|
בד"כ, גודלה של קבוצת המחקר נקבע ע"פ קריטריונים שרירותיים שכוללים בעיקר את המשאבים שעומדים לרשות החוקר (תקציב ועוזרי מחקר), גודל האוכלוסיה שממנה הוא רוצה לדגום, הזמן שעומד לרשותו. כמובן שככל שיש יותר נבדקים, המצב יהיה אופטימלי יותר אך לא תמיד ניתן להשיג עוד נבדקים (בעיקר בנושאים רגישים שהנבדקים יחששו לחשוף מנסיון חייהם). יכול מאוד להיות שהחוקר ישאל שאלה מעניינת אך לא יוכל לחקור אותה ויאלץ לבחור בנושא אחר או לתקוף את אותו הנושא מכיוון אחר.
המחקר האיכותני מתבסס על ראיונות, שאלונים, ניתוחי מקרה וכל זה על סמך תיאוריות שנכתבו כבר בעוד שהגות מתבססת בעיקר על התיאוריות ועל חוות הדעת האישית של החוקר. החוקר האיכותני, כמו הכמותי, עדיין שומר על ריחוק ואובייקטיביות במחקרו. האמפתיה שעליו לגלות למרואייניו אינה סותרת את העובדה שדעתו האישית (והגותו) נותרות מחוץ למשוואה.
אני לא מוצאת את הדרישות מהחוקר האיכותני נמוכות כלל ועיקר. נסה אתה לשקלט (לתמלל ראיון מקלטת אל הכתב) ראיון של שעה ויותר, כשלמעשה, יתכן מצב שתיווכח שלא חידדת את הנקודות הדרושות לך ועליך לחזור על הראיון שנית או שלישית, לאחר השיקלוט עליך לנתח את הדברים ולצורך כך עליך לשקלט כל מילה ממנו, משום שאפילו הגמגומים וחזרה על מילים מצד המרואיין חשובים בדיוק כמו שפת הגוף שלו. ונקודה אחרונה: מי אמר שמחקר פשוט טוב פחות ממחקר מורכב?
|
|