בתשובה למיץ פטל, 30/10/00 18:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אורח החיים המערבי הוא אורח-חיים אנטי-טבעי. במקום לנסות ולהשתלב עם הטבע וכדור-הארץ ולהינות ממשאביהם באופן בלתי-מזיק, גורס אורח-החיים המערבי ניצול נהנתני של משאבי כדור הארץ באופן אגרסיבי. קל מאוד להביא דוגמה לכיצד אורח-חיים מעוות זה מענה, תרתי-משמע, את עניי-העולם, המרוכזים רובם בחלקי כדור הארץ המכונים "העולם השלישי". דוגמא כזו מצויה בתגובתך הקודמת: עשרות-אלפי הילדים הסינים המייצרים נעליים עבור "נייק" או צעצועים עבור "מקדונלדס". זוהי דוגמא קלאסית: קח ילד סיני אחד כזה והנח שהוא מייצר 20 צעצועי מקדונלדס שכאלה ביום בלבד. מקדונלדס מוכרת צעצוע כזה בכ-5 שקלים במזללותיה בישראל, היינו: כדולר ורבע. חשבון פשוט יצביע על 25 דולר ביום רווחי ברוטו לתאגיד הנצלן על גבו של ילד פעוט שאמור היה ללמוד היסטוריה סינית באותו זמן. לאור עלויותיו האפסיות של הפלאסטיק המשמש לייצור הצעצועים, ולאור העובדה שקברניטי מקדונלדס מחזירים לעצמם את הוצאות ההובלה, האיחסון וכיו"ב בכך שהצעצועים מיוצרים על בסיס דמויות של סרטי וולט-דיסני, למשל, שעמם חותם התאגיד המרושע על חוזי-עתק, ניתן לאמר שרווחי הברוטו הנ"ל הם, לכל הפחות, רווחי נטו. פעולה אריתמטית פשוטה, שתפחית את הדולר הבודד שמשתכר אותו ילדון מ-25 הדולרים הנ"ל, תצביע על תוצאה שאינה משתמעת לשתי פנים - %4 רווח לילד, 96% - למקדונלדס. וזה עוד בהנחה שהילד מייצר 20 צעצועים ביום, הנחה מופרכת, כמובן, לאור העובדה שהמפעלים עובדים בייצור-פס. עכשיו נותר רק להזכיר שבעלי התאגיד הם אמריקנים והילד, כאמור - סיני. כפי שטענתי בתחילה - ניצול מחפיר של ה"עולם הראשון" את ה"עולם השלישי". ועדיין לא דיברנו, מר פטל, על החצנת העלויות הסביבתית השערורייתית שנוקטים תאגידים דוגמת מקדונלדס (כל הפלאסטיק של הצעצועים המחמם את כדה"א גם לי, גם לך וגם לילד הסיני, והכל כדי שמקדונלדס תרפד עוד קצת את חשבון הבנק התפוח ממילא שלה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הידעת כי במקדונלדס עובדים הרבה מאוד אנשים? הידעת כי את הצעצוע העלוב שמכין אותו ילד הוא היה יכול למכור בחצי רופי אם לא היה לו את המנגנון של מקדונלד כדי להפוך את זה למשהו יקר? הידעת כי אף אחד לא מכריח את הילד הזה ללכת לעבוד, חוץ מהעוני של ההורים שלו? אז למה אתה מאשים את מקדונלדס? תאשים את ההורים שלו ששלחו אותו לעבוד שם, או את הממשלה שלו שלא קבעה שכר מינימום וגיל מינימום לעבודה. אי אפשר להאשים את התעשיינים, כי הם בסך הכל פועלים למען האינטרסים של עצמם, והם לא מחוייבים לשום דבר אחר. הממשלות הן שמחוייבות לאינטרסים של האזרחים. אגב, אם החברה תדאג שזה יהיה אינטרס של מקדונלדס לשלם לילד יותר (למשל, על ידי חרם), אז מקדונלדס תשלם לילד יותר. בינתיים נראה לי שלחברה פשוט לא מזיז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייה היא שהממשלות ב'עולם הראשון' מחוייבות בעיקר לאינטרסים של התאגידים והתעשיינים הגדולים, ואף פועלות במסגרת השפעתן הגלובלית העצומה על ממשלות ה'עולם השלישי' כך שתנאי החיים הבלתי-אנושיים שגורמים לקטינים למצוא עבודה במסגרת פס-ייצור מכני הגוזל מהאדם את כבודו ואת יצר החופש שלו מונצחים ומועברים בירושה גאה מאב לבן. נוח לממשלות אלו לנצל את המשטרים המדכאים והאנטי-דמוקרטים של העולם השלישי, בין אם תוך תשלום מס-שפתיים של התנגדות לדרכיהם הנלוזות ובין אם ביצירת משטרי רפאים או ממשלות בובות מסוגים שונים המשרתים את מטרות אדוניהם ומיטיביהם. וכך, בעוד ה''תעשיינים'' רוחצים בניקיון כפיהם ובטוהר ה''שוק החופשי'' בו הם פועלים ושאת חוקיו התיאורטיים הם מקפידים לשבור בכל הסכם ''סחר פתוח'' שחותמת ממשלתם, מדשדשת לה מרבית אוכלוסיית העולם ברמת חיים מחפירה ובקיום מזעזע ולא-אנושי, פועלת תעשיית התעמולה התאגידית במלוא אונה וטורחת לשוב ולהסביר לנו כמה בר-מזל הוא אותו ילד סיני או הודי אומלל שזכה למצוא מקום עבודה מכניס ומספק תחת כנפיה הרחבות של ספקית המזון העולמית, הגמ''ח חוצה היבשות - חברת מקדולנדס ודומיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב. אינני מאשים רק את מקדונלדס במצב. בוא נשאיר לרגע את ההורים מחוץ לתמונה, ולו רק מפני שייתכן מאוד שלילדים רבים מאלה המנוצלים ע"י התאגידים הבינ"ל פשוט אין כאלה. אני מוכן להסכים עמך שממשל שאינו קובע שכר-מינימום ראוי לעובדים וגיל עבודה מינימלי הוא ממשל מחורבן, וזה בלשון המעטה. אוקיי, אז המצב הוא שיש ממשל דפוק במדינה. יש הרבה מדינות על הפלנטה שמסיבות שונות ומשונות שולטים בהן דיקטטורים אכזרים, אנשים חסרי-לב או סתם כאלה שלא אכפת להם. אז מה? אז מותר לנצל ילדים? אז מה אם אין מי שמגן עליהם? הטיעון שלך, דובי, עם כל הכבוד, אינו מתקבל על הדעת. מה פירוש "אי-אפשר להאשים את התעשיינים, כי הם בסך-הכל פועלים למען האינטרסים של עצמם והם לא מחויבים לשום דבר אחר"? איזה מן טיעון זה? אם אתה עצמך היית נמצא במצב שבו אתה יכול מחר בבוקר לצאת לרחוב, לתפוס חמישה ילדים ולהעביד אותם בפרך ובכך להרוויח חצי מיליון דולר, והיה מובטח לך ששום צעד לא יינקט נגדך - היית עושה את זה? אני בטוח שלא. אם כן, מדוע אתה מוכן לתת למקדונלדס לרחוץ בנקיון כפיה כאשר היא מבצעת פשע שאפילו לעצמך לא היית סולח? אשר לרעיון שהעלית בדבר חרם על מקדונלדס - אני אישית מחרים אותם זה שנה וחצי. חברים רבים שלי מחרימים אותם גם כן. להם זה "כן מזיז", מה איתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח לשם הויכוח שלפתע התעורר המצפון של חברות מקדונלד, נייקי ושאר תאגידי העולם והן מחליטות כולן לשלם שכר "הולם" לעובדיהן. אם שכר העבודה מפסיק להיות שיקול, אז אין שום סיבה להעסיק ילדים סינים ואפשר להעביר את היצור לארה"ב ולחסוך בהוצאות ההובלה והלוגיסטיקה. יתכן שבארה"ב לא יהיו מספיק עובדים והאבטלה שם תרד ל0. יבואו לארה"ב עובדים זרים מסין, יעבדו במקדונלד ובנייקי בשכר מינימום ויחיו בתנאים עלובים, שכן דולר ליום בסין, הוא בערך כמו שכר מינימום בארה"ב. מה הועילו צדיקים בתקנתם? מצד שני, אם לא יהיה צורך בעובדים זרים, אז מה יעשו כל אותם סינים שאיבדו את מקום עבודתם? האם גם עכשיו תבוא בטענות למקדונלד על רשעותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לכך, מכיוון שמחירי ההמבורגרים והנעליים יעלו, רמת החיים של עניי ארה''ב (שרבים מהם יהיו מהגרים סיניים) תרד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הרבה אנשים עובדים בשכר מינימום . אין לי עובדות אך לדעתי מקדונלדס מחזיקים באחד השיאים של שכר-עודף (ההפרש בין הרווח על גבו של העובד לבין המשכורת אותה הוא מקבל( אכן אי אפשר להאשים את התעשיינים המנצלים ילדים על מנת להרוויח עוד שקל. מה שכן ניתן לעשות הוא להתנגד למעשיהם ולהחרים אותם. כמו כן ניתן להאשים את מי שקונה מאותם מוצרים ונותן יד לאותם תעשיינים. מדוע לדעתך אין הממשלות מעלות את שכר המינימום ומעלימות עין מהניצול המחפיר של אזרחיהן ? אולי משום שזה שתנאי שמציבות לעומתן המדינות המתועשות הנשלטות ע"י בעלי ההון בתמורה להסדר החובות של אותן מדינות ? כמו הדרישה לצמצם בתקציב החינוך והבריאות של אותן מדינות ? "אם החברה תדאג..." מי היא החברה אם לא אתה ? גם לי נראה שלך לא מזיז מאותו ילד סיני . אתה ושכמותך מעדיפים את התענוג המפוקפק של מזון מפלסטיק כנראה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, דובי, אני לא מבין. חוקי ההיצע והביקוש בשוק העבודה קובעים שהילד הזה יקבל דולר ליום. אתה חושב שזה השכר שהוא צריך להרוויח, או לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקי ההיצע והביקוש הם גלובליים כיום. חלק מהשיקולים שתאגיד צריך לעשות הם שיקולי דעת קהל - כשנייקי משלמים שכר רעב לפועלים, הם לוקחים בחשבון שכך וכך אנשים יסרבו לרכוש מוצרים שלהם עקב כך, ויגרם להם נזק תדמיתי. הביקוש למוצרים שלהם יפגע אם הביקוש שהם יפעילו לפועלים לא יציע שכר גבוה יותר. הכוח, על כן, הוא בסופו של דבר בידי הצרכן (לדוגמאות רבות, ראה מגוון חרמות דתיים על מוצרים בישראל). האם לדעתי צריך לשלם לילד יותר? מוסרית? כן. לא, סליחה, מוסרית, ילד לא צריך לעבוד בכלל. אז לא נדבר על הילד, נדבר על מבוגר. האם צריך לשלם למבוגר יותר? כן. האם זה מזיז לי מספיק כדי שאנקוט עמדה בנושא? מצטער, לא. אני אגואיסט מסריח. כאמור, זה לא ממש רלוונטי מבחינתי, כי אני בכל מקרה לא אוכל במקדונלדס ולא נועל נייקי. אם אתם ממש רוצים, אתה יכולים לצרף את השם שלי לעצומות, אף אחד לא ישים לב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא אגואיסט מסריח, למרות שהיית רוצה להיות כזה. כולנו תוצרים של מערכת חינוך שהחדירה בנו פחד מלחץ חברתי, וזה מונע מאיתנו להתנהג כאגואיסטים ויוצר בתוך כל אחד מעין שוטר פנימי שמפקח על התנהגותו. איך אפשר להיות אגואיסט ראוי לשמו בתנאים כאלו? לדוגמא? ציות לחוק. מבחינה אגואיסטית פשוט לא משתלם לציית לחוק אם אין בסביבה מישהו שיכול להבחין בזה ולדווח למשטרה. או שמא אני טועה ואתה מפר את החוק בשיטתיות לטובתך בכל פעם שזה משתלם לך, בחישוב ארוך טווח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. אז לפחות מותר לי להיות מסריח? אבל ברצינות - שמירת החוק שלי היא מתוך ההנחה שאם אני אשמור על החוק, זה נותן לי לגיטימציה לצפות מהחוק שיגן עלי. אני אינני שומר על המהירות המותרת כי באמת לא מפריע לי אם כולם נוסעים מעל המהירות המותרת (שזה אכן המצב). אני כן לא-גונב משום שאני חושב שבכך אני מאשש את זכותי עצמי לקניין שלי. אני מבין מדוע אדם שאין לו שום דבר שאפשר לגנוב ממנו לא ירגיש לא נוח כאשר הוא גונב מאחרים (מבין, אבל לא מקבל, יש לציין). כלומר - הבחירה שלי בקיום החוק, גם אם אין סיכוי שאתפס, היא מתוך תפישה אגואיסטית. מסריחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכותך לקניין לא ממש קשורה באופן לוגי לשאלה אם אתה מכבד את קניינם של אחרים. הסיבה לכך שאתה נהנה מזכות הקניין היא קיומה של משטרה במדינת ישראל, בתוספת נורמות חברתיות (אינדוקטרינציה דרך החינוך) שמחדירות באנשים מעצורים מפני גניבה. ולחשוב שאתה צריך לדרוש מעצמך את מה שאתה דורש מאחרים - זהו חוסר אגואיזם מובהק. לא יותר משתלם לנצל את כל הפריירים?... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיון אישי, בד''כ אני הפראייר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני. אבל במקרה שלי אני לא קורא לזה אגואיזם... בכל אופן, אני מוכן להיות סגן-נשיא של כבוד באגודת הפריירים האגואיסטיים, אם תקים אותה. זו תהיה אגודה של אנשים שהיו רוצים להיות קפיטליסטים דורסניים, אבל חסרים להם הכישורים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגלי האכילה והנעילה שלך אינם ממין העניין כלל. זה לא משנה כהוא-זה אם אינך אוכל במקדונלדס. אף אחד לא מתווכח כאן על חייו הפרטיים וברור שכל הויכוחים מתנהלים ברמת העיקרון. השאלה (המוסרית-עקרונית, כאמור) היא פשוטה וברורה, וענית עליה בעצמך: הקאפיטליזם האמריקני מביא לתוצאות בלתי-מוסריות בעליל בחיי היומיום. אין זה משנה אם אתה מתכוון לעשות משהו בעניין אם לאו. בעצמך אמרת: מוסרית, הילדים המנוצלים אינם צריכים לעבוד, ודאי שלא תמורת שכר-הרעב המשולם להם ע"י מקדונלדס. וזו כל התורה כולה - הקאפיטליזם הוא תיאוריה רקובה, המצויה בפשיטת רגל מוסרית (לטעמי מיום שבאה לעולם, אך ללא ספק עתה, כשמיליוני ילדים נעשקים ומנוצלים בגללה). זכותך לאכול, ללבוש ולעשות כל מה שאתה רוצה, אולם אינך יכול לכנות עצמך קאפיטליסט מבלי להודות בכך שאתה אדם בלתי-מוסרי, וזאת לשיטתך-שלך. אשר לשינוי הממשי, ברור לי שלא משכמותך תבוא הישועה לילדי העולם, הם, כפי שאמרת, לא מזיזים לך בגרוש. מה שכן, חשוב לי להציג את התורה בה אתה דוגל במלוא מערומיה, לטובת כאלה שמתעניינים בגורל כדה"א והיושבים עליו מעט יותר. ונראה לי שמטרה זו הושגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שזה לא שהקפיטליזם שהגיע לפשיטת רגל מוסרית, זו החברה האנושית שהגיע לידי כך (ואני ספק אם אי פעם לא הייתה במצב שכזה). לאנשים בכל רחבי העולם ממש לא אכפת מהילדים מזי הרעב באסיה ובמדינות אחרות. נכון, יש פה ושם כמה פריקים של עזרה לזולת, אבל רוב האנשים, ואין זה משנה מאיזו תרבות הם, דואגים לכל היותר לעניי עירם (והנה אפילו אני דוגל במדיניות רווחה מסויימת עבור עניי ישראל!) העובדה כי גם מדינות לא קפיטליסטיות (כמו אותן מדינות שבתוכן נעשקים הילדים, מראה כי אין שום דבר בלתי מוסרי אינהרנטית בקפיטליזם עצמו. הראיתי לך כיצד הקפיטליזם מכיל מכניזם שמאפשר הגשמה של שאיפות מוסריות של הקהילה דרך חרם צרכנים כנגד יצרנים שעוברים על הקוד המוסרי הזה. הבעיה היא שהחברה ככלל לא מעוניינת כלל בנושאים הללו, וזה לא משנה אם האנשים בחברה הם קפיטליסטים או סוציאליסטיים - בסופו של דבר, לא אכפת להם. ורק עוד דבר אחד לפני שנגמרת לי הבטריה בלפטופ הבורגני שלי - אם לא התקשורת שיצר וטיפח אותו משטר קפיטליסטי שנוא עליך, לא היית יודע כלל על הילדים הסיניים. כאמור - הקפיטליזם מכיל בתוכו מכניזמים שנותנים לאנשים את האפשרות להשפיע. אם אנשים מנצלים אותם או לא - תלוי בהם. שוב אחזור ואמליץ על הספר "חופש או שוויון" שאת שם הכותבת שלו שכחתי כרגע, ואין לי אותו בסביבה. יום טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחת להימלט ממלכודת אי-המוסריות. הנסיון להטיל את כל האשמה ב"טבע-אדם" אמורפי אין בו דבר. כמובן, יש אנשים טובים ויש טובים פחות, בדרגות שונות של פחיתות-טיב, אולם אין בהבחנה זו כל רבותא, ולמעשה היא אחת הקלישאות החבוטות יותר שקיימות. כמובן שיצר-האדם יכול להיות רע ומרושע. כמובן שלולא היתה משטרה, סביר להניח שאנשים היו משעבדים, מכים וגוזלים את חבריהם ואונסים את חברותיהם (וגם את חבריהם), אבל זו כל הפואנטה - בדיוק בשביל זה כן ישנה משטרה! (משטרה במובן הרחב, הכולל מערכת חוקים סדורה ומערכת שיפוט) כנ"ל בדיוק לגבי יחסי הכלכלה-חברה בין בני האדם: תן להם חופש מוחלט להשתולל ולעשות כרצונם - Voila! תקבל בדיוק את מה שיש לנו היום - ניצול קטינים ובגירים, זיהום כדה"א, עושק, השחתה תרבותית ועוד כהנה וכהנה. גם כאן הפתרון הוא פשוט: קצת משטרה (וגם כאן - במובן הרחב, כולל חוקי עבודה וסחר בינ"ל, עם מערכת אכיפה וסנקציות כואבות) ותקבל, אם לא סדר מוחלט, לפחות עולם יפה יותר שאפשר לחיות בו. המכניזמים שהצעת יפים מאוד, וראויים מאוד, וכפי שציינתי קודם אני גם משתמש בהם באופן פעיל, אבל למרבה הצער הם פשוט אינם מספיקים: בדיוק כמו שלא מספיק לשכנע בדברי-כיבושין רוצח מטורף או בריון תוקפני, אין זה מספיק לאיים על מקדונלדס עם תקשורת וחרם צרכנים. עובדה - זה פשוט לא עובד. במחשבה נוספת, לא רק שזה לא עובד, זה גם מקביל להפליא לפתגם העממי בדבר האמצעי בו לא מומלץ לאיים על נפקניות. הרי מקדונלדס ונייק, עם כל הררי הכסף שלהם, מפיצים כזאת כמות של תעמולה ודיסאינפורמציה, שלפעילים הירוקים התפרנים פשוט חבל על הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה מה שאתה לא מבין - בדמוקרטיה, מי שקובע עבור המשטרה מה צריך לאכוף, זה העם עצמו. הסיבה שאסור להרוג, ושהמשטרה תנסה לעצור בעדך מלרצוח אנשים, היא שהחברה החליטה לאסור על כך. החברה, אפעס, לא קבעה שאסור לנצל ילדים בחברות זרות, ולראייה - לאנשים לא אכפת. ומי אתה שתקבע עבור חברה שלמה כלשהי מהם הערכים שצריכים להנחות אותה? אתה בא ואומר - לדעתי, כך וכך צריך לנהוג, ולכן צריך לכפות על חברה X לנהוג כך - וכל זאת בזמן שהחברה באופן אקטיבי למדי דוחה את ערכי המוסר שלך. כשתוכיח לי שערכי המוסר שלך עליונים בצורה כלשהי על מוסר אחר כלשהו בצורה אובייקטיבית, נוכל להמשיך את הדיון. ועוד דבר אחרון - אם לחברה האמריקאית היה אכפת מהילדים הסיניים (לחברה, לא לתאגידים) והייתה כולה מחרימה את מקדונלדס (או אפילו לא כולה - רבע ממנה גם היה מספיק), ידידנו רונאלד ושאר חברי הדירקטוריון היו דואגים מהר מהר לפטר את כל הילדים הקטנים, ולהעביר את עסקיהם חזרה לארה"ב - אם כבר לשלם שכר מינימום, כבר עדיף להיות פטריוטיים ולספק עבודה לאמריקאים... איזה כיף. אני בטוח שהילדים הסיניים מאוד ישמחו על העזרה שהושטת להם. העובדה היא שהכלכלה שלהם מסריחה (נחש בגלל איזו משנה מדינית-כלכלית), ולכן יש להם צורך בכלל בתאגידים שכאלו שיספקו להם מקומות עבודה עלובים כל-כך. אי אפשר לצפות ממקדונלדס לדאוג לסין. יש לה דברים יותר חשובים על הראש. למשל המתכון החדש של המק-נאגטס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון דובי ,הסינים צריכים לדאוג לעצמם. גם המובטלים צריכים לדאוג לעצמם ,וגם המפגרים והנכים, ובכלל - בוא נעצום את העיניים ונגיד שכולם שווים. אז זהו, שלא. בדיוק כמו שלמפגר ולגאון אין אותה יכולת לנצל מחשב ביעילות ,כך גם למי שגדל בשיטה קומוניסטית ולמי שגדל במערב אין אותה יכולת לנצל ביעילות את הביקוש לצעצועי ילדים. מצד אחד, המדינה (או מקדונלנדס, במקרה שלנו) לא צריכה להיות אמא של אף אחד מפני שהסינים (או המובטלים, או...) צריכים להזיז את התחת, להתאמץ וללמוד. מצד שני, תמיכה היא חיונית אם רוצים שהלימוד הזה יתבצע מהר וטוב .כשפשוט זורקים אנשים ישר למים, חלק מתחילים לשחות, אבל חלק גם טובעים. תראה ברוסיה מה קרה כשזרקו אנשים למערכת קפיטליסטית בלי הכנה נפשית ובלי ייעוץ צמוד. יש שם עוני נורא היום. בוא נעבור לסין. הפועלים הסינים יודעים לייצר צעצועי ילדים, ומקדונלדס יודעת לשווק אותם באמריקה. יופי! יש לנו זיווג. אלא מה, שהסינים עניים ובורים (בכל הנוגע לקפיטליזם) וכנראה גם לא מאורגנים. הם לא יודעים שלמקדונלדס ישתלם להעסיק אותם גם אם ירוויחו כפליים. כמובן שלמקדונלדס יש אינטרס להשאיר אותם בורים, וזה מראה לך שהשיטה רקובה: שיטה כלכלית שבה למישהו יש אינטרס לעודד בורות אצל אחרים היא שיטה בעייתית, לכל הפחות. עכשיו השאלה מי יחנך את הסינים. ההנחה הבסיסית היא שהפועלים הסיניים העניים צריכים את הכסף יותר מבעלי המניות של מקדונלד, שהם בעיקר קרנות פנסיה אמריקאיות שמבטיחות את עתידם של בני המעמד הבינוני. לכן צריך שהסינים ידעו שיש להם אלטרנטיבות. תחשוב למשל על סידור שבמסגרתו מקימים הפועלים הסיניים חברה משותפת, שמייצרת את הצעצועים בקבלנות עבור מקדונלדס - ברור שזה פתרון עדיף מבחינת הדרך שבה הכסף מתחלק, אלא שזה לא יעבוד מפני שמקדונלדס פשוט תגייס פועלים חדשים מבין המוני האיכרים המובטלים של סין. הנה לך דוגמא למצב קלאסי שמצדיק הקמה של איגוד מקצועי! כמובן שגם זה לא יעזור, כי מקדונלדס פשוט תעביר את הייצור לאינדונזיה, או להודו. אבל מה אם גם שם תקום תנועה שתחנך את הפועלים? ועוד הערה קטנה לחובבי הקפיטליזם החופשי למיניו :מי שהיה בדרום אמריקה התוודע להבדלים העצומים בין המעמדות שם - למשל בבוליביה ובפרו .יש שם תחרות חפשית וקפיטליסטית, מה שמוביל לזה שההשקעה הלאומית בחינוך היא אפסית מפני שלבעלי ההון לא משתלם לחנך את ההמונים .הרבה יותר כדאי להם לנצל אותם ככוח עבודה זול. פועלים מחונכים עלולים, חס וחלילה, לקלוט שמנצלים אותם ולהתאגד לצורך מאבקי שכר, וזה מסוכן. שכבה צרה של בעלי הון מעוניינת בחוסר השוויון, מנציחה אותו, והרי לך כלכלה מפגרת. לסיכום, קפיטליזם לפעמים גורם להשקעה נמוכה עד זניחה בחינוך. אולי סוציאליזם, למשל בדגם הסקנדינבי, הוא לפעמים כורח השעה במדינות מתפתחות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הולך לקלקל לך טיפה את התיזה שיש לך על הדיעות שלי. השגיאה שלך מתבררת מביטוי אחד בתגובתך: "המדינה (או מקדונלדס, במקרה שלנו) לא צריכה להיות אמא של אף-אחד". אז זהו - שהמדינה (להבדיל ממקדונלדס) כן צריכה להיות האמא של אזרחי המדינה. מדינה נורמלית לא הייתה מאפשרת לתאגידים לנצל ילדים. אני מניח שאם האזרחים מאפשרים למדינה להמשיך לפעול בלי מרי - או שהם מדוכאים בכוח (ואז מקדונלדס היא באמת לא הבעיה שלהם), או שהם מסכימים עם המצב (ואז מי אנחנו שנלין על החלטתם?). הסינים חושבים שהמצב רע? שיעשו מהפכה כנגד השלטון הרקוב שלהם, ויחליפו אותו בשלטון דמוקרטי, ואז יוכלו להשליט על עצמם כללים קפיטליסטיים, סוציאליסטיים או סוציאל-דמוקרטיים - לפי בחירתם שלהם. מקדונלדס לא צריכה להיות אחראית לשיטת המשטר שלהם. מקדונלדס בסך הכל מנצלת הזדמנויות, כאשר שתי חזיתות שיכלו למנוע את הניצול הזה נשארות אפאתיות לחלוטין - הן החזית הסינית, שהייתי יכולה למנוע את הניצול בחוק, והן החזית החברתית בארה"ב, שיכלה להחרים את המנצלים. מכיוון שלחברה לא אכפת, החברה קבעה דה-פקטו את גבולות המוסר שלה - לא מזיז לה שיש ניצול של ילדים בסין. זה כבר לא אשמת התאגידים, זה אשמת האנשים. "הסינים" כקבוצה, כלל אינם דומים ל"מובטלים" או "המפגרים" או "הנכים" כתת-קבוצות בתוך המדינה - הראשונים צריכים להיות ריבונים לעצמם, האחרונים, בהיותם חלק ממדינה, זכאים להגנתה ולזכויות יסוד מסויימות (רווחה עד גבול מסויים, טיפול רפואי, חינוך, הגנה מפשיעה וכד'). הסינים, לעומת המובטלים, שולטים לחלוטין בגורלם, או לפחות - צריכים לשלוט בגורלם. כן, אני מתנכר למדינות שלא אימצו את הדמוקרטיה. אני לא חושב שאני צריך לדאוג לעם שלא דואג לעצמו. יש לי יותר סנטימנטים לרוסיה (שלפחות מנסה) מאשר לסין, שעדיין שקועה עד הצוואר במשטר שמאפשר ניצול מחפיר של ילדים. מקדונלדס היא בכלל לא חלק מהמשוואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה עניין שיטת המשטר לכאן. אם נחליף בכל מקום בסיפור שלנו את" סין "ב"-הודו", שהיא דמוקרטיה, משהו ישתנה? הבעיה היא לא שיטת המשטר וגם לא חוסר הדאגה של סין והודו לאזרחיהן. הבעיה היא במפורש שמקדונלדס יכולה לבחור לה באיזו מדינה בעולם לפעול, והיא תבחר תמיד במדינה שבה יהיה הכי זול לייצר, כלומר במדינה שהעובדים בה הכי עניים והכי פחות מודעים ליכולת המיקוח שלהם. לכן לסינים יש ברירה אכזרית: לקבל את התכתיבים של מקדונלדס, או לא להיות מועסקים על ידה. אם יתעקשו, למשל, על תשלום שכר מינימום, מקדונלדס פשוט תעבור לייצר במדינה אחרת. באופן פרדוקסלי נוצרת כך תחרות בין מדינות על הרעת תנאי העבודה, לא על הטבתם - והכל במטרה לזכות בחסדי התאגידים הגדולים שיכולים להבטיח תעסוקה למיליוני מובטלים. זה לא שונה בהרבה מהמהפכה התעשייתית, שבמהלכה נאלצו מיליוני אנשים לעבוד שעות בלתי אפשריות למען שכר זעום. כמובן ,ייתכן שסבל אנושי לא נחשב למשהו שצריך למנוע, אבל אם כן - מה זה משנה מי אחראי לו? ברור שצריך למנוע אותו וזהו. איך? אולי על ידי העברת חוק שכר מינימום כלל-עולמי ,אם זה אפשרי, או על ידי חיוב החברות הבינ"ל להעסיק עובדים מקומיים גם בדרגי הניהול ולא רק באולמות הייצור - אני פתוח להצעות. אבל אי אפשר לטעון שהשוק מביא כאן לרווחה לאדם הפשוט. זה מצב קלאסי של תחרות מול שיתוף פעולה. אם קבוצה מספיק גדולה של מדינות מתפתחות תתלכד ותעביר חקיקה סוציאלית בסיסית, זה ישלול מהתאגידים הגדולים את כח המיקוח שיש להם כיום מול כל מדינה בנפרד .מצד שני, אם הן יתחרו זו בזו ,ייווצר לחץ להרע את תנאי העבודה ככל האפשר כדי למשוך את התאגידים. מה עדיף? מה שכנראה חומק ממך הוא שבטווח הארוך לכולנו כדאי שהסינים יהיו עשירים, כי סינים עם כסף בכיס זו עוד שוק פוטנציאלי לתוכנה ישראלית, וליהלומים ישראליים, וזה המוני תיירים סיניים בארץ הקודש ממלמלים ומקליקים במצלמותיהם ללא הפסק, ללא הפסק, ללא הפסק, זה לא עסק, זה לא עסק, זה לא יוסף... אני עייף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, לאו"ם אין כבר איזו אמנה שקובעת את זכויות הילד? למה לא אוכפים אותה, בעצם? בכל מקרה - אני חושב שהגענו להסכמה - המדינות החלשות צריכות להתאגד ולמנוע העסקה של ילדים בשכר זעום. הידד לפוליטיקה! שמת לב איך התעשיינים כלל אינם פקטור בפתרון הפשוט הזה? הרי זה מה שאמרתי מלכתחילה - שהפתרון צריך לבוא מהממשל של אותן מדינות, ולא מהתאגידים, שאין זה מתפקידם. נשאלת גם השאלה מדוע ולמה נאצלת מדינה להסתמך כל כך על חסדיהם של התאגידים האמריקאים? מדוע אין המדינה יכולה לדאוג לאזרחיה לכלכלה שתאפשר התפתחות מקומות עבודה מקומיים, שהתוצר שלהם ייוצא למדינות אחרות, ולא ייובא(*) חזרה את המדינה המייצרת כדי להמכר לציבור? אולי אני נאיבי, אבל נראה לי קצת מטופש להאשים את התאגידים כשממשל לא מצליח לנהל מדינה... (*)אני בטוח שלא ככה מאייתים את זה, אבל אני עצלן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, אל תהיה בטוח שלא כך מאייתים 'ייובא' ו'ייוצא', דומני שזה אכן האיות הנכון (ואם בכל זאת טעות בידי, יופע נא מיד האייל הדקדקן ויעשה סדר בדברים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמות המשחק הם קידמה, תרבות וציוויליזציה. ודאי הוא שהמעשים האסורים נקבעים בקודקס הפלילי של כל מדינה ומדינה (דמוקרטית) בהתאם לבחירת אזרחיה. אינני מבקש לכפות על החברה את דעותיי ולכן אינני נוקט באמצעי טרור, כפיה או הפחדה. אני פשוט מביע את דעותיי ועושה (כמעט) כל שביכולתי כדי לשכנע את בני האדם להסכים להן ולנהוג בהתאם. כך עושים כולם (או לפחות, כל הדעתנים שבינינו) ואינני רואה מדוע אתה סבור שאני מבקש לכפות את דעותיי על אחרים. כיום, אמנם, אין חוק נאור במדינת ישראל הקובע כי תאגיד שמנצל ילדים לא יוכל לעסוק בישראל, אולם זהו מצב זמני ביותר - אם אני ושכמותי נעבוד קשה מספיק, בסופו של דבר יהיה חוק כזה. עד לפני כ-13 שנים היה חוק פלילי בישראל שקבע איסור על יחסים הומוסקסואליים. עד לפני כ-150 שנה העבדות היתה חוקית ורצויה בארה"ב. אז מה? רק בגלל אנשים כמוני, שלחמו בהתלהבות כדי לקדם את החברה - דברים השתנו. אנשים אינם רעים או לא-אכפתיים, הם פשוט עייפים. הם סבורים, לא בלי מידה של צדק, שאחרי יום עבודה קשה מגיע להם רק לנוח ולהירגע ולא להתעסק בבעיות חובקות עולם. אבל אם אני אזיין להם מספיק במוח - אולם הם יתרצו ויקשיבו לרגע, ואולי גם יצביעו בעד חוק כנ"ל, או בעד מפלגה שתריץ אותו. מה איתך, דובי, כיצד אתה היית מצביע ביחס לחוק כזה? גם לנבואתך ביחס לאבטלה המצפה לילדי סין אינני מסכים. שכר-המינימום הסיני עדיין נמוך להפליא מזה האמריקני בערכים מוחלטים. לפיכך, סביר להניח שמקדונלדס פשוט היתה משלמת יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסף, אם מה שאתה אומר הוא נכון - אז אנחנו מסכימים. כי אני הרי כל הזמן אומר שהכח לשינוי הוא בידי הציבור, ולא בידי התאגידים. אם היית חי במדינה קומוניסטית, לא היית מסוגל לנסות ולשכנע אנשים כך - רק הדמוקרטיה הליברלית מאפשרת לאדם לשלוט כך במדיניות מדינתו. האם הייתי תומך בחוק כזה? יתכן. לא בדקתי את כל המשמעויות הכלכליות של צעד כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסר ספק - אינני קומוניסט ואין ברצוני להטיף, לייסד או לחיות בדיקטטורה רצחנית המתיימרת לפעולה צודקת באמצעות דיכוי בני-אדם למען ערכי שוויון, כביכול, דוגמת המפלצת שנתקראה ברית-המועצות. אינני מסכים להגדרתך שרק בדמוקרטיה ליברלית יכול אדם לשלוט במדיניות מדינתו. בוא ונעמיד דברים על דיוקם - לשלוט בודאי איננו המינוח הנכון, הייתי מציע ''לנסות להשפיע''. אפשרויות ההשפעה לאזרח בודד על מדיניות המדינה בדמוקרטיה ליברלית אינן מעטות, אך גם אינן מספיקות. האפשרויות להשפיע הנתונות בידי תאגידים (או, אם נקרא לילד הסורר בשמו, לאזרחים הבודדים אך העשירים) הן מרובות יותר. המכניזם הוא פשוט מאוד - טמטום ההמונים. במדינה כמו ארה''ב, שבה ההמונים מטומטמים מאוד ממילא (מערכת חינוך ציבורית הגרועה בעולם המערבי) ניכרת השפעה אדירה לפרסומות מקדונלדס בהן נתקל האמריקני הממוצע עשרות פעמים ביום. לעומת זאת, ההשפעה של כמה פעילים ירוקים רדודי-כיס היא מוגבלת מאוד. מדינה עם משטר סוציאל-דמוקרטי תעניק לאזרחיה כוח רב יותר להשפיע וכוח פחות לתאגידים. במדינה סוציאל-דמוקרטית יהיו מוסדות קהילתיים חזקים יותר שיאפשרו גם לבני-אדם עניים להשפיע מבלי להיזקק למשאבים כלכליים. לעומת זאת, לתאגידים יהיה פחות כסף ויחולו עליהם יותר מגבלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע דורשים לשלם לפועל בארץ המייצרת לפי הסטנדרטים הכלכליים בארץ הצורכת? האם פועל במפעל ישראלי המייצר חלקי מכונות עבור מפעל אמריקאי צריך לקבל משכורת כמו הפועל המקביל בארה"ב או הפועל המתחרה במקסיקו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שצריך לשלם לפועל לפי הקריטריון במדינה הצורכת, אלא על פי הקריטריונים המוסריים של הצרכנים. אם הצרכנים חשים שדולר ליום זה פשוט לא מספיק, הם רשאים (מדינה חופשית, לא?) להחרים את המוצר על שהיצרן יסכים לשלם יותר לפועלים (ואז הצרכנים יאלצו לספוג עליה במחיר המוצר, כנראה. זה כבר שיקול שהצרכנים צריכים להפעיל). זה משחק שכזה, שלא חייבים לשחק אותו (ואכן, למרבית האנשים באמת לא אכפת), אבל נעשה יותר ויותר נפוץ, בגלל (או בזכות, תלוי מאיפה מסתכלים) אנשים כמו מר דרעי כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שמדובר בחברות ציבוריות, ציבור הצרכנים הוא גם ציבור בעלי המניות מצד אחד וגם שכירי החברה. ציבור זה גם יצטרך לשקול ירידה ברווחי ההון וברמת ההשתכרות. במצב היום ,במיוחד באופי השוק הפיננסי, הפנסיוני והמשכנתאי בארה"ב, כמעט כל אחד יחוש בהבדל. אם מדובר במוצרים חיוניים כמו תרופות, מכשירי חשמל בסיסיים וכו' ירגישו כולם בהבדל. אכן הבחירה היא מוסרית אך ממתי רוב הציבור יכול להרשות לעצמו את הפריווילגיה הזו? ובכך אני רק מנסה לתאר מציאות, ומובן שחברה ללא סולידריות מינימלית תיקרוס וכנראה הדור הבא או זה שאחריו יצטרך להתמודד עם זה ברמה הגלובלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהסיבה היא נסיון להפסיק לראות את העולם כאוסף של מדינות נפרדות ולעבור למבט יותר כוללני שרואה כוכב לכת ועליו שישה מיליארדי בני אדם .בעבר השפעות הגומלין בין מדינות לא היו חזקות וכל אחת יכלה לעשות בערך מה שרצתה - למעט מלחמות פה ושם. היום, בגלל ענייני אקולוגיה ובשל חוקי הכלכלה שלא מכירים בגבולות מדיניים, יש צורך לשנות את צורת החשיבה בתחומים האלו (כלכלה ואיכות הסביבה). למשל,ב 1998 -הבנק המרכזי האמריקאי הוריד את הריבית על הדולר מתוך מטרה לעודד את הכלכלה העולמית, ואת למרות שהכלכלה האמריקאית לא סבלה משום משבר באותה עת. מדוע? מפני שהם הבינו שמשבר כלכלי במדינות המתפתחות יפגע בסח ר העולמי ובסופו של דבר גם בארה"ב. למזלנו, קובעי המדיניות שם הסתכלו מספיק רחוק קדימה כדי לראות את האינטרס האמיתי שלהם ולפעול בהתאם. בדומה, לעולם המערבי יש אינטרס שלסינים יהיה יותר כסף כדי שיוכלו לקנות יותר מוצרים מערביים .ואחת הדרכים להעשיר אותם היא לשלם להם משכורות יותר גבוהות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שהדיקטטורה הסוציאליסטית-לכאורה של סין מאפשרת - שלא לומר מעודדת - עבודת ילדים בפרט והעסקה בתת-תנאים ככלל נובעת מכך שעריצים אינם שמים את האינטרסים של נתיניהם במקום גבוה במיוחד בסדר העדיפויות שלהם. מי שמנצלים את הילדים הסינים ופוגעים בזכויות-היסוד שלהם וברווחתם הם השלטונות הסיניים העשירים, בראש ובראשונה. הרי לבטח אינך גורס כי על המערב לנצל את עוצמתו הכלכלית כדי להתערב בעניין סיני פנימי כמו קיום אמנות בדבר זכויות ילדים, נכון? התאור של מקדונלד'ס כ"תאגיד מרושע" ש"מרפד את חשבון הבנק שלו" גם כן חוטא לאמת. מדובר בחברה ציבורית, שמחלקת חלק מרווחיה בצורת דיווידנדים לבעלי-המניות, שמשלמים חלק מהכסף הזה בצורת פנסיות להרבה אמריקנים לא מרושעים בכלל ולא מרופדים בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, הייתי רוצה להפנותך לתגובתי לדובי קננגיסר לעיל. אין צורך לחזור על כל הדברים, אך על עיקרם אחזור בכל זאת: העובדה שהשלטון הסיני דפוק עדיין איננה מעניקה לגיטימציה לניצול ילדים. ניצול הוא ניצול הוא ניצול וכל נהני מקדונלדס למיניהם, מהמנכ"ל העולמי ועד לבעלי המניות, אשמים (אם כי בדרגות שונות, כמובן) בניצול מחפיר של קטינים למטרות בצע-כסף. הייתי רוצה לשמוע את עמדתך המפורשת בעניין זה. אשר לשאלת-התם שהצגת, תשובתי היא: מדוע לא? אם השוטר העולמי פתח במלחמה כוללת נגד סדאם בגלל פגיעה בריבונות כווית (או לפחות כך זה הוצג), ואם מדינות נאט"ו חרשו את אדמת ואת אזרחי יוגוסלוויה בפצצות מפצצות שונות בגין פגיעת מילושביץ' בזכויות האדם, כביכול, מדוע הילדים הסינים, ההודים, הטייואנים והאחרים יוצאים מקופחים? אבל מאחר וברור לשנינו כי מדינות המערב לא יהינו לתקוף את ענק הסיני כמו שתקפו את הגמד העיראקי, אפילו יבצע שואה של ממש במיעוט הטיבטי, לדוגמה (במקום המיני-שואה שהוא מבצע כיום) הייתי רוצה להציע הצעה אופרטיבית יותר: למה שארה"ב הנאורה והנהדרה, שלא מוכנה לשמוע אפילו על פגיעה בזכויות האדם, לא תחוקק חוק שיקבע שתאגיד רב-לאומי שמנצל ילדים איפה שלא יהיה על פני כדה"א - לא יוכל לפעול באמריקה ולשווק בה את מוצריו? מה עמדתך בנושא זה, מר פטל? ולעניין מקדונלדס, אם אתה דווקא מתעניין בחלוקת הרווחים הפנימית של התאגיד, אז ככה זה עובד: הנהלת הרשת העולמית שמושבה בארה"ב, מולדת זכויות האדם כאמור, מוכרת תמורת סכום נכבד את הזכיון להפעיל רשת מסעדות תחת שם המותג, לזכיין שונה בכל מדינה. אותו זכיין מחויב בעמידה בסטנדרטים, בדיווח ובתשלומים שונים רק להנהלה בארה"ב. פרט לכך, כל שקל, רופי, באהט או מה שלא יהיה - נכנס לכיסו הבלעדי והתפוח. בנסיבות אלה, אני מרשה לעצמי לעמוד על הכינויים שבחרתי ושנגדם התקוממת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי הראשון שהזכיר בדיון הזה את התופעה המגונה של עבודת-ילדים בכלכלות הלא-מפותחות. בהמשך, טענת כי התופעה הזו היא תולדה של "תרבות הצריכה" או, נאמר, של הכלכלה הקפיטליסטית המערבית. בהמשך העלית את שאלת האשמה או האחריות, והטלת חלקים ממנה על מקדונלד'ס ולקוחותיה, בין היתר. להערכתי, הסיכוי למיגור התופעה טמון בשינוי פנימי במדינות בהן היא מתקיימת. רוצה לומר, התופעה איננה תוצאה של "תרבות הצריכה". "תרבות הצריכה" היא הקליינט הנוכחי שלה, ותו לא. ביקוש לעבודת ילדים יהיה קיים גם בתוך סין, אם במקרה המערב יפסיק לצרוך מוצרים שיוצרו ע"י ילדים. אשר לשאלת-התם שהצגתי: הצגתי אותה כיוון שאחת הטענות העיקריות הנשמעות מכיוונם של מתנגדי-גלובליזציה ומתנגדי-תרבות-הצריכה היא כי המערב, באמצעות ארגונים כמו הבנק העולמי, מעמיד תנאים קשים במיוחד בפני מדינות עולם שלישי המקבלות סיוע מערבי. נשמעת הטענה כי יש בכך משום התערבות "קולוניאליסטית" בענייניהן הפנימי של המדינות ההן, ולפיכך חשבתי שאולי תתנגד גם להעמדת תנאים-לסיוע כגון הבטחת זכויות-אדם, תנאי-עבודה נאותים וזכויות-ילדים. לא כיוונתי בדברי לפעולה צבאית, בכל מקרה. לא בסין ולא בשום מקום אחר. לגבי החקיקה שהצעת - על פניו נראה לי שהייתי תומך בה, אם כי אני בספק אם היא היתה מביאה לשינוי משמעותי (ראה בראשית דבריי). לעניין מקדונלד'ס, אני עומד מאחורי מה שאמרתי ביחס לתאגיד האמריקני. אינני מכיר את הזכיינים הבינלאומיים אחד לאחד. חלקם, מן הסתם, הם חברות ציבוריות. לא יכולתי שלא להבחין שכינית אותי "מר פטל". אם לא נח לך להשתמש ב"אתה", אפשר פשוט "מיץ". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מסכים עם הבחנתך לגבי הביקוש לעבודת ילדים גם ללא מקדונלדס ודומותיה והא ראיה, שניצול תעשייתי של ילדים במדינות כאלה לא התקיים לפני פלישת התאגידים האמריקניים. אולם נניח, לשם הויכוח, כי טענתך נכונה. אז מה? כמו שכבר כתבתי למר קננגיסר לעיל, גם שלטון רקוב אינו נותן הכשר הלכתי לניצול ילדים. עדיין אשמתה של מקדונלדס בעינה עומדת. מאחר ודובי התחמק מתשובה ישירה לשאלתי, אפנה אותה אליך: לו יכלת לתפוס חמישה ילדים ולהעבידם בפרך ובכך להרוויח מיליוני דולרים והיה מובטח לך שלא יינקטו נגדך צעדים - היית עושה את זה? ואם כן - היית יכול להתגדר במוסריותך? התשובה ברורה. לא רק ביחס אליך אלא גם ביחס למקדונלדס. לגבי שאלת-התם שלך: שים לב, מיץ, הטענות בדבר "התערבות קולוניאליסטית" נגד המדינות העשירות באות בדיוק מן הצד השני של המפה: קרן המטבע והבנק העולמי כופים על מדינות לקצץ בתקציבי הרווחה, החינוך והבריאות ולהוזיל את עלות-העבודה (שם-קוד להעסקת קטינים ובגירים בשכר-רעב), אחרת לא יסייעו להן. ובאשר ליוזמת החקיקה שלי - אני שמח, באמת ובתמים, על הסכמתך העקרונית לה, המעידה על כנות וישירות מצדך בויכוח. אולם, האם אתה באמת סבור שמקדונלדס היתה מוכנה לוותר על פלח שוק אדיר כמו זה של ארה"ב או האיחוד האירופי רק כדי להמשיך לעסיק ילדים בשכר-רעב? לפי כל הגיון כלכלי (כמובן אין לייחס כל שיקול אחר לתאגיד הנתעב) מדובר בהתאבדות. יש מישהו, כולל מדינות ריבוניות, שיכול לוותר על השוק האמריקני? אני מסכים אתך שזה לא היה פותר בעיה עקרונית אלא רק מטפל בסימפטום, אולם כך או כך היו יוצאים דפוקי-השיטה למיניהם נשכרים. דיינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא מדוע ה אי.אם.אף .צריך לתמוך באופן כה מסיבי במדינות אלו. טיעון הומניסטי - טובת הכלל דורשת שהחזק ידאג לקידום החלש למען ירווחו כולם טיעון בטחוני מדיני מדיני - קיים אינטרס לאומי או אזורי לדאוג לקדם את חלק העולם הנשרך כלכלית כדי למנוע היווצרות בעיות טיעון כלכלי - קידום החלשים יאפשר לחזקים לשווק בחזרה ליצרנים את אותם מוצרים במחיר גבוה יותר אבל - מדוע זקקוקות מדינות מסוימות לסיוע שכזה. רובן נחשלות מבחינה פוליטית( אין משמעות לטיעון הפרא האציל,) אם משטר טוטליטרי בצבע זה או אחר ,משטר שבטי ,ממשל מושחת ןתאב שררה וכסף ,אשר מדכא את היתפתחות העם והמדינה. המערב מנצל עובדות אלו הן מבחינה כלכלית והן מבחינת השקטת המצפון אך נטל הוצאת אותן מדינות מנחשלותן מוטל על השליטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אומר את זה בקול רם וצלול: עבודת-ילדים היא רע לא-הכרחי בעולם בשלהי המאה העשרים. אפשר לטעון שמקדונלד'ס אשמה בעושק ילדותם של יצרני-הצעצועים שלה. אפשר לפזר את האשמה הזו על פני כל בעלי המניות, זללני-הקציצות, שוטפי-הרצפות וסוכנויות הפרסום של מקדונלד'ס. אבל, מה לעשות, שאלת האשמה - אפילו שאלת האחריות - היא הפחות מעניינת, לעניות דעתי (אם יש כאן איזו חובת גילוי נאות, אז הנה: למרות שאינני ניזון מגוויות, אין לי ספק שפה ושם אני עושה עסקים עם תאגידים שנופלים תחת ההגדרה שלך "מרושעים", ולכן אני מקבל כמה שברי פרומילים של אשמה). מה שחשוב הוא איך ניתן להדביר את תופעת עבודת-הילדים. לעניין זה, החקיקה שאנו מדברים עליה איננה רעיון מופרך או אפילו חסר-סיכוי. ברור שאם נתעורר בוקר אחד ונגלה שחוק כזה נחקק, התוצאה לא תהיה היעלמותה של מקדונלד'ס, אלא כרסום בשולי-הרווח שלה, והמנעותה ממעורבות בהעסקת ילדים (אגב, גם היום היא עושה זאת בעקיפין, כדי לא ללכלך את הידיים). ברור ש-corporate America תפעל, כפי שהיא יודעת ומסוגלת, כדי לסכל, לעכב ולעקר חקיקה כזו, אבל אסור לאבד תקווה - אם חברות הטבק נוצחו (הגם שבאופן חלקי), אם תעשיית הרכב רוסנה - אפשר שזה יקרה שוב. ביום שזה יקרה, אני ושכמותי נקום בבוקר עם קצת פחות דם על הידיים. האם פחות ילדים סינים יקומו באותו יום וילכו לעבודה? אינני בטוח (וכאן אני חולק עליך). האם זה אומר - בחזרה לנושא הדיון - משהו בגנותו של אורח-החיים המערבי? אני חושב שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית נסגור את נושא הילדים - אני שמח מאוד שאתה מכיר בחשיבותה של חקיקה-מרסנת-תאגידים, גם אם זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות השוק החופשי, שאנשים רבים ממשיכים להעלותם על נס ולראות בהם אורים ותומים גם לאחר שנתברר לאיזה מצב קטסטרופלי הם דרדרו את עולמנו. ביום בו יחוקק חוק כמו זה שעליו דיברנו, וזה יקרה, על אפה ועל חמתה של corporate america, לא רק שנקום עם מעט פחות דם על הידיים, כלשונך, אלא בהחלט יקומו פחות ילדים סינים לעבודה. הכרסום ברווח השולי של מקדונלדס ושות' לא יהיה כרסום אלא נגיסה אדירה שנגיסותיו של עוגיפלצת ייראו כמצמוצי שפתיים עלובים לעומתה. כמובן שחולי-הכסף המטורפים היושבים בדירקטוריון מקדונלדס לא יוכלו לחיות ולו שעה אחת עם אפשרות כזו ומייד יתחילו להעסיק את אבותיהם ואמותיהם של הילדים הסינים, תמורת שכר-מינמום ראוי (זה יהיה סעיף ב' של החוק - גם ניצול מבוגרים ייאסר) ואז יוכלו הילדים האומללים לא רק לחיות ברווחה יתירה, אלא אולי אפילו, מי יודע, ללכת לבי"ס. אוטופיה? לא כי. בקרוב מאוד יתחילו להשתנות דברים בעולם. אגב, מיץ, אין צורך להמתין להליך פרלמנטרי - כבר היום ביכולתך להלבין מעט את ידיך - פשוט תסתובב לצד השני בכל פעם שאתה רעב ורואה מולך את ה-M הגדולה והמכוערת. לגבי ההשלכות על אורח החיים המערבי - איננו מסכימים. אבל לפני שנפצח בויכוח מחודש, אציע לך לבקר בלינק שהוזכר ע"י אחד המשתתפים בדיון, ושמכיל מידע רב בנוגע לשאלה זו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הילדים האלה לא רוצים להפסיק לקום לעבוד - הם צריכים את הכסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סברתי לתומי שאתה מחזיק במנהג המוזר של לקרוא את מלוא התגובה לפני שאתה מגיב עליה. כפי שהסברתי, חלקם של הילדים לא ייגרע - באותה שניה שיועבר החוק-עוקף-התאגידים שהצעתי, תפסיק מקדונלדס להעסיקם ותעבור להעסיק את הוריהם תמורת שכר-מינימום (ראה סעיף ב' לחוק). כך ירוויחו כל הצדדים: משק-ביתם של הילדים הסינים (והוריהם) ישופר בצורה ניכרת, כל תאבי-הצ'יזבורגר נטול-הערך-התזונתי יוכלו לקלקל את קיבתם מבלי להכתים את מצפונם ולמנהלי מקדונלדס יהיה צפוי גיהנום רותח בפחות שתיים-שלוש מעלות! אגב, נשמטה מתגובתי הקודמת לך במאמר זה שאלה חשובה: מהם הצדדים הכלכליים המפריעים לך להביע תמיכה בהצעת-החוק המדוברת? אולי ננסה ללבנם ולמצוא להם פתרון יחדיו, כדי שההצעה תעלה סוף-סוף על שולחן הקונגרס (שהרי אם אצליח לשכנע אותך בצדקת הצעת-החוק - אני סמוך ובטוח שאחרון הרפובליקנים יגמור עליה את ההלל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמה היה מרוויח הילד הסיני, לולא הייתה מקדונלדס משלמת לו דולר ליום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אממממ... אולי אם היו משלמים לו דולר לשעה (או יותר ) הוא היה מרויח יותר ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם האייל היה משלם לי 1000 שקל למאמר, לא הייתי צריך לצאת ולחפש עבודה. וואלה יופי. מה, במטותא, הנקודה שאתה מנסה להעביר? זה מה שמקדונלדס מוכנים לשלם. אתה חושב שאותו ילד (שכפי הנראה מעוניין, או מישהו מעוניין עבורו, לעבוד) יוכל למצוא עבודה יותר טובה? שילך לעבוד שם. אף אחד לא קבע לו שהוא חייב לעבוד במקדונלדס. כנראה שמדינה בה הוא חי, אין משהו יותר טוב בשבילו. בעסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה שלי היא כזו : אותם ילדים המשתכרים דולר ליום גדלים יום אחד ומסתכלים סביבם על המדינה בה הם חיים ומגיעים גם הם למסקנה אליה אתה הגעת - בעסה. לכן אותם ילדים מתבגרים מאותן מדינות נכשלות (פרט לסין) אורזים הפקלעות ונוסעים לחפש עתיד טוב יותר במערב ולעיתים אף במדינתנו הקטנה. אותם ילדים מתבגרים נקראים עתה *עובדים זרים* . מעבידיהם הישראלים לרוב גם כן לא מכריחים אותם לעבוד (לעיתים הם כן מכריחים אותם ע"י לקיחת הדרכון שלהם) אבל מרשים לעצמם להעביד אותם בתת תנאים ובשכר הנמוך משכר המינימום הנמוך גם כך . האם אתה נותן להם לגיטימציה גם כן ? אני רואה בזה ניצול מחפיר ואף פשע. במקרה של מקדונלדס או נייק או כל תאגיד אחר הדבר חורה לי עוד יותר משום שהם יכולים להרשות לעצמם לשלם לעובדים יותר אך מנצלים את חוסר האונים של העובדים ושל המשטר הרעוע והמושחת שלהם. הנקודה שלי היא שעד שאותם תאגידים לא ישכילו להתנהג בצורה אנושית ולהתייחס לאנשים כמו אל אנשים ולא בתור מכונות משומנות לייצור כסף , אני אינני מתכוון לתת להם יד , אם מצפונך שקט כי לילדים הסינים אין ברירה אז "שישתקו ויקבלו מה שנותנים להם" , שיהיה לך בתיאבון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצויין כי אני לא אוכל במקדונלדס אם אני יכול להמנע מכך, כי יש חלופות הרבה יותר טעימות (ולא משום סיבה אחרת), ואינני נועל נעלי נייקי כי אני לא הולך לשלם כל-כך הרבה כסף בשביל סניקרז. אבל סתם מתוך תהייה - מה עושים אותם ילדים סיניים מסכנים בשביל מקדונלדס? אני יכול להבין ילדים שמשמשים תופרים עבור נייקי, אבל מה לעזאזל יכולים החבר'ה במקדונלדס לעשות איתם? להאכיל בהם פרות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוי הגדול ביצירת שיוויוניות כלכלית וחברתית הסתיים לפני עשר שנים לאחר שהטביע את חותמו לדרעון לשנים רבות. אחד מתוצרי הלוואי היא יצירת ההתניה של תגובה שלילית אימפולסיבית לכל דבר המריח סוציאליזם. מאידך גיסא, ההקצנה אשר לעיתים גובלת הפופוליזם הטוענת לניצול מחפיר וכו' מהווה נסיון לטמון את הראש בחול האוטופיה. כל סידור חברתי מוכר ועובד מכיל בתוכו היררכיה מסוימת יותר או פחות. השאיפה לביטול ההיררכיה היא בחזקת ברכה לבטלה או מרשם לאסון. השאיפה לריכוך השפעות ההבדלים היא זו שצריכה להדריך את החברה כולה. הדולר ליום שמשולם בסין יכול להיות משול להבדל בין שכר מתכנת לשכר עובד הנקיון באותה חברה .תרומת שניהם לקיום והצלחת החברה, בסופו של חשבון, זהה. העובדה שהרבה מהמוצרים שבאים מסין מיוצרים על ידי אסירי כפיה היא זו שמדריכה אותי אם לקנות או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוצרשמיוצר ע"י אסירי כפיה, (כלומר: אסירים פוליטיים וכד', אם הבנתי אותך נכון) זה פסול, ולעומת זאת מוצר שמיוצר ע"י קטינים אומללים שנעשקים מילדותם ומן ההשכלה שמגיעה להם לא רק לפי כל קנה מידה מוסרי מקובל, אלא גם לפי אמנות בינלאומיות שחתומות עליהן כל מיני מדינות צבועות ומתחסדות - זה בסדר?! מה ההבדל? האם שעבוד של ילדים שלא נראה כמותו באירופה למן המאה ה-19 איננו עונה להגדרה של "ניצול מחפיר" כפי שאתה מבין אותה? הטענה כאילו לא ניתן, ולכן לא צריך לשאוף, לשינוי סדרי החברה היא טענה מופרכת. ההיסטוריה מלמדת על אלפי מקרי ניצול, שעבוד ועושק שהסתיימו אודות לפעילות והתנגדות נמרצת. אין שום סיבה שלא לקרוא תיגר על המבנה החברתי המפלה. ואגב, דובי, הילדים עשוקי-מקדונלדס מייצרים צעצועים. בשביל ילדים במערב. Isn't it ironic?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתב מר דרעי: "אורח החיים המערבי הוא אורח-חיים אנטי-טבעי. במקום לנסות ולהשתלב עם הטבע וכדור-הארץ ולהינות ממשאביהם באופן בלתי-מזיק, גורס אורח-החיים המערבי ניצול נהנתני של משאבי כדור הארץ באופן אגרסיבי." כל מילה אמת ואין ספק שמר דרעי מאמין שעל האנושות לחזור לאורח החיים הטבעי, תמותת תינוקות של 70 אחוז, הפיכת האישה למכונת ילודה (על מנת לאפשר את המשך קיום המין האנושי בתנאי תמותה כאלו) תוחלת חיים של 35-40 שנים, מות ממחלות כמו שפעת, כולרה, כלבת, טיפוס, טטנוס, אבעבועות שחורות וכל שאר המחלות שנמצא להן חיסון וגולת הכותרת - ויתור על הטכנולוגיה המנצלת את משאבי הטבע ובראשן האינטרנט. אם מר דרעי מבקש לשכנע אותי בצדקת טענותיו ולדעתו עדיף לחזור לתקופת האבן, אנא ישמש לכולנו דוגמא אישית ויפסיק להשתמש בחשמל (מזהם את הסביבה וגומר את משאבי הטבע), במחשב (רכיביו מיוצרים בקוריאה, טייוואן ובסין ע"י ילדים מזי רעב המשתכרים דולר ליום) וכמובן באינטרנט (שתורם לגלובליזציה של הכלכלה על כל הרעות הנלוות לה) וירוח גם לו וגם לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה בלי להזכיר את הרפואה המערבית, שלא מצליחה לפתור כל בעיה, מודה שיש סוגי כאבים שהיא לא מסוגלת לפתור, ובאופן כללי מסרבת לדקור את החולים עם סיכות בתנוך האוזן כדי לרפא כאבי בטן. בושה ממש. הרי ידוע שהרפואה האיכותית באמת באה מהמזרח הרחוק, מאיזורים בהם תוחלת החיים הממוצעת דומה לזו של טייסי קמיקזה עם נטיות התאבדותיות במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף ודאי לתת אנטיביוטיקה לכל כאב אזניים ופרוזאק לכל ילד שקצת היפראקטיבי\מדוכא. אמנם לרפואה המערבית הישגים משכנעים ואני מבקר אצל רופא מערבי כשיש לי בעיה , אך אם אין לך מושג לגבי הרפואה המזרחית עדיף שתנסה לפתח את אופקיך או לפחות לשתוק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |