בתשובה לאלון עמית, 28/08/03 22:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, תודה לכל האכפתיים (כן, היה יותר מאחד), ששלחו לי את המאמר המלא מוואיינט, חיממתם לי את הלב (ודירבנתם אותי לעדכן winzip). שנית, מעיון במאמר עולה שככל הנראה אכן מדובר במחקר איכותני ולא כמותי. הנתונים המספריים לקוחים מהסקר של מכון מינרווה, שאם נערך בשיתוף האוניברסיטה, מעיד על שילוב הכמותי עם האיכותני. החוקר הכמותי מתעניין במימדי התופעה בעוד שהאיכותני בודק את מאפייניה, כך, מוזכר למשל המקרה הספציפי של עמי פטר והמכתב שהשאיר אחריו. המחקר האיכותני, אינו יכול לבדוק מימדים של אלימות נגד נשים משום שלא הגיוני לראיין את כל הנשים במדינה והאם ננקטת נגדן אלימות מכל סוג שהוא. הוא כן יכול לבדוק בקבוצת מדגם מסוימת כיצד נתפסת אותה אלימות בעיני הנשים וכיצד הן רואות, אינדבידואלית, את מערכת היחסים בינן לבין בן זוגן. הבנת התהליך עליו מדבר ד"ר ויינשטוק לא יכולה להעשות ע"י הסקר היבש משום שדרושה קרבה בין החוקר לנבדקים שלו ומתן אינפורמציה אישית. ע"י הפן האיכותני, יכול החוקר לנבא התנהגות עתידית ע"ס סקאלת התנהגויות שגילה בשיחותיו עם הנבדקים או בתצפיות עליהם. הערכת המחקר האיכותני נעשית בכמה מישורים: עד כמה הוא חדשני ומקורי, עד כמה הוא מחדש על רקע תיאוריות קיימות ומוכרות (בהקשר זה תיאוריות התוקפנות ונתונים כמותיים על אלימות בתוך המשפחה), עד כמה הוא פותח פתח לשאלות נוספות ולמחקרים נוספים. חשוב כמובן לסייג את התוצאות משום מספר הנבדקים שהוא נמוך יותר מאשר במחקר כמותי, אך עם זאת לא להתעלם מהם ולדעת לאבחן האם הבעיה קיימת במגזרים שונים ובקבוצות שונות באוכלוסייה כדי ליצור תוכנית טיפולית מתאימה. כותרת הידיעה אינה שאלה אלא הנחה המתבססת על תוצאות המחקר. שאלת המחקר, לפי Ynet היתה "האם נשים תורמות לאלימות כלפיהן?" ועל מנת לענות על השאלה איכותנית, היה החוקר צריך לבחון מקרים ספציפיים של אלימות נגד נשים ובהם לעמוד על האינטראקציה הזוגית. המחקר הכמותי קשה במקרה זה משתי סיבות: 1. הקושי להגיע למקרי האלימות שלא באמצעות אינטראקציה אישית בין החוקר לנבדק. 2. ההבדלים בין בני האדם בהגדרת מונח כגון "אינטראקציה זוגית". חשוב גם לזכור שבמקרים רבים מנוסחת שאלת המחקר המדויקת רק אחרי שישנם נתונים ובעזרתם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שמתי לב שחזרת על כך כי המחקר הכמותי בודק את מאפייני התופעה ואילו המחקר הכמותי מתעניין במימדי התופעה בכמה הקשרים שונים, כך שנדמה לי שזו טענה כללית שלך, המתייחסת למהות ההבדל בין סוגי המחקרים. זה נשמע לי מוזר מאד. מחקר כמותי, על סמך ידיעותי המועטות בסטטיסטיקה, יכול (וכנראה שגם אמור) לבדוק את עוצמת הקשרים בין משתניים ספקולטביים שונים, ועל ידי כך לבדוק - מן הסתם - את *מאפייני* התופעה. ציינת שני קשיים, שלכאורה מקנים יתרונות למחקר האיכותני: 1. בעיה בהגדרת המונח "אינטרקציה זוגית" - ובכן, אם לא ניתן להגדיר את המונח היטב, מה המחקר בעצם שווה? מה ניתן ללמוד מתוצאותיו? איזה הבדל יש בין תוצאות המחקר הזה, לבין מחקר היפותטי שיעלה רק שאלימות אינה נובעת מדפוסי "קורבן-תוקפן"? 2. הקושי להגיע למיקרי אלימות שלא באמצעות אינטרקציה - אם קיים כזה קושי, הרי שהוא לא נוגע לסוג המחקר אלא למתדולוגיית איסוף הנתונים. אם המצב הוא כפי שאת מתארת, הרי שחוקר המצבע מחקר כמותי יאלץ לאסוף את נתוני המדגם שלו באמצעות אינטרקציה. כתבת שחשוב לסייג את התוצאות משום שמספר הנבדקים נמוך יותר מאשר במחקר כמותי - אבל ההבדל הזה לא סתם "מחליש" את תוצאות המחקר האיכותני, הוא מהותי ביותר, והופך אותו ללא פחות מלא אמין, לסתם מידע אנקדוטלי שעשוי, כפי שכבר נאמר, לספק השראה לשאלות מחקר או למשתנים הקשורים לתופעה - אבל לא יכול לשמשש להסקת מסקנות משום סוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא לא טיב ההגדרה (כי גם "טוב" הוא מונח מופשט) אלא, האופן שבו אנשים שונים תופסים אותו. אינטראקציה זוגית זוכה לפירושים שונים ע"י אנשים שונים, מה שנכון לאחד לא בהכרח נכון לאחר. המחקר בעצם יוצר את הסקאלה שאיתה נעבוד ואת ההנחות הבסיסיות שמהן יגזרו, בסופו של דבר, המסקנות. הואיל והמסקנות במחקר איכותני אינן נובעות יש מאין אלא ע"ס סיפורים ספציפיים אמיתיים ונכונים, שההבדל היחיד ביניהם הן ההשקפות השונות של המספרים, קיים הבדל גדול מאוד בינן לבין מחקר היפותטי שמבוסס על הנחות של החוקר בלבד. השערות המחקר הן היפותטיות בתחילת המחקר גם בכמותי וגם באיכותני. אין אפשרות לענות על שאלה כגון זו שהעלית בסעיף 1 משום שתיאוריות אינן מספקות מספיק מידע על החברה הספציפית בזמן הנתון. 2. לא נכון. יש הבדל בין איסוף נבדקים שעונים בעילום שם על סקר מודפס, או לחילופין על שאלות טלפוניות ובים איסוף נבדקים שיהיו מוכנים להרחיב בפירוט בעניין. נושא כגון אלימות במשפחה הוא רגיש ויש צורך בחוקר מעורב יותר (ובצורה שונה) מאשר חוקר כמותי שמתעסק עם אוכלוסיית מחקר גדולה בהרבה. ראיית המידע המתקבל כ"לא אמין" בשל מספר הנבדקים המצומצם אופיינית לחוקרים הכמותיים בעוד שהחוקר האיכותני יכול למצוא במחקר אספקטים מהותיים שלמרות שאינם בקנה מידה רחב כל כך, עדיין חשיבותם מרכזית להבנת הנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה על תשובותיך, בזכותן נדמה לי שקיבלתי מושג על הלך הרוח המנחה את החוקרים בכל אחת מן הגישות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה לא עקרונית: אינטראקציה זוגית דווקא נראית לי כדבר קל יחסית לכמת, בשעה שאת *אופי* האינטראקציה אין דרך לכמת. במחקר הזה מדובר למעשה על מסר כפול: בעוד שהדיאלוג בין הגבר לאישה מעביר מסר מסוג אחד במילים שהם אומרים, מסר מסוג שונה עובר באמצעות שורת צעדים מובנית-מראש שיוצרת דינמיקה שסופה אלימות. המילים עצמן יכולות להשתנות מפעם לפעם, אבל המשמעות שלהן ב"משחק" נשארת זהה. ואין דרך לכמת משמעות, גם כשהיא נראית ברורה לצופה מהצד. כל זה לא אומר שבמסגרת איכותנית אי-אפשר ליצור דרכים לביקורת על המחקר, וצריך להסתפק במה שנדמה לנו כצופים מהצד. סתם לדוגמא, אפשר לבדוק האם הדפוס הזה קיים במשפחות רבות, לבדוק מה כל אחד מה"שותפים במשחק" מרגיש בשלבים שונים של הדינמיקה – ולהשוות את התשובות שהתקבלו בין משפחות שונות ש(לדעתנו) קיים בהן אותו דפוס. אם התשובות דומות, זה מהווה אישוש מסוים להשערה. סדרה של ביקורות (יצירתיות) מסוגים שונים תיתן לנו אישוש "טוב" להשערת-המחקר, שאין דרך לאשש אותה בכלים כמותיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם את עניין האינטראקציה בין החוקר לנחקר במחקר איכותני. בראיון בלתי מובנה אתה יכול להגיע לתמות שלא תגיע אליהם במחקר כמותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אפשר עוד קצת לשאול? כשנמאס תגידי. אני מבין שגם במחקר איכותני יש קבוצת מדגם. איך קובעים כמה גדולה היא צריכה להיות? האם כשאת קוראת מאמר ייתכן שתחושי שאת לא משוכנעת כי הקבוצה קטנה מדי? תיארת איך נעשית הערכה של מחקר איכותני. ציינת: 1. חדשני ומקורי 2. מחדש על רקע תאוריות קיימות (שזה קצת כמו 1) 3. פותח פתח לשאלות ומחקרים נוספים. כל אלה נראים לי נכונים וראויים, אבל דומה שחוקרת יכולה לכתוב מאמר כזה גם בעקבות חשיבה פרטית, ללא מחקר כלל. אין בזה שום רע - מאמר המציג תיזה או גישה מקורית יכול להיות נפלא - אבל זה בוודאי לא מחקר, אלא הגות. זה נכון? יש בעיניך הבדל בין הגות למחקר איכותני, ואם יש, האם יש קריטריונים נוספים ש*מחקר* צריך לעמוד בהם? אני ממש לא רוצה להיתפס כמעביר ביקורת, ואני אסביר את המניעים לשאלותי. אחד הוא הרצון להבין מהו מחקר איכותני, שזה מושג חדש לי. מניע נוסף הוא אולי מוזר קצת: עד כה נראה לי שאני מוצא פחות הבדלים בין מחקר איכותני ל-"מחקר מדעי קלסי" ממך. דווקא את מדגישה את השוני בין מחקר איכותני לכמותי, ובעיני פיסיקאים ומתמטיקאים, למשל, עוסקים לא מעט במחקר שעונה על הקריטריונים שלך (עד כמה שאני מבין בינתיים) למחקר איכותני. מצד שני, בדיון 1571 עלו טיעונים קשים למדי על הדרישות הנמוכות לכאורה ממחקרים איכותניים, והייתי רוצה להבין מה בעצם הפער בין הגישה שלך לגישה של המבקרים באותו דיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד ניתן להשוות בין מחקר מתמטי לבין מחקר מדעי? הראשון דדוקטיבי והשני אינדוקטיבי, וקיבלתי את הרושם שההגדרות הנ"ל חסרות משמעות בהקשר של מתמטיקה, בדיוק בגלל ההבדל הזה. האם אתה יכול להדגים "מחקר כמותי" במתמטיקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
200 מליון האפסים הראשונים של פונקציית זיטא נמצאים על "הישר הקריטי" Re(z)=1/2, בהתאמה להשערת רימן (שלפיה כל אינסוף האפסים נמצאים עליו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחקר מתמטי הוא דדוקטיבי במובן זה שכשאתה כבר יודע מה אתה רוצה להוכיח, עליך להוכיח זאת בצורה היסקית מטענות שהן כבר ידועות. אבל חוקרים יכולים להשקיע זמן רב בבחינה תצפיתית של האובייקטים המעניינים אותם, ביצוע סטטיסטיקות, חיפוש תבניות וקשרים, ממש כמו במדעים אחרים. השלב *האחרון*, הדדוקטיבי, הוא באמת ייחודי למתמטיקה. למשל: כמה ראשוניים יש בין 1 ל-n? גאוס ואחרים שיערו את "מספר המספרים הראשוניים" בערך 100 שנה לפני שהוא הוכח, מחקר תצפיתי-סטטיסטי במובהק. אם תטען שזה לא *מחקר* מתמטי, אתווכח איתך. עד היום מתפרסמים מאמרים, ולאו דווקא שוליים, שכל עניינם חידוד תצפיות מסוג זה. לעיתים קרובות מדובר בחישובים קשים מאוד ונדרשת גאוניות רבה לבצעם. דוגמא אחרת: קטלוגים של קשרים (knots) שהוכנו עוד בסוף המאה ה-19. לא הייתה שם שום דדוקציה, אבל הרבה מאוד "אינדוקציות", דהיינו, השערות שונות שהוצעו על-סמך התצפיות הללו. למחקרים אלה אני נוטה, למעשה, לקרוא איכותניים: לא היה שם "מדגם" עם משמעות סטטיסטית, אך מצד שני בחינה מעמיקה של מקרים פרטיים, חיפוש תבניות, תובנות חדשות וכו'. יש דוגמאות אחרות למכביר, פשוט מפני שכמעט כל השערה מתמטית צמחה מתוך תצפיות והסקה אינדוקטיבית. אציין רק עוד אחת, יוצאת-דופן קצת: ב-1970 לערך הבחין מתמטיקאי בשם John McKay שהמספר 196884 מופיע בשני תחומים לא קשורים לחלוטין במתמטיקה1. הוא ניחש שזה לא מקרה, וזכה כמעט ללעג - השערותיו כונו בשם2 Moonshine conjectures. מהר מאוד נוספו עדויות נומריות שהפכו את ההשערה מתצפית יחידאית למחקר כמותי של ממש, ורק לא מזמן זכה Borcherds בפרס החשוב ביותר במתמטיקה על הוכחתו את השערות אלה. 1 אם אתם מתעקשים לדעת: זהו המקדם הלא-טריויאלי הראשון בפיתוח פורייה של הפונקציה המודולרית האליפטית j, וזהו גם אחד יותר מהמימד של ההצגה האי-פריקה הקטנה ביותר של "המפלצת". 2 Moonshine זה בערך "שטויות" או "הזיות בהקיץ". דוגמה מהחיים: "The energy produced by the atom is a very poor kind of thing.
Anyone who expects a source of power from the transformation of these atoms is talking moonshine." Lord Ernest Rutherford |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''משפט המספרים הראשוניים'', כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד"כ, גודלה של קבוצת המחקר נקבע ע"פ קריטריונים שרירותיים שכוללים בעיקר את המשאבים שעומדים לרשות החוקר (תקציב ועוזרי מחקר), גודל האוכלוסיה שממנה הוא רוצה לדגום, הזמן שעומד לרשותו. כמובן שככל שיש יותר נבדקים, המצב יהיה אופטימלי יותר אך לא תמיד ניתן להשיג עוד נבדקים (בעיקר בנושאים רגישים שהנבדקים יחששו לחשוף מנסיון חייהם). יכול מאוד להיות שהחוקר ישאל שאלה מעניינת אך לא יוכל לחקור אותה ויאלץ לבחור בנושא אחר או לתקוף את אותו הנושא מכיוון אחר. המחקר האיכותני מתבסס על ראיונות, שאלונים, ניתוחי מקרה וכל זה על סמך תיאוריות שנכתבו כבר בעוד שהגות מתבססת בעיקר על התיאוריות ועל חוות הדעת האישית של החוקר. החוקר האיכותני, כמו הכמותי, עדיין שומר על ריחוק ואובייקטיביות במחקרו. האמפתיה שעליו לגלות למרואייניו אינה סותרת את העובדה שדעתו האישית (והגותו) נותרות מחוץ למשוואה. אני לא מוצאת את הדרישות מהחוקר האיכותני נמוכות כלל ועיקר. נסה אתה לשקלט (לתמלל ראיון מקלטת אל הכתב) ראיון של שעה ויותר, כשלמעשה, יתכן מצב שתיווכח שלא חידדת את הנקודות הדרושות לך ועליך לחזור על הראיון שנית או שלישית, לאחר השיקלוט עליך לנתח את הדברים ולצורך כך עליך לשקלט כל מילה ממנו, משום שאפילו הגמגומים וחזרה על מילים מצד המרואיין חשובים בדיוק כמו שפת הגוף שלו. ונקודה אחרונה: מי אמר שמחקר פשוט טוב פחות ממחקר מורכב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איילת, למה את מתגוננת? אני אמרתי שהדרישות מהחוקר האיכותני נמוכות? טענתי שמחקר פשוט טוב פחות ממחקר מורכב? זלזתי בקושי לשקלט ראיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני? מתגוננת? חלילה. עניתי לך על השאלות, ואפילו בשמחה. ואולי זה המקום להבהיר: המחקר היחיד שערכתי היה שילוב של כמותי ואיכותני, אני מאוד מעריכה מחקרים איכותניים אבל ברוב הפעמים מתעצלת לבצע אותם בצורה הראויה. מחקרים כמותיים הם ללא ספק פשוטים יותר. אי לכך ובהתאם לזאת, אין לי העדפה מחקרית מובהקת ואני לא באה לגונן על אף אחד מהסוגים1. 1 זו, אולי היתה התגוננות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלוקת שאלונים זה יותר כמותי מאשר איכותני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי אם מדובר בשאלונים סגורים (שאלות אמריקאיות) או פתוחים (שאלות עם מקום לתשובות). משאלות פתוחות קשה מאוד להסיק כמותית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |