בתשובה לדינה, 18/06/03 9:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מד''ב קלאסי - היינלין ואסימוב - בערך כל מה שכתבו (לחוד, כמובן שלחוד). יותר עכשווי- קוני ויליס. אורסון סקוט קאדר - בערבון מוגבל לטעמי, אבל די מתאים לקריטריונים שלך. ובנושא אחר (והומלץ באייל כבר רבות, זה בערך ספר היסוד לאייל המתחיל) - עולם רדוף שדים של קארל סייגן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע בקארד? חוצמזה - אם כבר גולשים לכאן - את טרי פרצ'ט את מכירה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קארד - המשחק של אנדר היה עונג מייגע, אז לא המשכתי הלאה... דווקא עכשיו אני קוראת את מפות במראה - סיפורים קצרים שלו מתקופות שונות + ספיח על כל סיפור, ואוהבת. פרצ'ט - קראתי ארבעה-חמישה כי זה איזשהו must, אבל הרפתקאות זה לא ממש כוס הקפה שלי. לפחות לא בפני עצמן. חייבת שיהיו דיאלוגים מעניינים ו/או התחבטויות נפש (פלסף, בקיצור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לסיפורי מד"ב קצרים + מבוא לכל אחד, קראתי לא מזמן את "לראות" של הארלאן אליסון. חלק מהסיפורים לא אהבתי, אבל חלק היו לדעתי מרשימים, ובכלל המבוא אנטיטלוויזיה מוצלח מאוד (במיוחד למי שלא מחזיק טלוויזיה בבית, כמוני) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה לאתר אותו (נראה שהוא אזל בחנויות האינטרנטיות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארלאן אליסון הוא לדעתי אחד משלושת הגדולים האמיתיים של המד''ב לצד בסטר וסמית, למרות שיש נודניקים האומרים שהוא סופר פנטסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הנאה מסופרים זה עניין של טעם... קראתי את כל קארד (כולל האחרון בסדרת ENDER's SHADOW), למרות שבאמת חלקם מייגעים, והעסק בוצע רק כדי לסיים מה שהתחלתי. אבל פרצ'ט? לא פילוסופי? הרפתקאות? את בטוחה שקראת אותו? הרפתקאות זה רק המטפורה למוח שנון שמייצר מצבים אנושיים והגיגים עמוקים ביותר! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, קראתי יותר מ30 מספריו, רובם של DW, והאיש ממש טוחן את אותו רעיון. שני הראשונים של דיסקוורלד - the colour of magic ו the light fantastic - מצויינים. כל השאר - רשות. נחמד להעביר איתו את הזמן, אבל לא יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שכיוו החשיבה עקבי וגם הרקע לרוב דומה, אבל אני חושב ששנינו קראנו כבר למעלה מ - 30 מספריו, ומחכים להמשך היא בשל העובדה שגם הסגנון יפה, וגם בכל ספר עומדים בפני 2-3 "בעיות מהות" שאיתן מתחבט הגיבור הפרצ'טי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, קראתי רק כמה בודדים של פרצ'ט - בשורות טובות (אולי זה לא מייצג אותו כי גיימן שותף בכתיבה ?) , צבע הכשף, אולי גם אור מופלא (לא זוכרת אם רק התכוונתי או גם הוצאתי לפועל) ונו, טוב, איזה שלושה מסידרת הננסים (טוב, די כבר עם החיוך המתנשא, אני יודעת שזה לפעוטות). אז אולי אין לי מספיק מושג עליו. כליל המליץ למטה על אלים קטנים, ואם אמצא אותו בעברית אקרא, ואתחנן לסליחתך, או שלא, נראה כבר. ולגבי קריאה *רק* כדי לסיים מה שהתחלתי - אי שם באמצע שנות העשרים שלי איבדתי את היכולת המופלאה הזאת (בתמורה זכיתי בתובנה שכל חיי לא יספיקו לקרוא את כל מה שאני כן רוצה לסיים), ומאז מה שלא עושה לי את זה - ננטש בעודו באיבו. רק חבל שאני לא מצליחה ליישם זאת גם לקולנוע - במטריקס 2 היתה רק סצינה אחת שווה לטעמי. (לא קשור, אז מה :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם מתקשה לסיים כל ספר - ויש בודדים שאיתם אני לא מגיע לסוף. לגבי פרצ'ט - מסוג הסופרים שנהנים הרבה יותר מקריאת המקור ולא התרגום. רק פעם אחת קראתי את אחד התרגומים, וזה היה די קרוב, אבל עשה עוול להרבה מהמקור. אין מה לעשות, אנגלית היא שפה עשירה, ופרצ'ט הוא אומן בשליטה בה. כך שאם אין לך בעיה עם זה, הייתי ממליץ בחום על קריאת המקור הבריטי המעולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב קארד, ממליץ על ספר בודד מצויין שלו: PASTWATCH או בשמו האלטרנטיביThe Redemption of Christopher Columbus אני מתאר לעצמי שספר כזה גם תורגם לעברית.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי. מצוין. ("תצפית עבר" בעברית). אני גרועה, בכלל שכחתי שזה שלו. נו, אז אתה חייב לקרוא את ספרי המסע בזמן של קוני ויליס. (לא שיש קשר ל"תצפית עבר", מלבד הנושא הכללי ורמת ההנאה). "ספר יום הדין", "מלבד הכלב" והסיפור "משמרת אש" בתוך הקובץ "ארץ לא נודעת". וגם את ספריה האחרים, אם אתה כבר כאן, או אז, או משהו. בעברית יצאו "המשכוכית" ו-"מעבר". כולם מומלצים מאוד. באנגלית בטח יש עוד המון, לי יש שניים שעוד לא קראתי ("חלומותיו של לינקולן" ו"דברים בלתי אפשריים", בתרגום חופשי שלי). קצב הקריאה שלי באנגלית קטן בערך פי ארבע מאשר בעברית, מה שפוגם בהנאה עד כדי אִיוּנה. אבל עכשיו, אחרי שהצהרתי איפשהו למעלה, שאין בעיני טעם לקרוא מה שלא ממש שווה, אולי הגיע הזמן לקרוא מה שכן-שווה-אבל-קשה. (וכן, אתה תקבל את הקרדיט, אם וכאשר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אוהבת את ויליס, היא ארכנית מאוד ולועסת כל פרט עבור הקורא חמש פעמים לפחות. ובכל זאת, כמעט קניתי בסטימצקי 1 את החדש שלה, שעולה 90 שקל. בסוף החלטתי שאם כבר אני נשברת וקונה, זה לא יהיה מד"ב כמו בשאר השנה. הלכתי על "12 הכסאות" ועל "ללכת יומם ולילה" של משה אופיר, שנראה מבטיח. אגב כך פגשתי בחנות ידידה ממוצא רוסי, שביקשה המלצה למתנה עבור ישראלית. הראיתי לה את "12 הכיסאות" והיא לא ידעה את נפשה: "סוף סוף תרגמו את זה!". אז אפשר לומר שקניתי 2 עותקים, רק שעל השני לא אני שילמתי. 1 עקרונות עקרונות, אבל גם המבצע הוא מבצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מלבד הכלב'' אינו ספר ארכני כלל אלא פארודיה מוצלחת על ''שלושה בסירה אחת'' וספר מצוין בזכות עצמו. לעומת זאת, ''ספר יום הדין'' מלבד ארכנותו גם חסר עלילה ומשעמם מאוד. מי שרוצה לקרוא ספר על גיבור בן ימינו שחוזר לימי הביניים באנגליה, יש ספר של דפנה די-מוריאה ששכחתי את שמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מלבד הכלב" הוא לא פארודיה - הוא מחווה. וזה בכלל לא סותר את העובדה שהוא ארכני. שלא לדבר על כך שהמתח מושהה כל פעם מחדש באמצעים לא משכנעים, שהעלילה מייגעת ומעגלית ושההומור דלוח וצדקני. אני יכולה להמשיך :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן גם סיפרו של מייקל קרייטון על חבורת הסטודנטים החוזרים לימי הביניים הוא לא רע בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר החדש של קוני וויליס נפלא. אבל אני לא דוגמה. הספר החביב עלי ביותר בעולם הוא "ספר יום הדין". אבל אני סומכת את ידי על הבחירה ב"ללכת יומם ולילה"*. משה בא לשוחח איתי בחנות לפני כמה זמן, ונתן לי לקרוא את הפיסקה על חנות הספרים. היא כל כך מצאה חן בעיני שמייד קניתי את הספר לעיניו (אם כי בהנחת עובדים) מה ששימח אותו מאד, והוא כתב לי הקדשה**. אחר כך גם קראתיאת הספר מההתחלה עד הסוף והוא נהדר. מאד הזכיר לי את "זכרון דברים" של יעקב שבתאי, אבל נהנתי ממנו יותר. -------------------------------------------------- * נכון שזה נורא משמח אותך? ** עכשיו יש לי ממש אוסף של ספרים בהקדשת המחבר, שלושה במספר, והשנים האחרים הם "הטרילוגיה הניו-יורקית" של פול אוסטר(באנגלית) והביוגרפיה של קישון שכתב ירון לונדון בחתימת שניהם (בעצם הוא של אבא שלי, אבל מי סופר?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא. לי יש (בין השאר) ספר של בראדבורי עם ההקדשה, To Tal,
May the Moose be with you. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נ-כון! איזה כיף לך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כייף? לא יודעת. מי אמר שברדבורי חתום על ההקדשה? 1. אם תשאלי אותי, חתום עליה אחד שאפילו השאיר כאן רמז לזהותו: תגובה 153142 לגבי "ללכת", אני עדיין נהנית ממנו. הקטע הכי מצחיק הוא סיפור המחקר האנתרופולוגי על ההתייחסות התרבותית של בני אדם ל... רגע, איך הוא מנסח את זה? "הניקוז - מחקרים חדשים". או "השתקת קולות ההיטהרות", או "הדממת הרעש המתלווה להפרשות". 1 לדעתי הוא כבר בן מינן, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דור הענקים של המד''ב הולך ונעלם מן העולם, אולם ברדבורי יבדל''א עדיין חי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה לארגן סדרה של ערבי הקראה של סופרים ומשוררים צעירים בחנות. בינתיים אנחנו מנסים לפתור קשיים טקטים - החנות נורא קטנה... אבל שוחחתי בנושא ביום שישי עם משה אופיר והוא אמר שהוא ישמח מאד. נראה אם זה יצא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמסרי לו ד''ש מאחת שסיימה היום את הספר וחשבה שהסיום מרגש ופשטני בעת ובעונה אחת (אבל הוא הצחיק אותי בקול רם פעמיים, וזה נחשב לו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק עדכון - "12 הכיסאות" הוא ממתק אמיתי. מי שאהב את מיכאיל ומרגריטה יתאהב גם בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי פעם סרט בשם הזה עם מל ברוקס, האם הסרט מבוסס על הספר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, חוכמולוגית, קראת את כל ספרי ההרפתקאות שלו, ורק אותם. הננסים (ככה קראו לזה בעברית?) זה לא "שלושה מתוך", אלא "את שלושת ספרי", כי זה כל מה שיש, ובזה זה נגמר. ובאמת עדיף לא לקרוא אותו בעברית. קשה לי לראות איך רוב ההומור שלו יכול לעבור תרגום לשפה הקשה שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את רוצה _גם_ פרצ'ט ו_גם_ דיאלוגים מעניינים ופלסף, אני ממליץ על Small Gods, פארודיה על הכנסיה הקתולית בימי הביניים ועל דת מאורגנת בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך מושג אם תורגם ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם ''בשורות טובות'' שהוא כתב עם גיימן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר פרצ'ט מעט פילוסופי, אני ממליצה בנוסף על "פירמידות" (תורגם, אין לי מושג איך התרגום) ו hogfather (לא תורגם) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלו פה על תרגום של פרטצ'ט - יש תרגומים מהם נהניתי כצעיר יותר, לפני שעברתי לאנגלית באופן מולט. את זלזני תרגמו לא רע, אסימוב בסדר גמור, לם אין לי מושג (אינני מקוראי הפולנית), וכך הלאה. את פרצ'ט תרגמו גרוע. מאד גרוע. בלי יוצא מן הכלל. הם מפספסים אותו לגמרי. חלק גדול מההומור שלו, הומור שאינהרנטי לעלילה, הוא מבוסס-אנגלית בצורה חדה. אני ממליץ לוותר על פרצ'ט אם לא קוראים אותו באנגלית. ממש כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני ממליץ לוותר על קריאה בתורה אם לא יודעים עברית, אחרת מצמיחים למשה קרניים על הראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל זה לא הרבה יותר מצחיק ככה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שגם את התנ''ך קשה להבין מתרגומים, מה גם שנוסף הנופך התיאולוגי לכל תרגום. מצד שני, לעתים היוועצות בתרגומים יכולה לסייע בהבנת טעויות, שיכולות להיות תוצאה של שכתוב מוטעה בשלב שלאחר התרגום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם קראת ארבעה חמישה, אני לא מבין איך את חושבת שפראטצ'ט כותב הרפתקאות. רק שני הראשונים הם כאלה, והשאר הופכים ליותר ויותר סאטירה חברתית או, במינימום, פארודיות מוצלחות. קחי, למשל, את "Small Gods" הנפלא, או מהחדשים יחסית (הוא מוציא ספר בערך כל חצי שנה) - The Truth המשובח. אגב, הוא גם כתב של טרילוגיית הנומים (Nomes) המופלאה, שהם ספרי ילדים מומלצים בהחלט (אבל לא קראתי את התרגום, אז אני לא יכול להגיד עליו דבר). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |