בתשובה לענת, 20/06/03 0:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא אוהבת את ויליס, היא ארכנית מאוד ולועסת כל פרט עבור הקורא חמש פעמים לפחות. ובכל זאת, כמעט קניתי בסטימצקי 1 את החדש שלה, שעולה 90 שקל. בסוף החלטתי שאם כבר אני נשברת וקונה, זה לא יהיה מד"ב כמו בשאר השנה. הלכתי על "12 הכסאות" ועל "ללכת יומם ולילה" של משה אופיר, שנראה מבטיח. אגב כך פגשתי בחנות ידידה ממוצא רוסי, שביקשה המלצה למתנה עבור ישראלית. הראיתי לה את "12 הכיסאות" והיא לא ידעה את נפשה: "סוף סוף תרגמו את זה!". אז אפשר לומר שקניתי 2 עותקים, רק שעל השני לא אני שילמתי. 1 עקרונות עקרונות, אבל גם המבצע הוא מבצע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''מלבד הכלב'' אינו ספר ארכני כלל אלא פארודיה מוצלחת על ''שלושה בסירה אחת'' וספר מצוין בזכות עצמו. לעומת זאת, ''ספר יום הדין'' מלבד ארכנותו גם חסר עלילה ומשעמם מאוד. מי שרוצה לקרוא ספר על גיבור בן ימינו שחוזר לימי הביניים באנגליה, יש ספר של דפנה די-מוריאה ששכחתי את שמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מלבד הכלב" הוא לא פארודיה - הוא מחווה. וזה בכלל לא סותר את העובדה שהוא ארכני. שלא לדבר על כך שהמתח מושהה כל פעם מחדש באמצעים לא משכנעים, שהעלילה מייגעת ומעגלית ושההומור דלוח וצדקני. אני יכולה להמשיך :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן גם סיפרו של מייקל קרייטון על חבורת הסטודנטים החוזרים לימי הביניים הוא לא רע בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר החדש של קוני וויליס נפלא. אבל אני לא דוגמה. הספר החביב עלי ביותר בעולם הוא "ספר יום הדין". אבל אני סומכת את ידי על הבחירה ב"ללכת יומם ולילה"*. משה בא לשוחח איתי בחנות לפני כמה זמן, ונתן לי לקרוא את הפיסקה על חנות הספרים. היא כל כך מצאה חן בעיני שמייד קניתי את הספר לעיניו (אם כי בהנחת עובדים) מה ששימח אותו מאד, והוא כתב לי הקדשה**. אחר כך גם קראתיאת הספר מההתחלה עד הסוף והוא נהדר. מאד הזכיר לי את "זכרון דברים" של יעקב שבתאי, אבל נהנתי ממנו יותר. -------------------------------------------------- * נכון שזה נורא משמח אותך? ** עכשיו יש לי ממש אוסף של ספרים בהקדשת המחבר, שלושה במספר, והשנים האחרים הם "הטרילוגיה הניו-יורקית" של פול אוסטר(באנגלית) והביוגרפיה של קישון שכתב ירון לונדון בחתימת שניהם (בעצם הוא של אבא שלי, אבל מי סופר?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא. לי יש (בין השאר) ספר של בראדבורי עם ההקדשה, To Tal,
May the Moose be with you. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נ-כון! איזה כיף לך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כייף? לא יודעת. מי אמר שברדבורי חתום על ההקדשה? 1. אם תשאלי אותי, חתום עליה אחד שאפילו השאיר כאן רמז לזהותו: תגובה 153142 לגבי "ללכת", אני עדיין נהנית ממנו. הקטע הכי מצחיק הוא סיפור המחקר האנתרופולוגי על ההתייחסות התרבותית של בני אדם ל... רגע, איך הוא מנסח את זה? "הניקוז - מחקרים חדשים". או "השתקת קולות ההיטהרות", או "הדממת הרעש המתלווה להפרשות". 1 לדעתי הוא כבר בן מינן, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דור הענקים של המד''ב הולך ונעלם מן העולם, אולם ברדבורי יבדל''א עדיין חי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה לארגן סדרה של ערבי הקראה של סופרים ומשוררים צעירים בחנות. בינתיים אנחנו מנסים לפתור קשיים טקטים - החנות נורא קטנה... אבל שוחחתי בנושא ביום שישי עם משה אופיר והוא אמר שהוא ישמח מאד. נראה אם זה יצא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמסרי לו ד''ש מאחת שסיימה היום את הספר וחשבה שהסיום מרגש ופשטני בעת ובעונה אחת (אבל הוא הצחיק אותי בקול רם פעמיים, וזה נחשב לו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק עדכון - "12 הכיסאות" הוא ממתק אמיתי. מי שאהב את מיכאיל ומרגריטה יתאהב גם בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי פעם סרט בשם הזה עם מל ברוקס, האם הסרט מבוסס על הספר? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |