|
||||
|
||||
לשאלה האחרונה, שהם פשוט לא טעימים. |
|
||||
|
||||
הישראלי המצוי יחלוק עליך לגבי טחינה/חלבה וכנראה גם לגבי דבלים/שקדים/חרובים. אולי לא בהשוואה למילקי, אמנם. אני חושבת שהתנערות מגבינות למיניהן פותחת את השאלה "אז מה נמרח על הלחם" וכאן זו באמת שאלה של הרגל ומסורת. |
|
||||
|
||||
אני בכלל לא בטוח, למיטב ידיעתי בישראל נמכרים יותר יוגורטים מתחינות, יותר גבינה דבלים ובטח מברוקולי. אבל גם אם כן, אז מה? אני לא היחיד שחושב שתחינה, דבלים וברוקולי זה איכס. |
|
||||
|
||||
תחינה דווקא יכולה לעזור לפעמים, אם היא מגיעה לאוזניים הנכונות. |
|
||||
|
||||
(ו''להפחית את כמות השימוש במוצרי חלב'' לא אומרת בהכרח ''להפסיק באופן מוחלט כל אכילת גבינה באשר היא'') |
|
||||
|
||||
כמובן שנמכרים יותר יוגורטים מטחינות. טחינה אתה קונה באריזה של חצי ליטר-ליטר, ויוגורט אתה קונה באריזה של 150 גרם. קילו טחינה מספיקה לי (לך כנראה ליותר) לחודש, וקילו יוגורט פירושו 6 מעדנים ושני שליש. אבל חוששתני שזה מעיד על טיב השימוש (לטחינה מוסיפים מים בבית, ליוגורט לא) ולא על מידת הפופולריות. _______________ אתה כנראה לא היחיד, אבל אני לא היחידה שחושבת שאתה צריך להרחיב את האופקים הקולינריים שלך. |
|
||||
|
||||
יותר במשקל לא במספר יחיסות. גם אחרי תוספת המים. רוחב אופקים קולינריים?! אי אפשר לחיות בארץ בלי לטעום טחינה. מה לעשות, זה פשוט לא טעים. נראה לי שדווקא אוהבי הטחינה צריכים להרחיב את אופקיהם, לטעום פעם משהו טעים באמת רק בשביל להבין על איזו בינוניות חסרת טעם ובעלת מרכם מפוקפק הם מתפשרים. |
|
||||
|
||||
טחינה צריך לדעת איך להכין, טחינה מוצלחת היא אב ואם מזון כאחת. |
|
||||
|
||||
אם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי את זה לפני שקיבלתי עוד פעם ממרח שומשום דוחה... היו לי איזה 50 שקלים יותר ממה שיש לי עכשיו. |
|
||||
|
||||
תנסה את טחינה קרוון. ____ ונראה לי ששוב נכנסנו לטיעוני "יותר אנשים מעדיפים X" על סמך בעיות אישיות. |
|
||||
|
||||
ההגיון שלי הוא לא "טחינה זה לא טעים לי -> טחינה לא טעים לכולם" אלה "טחינה לא טעים לי --> טחינה לא טעים להרבה אנשים <-- טחינה נמכר פחות מיוגורט" (שימי לב לכיוון של החצים).איך אני יודע שטחינה נמכרת יותר מיוגורט, לא, אני לא מסתכל על רשימת הקניות שלי, אני מסתכל בסופר ורואה מה יש יותר על המדפים ומה יש יותר בעגלות... מעניין שהדיון הזה התחיל דווקא מהכיוון של מי שרגיש למוצרי חלב ולכן רוצה למצוא להם תחליף *לכולם*... |
|
||||
|
||||
קשה לי להאמין שאיכות הטחינה הגולמית תהפוך מישהו משונא טחינה לאוהב. אבל אם כבר המלצות, אני לאחרונה הפכתי חסיד של ''בארכה'' מלאה אורגנית. טעימה לי לפחות כמו ''הגמל'', והרבה יותר מקרוון ומאל-ארז. בארכה עושים גם לא-אורגנית מלאה, ואין לי העדפה עקרונית לאורגנית - אבל טעמתי אותן אחת ליד השניה ומשום מה האורגנית בבירור טעימה יותר, למרות שגם הלא- בסדר גמור. מה שיותר חמור, בלא- יש טעם לוואי מרתיע לבחוץ של הקופסה, אם במקרה האצבע המלקקת עוברת שם. |
|
||||
|
||||
אל-ארז לא טעים לי בכלל. |
|
||||
|
||||
למה רק אב ואם? לו תהי לך הטחינה אם ואחות, ויהי חיקה השמנוני מקלט ראשך, קן תחינותיך (תגובה 575252) הנידחות! נכון, צריך לדעת איך להכין (מומלץ הרבה שום טרי כתוש, אם כי אולי לאו דווקא כהכנה לערב של אלף נשיקות), אבל לדבר על "אופקים קולינריים" באותו משפט עם "טחינה" - זאת בטח איזושהי בדיחה. גם לחלום שהדבר הכבד והשמן הזה יבוא במקום מעדן חלב קליל וקריר - זה רעיון, אפעס, לא מעשי. אפילו אלה שאוהבים, קשה לי להאמין שיאכלו את זה כתחליף. |
|
||||
|
||||
מעדן חלב קליל וקריר: ליטר יוגורט טוב, מלפפונים טריים קצוצים דק, אפשר מלפפון כבוש (כבוש!) במלח קצוץ דק, שמיר קצוץ דק, לימון, מלח, פלפל שחור. לערבב היטב ולהשאיר במקרר כמה שעות (לבעלי אופי נחוש). |
|
||||
|
||||
מאז היותי תשעים-אחוז טבעוני, רוב ארוחת בוקר שלי היא שיבולת שועל בטחינה ''מתוקה'' (גולמית עם מים ומעט פרי) - זה לגמרי בהשראת גרנולה ביוגורט. אבל מודה, זה טעם נרכש, ודורש מידה של אמונה בצדקת הדרך. |
|
||||
|
||||
זו היתה פעם דייסת החורף הקבועה שלי. אבל זה נורא כבד בקיץ. נסה אותו הדבר עם חלב שקדים במקום טחינה. |
|
||||
|
||||
אכן כבד, אבל לא מספיק כבד בשבילי. אחרי זה אני עוד צריך פרוסה-שתיים של לחם (-: |
|
||||
|
||||
:-) גם אב וגם אם? למה? אני אימצתי שיטה מהפכנית להכנת טחינה, למדתי אותה מפי עוללים ויונקים, וזו השיטה: טחינה, מים, מלח, זה הכל. אחר כך שמעתי פעם את ג'וליה זהר, שהיא מנהלת מפעל מפורסם לטחינה בנצרת - איך היא מכינה טחינה? טחינה, מים, מלח, זה הכל. |
|
||||
|
||||
למה מלח, למה? (-: |
|
||||
|
||||
נכון, תיקון: טחינה, מים, שלושה גרגרי מלח. |
|
||||
|
||||
מה הבעיה עם מלח? |
|
||||
|
||||
זאת היתה תגובה לכודה שלי. |
|
||||
|
||||
גם כאן זה התחיל מטעמי בריאות, ואחרי התרגלות קצרה נהייה טעים יותר בלי מלח. |
|
||||
|
||||
שאלתי בגלל שהיום קראתי שניתוח חדש של נתונים ממחקרים מראה שבניגוד למה שחשבו קודם, הקטנת צריכת המלח יכולה להוריד רק במקצת את לחץ הדם והממצאים לא מראים על ירידה במקרי המוות או הקטנת הסיכון להתקפות ושבץ לב. |
|
||||
|
||||
מפריע לספיגת הסידן. |
|
||||
|
||||
לא! בלי שום, שום דבר לא יזוז פה. |
|
||||
|
||||
גם כאן, עם שום על כוס וחצי (מוכנה) וחופן עלי פטרוזיליה. ואם נגמר השום, השף מקבל ת'חלאסטרה >>> |
|
||||
|
||||
אף אחד מכם לא מוסיף לימון?! |
|
||||
|
||||
לטחינה? להוסיף לימון? השתגעת? להיפך! אני מוסיף טחינה ללימון. |
|
||||
|
||||
הרבה לימון. |
|
||||
|
||||
טחינה תפוזים - אותו דבר, רק עם מיץ תפוזים ולא לימון. מצוין עם חציל בתנור. |
|
||||
|
||||
ניסיתי כמה פעמים כשנתקעתי בלי לימון, נחמד, אבל אני מעדיף לימון, וחציל בתנור שולט. |
|
||||
|
||||
גם אני ניסיתי פעם, באותן נסיבות. איך אמר פרופסור היגינס? I'd prefer a new edition of the Spanish Inquisition
|
|
||||
|
||||
nobody expects the Spanish Inquisition עפ"י מונטי פייתון. |
|
||||
|
||||
כן, הרבה. וכמון, ופפריקה מתוקה (חוץ משום ופטרוזיליה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |