בתשובה לאסף דרעי, 03/11/00 14:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וכמה היה מרוויח הילד הסיני, לולא הייתה מקדונלדס משלמת לו דולר ליום? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אממממ... אולי אם היו משלמים לו דולר לשעה (או יותר ) הוא היה מרויח יותר ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם האייל היה משלם לי 1000 שקל למאמר, לא הייתי צריך לצאת ולחפש עבודה. וואלה יופי. מה, במטותא, הנקודה שאתה מנסה להעביר? זה מה שמקדונלדס מוכנים לשלם. אתה חושב שאותו ילד (שכפי הנראה מעוניין, או מישהו מעוניין עבורו, לעבוד) יוכל למצוא עבודה יותר טובה? שילך לעבוד שם. אף אחד לא קבע לו שהוא חייב לעבוד במקדונלדס. כנראה שמדינה בה הוא חי, אין משהו יותר טוב בשבילו. בעסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה שלי היא כזו : אותם ילדים המשתכרים דולר ליום גדלים יום אחד ומסתכלים סביבם על המדינה בה הם חיים ומגיעים גם הם למסקנה אליה אתה הגעת - בעסה. לכן אותם ילדים מתבגרים מאותן מדינות נכשלות (פרט לסין) אורזים הפקלעות ונוסעים לחפש עתיד טוב יותר במערב ולעיתים אף במדינתנו הקטנה. אותם ילדים מתבגרים נקראים עתה *עובדים זרים* . מעבידיהם הישראלים לרוב גם כן לא מכריחים אותם לעבוד (לעיתים הם כן מכריחים אותם ע"י לקיחת הדרכון שלהם) אבל מרשים לעצמם להעביד אותם בתת תנאים ובשכר הנמוך משכר המינימום הנמוך גם כך . האם אתה נותן להם לגיטימציה גם כן ? אני רואה בזה ניצול מחפיר ואף פשע. במקרה של מקדונלדס או נייק או כל תאגיד אחר הדבר חורה לי עוד יותר משום שהם יכולים להרשות לעצמם לשלם לעובדים יותר אך מנצלים את חוסר האונים של העובדים ושל המשטר הרעוע והמושחת שלהם. הנקודה שלי היא שעד שאותם תאגידים לא ישכילו להתנהג בצורה אנושית ולהתייחס לאנשים כמו אל אנשים ולא בתור מכונות משומנות לייצור כסף , אני אינני מתכוון לתת להם יד , אם מצפונך שקט כי לילדים הסינים אין ברירה אז "שישתקו ויקבלו מה שנותנים להם" , שיהיה לך בתיאבון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצויין כי אני לא אוכל במקדונלדס אם אני יכול להמנע מכך, כי יש חלופות הרבה יותר טעימות (ולא משום סיבה אחרת), ואינני נועל נעלי נייקי כי אני לא הולך לשלם כל-כך הרבה כסף בשביל סניקרז. אבל סתם מתוך תהייה - מה עושים אותם ילדים סיניים מסכנים בשביל מקדונלדס? אני יכול להבין ילדים שמשמשים תופרים עבור נייקי, אבל מה לעזאזל יכולים החבר'ה במקדונלדס לעשות איתם? להאכיל בהם פרות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוי הגדול ביצירת שיוויוניות כלכלית וחברתית הסתיים לפני עשר שנים לאחר שהטביע את חותמו לדרעון לשנים רבות. אחד מתוצרי הלוואי היא יצירת ההתניה של תגובה שלילית אימפולסיבית לכל דבר המריח סוציאליזם. מאידך גיסא, ההקצנה אשר לעיתים גובלת הפופוליזם הטוענת לניצול מחפיר וכו' מהווה נסיון לטמון את הראש בחול האוטופיה. כל סידור חברתי מוכר ועובד מכיל בתוכו היררכיה מסוימת יותר או פחות. השאיפה לביטול ההיררכיה היא בחזקת ברכה לבטלה או מרשם לאסון. השאיפה לריכוך השפעות ההבדלים היא זו שצריכה להדריך את החברה כולה. הדולר ליום שמשולם בסין יכול להיות משול להבדל בין שכר מתכנת לשכר עובד הנקיון באותה חברה .תרומת שניהם לקיום והצלחת החברה, בסופו של חשבון, זהה. העובדה שהרבה מהמוצרים שבאים מסין מיוצרים על ידי אסירי כפיה היא זו שמדריכה אותי אם לקנות או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוצרשמיוצר ע"י אסירי כפיה, (כלומר: אסירים פוליטיים וכד', אם הבנתי אותך נכון) זה פסול, ולעומת זאת מוצר שמיוצר ע"י קטינים אומללים שנעשקים מילדותם ומן ההשכלה שמגיעה להם לא רק לפי כל קנה מידה מוסרי מקובל, אלא גם לפי אמנות בינלאומיות שחתומות עליהן כל מיני מדינות צבועות ומתחסדות - זה בסדר?! מה ההבדל? האם שעבוד של ילדים שלא נראה כמותו באירופה למן המאה ה-19 איננו עונה להגדרה של "ניצול מחפיר" כפי שאתה מבין אותה? הטענה כאילו לא ניתן, ולכן לא צריך לשאוף, לשינוי סדרי החברה היא טענה מופרכת. ההיסטוריה מלמדת על אלפי מקרי ניצול, שעבוד ועושק שהסתיימו אודות לפעילות והתנגדות נמרצת. אין שום סיבה שלא לקרוא תיגר על המבנה החברתי המפלה. ואגב, דובי, הילדים עשוקי-מקדונלדס מייצרים צעצועים. בשביל ילדים במערב. Isn't it ironic?
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |