בתשובה לתשע נשמות, 10/07/11 2:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסיבה, שכבר ציינתי, היא, שייצורם כרוך בתהליך שבעיניי אינו מוסרי. ולדעתי הם לא חיוניים לגוף במידה שמקובל לחשוב. כרגע הוסר הפיקוח על מחירי חלק מהמוצרים. משך שנים ארוכות הוא היה קיים. "המוסכמה המקובלת בציבור" לא קיימת מאליה אלא נוצרת ומתהווה כתוצאה מעידוד מסיבי של גופים מעוניינים. שים לב למשל לכנס הזה, למממנים אותו ולמשתתפים בו: http://www.mazon.co.il/39208/MILK311 או למכון המחקר הזה: שולחת עכשיו בלי להוסיף כי נתקע לי הדפדפן. אולי אוסיף אח"כ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כן. קמפיין "שלושה ביום" הוא של מועצת החלב בשיתוף שירותי בריאות כללית. קופ"ח מעודדת צריכה בשיתוף עם הגוף המשווק! אז לשאלתך, לזה אני קוראת "עידוד מסיבי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"מוסכמה המקובלת בציבור" לא נוצרה והתהוותה שנות ה2000. ה"גופים המעוניינים" כאן פועלים בתוך ידע מדעי ותפיסות חברתיות שנוצרו והתהוו לפני שהנפשות הפועלות נולדו. ואני חייבת לציין שקצת מוזר לי שאת מרפררת לקמפיין נשכח ביותר כ"עידוד מסיבי". להבנתי, מה שנדרש לך לתמיכה בטיעונך הם קישורים שיאשררו את זה שמוצרי חלב "הם לא חיוניים לגוף במידה שמקובל לחשוב." כדבריך או ש"הנזק שלהם מוכח באופן מובהק." כדבריו של תשע נשמות. נדמה לי שאלו נעדרו מן הדיון עד עתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה לא נדרש לי כלל. מספיקים לי קישורים שיאשררו את זה שמוצרי חלב הם לא המקור הזמין היחיד לסידן. יש רבים כאלה. ובהנחה זו, אני מעדיפה לא להיכנס לסיפור העגום של הגידול/חליבה כדי לקבל תזונה נאותה, אלא מסתפקת במקורות אחרים לסידן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברקת, רק למקרה שהחמצת כי זה חשוב מאד: ADA, ארגון התזונה האמריקאי שהוא ארגון התזונה הגדול והנחשב ביותר בעולם והוא בעל אחריות רבה שכן אנשי מקצוע ותזונאים מסתמכים על המלצותיו, פרסם מחקר מפורט, שמסוכם בזו הלשון: "עמדתו של ארגון התזונה האמריקאי ADA היא שדיאטות צמחוניות, ובכללן דיאטות טבעוניות ללא כל מזון מן החי, הן בריאות, מספקות לאדם את כל התזונה הדרושה לו, ומועילות במניעה של מחלות מסוימות ובטיפול בהן. דיאטות צמחוניות שקולות ומאוזנות מתאימות לבני אדם בכל שלבי החיים, כולל הריון, הנקה, ינקות, ילדות ונעורים, והן מתאימות גם לספורטאים." זו הצהרה שהולכת נגד המוסכמות הרפואיות והתזונאיות, ומסירה סופית את החששות שאני מודה, היו קיימים גם בי כשמדובר באחריות לחייהם ובריאותם של ילדים קטנים. כשנסיים את תרגום המחקר (הוא עכשיו עובר עריכה של תזונאית ואחר כך תעבור עליו רופאה וכל זה ייקח זמן), אפרסמו כאן. ג'וד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני מחקר של אוניברסיטת קרנפילד במימון הwwf (הארגון שאחראי על הוילדה חיאס בטבע, לא בזירה) הגיע למסקנה כי "מעבר מבקר וחלב לתחליפים כמו סויה יגדיל את השטחים החקלאים הנדרשים לגידול התצרוכת הבריטית". למי שיש סבלנות המאמר המלא באתר הwwf. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ADA הוא ארגון עממי חצי מקצועי, ולא מקצועי-נטו כמו למשל WHO של האו"ם. 75% מהחברים הם תזונאים והשאר סטודנטים, אחיות ובעלי עוד עיסוקים שקשורים לנושא יותר או פחות או בכלל לא. יחסית לאתר האייל שלא מתפרנס מפרסומות, בזמן האחרון נעשה כאן לADA פרסום מסיבי, כך שכדאי להזכיר שהארגון מעורר בארה"ב מחלוקות. למי שמתעניין כדאי לפחות לקרוא את הערך בויקי, ולמי שמתעניין עוד יותר ברצינות כדאי לגגל הלאה. http://en.wikipedia.org/wiki/American_Dietetic_Assoc... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגיל בהוצאה מחוץ להקשר: נסטלה מבקרת את ה־ADA על קשריה עם תעשיית המזון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 575205 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את שוב רומזת את הרמיזות המשונות האלה, לא, אין לי קשר לתזונה, אין לי קשר לארגון תזונה כלשהו, תזונה משעממת אותי, אני לא מתפרנסת מתרגום, אני מתרגמת בהתנדבות, בדרך כלל דברים עוד יותר משעממים מתזונה כמו למשל מאזנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, נמתין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייצור שלהם כרוך בתהליך בעייתי מבחינה מוסרית אולי, אבל לא יותר בעייתי מזה של הבשר, הביצים והדגים. מבחינתי, יש לאסור פרקטיקות שגורמות באופן ישיר לסבל פיסי מתמשך לחיות (כגון פיטום אווזים). פרקטיקות אחרות הן ענין שנוי במחלוקת, וכאן המדינה צריכה להניח אותן לשיקול דעתו המוסרי (ולאפשרויותיו) של כל צרכן. היא לא צריכה לעודד אותן, אבל גם לא לדכא. אני, למשל, קונה ביצי חופש אף שמחירן כמעט כפול; אבל אני מודע לעובדה שזו פריבילגיה שאני זוכה לה מתוקף יכולת כלכלית מסוימת. משפחה של שמונה נפשות שחיה ממשכורת אחת לא תוכל להרשות זאת לעצמה, ואני סבור שגם שלילת האפשרות לאכול ביצים ממשפחה כזו היא בעייתית מבחינה מוסרית. בדומה לכך, במצב שבו חלק גדול בציבור רואה בחלב ובגבינות הלבנות הפשוטות מרכיב יסוד בתזונתו יש צורך בפיקוח על מחיריהם, לא כדי לעודד צריכת חלב אלא כדי למנוע מצב בו המחלבות ורשתות השיווק מנצלות את העובדה הזו כדי לעשות כסף על גבם של החלשים. המוסכמה המקובלת בציבור נוצרה, כפי שהעירה היא, הרבה לפני הגופים המעונינים. אני ינקתי אותה, אפשר לומר, עם חלב אמי (pun intended), והיא קיבלה אותה מאמא שלה. אין ספק שהמעונינים מסייעים לתחזק אותה; הבעיה היא שהמתנגדים לא כל כך מציגים ראיות חותכות נגדה. ולגבי השת"פ בין קופ"ח לבין מועצת החלב - קופ"ח אינה גוף ממשלתי, אבל כך או אחרת קשה לי להאמין שהיא תשתתף בקמפיין שיהיה מנוגד לאינטרסים שלה; אם היה לה יסוד לחשוב שמוצרי חלב יגבירו את ההיזקקות לשרותיה לא היתה לה שום סיבה להשתתף בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאוד - זה בעייתי בערך כמו הבשר, הביצים והדגים. גם מבשר אני נמנעת. קונה ביצי חופש וגם בזה מנסה להפחית צריכה. לו היו תקנות אחרות לגבי גידול תרנגולות, ואיסור על כלובי סוללה, איכשהו מחיר הביצים היה מגיע לרמות אחרות, שנגישות לציבור, כנראה בפיקוח ממשלתי גם כן. בינתיים מה שאתה עושה זה מאפשר את המצב הקיים, ונותן לציבור הרחב לצרוך ביצים של תרנגולות נכות שסובלות מסטרס. אני מניחה שגם זה סוג של מזון למי ששרוי בעוני. אבל לטעון שזה מצב רצוי, זו היתממות. שוב הטיעון המעגלי - הציבור חושב שהחלב חיוני, לכן יש לסבסד אותו. הם מסובסדים, לכן הציבור מתנהג אליהם כאל מוצרים חיוניים. זה עניין של הרגל. אבל כתבתי את זה כבר כמה פעמים ולא אחזור בניסוח שונה. אני לא חושבת שקופ"ח משתתפת *בכוונה* בקמפיין שמנוגד לאינטרסים שלה (שוב ההיבט הבריאותי שאתה מדגיש). אני כן חושבת שאם יצוץ מחר בבוקר מחקר תקף ומנוגד לגבי מוצרי חלב, בעוד היא תהיה שקועה בשת"פ עם מועצת החלב, יהיו לה בעיות לפעול אחרת. אבל בינתיים הרבה מחקרים ממומנים על ידי "מכון מחקר תנובה" ודומיו, וכולם מוכיחים אותו הדבר. האמת היא שלא בדקתי ולא נכנסתי לתקפות של כל הטענות של הגישה האלטרנטיבית, לגבי זה שחלב גורם לבריחת סידן, ולכן לא אתאמץ להגן עליהן עכשיו. ייתכן שכולם מופרכים. אבל זה לא מטריד אותי, כיוון אני יוצאת בנושא זה מנקודת המבט המוסרית ולא הבריאותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו היו תקנות אחרות ופיקוח, המחיר היה נמוך יותר אבל לא בהרבה (בוודאי לא ברמת המחירים הנוכחית או אפילו קרוב אליה). ייצור ביצי חופש עולה יותר. יותר מקום, יותר כוח אדם, סביר להניח שפחות ביצים מכל תרנגולת בממוצע. ביצים הן מצרך יסוד בתזונה של כמעט כל הציבור - לא רק באכילה ישירה אלא גם בהכנת שלל מאפים ותבשילים אחרים. לציבור לא תהיה ברירה והוא יצטרך להמשיך לצרוך את הביצים ולשלם הרבה יותר. אני סבור שממשלה אחראית לא יכולה לעשות דבר כזה. היא יכולה ליצור תהליך הדרגתי של שיפור המצב בכלובי הסוללה. אני לא טוען שהמצב הקיים הוא מצב רצוי, אבל בעולם אין דברים אידאליים. יש נקודת התחלה שהיא המצב הנתון, וממנה אפשר לשפר; להחליף אותה אי אפשר. אגב, את רק רומזת שביצים של "תרנגולות נכות שסובלות מסטרס" גרועות, כמזון, מביצים של תרנגולות בריאות ועליזות או שאת מעלה את זה כטיעון? שוב, כפי שכתבתי יותר מפעם אחת: מוצרי החלב לא מסובסדים, וגם אם היו מסובסדים הציבור לא היה חושב שהם חיוניים כי הם מסובסדים. סבסוד של תחבורה ציבורית לא גרם לאזרחים לחשוב אותה לחיונית. מחירם של בערך אחוז אחד ממוצרי החלב נמצא תחת פיקוח; אולי עכשיו זה יגדל לשני אחוז. פיקוח אינו סובסידיה. סובסידיה היא תשלום חלק מהמחיר על ידי המדינה. פיקוח הוא הגבלת מרווחי השיווק שהמחלבות והקמעונאים לוקחים לעצמם תוך ניצול הביקוש הקשיח. הם מרוויחים פחות אבל המדינה לא משתתפת בתשלום על המוצר. האזרח מעביר קצת פחות כסף לשורת הרווח במאזני המחלבות והקמעונאים, אבל לא זה מה שגורם לאזרח לחשוב (אולי בטעות) שהחלב עצמו הוא בריא ומזין. דיברתי כבר קודם בהרחבה על ההבדל בין המחיר שהצרכן נאלץ לשלם לבין תפישת הערך של המוצר בעיניו. עכשיו גם אני לא מתכוון לחזור על זה שוב. יש הרבה מחקרים שממומנים ע"י "מכון מחקר תנובה" ודומיו, אבל בעולם נעשים עשרות אלפי מחקרי מזון מדי שנה ויש מספיק כאלה שאינם ממומנים ע"י תעשיית החלב. הבנתי כבר קודם שאת מוטרדת מהצד המוסרי ולא הבריאותי. מצד שני, קשה להעלות טענות כפי שאת מעלה בלי להתיחס לצד הבריאותי. אם היית סבורה שצמצום משמעותי של צריכת חלב, בשר וביצים עלול לגרום לנזק משמעותי לבריאות האוכלוסיה, האם היית יכולה לתמוך בצמצום כזה בגלל השיקול המוסרי של רווחת בעלי החיים? אם לא, אז את צריכה לפחות להשתכנע בשני דברים - האחד, שיש תחליפים הולמים מבחינה תזונתית (ולא רק מבחינת רכיבי התזונה אלא גם מבחינת עלותם, שטח גידול נדרש, השפעות סביבתיות וכו'); השני, שהתחליפים האלה מפתים מספיק שבהינתן צמצום במרכיבים מן החי הציבור אכן יבחר בהם, ולא באלטרנטיבות נחותות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגרמניה נאסרה אחזקת התרנגולות המטילות בכלובים בתחילת 2010. "ביצי חופש" עדיין עולות מחיר התואם את ההשקעה. לצידן נמכרות "ביצי קרקע" במחיר יותר זול (או שמא "עממי" או שמא "שווה לכל נפש"). בנתיים פורסם שהעובדה שהתרנגולות ניצבות על הקרקע לא אומר שהן לא נאלצות לעשות זאת בצפיפות, וגם לא שהן נהנות מתאורה במשך היום. וכן, אני ממשיכה לקנות את הביצים במחיר ה"עממי", וזאת כחלק ממדיניות שמאפשרת לי למלא את סל המצרכים בתקציב המצומצם שעומד לרשותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל בין ביצי חופש לביצי קרקע? פעם ראשונה שאני רואה את המושג ביצי קרקע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ביצי קרקע" היה התרגום החופשי שלי מגרמנית. באנגלית הן נקראות Deep litter eggs או Barn eggs. להבדיל מביצי חופש - Free range. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון - סבסוד של תחבורה ציבורית לא גרם לאזרחים המשתמשים ברכב פרטי לחשוב אותה לחיונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שהוא התכוון שהמשתמשים בתחבורה הציבורית לא החלו לחשוב שהיא חיונית משום שסובסדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיערתי שאקבל תגובה כזו (למען האמת גם הנחתי שיש סיכוי לא רע שהיא תבוא ממך). זה כמובן נכון; המשתמשים בתח"צ חשבו וחושבים אותה לחיונית בלי קשר לסבסוד. אלה שלא משתמשים אינם רואים אותה כחיונית להם ממילא. החיוניות היא מה שכיניתי "תפישת הערך" של המוצר או השרות, והיא לא תלויה במחיר שלו ולכן גם לא בסובסידיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האזרח מעביר קצת פחות כסף לשורת הרווח במאזני המחלבות והקמעונאים, אבל לא זה מה שגורם לאזרח לחשוב (אולי בטעות) שהחלב עצמו הוא בריא ומזין" - כל עוד חלב ומוצריו נתפסים כחלק מהסל הבסיסי, ולא מקבלים דחיפה החוצה ממנו, הם יישארו בו. היגיון פשוט ומעגלי, כאמור. "את צריכה לפחות להשתכנע בשני דברים - האחד, שיש תחליפים הולמים מבחינה תזונתית (ולא רק מבחינת רכיבי התזונה אלא גם מבחינת עלותם, שטח גידול נדרש, השפעות סביבתיות וכו')" - כבר נטען וחושב יותר מפעם אחת (ואם תתעקש אחפש מ"מ אבל לא כעת), שצמצום השטחים והמשאבים של חקלאות הבשר/חלב יפתח אפשרויות חדשות בפני חקלאות המזון הצמחי. "שהתחליפים האלה מפתים מספיק שבהינתן צמצום במרכיבים מן החי הציבור אכן יבחר בהם, ולא באלטרנטיבות נחותות" - על זה כבר דיברנו. שים בצד רגע את הגלידות (שגם להן יש תחליפים משומן צמחי): במה טחינה גולמית נחותה לעומת יוגורט? במה דבלים או ברוקולי נחותים מגבינה צפתית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלה האחרונה, שהם פשוט לא טעימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הישראלי המצוי יחלוק עליך לגבי טחינה/חלבה וכנראה גם לגבי דבלים/שקדים/חרובים. אולי לא בהשוואה למילקי, אמנם. אני חושבת שהתנערות מגבינות למיניהן פותחת את השאלה "אז מה נמרח על הלחם" וכאן זו באמת שאלה של הרגל ומסורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא בטוח, למיטב ידיעתי בישראל נמכרים יותר יוגורטים מתחינות, יותר גבינה דבלים ובטח מברוקולי. אבל גם אם כן, אז מה? אני לא היחיד שחושב שתחינה, דבלים וברוקולי זה איכס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחינה דווקא יכולה לעזור לפעמים, אם היא מגיעה לאוזניים הנכונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ו''להפחית את כמות השימוש במוצרי חלב'' לא אומרת בהכרח ''להפסיק באופן מוחלט כל אכילת גבינה באשר היא'') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שנמכרים יותר יוגורטים מטחינות. טחינה אתה קונה באריזה של חצי ליטר-ליטר, ויוגורט אתה קונה באריזה של 150 גרם. קילו טחינה מספיקה לי (לך כנראה ליותר) לחודש, וקילו יוגורט פירושו 6 מעדנים ושני שליש. אבל חוששתני שזה מעיד על טיב השימוש (לטחינה מוסיפים מים בבית, ליוגורט לא) ולא על מידת הפופולריות. _______________ אתה כנראה לא היחיד, אבל אני לא היחידה שחושבת שאתה צריך להרחיב את האופקים הקולינריים שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר במשקל לא במספר יחיסות. גם אחרי תוספת המים. רוחב אופקים קולינריים?! אי אפשר לחיות בארץ בלי לטעום טחינה. מה לעשות, זה פשוט לא טעים. נראה לי שדווקא אוהבי הטחינה צריכים להרחיב את אופקיהם, לטעום פעם משהו טעים באמת רק בשביל להבין על איזו בינוניות חסרת טעם ובעלת מרכם מפוקפק הם מתפשרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טחינה צריך לדעת איך להכין, טחינה מוצלחת היא אב ואם מזון כאחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי את זה לפני שקיבלתי עוד פעם ממרח שומשום דוחה... היו לי איזה 50 שקלים יותר ממה שיש לי עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנסה את טחינה קרוון. ____ ונראה לי ששוב נכנסנו לטיעוני "יותר אנשים מעדיפים X" על סמך בעיות אישיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגיון שלי הוא לא "טחינה זה לא טעים לי -> טחינה לא טעים לכולם" אלה "טחינה לא טעים לי --> טחינה לא טעים להרבה אנשים <-- טחינה נמכר פחות מיוגורט" (שימי לב לכיוון של החצים).איך אני יודע שטחינה נמכרת יותר מיוגורט, לא, אני לא מסתכל על רשימת הקניות שלי, אני מסתכל בסופר ורואה מה יש יותר על המדפים ומה יש יותר בעגלות... מעניין שהדיון הזה התחיל דווקא מהכיוון של מי שרגיש למוצרי חלב ולכן רוצה למצוא להם תחליף *לכולם*... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שאיכות הטחינה הגולמית תהפוך מישהו משונא טחינה לאוהב. אבל אם כבר המלצות, אני לאחרונה הפכתי חסיד של ''בארכה'' מלאה אורגנית. טעימה לי לפחות כמו ''הגמל'', והרבה יותר מקרוון ומאל-ארז. בארכה עושים גם לא-אורגנית מלאה, ואין לי העדפה עקרונית לאורגנית - אבל טעמתי אותן אחת ליד השניה ומשום מה האורגנית בבירור טעימה יותר, למרות שגם הלא- בסדר גמור. מה שיותר חמור, בלא- יש טעם לוואי מרתיע לבחוץ של הקופסה, אם במקרה האצבע המלקקת עוברת שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל-ארז לא טעים לי בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה רק אב ואם? לו תהי לך הטחינה אם ואחות, ויהי חיקה השמנוני מקלט ראשך, קן תחינותיך (תגובה 575252) הנידחות! נכון, צריך לדעת איך להכין (מומלץ הרבה שום טרי כתוש, אם כי אולי לאו דווקא כהכנה לערב של אלף נשיקות), אבל לדבר על "אופקים קולינריים" באותו משפט עם "טחינה" - זאת בטח איזושהי בדיחה. גם לחלום שהדבר הכבד והשמן הזה יבוא במקום מעדן חלב קליל וקריר - זה רעיון, אפעס, לא מעשי. אפילו אלה שאוהבים, קשה לי להאמין שיאכלו את זה כתחליף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעדן חלב קליל וקריר: ליטר יוגורט טוב, מלפפונים טריים קצוצים דק, אפשר מלפפון כבוש (כבוש!) במלח קצוץ דק, שמיר קצוץ דק, לימון, מלח, פלפל שחור. לערבב היטב ולהשאיר במקרר כמה שעות (לבעלי אופי נחוש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז היותי תשעים-אחוז טבעוני, רוב ארוחת בוקר שלי היא שיבולת שועל בטחינה ''מתוקה'' (גולמית עם מים ומעט פרי) - זה לגמרי בהשראת גרנולה ביוגורט. אבל מודה, זה טעם נרכש, ודורש מידה של אמונה בצדקת הדרך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו היתה פעם דייסת החורף הקבועה שלי. אבל זה נורא כבד בקיץ. נסה אותו הדבר עם חלב שקדים במקום טחינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כבד, אבל לא מספיק כבד בשבילי. אחרי זה אני עוד צריך פרוסה-שתיים של לחם (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) גם אב וגם אם? למה? אני אימצתי שיטה מהפכנית להכנת טחינה, למדתי אותה מפי עוללים ויונקים, וזו השיטה: טחינה, מים, מלח, זה הכל. אחר כך שמעתי פעם את ג'וליה זהר, שהיא מנהלת מפעל מפורסם לטחינה בנצרת - איך היא מכינה טחינה? טחינה, מים, מלח, זה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מלח, למה? (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, תיקון: טחינה, מים, שלושה גרגרי מלח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה עם מלח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת היתה תגובה לכודה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כאן זה התחיל מטעמי בריאות, ואחרי התרגלות קצרה נהייה טעים יותר בלי מלח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי בגלל שהיום קראתי שניתוח חדש של נתונים ממחקרים מראה שבניגוד למה שחשבו קודם, הקטנת צריכת המלח יכולה להוריד רק במקצת את לחץ הדם והממצאים לא מראים על ירידה במקרי המוות או הקטנת הסיכון להתקפות ושבץ לב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפריע לספיגת הסידן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא! בלי שום, שום דבר לא יזוז פה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כאן, עם שום על כוס וחצי (מוכנה) וחופן עלי פטרוזיליה. ואם נגמר השום, השף מקבל ת'חלאסטרה >>> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד מכם לא מוסיף לימון?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטחינה? להוסיף לימון? השתגעת? להיפך! אני מוסיף טחינה ללימון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה לימון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טחינה תפוזים - אותו דבר, רק עם מיץ תפוזים ולא לימון. מצוין עם חציל בתנור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי כמה פעמים כשנתקעתי בלי לימון, נחמד, אבל אני מעדיף לימון, וחציל בתנור שולט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני ניסיתי פעם, באותן נסיבות. איך אמר פרופסור היגינס? I'd prefer a new edition of the Spanish Inquisition
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
nobody expects the Spanish Inquisition עפ"י מונטי פייתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הרבה. וכמון, ופפריקה מתוקה (חוץ משום ופטרוזיליה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב: הציבור חושב את החלב ומוצריו למרכיב בסיסי בסל המזון שהוא רוצה לצרוך. את חושבת שאפשר לשנות את זה? טוב ויפה. צאי בקמפיין. גייסי כספים למען פעילותו של ד"ר אבני והפיצי את ספריו. צאי לרחוב וחלקי ברושורים שמסבירים בצורה מאירת עיניים למה חלב זה רע ואכזרי. לאחר שתצליחי לגרום לשינוי בתודעת הציבור, הוא יהיה בשל לביטול הפיקוח. כל עוד זה לא קרה, ביטול הפיקוח יביא לכך שהציבור ימשיך לקנות חלב ומוצריו גם ביוקר, רווחי המחלבות יעלו פלאים ויהיה להן יותר כסף לערוך מחקרים שיוכיחו שהחלב מועיל ולהרים קמפיינים שישכנעו את הציבור בכך. די משעשע אותי לראות אותך מטיפה בלהט למען האינטרס של המחלבות ואז מאשימה אותי בהגיון מעגלי. יתכן שצמצום השטחים והמשאבים יפתח אפשרויות חדשות, יתכן שלא. במדינת ישראל אין, למיטב ידיעתי, שטחים שלא מעובדים בגלל חקלאות הבשר והחלב. אם היית לוקחת את כל הרפתות בארץ ובוחנת את סך השטח שלהן לכמה היית מגיעה? סביר להניח שהרבה פחות מתוספת השטח שהיתה נדרשת להחלפת כל לולי הסוללה בלולי חופש. בקר לבשר רועה בארץ, כמו בעולם, על שטחים שקשה לקיים בהם חקלאות צמחית. ככה זה גם באוסטרליה, בארגנטינה, במערב ארה"ב ובמדינות אחרות. במה טחינה גולמית נחותה לעומת יוגורט? במה דבלים או ברוקולי נחותים מגבינה צפתית? אני לא יודע, נראה לי פשוט שלרוב האנשים הם פחות טעימים ו/או נוחים לשימוש. אני לא רואה את אשתי מוסיפה ברוקולי לסלט שלה, אני לא רואה אנשים אוכלים גביע טחינה בכפית או מערבבים בו קורנפלקס וגרנולה. אבל היוגורטים והצפתית הם מרכיבים קטנים במשוואה. את מדברת על החלפת כל מרכיבי המזון מן החי באלטרנטיבות. גם השניצל, גם הסטייק וגם הדג. גם החביתה, גם עוגות הגבינה, גם הפיצה. קודם כל, יש כאן צמצום דרסטי של מגוון המזונות שעומד לרשות הציבור, וקשה לי לראות את הציבור מסכים לזה גם בדמיון הפרוע ביותר. אבל לגבי התזונה - האם את סבורה שהאזרח הממוצע יחליף את המנה העיקרית בארוחת הצהריים שלו בתבשיל פולים וקינואה, או שמא הוא יחליף אותה (במקרה הטוב) בשניצל סויה תעשייתי עמוס נתרן וחומרים משמרים יחד עם מנה כפולה של צ'יפס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והשפעתו על אופני הקריאה של תגובות כחולות. (אני מביעה דעה. אתה "מטיף בלהט". לו יש קצף בזוויות הפה). לעניין הרגלי האכילה של אשתך ובכלל: אתה חושב על "תחליפים" למוצרי חלב ומדמה לראות אנשים אוכלים את התחליפים הללו מקופסאות פלסטיק קטנות וצבעוניות. נכון שיש מעדני סויה למשל. אבל בתפריט האישי שלי לפחות, הצורך בצורת אכילה זו הצטמצם לאפס בערך. רק "טוסט מזויף" אני עדיין מכינה לעצמי לפעמים, עם סימולציה של גבינה (טופו מגורר). ל"מעדני חלב" ולגבינות אין לי כל תחליף סימולטורי. אני פשוט אוכלת מזונות אחרים ובצורה אחרת, ולא מדמה אותם לגבינות. "את מדברת על החלפת כל מרכיבי המזון מן החי באלטרנטיבות" - אני?! בסך הכל סיפרתי ש*אני* החלפתי חלק מהמזון החי באלטרנטיבות. אני חושבת שעדיף להפסיק לאכול בשר, חלב, ביצים ודגים. אבל אין לי אשליות, וגם לא ראית אותי מציעה כאן (או בכל מקום אחר) תוכנית מקיפה לשינוי המצב, או ממריצה אנשים להפסיק לאכול בשר / ביצים / דגים. אגב, לדעתי בעקבות גורמים שקשורים במודעות לבריאות ולאקולוגיה, שיעור הצמחונים-טבעונים באוכלוסייה צפוי לגדול בשנים הקרובות באחוזים בודדים, וזהו. נכון, לגבי מוצרי חלב אני חושבת שיחסית קל יותר לפעול לשינוי, מפני שהם נחשבים חיוניים אבל פחות מבשר/עוף. עדיין אני לא מבינה למה אני צריכה להיענש בחלוקת הספרים של ד"ר אבני, אבל היי, זו הסטייה שלך להיצמד אליו ואני מפרגנת לך אותה בגדול. לגבי "ימשיכו לקנות ביוקר" - הדוגמה שכבר הובאה כאן היא תחבורה פרטית מול ציבורית. אם מחיר הדלק יעלה, זה לבדו לא ימריץ אנשים בישראל לעבור לתחבורה ציבורית. אבל אם זה יהיה אחד מכמה שינויים, כולל השפעה ברמת ההשוואה ("מה השכנים שלי עושים"), השקעה אמיתית במערכת התחבורה הציבורית ועוד גורמים, אז המשוואה כן יכולה להשתנות. אני הצעתי 2-3 אפיקים נפרדים לקראת שינוי כזה בתחום צריכת מוצרי החלב, וכרגע אתה יוצא מגדרך להסביר לי מדוע הם לא מספקים, ומדוע הם שאפתנים מדי, בעת ובעונה אחת. מה איכפת לי? האם אני שר החקלאות ומחויבת בהצגת תוכנית רב-שנתית? אני בסך הכל רוצה לטפטף הלאה את הרעיון הזה, שלדעתי אפשרי (אך כנראה סיכוייו פחות ריאליים ממה שהייתי רוצה לחשוב). זה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי "אני חושבת שעדיף להפסיק לאכול בשר, חלב, ביצים ודגים". אבל אדייק מעט יותר: אני חושבת שבתנאים בהם פועלת כיום תעשיית המזון מן החי, לא מוסרי לצרוך את מוצריה (יכול להיות שאין ברירה וחייבים לגדל כך את בעה"ח אם רוצים לספק את הכמויות העצומות הנוכחיות של מזון מן החי, אבל אני חולקת על עניין הכמויות הנחוצות והמינונים החיוניים). לגבי גידול בקר לבשר והשימוש בקרקע, ראה כאן (תחת הסעיף "ביקוש"): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי דווקא את תגובה 575415 ופתאום נזכרתי בפסוק "חמאה ודבש יאכל". מעניין ש"ארץ זבת חלב ודבש" נתפס כתיאור חיובי - אבל במקור כוונת הנביא המתאר ארץ שרק מוצרי חלב ודבש זמינים בה למאכל, מתפרשת גם כתיאור של עזובה ופרא, פרות המהלכות חופשי וחוסר יכולת לקיים גידולי צמחים חקלאיים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדומה לשינוי במשמעות "מיהרו בניך מהרסיך ומחריביך ממך יצאו"? במקורי דובר על גורמים הרסניים חיצוניים אשר יצאו מא"י עם שיבת ציון. השימוש היום הוא שהמהרסים הם אלמנטים חתרניים הבאים מבפנים. הפועל "יצאו" עבר ממשמעות מילולית למשמעות דימויית, עם השמטת שתי המלים הראשונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. ''ארץ זבת חלב ודבש'' משמש במקרים רבים לציון ארץ פוריה. השימוש של ישעיהו הוא, מן הסתם, אירוני. יכול להיות (אין לי מושג מה היה עולם המושגים שלהם, מעבר למעט המקורות ששרדו) שהוא היה די מאולץ. מי שנתקל במושג ''חלב ודבש'' מתעלם לתומו מן האירוניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם "החלום ושברו" הוא ביטוי שכיום משתמשים בו במשמעות שונה ממשמעותו המקורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרומתי הבנאלית: מותר האדם מן הבהמה אין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושלי: כל כבודה בת מלך פנימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי פעם את הטענה הזו (נדמה שלי שבספרו של פרופ' פליקס). הרעיון היה שארץ זבת חלב ודבש זה תאור שמפתה נוודים במדבר (כי זה חלומו של עם של רועים) אבל הוא אסון לעם של חקלאים שיושבים על אדמתם ורוצים דגן, תירוש ויצהר ולא חלב ודבש. אני לא בטוח שהיא משכנעת. התבונני באזכורים של החמאה (ובמדה רבה החלב בכלל) במקרא ותראי שהיא מזון לוקסוס של עשירים. אברהם נותן לאורחיו "חמאה וחלב ובן בקר" - תאור שבא לציין הכנסת אורחים כיד המלך. בשירת דבורה נאמר על יעל "מים שאל, חלב נתנה, בספל אדירים הקריבה חמאה" - כלומר, אף שסיסרא בקש את הדבר הפשוט ביותר היא נתנה לו הרבה יותר ממה שבקש. בספר דברים, בתאור העושר הגדול הצפוי לעם נאמר "ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור, חמאת בקר וחלב צאן". אצל איוב, כשרוצים לאחל גורל רע לרשע, אומרים "אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה". בקיצור, הדבש, החלב והחמאה נתפשים כסמלי עושר דווקא. אצל ישעיהו נאמר שמה שיקרה לאחר פלישת מלך אשור יהיה: "והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן. והיה, מרוב עשות חלב יאכל חמאה, כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ". הדרך בה אני מבין את זה לאור האמור לעיל היא שלאחר שרוב העם ינטוש את הארץ, הנשארים יוכלו לחיות ברווחה בתוך העזובה; הם לא יאכלו חלב ודבש מחוסר ברירה אלא להיפך - תהיה להם האפשרות לשבוע ממה שבתנאים הקודמים לא היה יכול להספיק. די יהיה בעגלה אחת ושתי כבשים כדי לספק עודף חלב שיהיה צורך לחבוץ אותו לחמאה. לזה מתקשר מה שאומר הנביא כמה פסוקים קודם על הבן שיוולד לו - "חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב". החמאה והדבש אינם מזון של חוסר ברירה אלא המזון שאדם בוחר בו, אם יש לו אפשרות כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מים שאל, חלב נתנה'' זה כדי להרדים אותו, לא קשור לשפע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא עשתה את זה כדי להרדים אותו (לא יודע למה לא יין, שגם היה נפוץ יותר וגם מרדים יותר); אבל השבח שהיא מקבלת בשירה הוא גם על חמאה (שלא מסופר כלל במקור שהיא נתנה לו), ולדעתי זה מציג את הדברים באור אחר - היא קנתה את אמונו בארוח עשיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששתני שחמאה שלנו זו לא חמאה שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי מה? חביצת חלב לחמאה היא פרוצדורה ותיקה ומוכרת זה אלפי שנים. איזו סיבה יש לחשוב שהמלה "חמאה" שינתה לפתע את משמעותה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שבית מרזח שינתה את משמעותה. כמו שחשמל שינה את משמעותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אנחנו יודעים שהמלים האלה שמשו למשהו אחר, ואנחנו לא יודעים שהמלה "חמאה" שמשה למשהו אחר (אלא אם את יודעת, ואת מוזמנת להאיר את עיני). הרי למה לא תטעני שהמלה "חלב" גם היא לא מה שאנחנו מכירים? צריך ביסוס לטענות כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי מגישים חמאה בספל? או שמא לדעתך היא נתנה לו גי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב בעובדה שלאבותינו לא היו מקררים, החמאה שלהם בדרך כלל לא היתה במצב מוצק. אגב, המלה "ספל" אינה בהכרח הכוס שלנו עם הידית - היא מופיעה במקרא רק עוד פעם אחת ("מלוא הספל מים") וסביר יותר שמדובר בכעין קערה. נראה לי שראוי להעיר כאן משהו בתחום המתודולוגי לפני שנכנסים לדיון בענין החמאה. יסוד ההבנה שלנו את התנ"ך, או כל ספר עתיק אחר, הוא המסורת הלשונית. יש לנו מסורת של שמוש במלים להבעת משמעות מסוימת, וכאשר אנו נתקלים במלה שיש רצף של שמוש בה לאורך תקופותיה של השפה הנחת המוצא שלנו היא שהמשמעות היא המשמעות המוכרת לנו. מעבר לכך, יש לנו עוד כמה גורמים שיכולים להשפיע על הבנת המשמעות (או במקרים מסוימים להפוך אותה על פיה, יש לזה כל מיני דוגמאות). גורם משמעותי אחד הוא הבנה "פנימית" של הטקסט, כלומר בחינת השמוש במלה בתוך ההקשרים והשדות הסמנטיים בהם היא מובאת. אם השמוש במלה סותר את המשמעות על פי המסורת הלשונית, יתכן שיש לחפש לה משמעות אחרת. גורם אחר עשוי להיות משמעותה של המלה, או מלים דומות לה, בשפות קרובות. עוד גורם הוא העדות הארכאולוגית והכרת המציאות הקדומה, שעשויה לא להתאים למסורת. גורם נוסף הוא ההבנה של המלה בתוך הטקסט לאורך הדורות - מסורות אחרות של הטקסט עצמו, פרשנות, תרגומים. כל אלה עשויים להביא לשינוי בהבנה הראשונית שלנו על פי המסורת - אבל רק אם הם קיימים. ועכשיו לחמאה. ראשית, קיימת מסורת רציפה בענין הזה. חז"ל משתמשים במושג חמאה כפי שאנו משתמשים בו היום. גם ההבנה לאורך הדורות היא כזו - פרשנים בימי הביניים שנתקלים בחמאה אצל ישעיהו לא טורחים בכלל לפרש אותו, ברור להם שהם והקוראים יודעים בדיוק מהי חמאה. תרגומים מתרגמים את המונח לחמאה בשפת התרגום (אם אלה תרגומים נוצריים אז הם מנצלים את ההזדמנות, באותו פרק, לתרגם "עלמה" ל-"בתולה", אבל זה עניינם). בקיצור, המסורת הלשונית לא נותנת יסוד לשינוי. ומה לגבי המשמעות הפנימית? גם כאן יש לנו עם מה לעבוד. לא מדובר במלה יחידאית, היא מופיעה במקרא כמה וכמה פעמים ואפשר לבחון את הקשריה. הבאתי בתגובה 575542 חלק לא קטן מהאזכורים, אבל אפשר לעשות גם עבודה יסודית יותר. מהתאור של אברהם עם אורחיו קשה ללמוד הרבה על מהות החמאה. לעומת זאת, מהפסוקים "ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור, חמאת בקר וחלב צאן" אפשר ללמוד שהחמאה מופקת מחלב בקר, וכמו כן היא מוזכרת יחד עם הדבש והשמן בפעם הראשונה. מ-"בספל אדירים הקריבה חמאה" אפשר ללמוד שהיא לא מוצקה. ב-"אל יראה בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה" אנחנו שוב רואים את שני המוטיבים - הקישור לדבש והעובדה שמדובר בנוזל. באיוב פרק כ"ט, כאשר איוב מתאר את ימי עושרו, הוא אומר "ברחוץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן" - מקובל להניח ש-"חמה" כאן היא חמאה, ואם כן אנו רואים שוב שהשמן והחמאה מקושרים זה לזו. וכמובן, במקום בו אנו דנים אנו רואים שני אזכורים לחמאה - האחד מספר לנו על הילד הקטן שיאכל חמאה ודבש, והשני מדבר על כך שהנשארים בארץ יאכלו חמאה כיוון שיהיה להם עודף חלב. כדאי לשים לב שמדובר על אכילת חמאה ודבש, ולא על שתייתם; אין המדובר בנוזל דליל. בקיצור, מה אנו רואים כאן לגבי החמאה? 1. מזון יוקרתי. 2. מופק מחלב בקר, כאשר יש כמויות גדולות של החלב שלא ניתן לנצלן בדרך אחרת. 3. נוזל סמיך ומזין, המוזכר בהקשרים של נוזלים סמיכים ומזינים אחרים - הדבש והשמן. האם משהו בכל זה צריך לגרום לנו לחשוב שאין מדובר במה שאנו מכירים כחמאה? ולסיום, אצטט כאן מהפרוש של "עולם התנ"ך" לגבי החמאה והדבש: החמאה והדבש, או החלב והדבש, הנכרים במקרא, מכוונים לתנובת המקנה ולעסיס המתוק של עצי הפרי, מזמרת הארץ. בימי קדם היו שני סוגי חמאה: חמאת הבקר - שומן הצף על פני החלב - שימשה למאכל, ואליה מכוונים רוב הכתובים במקרא בהזכירם "חמאה"; סוג החמאה השני הוא חמאת כבשים, השמנה יותר והמכונה "סמנה", שומן בערבית, ששימשה לבישול, לטיגון ולמאפה... את חמאת הכבשים בישלו, כדי לשמרה לזמן ארוך, בתנאי האקלים הצחיח בארץ ישראל. היא אוחסנה בנאדות ובכדים, ובימינו יוצקים אותה הבדווים למכלי פח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה... חשבתי שאנחנו חלוקים בשאלה אם החמאה היתה מוצקה או לא. מובן שהחמאה היא שומן החלב, גם אני מכיר (ואוהב!) את השירים שציטטת. אני מתנצל אם גרמתי לך להאריך שלא לצורך. לסיום אבקש למחות על הביצוע המעצבן ל"ויניקהו" באוסף "שירת התנ"ך". מקהלה שלמה ואף אחד לא טרח איך קוראים את המילה הראשונה של השיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא נהנית מתגובותיו הפרשניות-תזונתיות של בעל הנשמות בפתיל הזה, כך שגם אם ''גרמת'' - לא נורא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסר ספק, גם אני נהניתי. המחמאות לתשע. כמובן, גם זה תירוץ כדי לנחש ש"מחמאות" קשור גם הוא לחמאה, ומופיע איפשהו בספרי אמ"ת או בקהלת בתקבולת עם "שמן" של דברי חלקות. אה, הנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי שאתה ספציפית חולק עלי בשאלה הזו. נועה העלתה כאן את הטענה שהמלה ''חמאה'' הובאה במשמעות שונה, וכיוון שאני מחזיק ממנה איילה שיודעת מה היא כותבת טרחתי לבחון את הסוגיה כמיטב יכולתי - ואז חבל היה לבזבז את זה, הייתי זקוק לעוגן לתלות עליו את התגובה שלי. רק המשפט הראשון בה התיחס ישירות למה שכתבת. כדרכם של אוספים כאלה, ניתן היה לנכש שליש מ-''שירת התנ''ך'' בלי שאף אחד ירגיש בחסרונו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקישור שהבאתי בתגובה 575461 יש כל מיני פרשנויות למילה "חלב", מ"חלב פירות" ועד "יין לבן". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד פירוש: "כי מיץ חלב, יוציא חמאה" (משלי ל לג) הכי הגיוני שזה לבנה, לא? אגב, ההמשך של הפסוק הוא "ומיץ אף יוציא דם". הא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היתה משמעות בית מרזח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שירותי מובאות: ירמיהו טז ה כי-כה אמר יהוה, אל-תבוא בית מרזח, ואל-תלך לספוד, ואל-תנד להם: כי-אספתי את-שלומי מאת העם הזה, נאם-יהוה--את-החסד, ואת-הרחמים. ו ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת, לא יקברו; ולא-יספדו להם--ולא יתגדד, ולא יקרח להם. ז ולא-יפרסו להם על-אבל, לנחמו על-מת; ולא-ישקו אותם כוס תנחומים, על-אביו ועל-אמו. ח ובית-משתה לא-תבוא, לשבת אותם, לאכל, ולשתות. נראה שזה בית אבלים, נראה שגם בית משתה זה בית אבלים. יש גם היום מנהג של "כוס תנחומים" לאבלים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחשוב על חינגה משפחתית בנוכחות כל שלדי המשפחה לדורותיה וגולגלותיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהדר! מזכיר לי סיפור של א.א.פו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכר את שמו, מישהו מתגלגל למרתף מסבאה ליד הנמל ושותה שם עם כנופית בני בליעל מזוויעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מתכוון ל Rip_Van_Winkle [Wikipedia]? זה של וושינגטון אירבינג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, מאה אחוזים של פו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תכעסי על תשע, הוא מאד שמרן, תארי לך שהוא עדיין נגד מריחואנה! האייל האחרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני האחרון? טוב, אז אני אכבה את הג'וינט, סליחה, האור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב על תחליפים ומתכוון לתחליפים, כלומר דברים שאדם יכול לאכול אותם במקום מה שהוא אוכל עכשיו בלי לשנות את אורח החיים שלו. אם תגידי לי "אני לא רואה במה ברוקולי גרוע מגבינה צפתית, רק צריך להתרגל שבמקום להוציא מהמקרר ולאכול צריך קצת לחתוך ולבשל" אז זה לא תחליף, זה שינוי. את העברת את עצמך תהליך של שינוי כזה - תבורכי. לדעתי, רוב האנשים לא מעונינים בזה. כן, כן, את מעונינת בהחלפת מרכיבי המזון מן החי באלטרנטיבות, לא רק לספר על עצמך. את רוצה לתת לחלב ומוצריו "דחיפה החוצה מהסל הבסיסי". מה זה אם לא החלפה באלטרנטיבות? לגבי האחרים את מודה שזה קשה יותר, אבל רק כי יש יותר התנגדות, לא שאת לא רוצה או שאת חוששת שזה עלול לגרום נזק. לא ראיתי אותך אמנם מציעה תכנית מקיפה - למעשה, לא נראה לי שנכנסת עמוק מדי לצדדים המעשיים של הענין (מעבר לדרישה "להפסיק את העידוד לצריכת החלב" שעוד לא ראיתי מהו). את כמובן לא צריכה להענש בחלוקת הספרים (דווקא ד"ר אבני איש מאד נחמד), אבל אחת הנקודות המרכזיות שניסיתי להעביר כאן לאורך הדיון היתה שיש שני דברים נפרדים - אחד הוא הפעילות הממוסדת לטובת (או נגד) צריכת החלב - פעילות ששיקוליה בריאותיים וכלכליים בעיקרם, והשני הוא שכנוע הציבור בכך שהחלב הוא רע. אני מנסה להבהיר שאי אפשר להפעיל את הממסד נגד החלב אלא אם משכנעים קודם את הציבור שהחלב הוא רע; את חוזרת ומעלה כאן הצעות לשכנע את הציבור לא לצרוך חלב דרך הפעילות הממסדית. אני סבור שזה הפוך מהכיוון שבו את צריכה לפעול. את צריכה לשכנע את הציבור (באמצעות הספרים של הד"ר או בדרך אחרת) לפני שאת מנסה לגייס את הממסד, ולא אחרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוקולי אכן לא תחליף לגבינה צפתית. גבינה צפתית שמים על לחם. אי לכך, תחליפים עשויים להיות אבוקדו (בעונה), פסטו, חמאת בוטנים ויתר ממרחים. אבל לא ברוקולי. ___________________ רוב האנשים שאני מכירה, אגב, אוכלים גם וגם וגם וגם. אלה שלא אוכלים צפתית טבעוניים, ואלה שלא אוכלים ברוקולי לא עדכנו את התפיסות הקולינריות שלהם מאז גיל 8, ולא אוכלים גם בצל ירוק, פלפל ירוק ותרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוקולי מחליף גבינה מבחינת ערכים תזונתיים מסוימים, לא מבחינת התפקיד שלו בתפריט - אף אחד לא מכין ממרח ברוקולי לארוחת הבוקר. פשוט מורחים על הלחם ממרחים שאינם מגבינה. לגבי הפסקה השנייה שלך - אפשר כבר להסיר את האלקטרודות? נראה לי שהצצת לי מספיק לתוך המוח, אבל משום מה החלפת בין הכבל האדום לכבל השחור והגרפים התחרבשו. ובמילים אחרות, אני לא יכולה לענות לך ברצינות כל עוד אני אמורה להתאמץ לשכנע אותך שאני לא עושה כל מיני דברים שחלמת לתומך שאני עושה או חושבת. כשתפסיק להזות אשמח להשיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בסך הכל קורא את התגובות שלך ומנסה לסכם לעצמי מה עולה מהן. נכון שלא עולה מהן שום תכנית מעשית - אבל, לטעמי, כן עולה מהן מה היית רוצה שיקרה. אולי אני טועה והכל לא מתגבש לכדי משהו מוגדר, אולי אנחנו משדרים על קווים שלא נפגשים - אני מחפש את המשמעות הפרקטית של מה שלא מתיימר לספק שום משמעות כזו. בסדר. אני מוותר על הנסיון. אגב, באחת התגובות כתבת שנראה לך שיש יותר טעם להתמקד במוצרי חלב מאשר בביצים, בשר ועוף כי נראה לך שקל יותר לרוב האנשים להוציא אותם מהתפריט. האמירה הזו קצת הפתיעה אותי; כמה אנשים את מכירה שהוציאו את הבשר והעוף מהתפריט והשאירו את החלב, וכמה את מכירה שהוציאו את החלב והשאירו את הבשר והעוף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. בוא נסכם שבין מה שהייתי רוצה שיקרה בעולם מושלם, ומה שאני בונה לו תוכנית חומש, יש פער של קילומטרים רבים. אני יודעת שצמחונים רבים ("צמחונים מסורתיים") לא נוגעים בבשר אבל ממשיכים לאכול ביצים ומוצרי חלב ולעתים אף דגים. אבל זה לא אומר שההיגיון שלהם הוא זה שיוחל על רוב האוכלוסייה. הצמחונים פשוט מתנגדים לאכילת בשרו של יצור שהיה חי. ולדעתי עד לאחרונה היתה מודעות די נמוכה לאופן הקשה של שימוש בבע"ח בתעשיית החלב והביצים, אז הם פשוט לא התעסקו עם זה, או שזה היה לגיטימי מבחינתם כי זה לא כרוך בהרג. ואילו אני חושבת: מה היה קל יותר לאדם הממוצע להוריד מתפריטו בלי שייפגעו יותר מדי אמונות יסוד שלו? ונראה לי שעל הארוחה הבשרית ביום היה קשה יותר לאנשים לוותר, מאשר על גבינה. והתחליפים (לא התזונתייים, אלא התחליפים המתחזים, נגיד מעדני סויה או גבינת טופו למריחה) קלים יותר להסתגלות (מנטלית) ולשילוב בתפריט מאשר במקרה של תחליפי בשר ועוף. כך זה נראה לי אינטואיטיבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר סוכם כאן שאני לא מייצג, אבל לי קל בהרבה לוותר על בשר מאשר על השוקו בבוקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? זו הרי בעיה קלה מאד, שוקו חל"ס הוא משקה טעים ובריא והוא אפילו מועשר בסידן, ואחרי שתשתה שוקו חל"ס במשך שלושה ימים השמנוניות החייתית של חלב פרה תגעיל אותך. אני נשבעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש חל"ס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלב סויה, יש שוקו מוכן של אלפרו ושל תנובה, טרי או עמיד, אני קליינטית של אלפרו. רק בעיה אחת - החל''ס לא מסובסד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |