בתשובה לאלון עמית, 24/09/03 1:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עכשיו אני כאן, עם תשובה ארוכה. חלק א': סיבה לא ללמד מתמטיקה? מה פתאום? גם ערבית למדתי 1 שלוש שנים, וכל מה שאני יודעת זה לקלל קצת, לספור עד עשר והתחלה של סיפור על ילדה שהולכת לבית ספר. הנקודה שלי היא שנותנים ללימודי המתמטיקה חשיבות גדולה יותר מאשר לכל מקצוע אחר(פרט לאנגלית). בבית ספר רגיל 2 נותנים את הבסיס, טעימות אם תרצה, ללא מעט נושאים. פיזיקה, כימיה,גיאוגרפיה, ביולוגיה, מוזיקה, אמנות,מחשבים, תושב"ע... כל אחד מאלה אתה יכול לבחור אם אתה רוצה להמשיך בצורה מורחבת בתיכון. בעוד מספר נושאים אתה ניגש לבגרות, ולומד את היסודות, אבל טיפטיפה יותר - תנ"ך, ספרות, לשון, היסטוריה... וגם שם, אתה יכול לבחור שאתה רוצה לגשת לבגרות רחבה יותר.3 ורק מתמטיקה (ואנגלית) מוצגת לך כמקצוע היחיד שאתה צריך מלכתכילה ללמוד כמקצוע "מוגבר". אפילו הבגרות הקלה ביותר, היא שלוש יחידות. יותר מספרות, יותר מתנ"ך, יותר מהיסטוריה ומלשון. אני לא יודעת אם צריך לפרק את המתמטיקה, או לחילופין, להרחיב את העברית. 4 יש משמעות טכנית לעובדה שהמקצועות הבעה, לשון וספרות נחשבים לשלושה נפרדים. אם קיבלתי 95 בהבעה, זה הציון שיופיע לי בתעודת הבגרות, ולא משנה אם קיבלתי 60 או 100 בספרות. אם קיבלתי 80 בחמש יחידות מתמטיקה, הציון מחושב כ105 בממוצע הבגרויות. זה דברים שהם משמעותיים. אם המתמטיקה הייתה נלמדת כ"תתי קבוצות" אז הציון הטוב בסטטיסטיקה לא היה משפיע על הציון הנמוך בלוגריתמים, ובכל מקרה, הבונוס, הו הבונוס המקולל לא היה מפריע לי כל כך.5 - - - 1ואם לדייק, הייתי בשיעורים וניסיתי ללמוד. 2 ממוצע וסביר. 3 לאחותי הקטנה, שלומדת קולנוע-ספרות בצורה מורחבת, יש אפשרות לא לגשת לבגרות הרגילה בספרות, אם היא עושה את הבגרות המורחבת. 4 אני בעד האפשרות השנייה למען האמת. 5טוב, הוא לא _כל כך_ מפריע לי, אבל לצורך העניין, נניח שהוא יכול. חלק ב': מהי המתמטיקה שאני לא יודעת? אני לא _מבינה_ זאת בדיוק הבעיה. אני יודעת להציב בנוסחאות, ומסוגלת לפתור משוואות בצורה טכנית אם הסבירו לי קודם איך. אם יציבו בפני בעיה או תרגיל שאני לא מכירה, אני כנראה לא אוכל להתמודד איתו. אם יציבו בפני שיר, או סיפור, אני אוכל לפחות להתחיל ולנסות. לא יודעת עד כמה הניתוח יהיה מעמיק וחכם, אבל הוא יהיה הגיוני. ניתן יהיה לפתח אותו. מבין את ההבדל? אני מסכימה לחלוטין עם מה שכתבת - זאת לא חוכמה שאני אצליח לגלות מהו X אם Y=2, כי קודם הראו לי איך לעשות את זה לY=5. החוכמה היא לדעת איך לגשת לזה מלכתכילה. איך אמרת? לדעת את השפה. את הגישה. ___________ העלמה עפרונית, שנה טובה וחג שמח! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהבונוס זהה לכל מקצוע 5 יחידות. לפחות ככה היה בזמני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון, אני לא משוכנעת שזה אכן ככה. אם אני זוכרת נכון, הבונוס למקצועות הריאלים (אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ואולי מחשבים) הוא 25 נקודות לעומת 20 במקצועות ההומניים. אבל כבר לא התעסקתי עם הניקוד הזה כבר הרבה זמן, והתיכוניסטית הרלוונטית לא יודעת. הנקודה היא, שגם אם זה אכן ככה, הדרך היחידה שלי להשוות מקצוע הומני למתמטיקה, הוא להרחיב אותו. למה נקודת המוצא היא שמתמטיקה חייבת להיות מוגברת (ולכן מקבלת בונוס)? למה לא לתת משקל דומה גם למקצוע הומני? במילים אחרות, ממוצע הציונים של תלמיד שחזק במקצועות ההומנים, ומוציא מאיות במקצועות ה"שפה" (לא מצאתי הגדרה טובה יותר) אבל חלק _יחסית_ במתמטיקה, יהיה נמוך יותר מתלמיד ציונים סבירים במקצועות השפה אבל ציון גבוה בחמש יח"ל מתמטיקה. מצטערת, אני לא מצליחה להבין למה. __________ העלמה עפרונית, מוטרדת ולא מסוגלת לקבל החלטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבונוס הוא 25 נקודות ל*כל* מקצוע חובה (ספרות, תנ"ך, לשון, היסטוריה, אזרחות, מתמטיקה, אנגלית) ב-5 יחידות, ו-12 נקודות לכל מקצוע חובה ב-4 יחידות. הבונוס הוא 20 נקודות ל*כל* מקצוע שאינו מקצוע חובה (תקשורת, כימיה, ביולוגיה, כלכלה, מנהל עסקים, שיווק, פיזיקה וכיו"ב) ב-5 יחידות, ו-10 נקודות לכל מקצוע שאינו מקצוע חובה ב-4 יחידות. ואידך זיל גמור. התשובה לשאלה שלך, כמובן, היא שמתמטיקה, במצבה המינימלי של 3 יחידות, מהווה את *סך כל הנקודות הריאליות* בבגרות החובה. נכון, ספרות זה רק שתי נקודות ולשון זה רק נקודה אחת, אבל ספרות, לשון, אזרחות, אנגלית, היסטוריה ותנ"ך זה הרבה יותר נקודות מאשר השלוש המסכנות של המתמטיקה. על אף אחד מהם, במצב המינימלי (חוץ מאנגלית), לא מקבלים בונוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה, עכשיו באמת הכל ברור והגיוני. ואחרי שקראתי את הפיסקה השניה שלך נזכרתי מה רציתי לומר בתגובתי לנגה. (או לפחות, אני חושבת שזה היה בתגובה לנגה) בתיכון שלי אפשר היה לקחת מקצוע מורחב אחד (במקרים מאד מסויימים, שניים) בנוסף להרחבה של אנגלית ומתמטיקה. ולכן, אם יש לי חשיבה "ריאלית", ממוצע הבגרויות שלי יכול לחגוג עם שלושה מקצועות-מקבלי-בונוס: אנגלית, מתמטיקה, ומה-שזה-לא-יהיה. תלמיד היפוטטי עם חשיבה "הומנית" (איזו הגדרה דבילית!) שלא יכול להתמודד עם חמשת היחידות המלאות של המתמטיקה, ומסתפק בשלוש, "זוכה" במקצוע מורחב אחד או שניים,ולא משנה בכלל כמה מוצלח הוא יהיה בהתמודדות עם טקסטים כאלו ואחרים. קאפיש? __________ העלמה עפרונית, וראיה בהירה וברורה הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה את מחשיבה אנגלית כנקודות ריאליות, סליחה? שפות זה דבר הומני לגמרי. לראייה: אף אחד לא יציע לך לקחת קורס בשפה זרה בלימודי פיזיקה באוניברסיטה, אבל נראה אותך מסיימת תואר בספרות בלי איזה צרפתית או איטלקית. אז כמו שאני רואה את זה, לריאלי יש שני מקצועות ברי הרחבה (מתמטיקה ומקצוע בחירה) ולהומני יש שניים (אנגלית ובחירה). ולא יודע לגבי בית הספר שלך, אבל אצלי כל אחד יכול היה לקחת שני מקצועות מורחבים - ראשי ומשני (כלכלה/מדה"מ ומחשבים, בהתאמה, במקרה שלי). אני מכיר גם אנשים שלקחו שלושה מקצועות בחירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם אני מצדדת בצד של דובי בכל העניין הזה, אבל בכל זאת הערה אפרופואית קטנה - המורה שלי ללשון מהתיכון טען שהבנת שפות קשורה הרבה יותר ליכולות מתמטיות יאשר ליכולות הומניות. הוא התייחס לדקדוק כאל עולם אנליטי-רציונלי שהזכיר לו מאוד חשיבה מתימטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכיתה שלי, לפחות, אני לא ראיתי מתאם בין נטייה ריאלית לבין הצלחה בלימוד שפות1. להפך. 1 אנחנו למדנו, בנוסף ללשון ואנגלית, גם צרפתית וערבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הקשר בין מתמטיקה ושפה אפשר לקרוא בספר The Math Gene של Keith J. Devlin. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי שבטכניון מכריחים תלמידי פיסיקה לתארים גבוהים ללמוד שפה זרה נוספת. האם מישהו יכול לאשר או להכחיש שמועה זו? אאלט, במטאורולוגיה המצב דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל תואר ד''ר דורש שפה זרה נוספת (ולא מרשים ליוצאי בריה''מ ללמוד רוסית). אני לא חושב שזה מוגבל רק לטכניון. עם זאת, הקומבינה המקובלת היא ''אנגלית מוגברת'' במקום שפה נוספת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנגלית זה שפה זרה נוספת על מה? בכל אופן, בוויצמן אין דרישה כזאת, מצד שני, הקורסים ניתנים באנגלית (בדרך כלל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השפה הנוספת היא נוספת-על-אנגלית; כאמור, אפשר "לחזק את האנגלית" במקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט פעם דרשו שפה זרה נוספת (לא אנגלית) בשביל דוקטורט במתמטיקה באוניברסיטה העברית. היום, וכאן אני בטוח, לא דורשים זאת. חבל, אם אתה שואל אותי, כי יש לזה סיבה טובה: מאמרים בצרפתית מתקבלים לפרסום ברוב העיתונים החשובים. דומני שגם גרמנית (ואולי רוסית?) מקובלות כשפות רשמיות. בשביל לעבוד בתחומים מסויימים (תורת המספרים, נניח) כדאי מאוד לדעת צרפתית-מתמטית (שזה הרבה פחות מצרפתית-ספרותית, כמובן). (וואו, כמה סוגריים). פעם, אגב, דרשו גם להגיש את עבודת הדוקטור בעברית, מה שהיה מעיק מאוד - אבל אולי מוצדק...? כיום מרשים שהעבודה תהיה באנגלית, ואפילו מרשים שהיא תהיה פשוט אסופת מאמרים שהוגשו לפרסום, בתנאי שיש מבוא ותקציר בעברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכבר בטח הצלחת להבין, אני לא מתייחסת לנושא הנלמד, אלא לדרך שבה הוא נלמד בבתי הספר, ולהשפעה שלו על ציוני הבגרות. זכרוני הרעוע זוכר בהחלט התמקדות לא קטנה בכללי הדקדוק. שבדיוק כמו "לשון" נחשבים למקצוע יותר ריאלי. אם היינו לומדים לנתח יצירות ספרותיות באנגלית, אין לי ספק שהייתי מגדירה את חמשת היחידות האלו כמשהו נפרד, שהוא לא "הומני" ולא "ריאלי". _________ העלמה עפרונית, רק עכשיו חזרה הביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1וזאת מבלי להמעיט בכבודם של "היינו שישה, כתוב על הקיר", "ואנחנו שניים, בטח לא לבד" ו"לכובע שלי שלוש פינות". (שלמה ארצי, משינה ווואלה אין לי מושג - בהתאמה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, ותודה רבה. אני סבור שמתמטיקה *המלומדת היטב* תורמת באמת שפה וכלים חשובים, אבל אני מודע לכך שבפועל זו סתם טראומה להרבה אנשים ("הומניים"?). נראה לי נכון שממשיכים לייחס למקצוע זה חשיבות, ולו רק כדי שעוד קצת אנשים יידעו לחשוב עוד קצת בצורה מסודרת, אבל בטוח שצריך מורים היודעים ללמד את זה טוב יותר, וייתכן שיש לשנות את המשקל היחסי - אינסטינקטיבית אני נגד, אבל אין לי טיעון מוחץ. חג שמח גם לך, העלמה! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |