|
הערה לא עקרונית: אינטראקציה זוגית דווקא נראית לי כדבר קל יחסית לכמת, בשעה שאת *אופי* האינטראקציה אין דרך לכמת. במחקר הזה מדובר למעשה על מסר כפול: בעוד שהדיאלוג בין הגבר לאישה מעביר מסר מסוג אחד במילים שהם אומרים, מסר מסוג שונה עובר באמצעות שורת צעדים מובנית-מראש שיוצרת דינמיקה שסופה אלימות. המילים עצמן יכולות להשתנות מפעם לפעם, אבל המשמעות שלהן ב"משחק" נשארת זהה. ואין דרך לכמת משמעות, גם כשהיא נראית ברורה לצופה מהצד.
כל זה לא אומר שבמסגרת איכותנית אי-אפשר ליצור דרכים לביקורת על המחקר, וצריך להסתפק במה שנדמה לנו כצופים מהצד. סתם לדוגמא, אפשר לבדוק האם הדפוס הזה קיים במשפחות רבות, לבדוק מה כל אחד מה"שותפים במשחק" מרגיש בשלבים שונים של הדינמיקה – ולהשוות את התשובות שהתקבלו בין משפחות שונות ש(לדעתנו) קיים בהן אותו דפוס. אם התשובות דומות, זה מהווה אישוש מסוים להשערה. סדרה של ביקורות (יצירתיות) מסוגים שונים תיתן לנו אישוש "טוב" להשערת-המחקר, שאין דרך לאשש אותה בכלים כמותיים.
|
|