אחרים, הסיבה ללמוד מתמטיקה איננה כל כך בפרטים של החומר הנלמד כמו ב-"שפה", השיטה, וסוג החשיבה. באופן דומה, מה שחשוב בלימודי הספרות אינן היצירות הספציפיות הנקראות אלא הגישה הפרשנית ואופן הביקורת. עם זאת, אמהר להבהיר שאני מסכים לגמרי שיש בעיות קשות בלימודי המתמטיקה בבית-הספר. זה נושא לדיון בפני עצמו, ואני מאמין (שוב, כמו אחרים כאן) שהישועה טמונה במורים עצמם, ולא באיזו מהפכת New New Math. - אלון, שבכלל לא ידע שהוא אוהב מתמטיקה עד שהגיע לאוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני כאן, עם תשובה ארוכה. חלק א': סיבה לא ללמד מתמטיקה? מה פתאום? גם ערבית למדתי 1 שלוש שנים, וכל מה שאני יודעת זה לקלל קצת, לספור עד עשר והתחלה של סיפור על ילדה שהולכת לבית ספר. הנקודה שלי היא שנותנים ללימודי המתמטיקה חשיבות גדולה יותר מאשר לכל מקצוע אחר(פרט לאנגלית). בבית ספר רגיל 2 נותנים את הבסיס, טעימות אם תרצה, ללא מעט נושאים. פיזיקה, כימיה,גיאוגרפיה, ביולוגיה, מוזיקה, אמנות,מחשבים, תושב"ע... כל אחד מאלה אתה יכול לבחור אם אתה רוצה להמשיך בצורה מורחבת בתיכון. בעוד מספר נושאים אתה ניגש לבגרות, ולומד את היסודות, אבל טיפטיפה יותר - תנ"ך, ספרות, לשון, היסטוריה... וגם שם, אתה יכול לבחור שאתה רוצה לגשת לבגרות רחבה יותר.3 ורק מתמטיקה (ואנגלית) מוצגת לך כמקצוע היחיד שאתה צריך מלכתכילה ללמוד כמקצוע "מוגבר". אפילו הבגרות הקלה ביותר, היא שלוש יחידות. יותר מספרות, יותר מתנ"ך, יותר מהיסטוריה ומלשון. אני לא יודעת אם צריך לפרק את המתמטיקה, או לחילופין, להרחיב את העברית. 4 יש משמעות טכנית לעובדה שהמקצועות הבעה, לשון וספרות נחשבים לשלושה נפרדים. אם קיבלתי 95 בהבעה, זה הציון שיופיע לי בתעודת הבגרות, ולא משנה אם קיבלתי 60 או 100 בספרות. אם קיבלתי 80 בחמש יחידות מתמטיקה, הציון מחושב כ105 בממוצע הבגרויות. זה דברים שהם משמעותיים. אם המתמטיקה הייתה נלמדת כ"תתי קבוצות" אז הציון הטוב בסטטיסטיקה לא היה משפיע על הציון הנמוך בלוגריתמים, ובכל מקרה, הבונוס, הו הבונוס המקולל לא היה מפריע לי כל כך.5 - - - 1ואם לדייק, הייתי בשיעורים וניסיתי ללמוד. 2 ממוצע וסביר. 3 לאחותי הקטנה, שלומדת קולנוע-ספרות בצורה מורחבת, יש אפשרות לא לגשת לבגרות הרגילה בספרות, אם היא עושה את הבגרות המורחבת. 4 אני בעד האפשרות השנייה למען האמת. 5טוב, הוא לא _כל כך_ מפריע לי, אבל לצורך העניין, נניח שהוא יכול. חלק ב': מהי המתמטיקה שאני לא יודעת? אני לא _מבינה_ זאת בדיוק הבעיה. אני יודעת להציב בנוסחאות, ומסוגלת לפתור משוואות בצורה טכנית אם הסבירו לי קודם איך. אם יציבו בפני בעיה או תרגיל שאני לא מכירה, אני כנראה לא אוכל להתמודד איתו. אם יציבו בפני שיר, או סיפור, אני אוכל לפחות להתחיל ולנסות. לא יודעת עד כמה הניתוח יהיה מעמיק וחכם, אבל הוא יהיה הגיוני. ניתן יהיה לפתח אותו. מבין את ההבדל? אני מסכימה לחלוטין עם מה שכתבת - זאת לא חוכמה שאני אצליח לגלות מהו X אם Y=2, כי קודם הראו לי איך לעשות את זה לY=5. החוכמה היא לדעת איך לגשת לזה מלכתכילה. איך אמרת? לדעת את השפה. את הגישה. ___________ העלמה עפרונית, שנה טובה וחג שמח! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהבונוס זהה לכל מקצוע 5 יחידות. לפחות ככה היה בזמני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון, אני לא משוכנעת שזה אכן ככה. אם אני זוכרת נכון, הבונוס למקצועות הריאלים (אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ואולי מחשבים) הוא 25 נקודות לעומת 20 במקצועות ההומניים. אבל כבר לא התעסקתי עם הניקוד הזה כבר הרבה זמן, והתיכוניסטית הרלוונטית לא יודעת. הנקודה היא, שגם אם זה אכן ככה, הדרך היחידה שלי להשוות מקצוע הומני למתמטיקה, הוא להרחיב אותו. למה נקודת המוצא היא שמתמטיקה חייבת להיות מוגברת (ולכן מקבלת בונוס)? למה לא לתת משקל דומה גם למקצוע הומני? במילים אחרות, ממוצע הציונים של תלמיד שחזק במקצועות ההומנים, ומוציא מאיות במקצועות ה"שפה" (לא מצאתי הגדרה טובה יותר) אבל חלק _יחסית_ במתמטיקה, יהיה נמוך יותר מתלמיד ציונים סבירים במקצועות השפה אבל ציון גבוה בחמש יח"ל מתמטיקה. מצטערת, אני לא מצליחה להבין למה. __________ העלמה עפרונית, מוטרדת ולא מסוגלת לקבל החלטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבונוס הוא 25 נקודות ל*כל* מקצוע חובה (ספרות, תנ"ך, לשון, היסטוריה, אזרחות, מתמטיקה, אנגלית) ב-5 יחידות, ו-12 נקודות לכל מקצוע חובה ב-4 יחידות. הבונוס הוא 20 נקודות ל*כל* מקצוע שאינו מקצוע חובה (תקשורת, כימיה, ביולוגיה, כלכלה, מנהל עסקים, שיווק, פיזיקה וכיו"ב) ב-5 יחידות, ו-10 נקודות לכל מקצוע שאינו מקצוע חובה ב-4 יחידות. ואידך זיל גמור. התשובה לשאלה שלך, כמובן, היא שמתמטיקה, במצבה המינימלי של 3 יחידות, מהווה את *סך כל הנקודות הריאליות* בבגרות החובה. נכון, ספרות זה רק שתי נקודות ולשון זה רק נקודה אחת, אבל ספרות, לשון, אזרחות, אנגלית, היסטוריה ותנ"ך זה הרבה יותר נקודות מאשר השלוש המסכנות של המתמטיקה. על אף אחד מהם, במצב המינימלי (חוץ מאנגלית), לא מקבלים בונוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה, עכשיו באמת הכל ברור והגיוני. ואחרי שקראתי את הפיסקה השניה שלך נזכרתי מה רציתי לומר בתגובתי לנגה. (או לפחות, אני חושבת שזה היה בתגובה לנגה) בתיכון שלי אפשר היה לקחת מקצוע מורחב אחד (במקרים מאד מסויימים, שניים) בנוסף להרחבה של אנגלית ומתמטיקה. ולכן, אם יש לי חשיבה "ריאלית", ממוצע הבגרויות שלי יכול לחגוג עם שלושה מקצועות-מקבלי-בונוס: אנגלית, מתמטיקה, ומה-שזה-לא-יהיה. תלמיד היפוטטי עם חשיבה "הומנית" (איזו הגדרה דבילית!) שלא יכול להתמודד עם חמשת היחידות המלאות של המתמטיקה, ומסתפק בשלוש, "זוכה" במקצוע מורחב אחד או שניים,ולא משנה בכלל כמה מוצלח הוא יהיה בהתמודדות עם טקסטים כאלו ואחרים. קאפיש? __________ העלמה עפרונית, וראיה בהירה וברורה הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה את מחשיבה אנגלית כנקודות ריאליות, סליחה? שפות זה דבר הומני לגמרי. לראייה: אף אחד לא יציע לך לקחת קורס בשפה זרה בלימודי פיזיקה באוניברסיטה, אבל נראה אותך מסיימת תואר בספרות בלי איזה צרפתית או איטלקית. אז כמו שאני רואה את זה, לריאלי יש שני מקצועות ברי הרחבה (מתמטיקה ומקצוע בחירה) ולהומני יש שניים (אנגלית ובחירה). ולא יודע לגבי בית הספר שלך, אבל אצלי כל אחד יכול היה לקחת שני מקצועות מורחבים - ראשי ומשני (כלכלה/מדה"מ ומחשבים, בהתאמה, במקרה שלי). אני מכיר גם אנשים שלקחו שלושה מקצועות בחירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם אני מצדדת בצד של דובי בכל העניין הזה, אבל בכל זאת הערה אפרופואית קטנה - המורה שלי ללשון מהתיכון טען שהבנת שפות קשורה הרבה יותר ליכולות מתמטיות יאשר ליכולות הומניות. הוא התייחס לדקדוק כאל עולם אנליטי-רציונלי שהזכיר לו מאוד חשיבה מתימטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכיתה שלי, לפחות, אני לא ראיתי מתאם בין נטייה ריאלית לבין הצלחה בלימוד שפות1. להפך. 1 אנחנו למדנו, בנוסף ללשון ואנגלית, גם צרפתית וערבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הקשר בין מתמטיקה ושפה אפשר לקרוא בספר The Math Gene של Keith J. Devlin. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי שבטכניון מכריחים תלמידי פיסיקה לתארים גבוהים ללמוד שפה זרה נוספת. האם מישהו יכול לאשר או להכחיש שמועה זו? אאלט, במטאורולוגיה המצב דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל תואר ד''ר דורש שפה זרה נוספת (ולא מרשים ליוצאי בריה''מ ללמוד רוסית). אני לא חושב שזה מוגבל רק לטכניון. עם זאת, הקומבינה המקובלת היא ''אנגלית מוגברת'' במקום שפה נוספת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנגלית זה שפה זרה נוספת על מה? בכל אופן, בוויצמן אין דרישה כזאת, מצד שני, הקורסים ניתנים באנגלית (בדרך כלל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השפה הנוספת היא נוספת-על-אנגלית; כאמור, אפשר "לחזק את האנגלית" במקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט פעם דרשו שפה זרה נוספת (לא אנגלית) בשביל דוקטורט במתמטיקה באוניברסיטה העברית. היום, וכאן אני בטוח, לא דורשים זאת. חבל, אם אתה שואל אותי, כי יש לזה סיבה טובה: מאמרים בצרפתית מתקבלים לפרסום ברוב העיתונים החשובים. דומני שגם גרמנית (ואולי רוסית?) מקובלות כשפות רשמיות. בשביל לעבוד בתחומים מסויימים (תורת המספרים, נניח) כדאי מאוד לדעת צרפתית-מתמטית (שזה הרבה פחות מצרפתית-ספרותית, כמובן). (וואו, כמה סוגריים). פעם, אגב, דרשו גם להגיש את עבודת הדוקטור בעברית, מה שהיה מעיק מאוד - אבל אולי מוצדק...? כיום מרשים שהעבודה תהיה באנגלית, ואפילו מרשים שהיא תהיה פשוט אסופת מאמרים שהוגשו לפרסום, בתנאי שיש מבוא ותקציר בעברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכבר בטח הצלחת להבין, אני לא מתייחסת לנושא הנלמד, אלא לדרך שבה הוא נלמד בבתי הספר, ולהשפעה שלו על ציוני הבגרות. זכרוני הרעוע זוכר בהחלט התמקדות לא קטנה בכללי הדקדוק. שבדיוק כמו "לשון" נחשבים למקצוע יותר ריאלי. אם היינו לומדים לנתח יצירות ספרותיות באנגלית, אין לי ספק שהייתי מגדירה את חמשת היחידות האלו כמשהו נפרד, שהוא לא "הומני" ולא "ריאלי". _________ העלמה עפרונית, רק עכשיו חזרה הביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1וזאת מבלי להמעיט בכבודם של "היינו שישה, כתוב על הקיר", "ואנחנו שניים, בטח לא לבד" ו"לכובע שלי שלוש פינות". (שלמה ארצי, משינה ווואלה אין לי מושג - בהתאמה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, ותודה רבה. אני סבור שמתמטיקה *המלומדת היטב* תורמת באמת שפה וכלים חשובים, אבל אני מודע לכך שבפועל זו סתם טראומה להרבה אנשים ("הומניים"?). נראה לי נכון שממשיכים לייחס למקצוע זה חשיבות, ולו רק כדי שעוד קצת אנשים יידעו לחשוב עוד קצת בצורה מסודרת, אבל בטוח שצריך מורים היודעים ללמד את זה טוב יותר, וייתכן שיש לשנות את המשקל היחסי - אינסטינקטיבית אני נגד, אבל אין לי טיעון מוחץ. חג שמח גם לך, העלמה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האזרח הממוצע צריך לדעת מה זה "ממוצע". אהוד לם כתב כאן פעם על עוד דברים שחשוב לדעת: דיון 434 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי כבר שאני מוטה בעניין הזה ( יש לי השכלה גבוהה במדע כלשהו) . בכל אופן, לדעתי צריך ללמוד מתמטיקה לא כי זה ''עוזר בחיים'' ( כמו חשבון ומכונאות רכב) אלא כי זה חלק מהתרבות האנושית האוניברסלית, והרבה יותר ''עמיד'' לאופנות מאומנות למשל. כתבתי במקום אחר שידיד שלי אמר ''מי שלא מכיר אינדוקציה טרנס פיניטית אינו בן תרבות'', ולמרות שאינני מכיר את הנושא הספציפי הזה, ברור לי מה מקור התחושה הזאת ובמידה פחות ''קיצונית'' גם מרגיש כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך אתה מרגיש לגבי מי שלמד מתמטיקה, אבל לא זוכר שום דבר ממה שלמד, מהסיבה הפשוטה שזה מעולם לא עניין אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משתתף בצערך, וממליץ לך בחום לקרוא קצת חומר פופולרי. הספר של סינג על משפט פרמה הוא די נחמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההשתתפות, אבל זה לא מצער אותי במיוחד. יש דברים שמצערים אותי יותר- העובדה שאני לא זוכרת הרבה משעורי היסטוריה, למשל. אבל מתמטיקה? לא ממש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סיפרונים של האוניברסיטה המשודרת על ההיסטוריה של המתמטיקה. כך אפשר לשלב את שני התחומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה היית כשעשיתי בגרויות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד יותר נבוך, אני מנחש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שני פרקים: ציונות ודמוקרטיה יהיו חובה בכל זרמי מערכת החינוך השונים. ופרק נוסף - מורשת - יהיה על פי דתם של התלמידים... לדעתי האישית התוכנית מפספת משהו - היא סגרגטיבית מטבעה, וחבל שהפרק העוסק במורשת לא מחייב ללמוד את כולם על הכל, כדי לשבור דעות קדומות ולהכיר את האחר." ובכן, זה נהיה עוד יותר סגרגטיבי, גם את הפרק על ציונות ואזרחות כל אחד (כמעט) ילמד על פי דתו. "יישארו בחוץ: תלמידי המגזר החרדי לא ייבחנו השנה במבחני המיצ"ב (מדדי יעלות וצמיחה בית-ספרית) בתוכנית "מאה מושגים בציונות, דמוקרטיה ומורשת", האמורים להתקיים בעוד כחודשיים. מי שכן ייבחנו במושגים אלה הם כמחצית מתלמידי כיתות ח' בארץ בכל המגזרים, בהם הממלכתי, ממלכתי דתי, הערבי והדרוזי. החרדים יישארו מחוץ למבחן, לאחר שמשרד החינוך לא הצליח להגיע להבנות עם נציגי המגזר, בעיקר בגלל החלק במבחן המתייחס למושגים ב"ציונות", שמהווים שליש מהבחינה. אי השתתפותם של החרדים מקבלת בימים אלה משנה תוקף לאור ההסכם הקואליציוני המתגבש בין יהדות התורה לנציגי הליכוד בכל הנוגע לתביעתם להישאר מחוץ להמלצות דו"ח דברת לרפורמה במערכת החינוך ביחס לתוכנית הליבה, ולהתערבות בחינוך החרדי העצמאי והפיכתו לציבורי. "הם לא משתמשים במונח 'ציונות' ולא אומרים 'מדינת ישראל' כי אם 'ארץ ישראל"', אמר ל-ynet יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך וחבר הצוות הפדגוגי של התוכנית, פרופ' יעקב כץ." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל התכניות האלו- ואני עונה כאן לדיון שהתקיים ב-2002 ותגובה ב-2005 , הן במסגרת תכנית הבידור: העכבר ששאג. צריך לנטוש את היומרות המפליגות לכפות תכני-לימוד. מישהו רואה בעיני רוחו עיסוק בתכני הדמוקרטיה בישיבות או בכלל ברוב בתי הספר? אני לא. צריך להקטין בהדרגה את הפרסונל של מישרד החינוך לרבע מגודלו-רוב המפקחים הם אנשים די מבוגרים וממילא יצאו לפנסיה- אפשר להוציא כמה שיותר אנשים לפנסיה מוקדמת בהסכמה בתנאים מכובדים- לא לזרוק אנשים בשנות ה-50 שלהם כמו כלבים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |