בתשובה לדובי קננגיסר, 26/09/03 16:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וואלה, עכשיו באמת הכל ברור והגיוני. ואחרי שקראתי את הפיסקה השניה שלך נזכרתי מה רציתי לומר בתגובתי לנגה. (או לפחות, אני חושבת שזה היה בתגובה לנגה) בתיכון שלי אפשר היה לקחת מקצוע מורחב אחד (במקרים מאד מסויימים, שניים) בנוסף להרחבה של אנגלית ומתמטיקה. ולכן, אם יש לי חשיבה "ריאלית", ממוצע הבגרויות שלי יכול לחגוג עם שלושה מקצועות-מקבלי-בונוס: אנגלית, מתמטיקה, ומה-שזה-לא-יהיה. תלמיד היפוטטי עם חשיבה "הומנית" (איזו הגדרה דבילית!) שלא יכול להתמודד עם חמשת היחידות המלאות של המתמטיקה, ומסתפק בשלוש, "זוכה" במקצוע מורחב אחד או שניים,ולא משנה בכלל כמה מוצלח הוא יהיה בהתמודדות עם טקסטים כאלו ואחרים. קאפיש? __________ העלמה עפרונית, וראיה בהירה וברורה הרבה יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה את מחשיבה אנגלית כנקודות ריאליות, סליחה? שפות זה דבר הומני לגמרי. לראייה: אף אחד לא יציע לך לקחת קורס בשפה זרה בלימודי פיזיקה באוניברסיטה, אבל נראה אותך מסיימת תואר בספרות בלי איזה צרפתית או איטלקית. אז כמו שאני רואה את זה, לריאלי יש שני מקצועות ברי הרחבה (מתמטיקה ומקצוע בחירה) ולהומני יש שניים (אנגלית ובחירה). ולא יודע לגבי בית הספר שלך, אבל אצלי כל אחד יכול היה לקחת שני מקצועות מורחבים - ראשי ומשני (כלכלה/מדה"מ ומחשבים, בהתאמה, במקרה שלי). אני מכיר גם אנשים שלקחו שלושה מקצועות בחירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם אני מצדדת בצד של דובי בכל העניין הזה, אבל בכל זאת הערה אפרופואית קטנה - המורה שלי ללשון מהתיכון טען שהבנת שפות קשורה הרבה יותר ליכולות מתמטיות יאשר ליכולות הומניות. הוא התייחס לדקדוק כאל עולם אנליטי-רציונלי שהזכיר לו מאוד חשיבה מתימטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכיתה שלי, לפחות, אני לא ראיתי מתאם בין נטייה ריאלית לבין הצלחה בלימוד שפות1. להפך. 1 אנחנו למדנו, בנוסף ללשון ואנגלית, גם צרפתית וערבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הקשר בין מתמטיקה ושפה אפשר לקרוא בספר The Math Gene של Keith J. Devlin. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי שבטכניון מכריחים תלמידי פיסיקה לתארים גבוהים ללמוד שפה זרה נוספת. האם מישהו יכול לאשר או להכחיש שמועה זו? אאלט, במטאורולוגיה המצב דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל תואר ד''ר דורש שפה זרה נוספת (ולא מרשים ליוצאי בריה''מ ללמוד רוסית). אני לא חושב שזה מוגבל רק לטכניון. עם זאת, הקומבינה המקובלת היא ''אנגלית מוגברת'' במקום שפה נוספת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנגלית זה שפה זרה נוספת על מה? בכל אופן, בוויצמן אין דרישה כזאת, מצד שני, הקורסים ניתנים באנגלית (בדרך כלל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השפה הנוספת היא נוספת-על-אנגלית; כאמור, אפשר "לחזק את האנגלית" במקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט פעם דרשו שפה זרה נוספת (לא אנגלית) בשביל דוקטורט במתמטיקה באוניברסיטה העברית. היום, וכאן אני בטוח, לא דורשים זאת. חבל, אם אתה שואל אותי, כי יש לזה סיבה טובה: מאמרים בצרפתית מתקבלים לפרסום ברוב העיתונים החשובים. דומני שגם גרמנית (ואולי רוסית?) מקובלות כשפות רשמיות. בשביל לעבוד בתחומים מסויימים (תורת המספרים, נניח) כדאי מאוד לדעת צרפתית-מתמטית (שזה הרבה פחות מצרפתית-ספרותית, כמובן). (וואו, כמה סוגריים). פעם, אגב, דרשו גם להגיש את עבודת הדוקטור בעברית, מה שהיה מעיק מאוד - אבל אולי מוצדק...? כיום מרשים שהעבודה תהיה באנגלית, ואפילו מרשים שהיא תהיה פשוט אסופת מאמרים שהוגשו לפרסום, בתנאי שיש מבוא ותקציר בעברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכבר בטח הצלחת להבין, אני לא מתייחסת לנושא הנלמד, אלא לדרך שבה הוא נלמד בבתי הספר, ולהשפעה שלו על ציוני הבגרות. זכרוני הרעוע זוכר בהחלט התמקדות לא קטנה בכללי הדקדוק. שבדיוק כמו "לשון" נחשבים למקצוע יותר ריאלי. אם היינו לומדים לנתח יצירות ספרותיות באנגלית, אין לי ספק שהייתי מגדירה את חמשת היחידות האלו כמשהו נפרד, שהוא לא "הומני" ולא "ריאלי". _________ העלמה עפרונית, רק עכשיו חזרה הביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1וזאת מבלי להמעיט בכבודם של "היינו שישה, כתוב על הקיר", "ואנחנו שניים, בטח לא לבד" ו"לכובע שלי שלוש פינות". (שלמה ארצי, משינה ווואלה אין לי מושג - בהתאמה) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |