בתשובה לניר שטרן, 06/11/00 12:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הניסוי הגדול ביצירת שיוויוניות כלכלית וחברתית הסתיים לפני עשר שנים לאחר שהטביע את חותמו לדרעון לשנים רבות. אחד מתוצרי הלוואי היא יצירת ההתניה של תגובה שלילית אימפולסיבית לכל דבר המריח סוציאליזם. מאידך גיסא, ההקצנה אשר לעיתים גובלת הפופוליזם הטוענת לניצול מחפיר וכו' מהווה נסיון לטמון את הראש בחול האוטופיה. כל סידור חברתי מוכר ועובד מכיל בתוכו היררכיה מסוימת יותר או פחות. השאיפה לביטול ההיררכיה היא בחזקת ברכה לבטלה או מרשם לאסון. השאיפה לריכוך השפעות ההבדלים היא זו שצריכה להדריך את החברה כולה. הדולר ליום שמשולם בסין יכול להיות משול להבדל בין שכר מתכנת לשכר עובד הנקיון באותה חברה .תרומת שניהם לקיום והצלחת החברה, בסופו של חשבון, זהה. העובדה שהרבה מהמוצרים שבאים מסין מיוצרים על ידי אסירי כפיה היא זו שמדריכה אותי אם לקנות או לא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מוצרשמיוצר ע"י אסירי כפיה, (כלומר: אסירים פוליטיים וכד', אם הבנתי אותך נכון) זה פסול, ולעומת זאת מוצר שמיוצר ע"י קטינים אומללים שנעשקים מילדותם ומן ההשכלה שמגיעה להם לא רק לפי כל קנה מידה מוסרי מקובל, אלא גם לפי אמנות בינלאומיות שחתומות עליהן כל מיני מדינות צבועות ומתחסדות - זה בסדר?! מה ההבדל? האם שעבוד של ילדים שלא נראה כמותו באירופה למן המאה ה-19 איננו עונה להגדרה של "ניצול מחפיר" כפי שאתה מבין אותה? הטענה כאילו לא ניתן, ולכן לא צריך לשאוף, לשינוי סדרי החברה היא טענה מופרכת. ההיסטוריה מלמדת על אלפי מקרי ניצול, שעבוד ועושק שהסתיימו אודות לפעילות והתנגדות נמרצת. אין שום סיבה שלא לקרוא תיגר על המבנה החברתי המפלה. ואגב, דובי, הילדים עשוקי-מקדונלדס מייצרים צעצועים. בשביל ילדים במערב. Isn't it ironic?
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |