בתשובה לרון, 06/11/00 21:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא אמרתי שצריך לשלם לפועל לפי הקריטריון במדינה הצורכת, אלא על פי הקריטריונים המוסריים של הצרכנים. אם הצרכנים חשים שדולר ליום זה פשוט לא מספיק, הם רשאים (מדינה חופשית, לא?) להחרים את המוצר על שהיצרן יסכים לשלם יותר לפועלים (ואז הצרכנים יאלצו לספוג עליה במחיר המוצר, כנראה. זה כבר שיקול שהצרכנים צריכים להפעיל). זה משחק שכזה, שלא חייבים לשחק אותו (ואכן, למרבית האנשים באמת לא אכפת), אבל נעשה יותר ויותר נפוץ, בגלל (או בזכות, תלוי מאיפה מסתכלים) אנשים כמו מר דרעי כאן. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שמדובר בחברות ציבוריות, ציבור הצרכנים הוא גם ציבור בעלי המניות מצד אחד וגם שכירי החברה. ציבור זה גם יצטרך לשקול ירידה ברווחי ההון וברמת ההשתכרות. במצב היום ,במיוחד באופי השוק הפיננסי, הפנסיוני והמשכנתאי בארה"ב, כמעט כל אחד יחוש בהבדל. אם מדובר במוצרים חיוניים כמו תרופות, מכשירי חשמל בסיסיים וכו' ירגישו כולם בהבדל. אכן הבחירה היא מוסרית אך ממתי רוב הציבור יכול להרשות לעצמו את הפריווילגיה הזו? ובכך אני רק מנסה לתאר מציאות, ומובן שחברה ללא סולידריות מינימלית תיקרוס וכנראה הדור הבא או זה שאחריו יצטרך להתמודד עם זה ברמה הגלובלית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |