![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
פעם, כשעוד הייתי ראש צוות ( לפני שפיטרו את כולם ואיוותר רק אנוכי), כל חבר צוות חדש היה מקבל ממני רשימה של כ20 מושגים הקשורים לעבודה, וביקשתי מהעובד להסתובב בחברה ולברר מה משמעות כל מושג. ה"בחינה" היתה שהעובד החדש יוכל לנהל שיחה אינטלגנטית עם מישהו שבקי בנושא למשך מספר דקות. את הרעיון גנבתי מסיפורי שרלוק הולמס, אבל הכוונה שלי היתה לשפר את אפשרות הלימוד ה"דיפוזיוני". אני מאמין גדול בלימוד דרך שיחות מסדרון, וקיוויתי שלימוד של מספר מושגים זה קטליזטור להבנה. באופן דומה, מושגי יסוד כמו שמציעים כאן עשויים לעזור לתלמידים להבין תוכניות אקטואליה וכתבות בעיתונים, ואולי, על ידי כך, להצית אצלם רצון אמיתי ללמוד משהו. אגב, לא ברור שהפטנט שלי עזר, עובדה שפיטרו את כולם. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה באמת רעיון מעניין, אולי אפשר לעשות משהו כמו המבחן בע"פ בבגרות באנגלית? הבוחן יערוך שיחה של 5-10 דקות עם הנבחן כדי לראות את מידת בקיאותו. יש בכל זאת הבדל בין לימודים למקום עבודה. לדעתי בלימודים תיכוניים בדרך כלל המוטיבציה להצליח נמוכה יותר. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נדמה לי שחלק מהבגרות באנגלית היא באמת בחינה בעל פה, הלא כן? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הוא שאמרתי: *כמו*. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |