בתשובה לאיילת בועזסון, 30/08/03 5:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שמתי לב שחזרת על כך כי המחקר הכמותי בודק את מאפייני התופעה ואילו המחקר הכמותי מתעניין במימדי התופעה בכמה הקשרים שונים, כך שנדמה לי שזו טענה כללית שלך, המתייחסת למהות ההבדל בין סוגי המחקרים. זה נשמע לי מוזר מאד. מחקר כמותי, על סמך ידיעותי המועטות בסטטיסטיקה, יכול (וכנראה שגם אמור) לבדוק את עוצמת הקשרים בין משתניים ספקולטביים שונים, ועל ידי כך לבדוק - מן הסתם - את *מאפייני* התופעה. ציינת שני קשיים, שלכאורה מקנים יתרונות למחקר האיכותני: 1. בעיה בהגדרת המונח "אינטרקציה זוגית" - ובכן, אם לא ניתן להגדיר את המונח היטב, מה המחקר בעצם שווה? מה ניתן ללמוד מתוצאותיו? איזה הבדל יש בין תוצאות המחקר הזה, לבין מחקר היפותטי שיעלה רק שאלימות אינה נובעת מדפוסי "קורבן-תוקפן"? 2. הקושי להגיע למיקרי אלימות שלא באמצעות אינטרקציה - אם קיים כזה קושי, הרי שהוא לא נוגע לסוג המחקר אלא למתדולוגיית איסוף הנתונים. אם המצב הוא כפי שאת מתארת, הרי שחוקר המצבע מחקר כמותי יאלץ לאסוף את נתוני המדגם שלו באמצעות אינטרקציה. כתבת שחשוב לסייג את התוצאות משום שמספר הנבדקים נמוך יותר מאשר במחקר כמותי - אבל ההבדל הזה לא סתם "מחליש" את תוצאות המחקר האיכותני, הוא מהותי ביותר, והופך אותו ללא פחות מלא אמין, לסתם מידע אנקדוטלי שעשוי, כפי שכבר נאמר, לספק השראה לשאלות מחקר או למשתנים הקשורים לתופעה - אבל לא יכול לשמשש להסקת מסקנות משום סוג. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא לא טיב ההגדרה (כי גם "טוב" הוא מונח מופשט) אלא, האופן שבו אנשים שונים תופסים אותו. אינטראקציה זוגית זוכה לפירושים שונים ע"י אנשים שונים, מה שנכון לאחד לא בהכרח נכון לאחר. המחקר בעצם יוצר את הסקאלה שאיתה נעבוד ואת ההנחות הבסיסיות שמהן יגזרו, בסופו של דבר, המסקנות. הואיל והמסקנות במחקר איכותני אינן נובעות יש מאין אלא ע"ס סיפורים ספציפיים אמיתיים ונכונים, שההבדל היחיד ביניהם הן ההשקפות השונות של המספרים, קיים הבדל גדול מאוד בינן לבין מחקר היפותטי שמבוסס על הנחות של החוקר בלבד. השערות המחקר הן היפותטיות בתחילת המחקר גם בכמותי וגם באיכותני. אין אפשרות לענות על שאלה כגון זו שהעלית בסעיף 1 משום שתיאוריות אינן מספקות מספיק מידע על החברה הספציפית בזמן הנתון. 2. לא נכון. יש הבדל בין איסוף נבדקים שעונים בעילום שם על סקר מודפס, או לחילופין על שאלות טלפוניות ובים איסוף נבדקים שיהיו מוכנים להרחיב בפירוט בעניין. נושא כגון אלימות במשפחה הוא רגיש ויש צורך בחוקר מעורב יותר (ובצורה שונה) מאשר חוקר כמותי שמתעסק עם אוכלוסיית מחקר גדולה בהרבה. ראיית המידע המתקבל כ"לא אמין" בשל מספר הנבדקים המצומצם אופיינית לחוקרים הכמותיים בעוד שהחוקר האיכותני יכול למצוא במחקר אספקטים מהותיים שלמרות שאינם בקנה מידה רחב כל כך, עדיין חשיבותם מרכזית להבנת הנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה על תשובותיך, בזכותן נדמה לי שקיבלתי מושג על הלך הרוח המנחה את החוקרים בכל אחת מן הגישות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה לא עקרונית: אינטראקציה זוגית דווקא נראית לי כדבר קל יחסית לכמת, בשעה שאת *אופי* האינטראקציה אין דרך לכמת. במחקר הזה מדובר למעשה על מסר כפול: בעוד שהדיאלוג בין הגבר לאישה מעביר מסר מסוג אחד במילים שהם אומרים, מסר מסוג שונה עובר באמצעות שורת צעדים מובנית-מראש שיוצרת דינמיקה שסופה אלימות. המילים עצמן יכולות להשתנות מפעם לפעם, אבל המשמעות שלהן ב"משחק" נשארת זהה. ואין דרך לכמת משמעות, גם כשהיא נראית ברורה לצופה מהצד. כל זה לא אומר שבמסגרת איכותנית אי-אפשר ליצור דרכים לביקורת על המחקר, וצריך להסתפק במה שנדמה לנו כצופים מהצד. סתם לדוגמא, אפשר לבדוק האם הדפוס הזה קיים במשפחות רבות, לבדוק מה כל אחד מה"שותפים במשחק" מרגיש בשלבים שונים של הדינמיקה – ולהשוות את התשובות שהתקבלו בין משפחות שונות ש(לדעתנו) קיים בהן אותו דפוס. אם התשובות דומות, זה מהווה אישוש מסוים להשערה. סדרה של ביקורות (יצירתיות) מסוגים שונים תיתן לנו אישוש "טוב" להשערת-המחקר, שאין דרך לאשש אותה בכלים כמותיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם את עניין האינטראקציה בין החוקר לנחקר במחקר איכותני. בראיון בלתי מובנה אתה יכול להגיע לתמות שלא תגיע אליהם במחקר כמותי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |